גלגל (אתר מקראי)

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה אל: ניווט, חיפוש
צילום אוויר של גלגל ארגמן ליד מושב ארגמן

גִּלְגָּל – סוג של אתר מקראי הנזכר 39 פעמים בתנ"ך. השם האונומטופיאי, מהשורש 'גל', נובע מהצורה המעוגלת, האופיינית למתחמי נוודים. הגלגלים היו האתרים המרכזיים לשבטי ישראל בזמן התנחלות והשופטים.

איפיוני האתר[עריכת קוד מקור | עריכה]

מהמקרא עולים לפחות שישה אפיונים לגלגל:

  1. - הגלגל הוא סוג אתר ואיננו מקום ספציפי מסוים אחד;
  2. - מקומות אלה שימשו את שבטי ישראל להתכנסות חברתית, פולחן, משפט, מנהיגות, המלכת מלך, יציאה למלחמה וחזרה ממנה. הגלגל הוא תמיד מיודע בה"א הידיעה (ה – גלגל);
  3. - פעילותם העיקרית של האתרים הללו בתקופת ההתנחלות והשופטים (מאות 10-12 לפנה"ס), אך קיומם נמשך גם בזמן המלוכה (מאות 8-9 לפנה"ס). אחרי נפילת שומרון וכיבוש ממלכת ישראל (722 לפנה"ס) מסתיימים אזכורי הגלגלים במקרא;
  4. - היו אלה מחנות ולא מקומות למגורי קבע, ונפוץ המונח "המחנה הגלגל";
  5. - מבחינה טופוגרפית, הגלגלים נמוכים מסביבתם;
  6. – תפוצת הגלגלים שזוהו, על פי המקרא, הייתה רק בבקעת הירדן ובגב ההר. אין גלגלים בנגב, בחוף, בעמקים, בגליל ובעבר הירדן.

הגלגל במקרא[עריכת קוד מקור | עריכה]

בחלק ההיסטורי של התנ"ך נזכר הגלגל בדברים, יהושע, שופטים, שמואל ומלכים; ולאחר מכן בנביאים הושע ועמוס. בשאר הספרים, מבראשית עד דברים ובנביאים המאוחרים, אין לו זכר. חלוקה זו מצביעה על תפקידו החברתי והדתי ועל זמנו של הגלגל. שני אזכורים נוספים מופיעים בספר מיכה[1] וספר נחמיה.‏[2] שני האזכורים האלה מתייחסים לגלגל המופיע בספר יהושע.

להלן פירוט האתרים:

