מרילין מנסון (להקה)

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה אל: ניווט, חיפוש
מרילין מנסון
Marilyn Manson f9214071.jpg
להקת מרילין מנסון במופע ב-2007
מידע כללי
מקור פורט לודרדייל, פלורידה, ארצות הברית
שנות פעילות 1989—היום
סוגה אינדסטריאל מטאל
מטאל אלטרנטיבי
הבי מטאל
חברת תקליטים נאת'ינג רקורדס
אינטרסקופ רקורדס
אתר אינטרנט MarilynManson.com
חברים
מרילין מנסון
טוויגי רמירז
אנדי ג'רולד
ג'ינג'ר פיש
כריס וורנה
חברים לשעבר
ווס בורלנד
רוב הולידיי
טים סקולד
מדונה ויין גייסי
מארק צ'אוסי
ג'ון 5
זים זום
דייזי ברקוביץ'
שרה לי לוקאס
גידג'ט גין
אוליביה ניוטון באנדי
צ'ה צ'ה ספק

מרילין מנסון (Marilyn Manson) היא להקת אינדסטריאל מטאל הממוקמת בהוליווד, קליפורניה שבארצות הברית. מרילין מנסון הוא גם שמו האמנותי של סולן הלהקה, בריאן וורנר. הלהקה מערבת במוזיקה שלה אלמנטים של אינדסטריאל מטאל וגלאם רוק.

מרילין מנסון מתוארת מדי פעם בתקשורת כ"להקה פוליטית", בדומה ללהקות הנו-מטאל האמריקאיות רייג' אגיינסט דה מאשין וסיסטם אוף א דאון. כינוי זה נובע מן ההתייחסויות הרבות בשירים למצב החברתי והמוסרי בארצות הברית.

בריאן וורנר[עריכת קוד מקור | עריכה]

הזמר, הבמאי, שחקן הקולנוע והצייר מרילין מנסון נולד תחת השם בריאן יו וורנר ב-5 בינואר 1969 בקנטון, אוהיו. אביו, יו וורנר, לחם במלחמת וייטנאם ונחשף שם לכימיקלים רעילים שצבא ארצות הברית השתמש בהם נגד האויב. פציעתו הייתה חמורה עד כדי כך, שרופאים ופסיכולוגים צבאיים נדהמו כאשר התינוק בריאן נולד בריא. בריאן וורנר למד בבית-ספר נוצרי והתבטא שם על רתיעתו מה"צביעות של הדת שמחדירה ערכים של פחד במקום להחדיר תכונות חיוביות". לאחר שסיים את לימודיו בבית-ספר אחר, משפחתו עברה אל פורט לודרדייל, פלורידה. במשך שהותו בקולג' היה וורנר עיתונאי במגזיני מוזיקה, עד שהחליט להקים להקת רוק בעצמו.

היסטוריה של הלהקה[עריכת קוד מקור | עריכה]

תחילת דרכה של מרילין מנסון כלהקה הייתה בפורט לודרדייל, פלורידה תחת השם Marilyn Manson & the Spooky Kids (מרילין מנסון והילדים המפחידים). תדמיתה של מרילין מנסון בימיה הראשונים הייתה ילדותית ומוטרפת במתכוון, בניגוד לגישה האפלה והעגמומית שהפגינה מאוחר יותר. הלהקה לא זכתה לתשומת-לב מיוחדת מחוץ לפלורידה עד שהתגלתה בידי סולן להקת ניין אינץ' ניילז, טרנט רנזור. אלבומה הראשון של מרילין מנסון, Portrait of an American Family (פורטרט של משפחה אמריקאית), פורסם בלייבל של רנזור שנקרא נת'ינג רקורדס. חברי ההרכב היחידים ששרדו מאותה תקופה הם הסולן מרילין מנסון עצמו ומדונה וויין גייסי (קלידים). הלהקה החלה להיות מוכרת בארצות הברית רק לאחר יציאתו של המיני-אלבום Smells Like Children, שכלל גרסת כיסוי שזכתה להצלחה רבה לשיר Sweet Dreams של להקת יוריתמיקס.

עד ל-1996, שם של מרבית חברי הלהקה נוצר משילוב של שמה הפרטי של כוכבת גדולה מתוך תרבות-הפופ ושל שם המשפחה של רוצח המונים או רוצח סדרתי, שמו של מרילין מנסון, למשל, מורכב משמותיהם של מרילין מונרו וצ'ארלס מנסון. שמו של הגיטריסט לשעבר זים זום נלקח מהקבלה, ומקורו במילה העברית "צמצום". חברי הלהקה נוהגים להתלבש בצורה ביזארית, לעתים גותית. הם קנו לעצמם בסיס מעריצים אדוק בזכות המוזיקה שלהם ובזכות התנהגותם, המזעזעת-לעתים, כאחד. הם דמו מבחינה זו לאמנים כמו אליס קופר וקיס.

