גלגל (אתר מקראי)
גלגל הוא אתר מקראי בארץ ישראל, ממזרח ליריחו.
תוכן עניינים |
[עריכה] האירועים בגלגל
לפי המסופר בספר יהושע, עם כניסת בני ישראל לארץ כנען, חנו בגלגל "בקצה מזרח יריחו" (יהושע ד' 19). ושם שהו לכל אורך תקופת מלחמות יהושע בן נון, (יהושע ט' 6, יד2 6, טו' 7 ועוד).
הגלגל לא היה עיר או מקום ישוב, אלא כינוי של המקום, שמשמעותו אינה ברורה כיום. אם כי משערים שבאופן כללי גלגל הוא כינוי למקום קדוש.
בגלגל התרחשו בימי יהושע בן נון, לפי ספר יהושע, מספר אירועים סמליים: שם מל יהושע את בני ישראל, ודרש על כך את שם המקום "היום גלותי את חרפת מצרים מעליכם" (יהושע ה' 9). שם הציב יהושע את שתים עשרה האבנים שעקרו בני ישראל מתוך הירדן בזמן שחצו אותו (יהושע ד' 20). ושם עשו בני ישראל את הפסח הראשון בארץ ישראל (יהושע ה' 10). בהמשך נכרתה שם הברית עם הגבעונים (יהושע ט' 6). ואחרי מות יהושע התגלה מלאך ה' בגלגל לבני ישראל (שופטים ב' 1).
לפי המסורת אהל מועד של מדבר סיני, המשכן, הוקם תחילה בגלגל ולאחר מכן עבר לשילה. ראו ערך משכן גלגל.
גם בדורות המאוחרים יותר היווה הגלגל מקום הקשור בסמליות דתית. שמואל היה שופט את בני ישראל, בין השאר, בגלגל (ש"א ז' 16). שאול מלך ישראל זובח לה' בגלגל (ש"א י' 8). שמואל מחדש את המלוכה בגלגל (ש"א יא' 14). הגלגל נחשב "לפני ה'" ושם שוסף אגג על ידי שמואל (ש"א טו' לג'). אליהו הנביא ואלישע תלמידו היו סובבים בגלגל (מ"ב ב' 1),[1].
מדברי הנביא הושע נראה כי בגלגל התקיים מקדש ישראלי, אליו היו מובאים בין השאר, קרבנות תודה, ומעשרות (הושע ד' 15, ט' 15, יב' 12. וכן עמוס ד' 4).
[עריכה] זיהוי האתר
חוקר המקרא ארנסט זלין הביע השערה, כי הגלגל בו התקיים המקדש הישראלי היה באזור שכם, כפי שמשתמע מספר דברים (יא' 30). אלא שעם התנגדות הנביאים למקדש, שוכתב ספר יהושע כך שיציג את הגלגל בו חנה יהושע, כאתר אחר ליד יריחו.[2]. הורוביץ הציע לזהות את המקום בח'רבת ג'ליג'ל במישור אל מח'נה שליד שכם.[3]. נסיונות אחרים לזיהוי (חרבת א-נת'לה, ח'רבת אל מפג'ר) גם הם לא צלחו, שכן לא נמצאו שרידים ארכאולוגיים מתאימים באף אחד מהם.[4]. ב-2009 טען פרופ' אדם זרטל כי גילה מתחמי אבן שהיוו את הגלגל המקראי.[5]
מקומות נוספים בשם גלגל מוזכרים במקרא, באזור יהודה (יהושע טו' 7), באזור שכם (דברים יא' 30, ראו לעיל), כעיר כנענית (יהושע יב' 23 - לפי אולברייט ג'לגו'ליה שבשרון), עיר לויים בימי הבית השני (נחמיה יב' 29). אזכור ה"פסילים אשר את הגלגל" (שופטים ג' 19), כמו גם הקמת האבנים על ידי יהושע בגלגל. משמשים יסוד להשערה כי הכינוי גלגל ביסודו ניתן למבנים מגאליתיים קדומים, שלעתים קרובות אנו מוצאים אותם במבנים עגולים. וגם בא"י מוכר רג'ם הירי, בכינויו העברי: גלגל רפאים. ולכן ייתכנו כמה וכמה אתרי גלגל.
[עריכה] ראו גם
[עריכה] קישורים חיצוניים
- הגלגל באתר מקרא-נט
- גילי סופר, לאן נעלם האתר הפרהיסטורי גלגל? Ynet, 18.12.06
[עריכה] הערות שוליים
- ^ גלגל זו מזוהה על ידי סמית ( R.Smith, JThS 47 (1946) 35-36) כגלגל של ספר יהושע, אך יש מפקפים בזיהוי זה. וטוענים שגלגל של אליהו ואלישע היא 'נאבי קאדמה' באזור ג'לג'וליה (14 צפונית לאל בירה).
- ^ זלין, במאמרו "גלגל" 1917.
- ^ הורוביץ, ארץ ישראל ושכנותיה, 201 ואילך.
- ^ ב. מייזלר ידיעות, יא' חוברת ג-ד עמ' 34-41.
- ^ אדם זרטל, מצאו את הגלגל? הערוץ האקדמי. ובחדשות: ארכיאולוג מאוניברסיטת חיפה טוען: נמצא הגילגל המקראי, 6.4.09, Ynet