  • גלגל דברים: בספר דברים י"א, ל,‏[3] הגלגל הוא אחד מחמש האינדיקציות הטופוגרפיות של משה, המציינות את הדרך לטקס הברכה והקללה בעיבל וגריזים: "הלא המה בעבר הירדן אחרי דרך מבוא השמש בארץ הכנעני היושב בערבה מול הגלגל אצל אלוני מורה." לגלגל הזה יש הצעת זיהוי ממשית - גלגל נחל תרצה.
  • גלגל יריחו ביהושע: בספר יהושע נזכר הגלגל שהקימו בני ישראל ב"קצה מזרח יריחו" (יהושע ד'-ט"ו).‏[4] עם הכניסה לארץ ומעבר הירדן הוקמו בגלגל 12 אבנים, נערכה ברית מילה, חגגו את הפסח, שבת המָן ואכלו מתבואת ארץ כנען; שם נמצאו המועלים בחרם ועלו משם לעמק עכור; לשם הגיעו הגבעונים ויהושע עלה להשמיד את מלכי האמורי. מפרק י"א ואילך עובר המנהיג למקומות אחרים ו'המחנה הגלגל' אינו נזכר יותר. גלגל יריחו לא נמצא בפועל עד עתה.
  • גלגל נוסף נזכר בספר יהושע פרק ט"ו,‏[5] בתיאור גבול הנחלות של יהודה ובנימין: "ועלה הגבול דבירה מעמק עכור וצפונה פונה אל הגלגל אשר נוכח למעלה אדומים אשר מנגב לנחל ועבר הגבול אל מי עין שמש והיו תוצאותיו אל עין רוגל." (וראה המקבילה ביהושע י"ח, יז-יט‏[6]). יש סבירות ניכרת שהגלגל הזה התגלה ב-2013.
  • גלגל שופטים: נזכר פעם אחת בסיפור על אהוד בן גרא והריגתו של עגלון מלך מואב (שופטים ג', יז-כו).‏[7] על אהוד נאמר:"והוא שב מן הפסילים אשר בגלגל" (שם יח), והכוונה אולי לגלגל יריחו. בעלילות השופטים שפעלו באזורים האמורים (שמגר בן ענת, דבורה, ברק בן אבינעם, גדעון, יפתח ואחרים) - אין אזכור לגלגלים, וכך בספר שופטים אחרי פרק ג'.
  • הגלגל בשמואל א': בין הפרקים ז' ו-ט"ו בשמואל א' יש אזכרות רבות לגלגל במזרח בנימין, הסמוך לבית אל ולהמצפה. שמואל 'סובב' שם ושופט את ישראל (שמואל א' ז', טו-טז),‏[8] אחר כך הוא ממליך את שאול (שם י', ח)‏[9] ו"מחדש את המלוכה" (שם י"א, יד-טו).‏[10] מתכנסים בגלגל גם למלחמה בפלשתים (שם י"ג, ד-טו),‏[11] שמואל מבטל שם את מלכות שאול ומשסף את אגג מלך עמלק (שם ט"ו, יב ואילך).‏[12] מקום גלגל בנימין, מהחשובים באתרים מסוג זה, אינו ידוע בינתיים.
  • הגלגל של דוד בשמואל ב': נזכר כשדוד עובר את הירדן עם שובו ממרד אבשלום (שמואל ב' י"ט ואילך).‏[13] בשל הקרבה לירדן ייתכן שמדובר בגלגל יריחו, ואפשרות אחרת – הקשורה בגִּלעָד – היא שמדובר בגלגל הסמוך לארגמן, וראה להלן.
  • הגלגל בספר מלכים: במלכים ב' ב', א-ז,‏[14] נזכר גלגל שאליהו ואלישע הסתופפו בו. ממנו הם 'יורדים' לבית אל ואחר כך ליריחו, אך לא נמסרים פרטים נוספים.
  • הגלגלים אצל הושע ועמוס: מכל נביאי ישראל, רק הושע ועמוס עוסקים בסוג האתר הזה. היחס למקומות הללו, שהיה חיובי קודם לכן, עובר שינוי חד אצל הנביאים הנזכרים. בארבעת הפסוקים בהושע (ד', טו; ח', ד; ט', טו ו-י"ב, יב)‏[15] מוצג הגלגל באור שלילי וקושרים אותו ל'זנות', 'רעה' ועוד. הושע מתנגד ל'המלכה' בגלגל ומשווה את המקום ל'בית און' ול'גלעד'. עמוס מתנבא על הגלגל פעמיים (עמוס ד', ד ו-ה', ה)‏[16] ברוח דומה להושע. גם הוא משווה את בית אל לגלגל, מוסיף את באר שבע ומנבא "כי הגלגל גלה יגלה ובית אל יהיה לאון." שני הנביאים מדברים, כנראה, בגלגלים שעמדו בממלכת ישראל. לא לגמרי מחוור האם מקור הנבואות בתחרות עם ירושלים כמרכז פולחני או שהיו גם סיבות אחרות. מנבואותיהם עולה הקשר החזק של העם עם הגלגלים, שהיו מרכזים פולחניים ופוליטיים אקס-טריטוריאליים שאפיינו, כנראה, את השלב הנוודי הקדום של העם.

תולדות המחקר[עריכת קוד מקור | עריכה]

אתרי הגלגל השונים, שחשיבותם ראשונה במעלה, לא נחקרו למעשה והיו בלתי ידועים עד 2009. מקור המידע היחיד, המקרא, סיפק מעט רמזים על מקום הגלגלים, ובהיעדר מועמד של ממש עסקו הפרשנים בתאוריות טקסטואליות. נוספה לכך היחידאיות של הסוג הזה, כנראה, ללא מקבילות בתרבויות אחרות, הדומות מבחינה כרונולוגית ותרבותית.