הופעותיה של הלהקה תוארו לעתים קרובות כפוגעניות ודוחות, ומספר הופעות אף בוטלו כתוצאה מההפגנות והעצומות הרבות. בתחילת דרכו של מנסון הוא היה חותך את עצמו בזכוכית שבורה לעיני הקהל שלו. ב-1997, בעליו של אולם הופעות בעיר קלגארי שבקנדה הביא לביטולה של הופעה שתוכננה ל-25 ביולי בשל "אי-מוסריות" ו"שימוש בבעלי חיים על הבמה". קונצרט נוסף בפורטלנד בוטל ימים מספר לאחר מכן בגלל תדמיתו של מנסון ובגלל שבעלי האולם לא הצליחו להשיג ביטוח לשם קיום ההופעה. ב-26 בנובמבר של אותה שנה, הוועדה המפקחת על החקיקה של הסנאט האמריקאי קיימה שימוע בנושא ההשפעה של טקסטים אלימים מתוך הרוק והראפ על ילדים. מעריציה של להקת מרילין מנסון טענו שזו הייתה לא יותר מעוד הכרזת מלחמה של הסנטור ג'וזף ליברמן נגד הלהקה. השימוע כלל עדות של ריימונד קונץ מברלינגטון, דקוטה הצפונית, שהאשים בהתאבדותו של בנו את אלבומה של מרילין מנסון, Antichrist Superstar. ליברמן גינה את האלבום כ"מרושע, דוחה, מלא בשנאה, מרדני ומזיק".

מנסון מתואר לעתים קרובות כחבר וככומר ממונה בארגון "כנסיית השטן" הדוגל בשטניזם. למעשה, מנסון מונה לכומר של כבוד, תואר הניתן על ידי הארגון, גם אם אין קשר בין הארגון למקבל התואר, בניגוד לכומר או לכוהן-דת שמקדישים את חייהם כדי להטיף לאחרים. למרות זאת, מעריצים רבים עדיין קוראים למנסון Rev. Marilyn Manson (הכומר מרילין מנסון) והתואר אף מופיע בקרדיטים של האלבום Antichrist Superstar.

ב-16 במאי 2001 מנסון פרסם באתר אינטרנט העוסק בדת שהוא מתכנן לקרוא ציטוטים מן התנ"ך בהופעתו הבאה. הוא טען שהוא יעשה זאת כדי "לאזן" את השפעתם של הטקסטים שלו עצמו, וכן "כדי שנוכל לבחון את מעלותיהם של הסיפורים הנוצריים הנפלאים על חולי, רצח, בגידה, התאבדות והקרבת ילדים כקורבנות. לזה אני קורא בידור". ב-21 ביוני 2001 הוא אכן ציטט על הבמה פסוקים מתוך ספר ויקרא ("For every one that curseth his father or his mother shall surely be put to death", "כי-איש אשר יקלל את-אביו ואת-אמו מות יומת") וספר תהילים ("Happy shall he be, that taketh and dasheth thy little ones against the stones", "אשרי שיאחז ונפץ את-עלליך אל-הסלע"). הוא טען שזו "הוכחה" שהטקסטים של הלהקה הם, לכל הפחות, לא אלימים יותר מהתנ"ך עצמו.

מנסון פרסם ב-2004 את אלבום האוסף Lest We Forget. מנסון קרא לאלבום "אלבום הפרידה" שלו, אך מאוחר יותר התכחש לאמירה זו וציין שזה אינו אלבומו האחרון.

בשנת 2007 הוציאה הלהקה את אלבומה השישי Eat Me, Drink Me אשר היווה שינוי חד בסגנון המוזיקלי של הלהקה. נושאי השירים עסקו יותר בחייו האישיים של מנסון וביחסים הרומנטיים שלו עם דיטה וון טיז, שנהרסו כשנה לפני צאת האלבום.

בשנת 2009 הלהקה הוציאה לאור את האלבום השביעי של הלהקה The High End Of Low, שבו הלהקה חזרה למקורות, מבחינת הכתיבה. הכתיבה חזרה לעסוק יותר בנושאי מאקרו והחברה האמריקאית.

בשנת 2012 הלהקה הוציאה את אלבומה השמיני Born Villian, ההכנות לקראת צאת האלבום היו בלתי קנבנציונליות. החודשים שלפני האלבום התאפיינו באתר אינטרנט, סרטון פרומו, וקטעי הקלטה קצרים אשר שוחררו לרשת. אלמנטים אלו גררו סקרנות רבה מצד המעריצים לגבי צביון ותוכן האלבום החדש. את צאת האלבום מלווה סיבוב הופעות עולמי שבמסגרתו הלהקה מופיעה בצפון אמריקה, אירופה, אסיה ואוסטרליה.