תגליות חדשות[עריכת קוד מקור | עריכה]

בסקר המקיף של הר מנשה, שצוותו חוקר כ-3000 קמ"ר של שטח השומרון הצפוני והמרכזי ושל בקעת הירדן החל ב-1978, נתגלו עד ינואר 2014, שישה אתרי-מתחם גדולים שעוצבו ככף רגל אנושית. המקומות הללו, שאף אחד מהם לא היה ידוע לפני כן, מתפרשים בבקעת הירדן, בנחל תרצה, בהר עיבל ובמזרח בנימין. חמישה מהמתחמים הוקמו בראשית תקופת הברזל, סביב 1200 לפנה"ס, והאחרון שנתגלה – הגלגל בבנימין – נוסד בתקופת הברזל השנייה (מאה 8 לפנה"ס). להלן רשימת המקומות:

  1. גלגל ארגמן, שטחו כ-14 דונם (מידותיו 200X80 מ'), בעל צורת כף רגל מדויקת למדי, מקומו סמוך למושב ארגמן;
  2. גלגל משואה, כ-5 דונם, מדרום למשואה. המקום הרוס וזיהויו אינו מוחלט;
  3. גלגל יפית, כ-8 דונם. ממערב למושב יפית בבקעת הירדן. מוקף מסלול בנוי;
  4. גלגל נחל תרצה, כ-15 דונם. מקומו במעלה נחל תרצה ומצפון לאלון מורה. צורתו מעין סנדל גדול; זוהה עם הגלגל המופיע בדברים יא, ל.
  5. מתחם המזבח בהר עיבל, כ-14 דונם. עיצוב המתחם הכפול דומה לכף רגל; התגלה ונחפר בשנות ה-80 של המאה ה-20.
  6. גלגל בנימין, מדרום-מזרח לצומת רימונים, כדונם אחד. נתגלה ב-2013.

סימני ההיכר המשותפים לכולם הם התאריך (פרט למס' 6), הצורה הבסיסית והיותם כמעט תמיד נמוכים מסביבתם. פרט לכך יש שוני בפרטים: חלקם מוקפים במסלול בנוי ('דרך תהלוכות') ונמצאים לרגלי מדרון ששימש אולי לישיבה. באחרים יש מבנה עגול או רבוע, ששימש אולי במה. שלושה מהמתחמים נחפרו ותוארכו הר עיבל בשנות ה-80 של המאה ה-20, ארגמן בשנים 2008-2003, ויפית ב-2006. בשנת 2009 הציע זרטל את משמעות כף הרגל במקרא: בעלות על הארץ ("כל מקום שתדרוך כף רגלכם בו" – דברים י"א, כד), סמל לקיום העם ("ולא אוסיף להניד את רגל ישראל" – מלכים ב' כ"א, ח), שליטה על גוים ורשעים ("עד תן ה' אותם תחת כפות רגליו" – מלכים א' ה', יז) וסמל של רגל האל ("לפאר מקום מקדשי ומקום רגלי אכבד" – ישעיהו ס', יג). כך מבוארים מחדש גם המונחים 'עליה לרגל' ו'רגל' - חג ומועד.

בד בבד הוצע שהמתחמים החדשים הם חלק מהגלגלים הקדומים. ההצעה מבוססת על המתאם בין האתרים להגדרה במקרא: הם מחנות נמוכים מראשית תקופת הברזל, שטחם ומהותם תואמים לפונקציות של הגלגלים ותפוצתם דומה לזו שבמקרא. גם לא עלו, בסקר המפורט, מועמדים אחרים המתאימים לגלגלים.

קושי מסוים בתגלית החדשה הוא העדר כמות ניכרת של עצמות קרבנות, כעולה לכאורה מהושע ועמוס. שני גלגלים חשובים לא נתגלו עד עתה: גלגל יריחו וגלגל בנימין של שמואל, אך הדבר נמצא בבדיקה.

מקורות[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. חיים גבריהו, "גלגל", אנציקלופדיה מקראית ב', 1954, טורים 490-488.
  2. ד 'בן-יוסף, "חפירות בביד'ת א-שעב", בתוך: א' זרטל, סקר הר מנשה כרך רביעי – מנחל בזק עד הסרטבה, חיפה 2005.
  3. אדם זרטל, כפות רגלים ענקיות מראשית ישראל בבקעת הירדן (תקציר), חיפה 2009.
  4. E. Sellin. Gilgal, Leipzig 1917
  5. A. Kotter, "Gilgal", The Anchor Bible Dictionary II, New York 1992, 1022-1024.
  6. B. M. Bennett, "The Search for Israelite Gilgal", Palestine Exploration Quarterly104 (1972), 111-122

ביבליוגרפיה נוספת נמצאת בפרשנויות השונות לספרי המקרא.

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]