תדמיתו התקשורתית של מנסון[עריכת קוד מקור | עריכה]

, שבו שני תלמידים מקולורדו בשם אריק האריס ודילן קלבולד רצחו 12 מבני כיתתם ומורה אחד והתאבדו, נשמעו האשמות שהתלמידים הושפעו מן המוזיקה של מנסון. הראיות דווקא הצביעו על כך שאף אחד מהם לא היה מעריץ של מנסון, מה שהוביל רבים לבקר את התקשורת על שימוש בשמו של מנסון לשם טיוח הבעיות החברתיות שהובילו לאירוע וכדי להתחמק מניתוחן של בעיות אלה. מנסון חדל מהופעותיו בתקשורת לזמן-מה ואף ביטל את הופעותיו בדנבר, מתוך כבוד למשפחות, עד לפסטיבל ה-Ozzfest ב-2001. בסרטו הדוקומנטרי השנוי-במחלוקת של מייקל מור, ", מור ראיין את מנסון על הטרגדיה. כשנשאל מה היה אומר לשניים לוּ הייתה לוֹ הזדמנות לשוחח איתם לפני הרצח, ענה מנסון "לא הייתי אומר להם אפילו מילה אחת; הייתי מקשיב למה שיש להם להגיד, וזה מה שאף אחד לא עשה".

ן, התקשורת החלה לתייג בקביעות את מרילין מנסון כלהקת רוק גותי, למרות העובדה שלמוזיקה של מנסון אין כלל קשר אמנותי לתת-הז'אנר הזה או לתרבות המאופיינת לו. ב-2005 כללה התקשורת את מרילין מנסון בכתבות על הירי בבית-הספר שאירע ברד לייק, מינסוטה, כשהיא מתארת אותה כלהקת רוק גותי. זאת למרות שלא נמצאה שום ראיה על כך שהרוצח ג'ף וייס הקשיב למרילין מנסון, ומידע שנאסף עליו מתוך הבלוג שלו ומרישומי אינטרנט נוספים שלו מראים שהוא נמשך ללהקות רוק משנות השישים לא פחות אם לא יותר מאשר למנסון.

ב-15 בדצמבר 2005 נעצרו שניים מתלמידי בית הספר התיכון שבקוורטז היל, קליפורניה, באשמה שתכננו מפגע ם. נטען כי השניים תכננו את המתקפה ביום ולנטיין 2006, כהוקרה למרילין מנסון ושירו Valentine's Day שבאלבום Holy Wood(ויש כאלה המתווכחים נגד הטענה הזאת מכיוון שהאלבום יצא רק בשנת 2000 כאשר הטבח קרה בשנת 1999). הם אגרו תחמושת וחומרי נפץ, וניסו לשים ידם על כלי נשק. בפרופיל של אחד התלמידים באתר MySpace.com תמונה בה התלמיד לבוש בסגנון מ

חברי הלהקה[עריכת קוד מקור | עריכה]

חברי ההרכב הנוכחי
חברים לשעבר
השתתפו בסיבובי ההופעות

דיסקוגרפיה[עריכת קוד מקור | עריכה]

שנה אלבום המצעד האמריקאי המצעד הבריטי מידע נוסף
1994 Portrait of an American Family - - אלבום הבכורה, הגיע למעמד אלבום זהב
1996 Antichrist Superstar 3 73 האלבום השני, הגיע למעמד אלבום פלטינה
1998 Mechanical Animals 1 8 האלבום השלישי, הגיע למעמד אלבום פלטינה
1999 The Last Tour on Earth 82 61 אלבום ההופעה הראשון, הקלטות מתוך סיבוב ההופעות Rock Is Dead
2000 Holy Wood
(In the Shadow of the Valley of Death)
13 23 האלבום הרביעי, הגיע למעמד אלבום זהב
2003 The Golden Age of Grotesque 1 4 האלבום החמישי והראשון לאחר ההיפרדות מחברת נת'ינג רקורדס
2004 Lest We Forget 9 4 אלבום אוסף, הגיע למעמד אלבום זהב
2007 Eat Me, Drink Me 8 8 האלבום השישי
2009 The High End of Low - - האלבום השביעי
2012 Born Villain

מיני-אלבומים, דמואים ורמיקסים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  • The Raw Boned Psalms 1990 (העותק היחיד שידוע על קיומו נמצא אצל חברה לשעבר של מנסון)
  • The Beaver Meat Cleaver Beat 1990 (קסטה שלא מכרה ולו עותק אחד, כוללת את My Monkey)
  • Big Black Bus 1990 (על עטיפת הקסטה היה אוטובוס שעליו הכתובת HOLY WOOD)
  • Grist-O-Line 1990 (קסטת דמו)
  • Lunchbox 1991 (הקסטה המצליחה ביותר שמרילין מנסון הוציאה באופן עצמאי)
  • After School Special 1991 (קסטה שהלהקה מודה בה בין השאר לכלב המצויר סקובי-דו ולד"ר סוס)
  • The Family Jams 1992 (השם זהה לשמו של אלבום של הרוצח צ'ארלס מנסון)
  • Untitled ("Refrigerator") 1993 (קלטת חסרת שם עם ציור של מקרר על העטיפה, שהיא האחרונה שמנסון הוציא באופן עצמאי)
  • Smells Like Children 1995 (אלבום שכולל מספר גרסאות כיסוי, רמיקסים וכן ראיון פיקטיבי עם פדופיל)
  • Remix and Repent 1997 (מיני-אלבום מתקופת Antichrist Superstar)

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]