משתמש:2468 the big science/דו"ח וושינגטון בענייני המזרח התיכון

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
דף זה אינו ערך אנציקלופדי
דף זה הוא טיוטה של 2468 the big science.
דף זה אינו ערך אנציקלופדי
דף זה הוא טיוטה של 2468 the big science.
הדף נמצא בשלבי עבודה: כדי למנוע התנגשויות עריכה ועבודה כפולה, אתם מתבקשים שלא לערוך את הדף בטרם תוסר ההודעה הזו, אלא אם כן תיאמתם זאת עם מניח התבנית.
אם הדף לא נערך במשך שבוע ניתן להסיר את התבנית ולערוך אותו, אך לפני כן רצוי להזכיר את התבנית למשתמש שהניח אותה, באמצעות הודעה בדף שיחתו.
שיחה
הדף נמצא בשלבי עבודה: כדי למנוע התנגשויות עריכה ועבודה כפולה, אתם מתבקשים שלא לערוך את הדף בטרם תוסר ההודעה הזו, אלא אם כן תיאמתם זאת עם מניח התבנית.
אם הדף לא נערך במשך שבוע ניתן להסיר את התבנית ולערוך אותו, אך לפני כן רצוי להזכיר את התבנית למשתמש שהניח אותה, באמצעות הודעה בדף שיחתו. שיחה

דו"ח וושינגטון בענייני המזרח התיכון הוא דו"ח אשר מתפרסם שמונה פעמים בשנה, והוא בעצם מתמקד בעדכונים ובניתוחים של מדיניות ארצות הברית במזרח התיכון.[1] ההניו יורק טיימס אפיין אותו כביקורתי כלפי המדיניות של ארצות הברית.[2] בשנת 2005, USA Today כינה אותו "פרסום אנטי-מפלגתי קריטי במדיניות בוש".[3] נציגי ארגונים פרו-ישראליים מתחו ביקורת על דו"ח וושינגטון וכינו אותו "אנטי ישראלי".

אִרגוּן[עריכת קוד מקור | עריכה]

דו"ח וושינגטון פורסם על ידי האגודה האמריקאית לחינוך (AET), שנוסדה בשנת 1982 כמוסד ללא כוונת רווח שהוקם בוושינגטון הבירה תחת על ידי קציני שירות חוץ אמריקאי בדימוס, כולל אנדרו קילגור, שהיה שגריר ארה"ב בקטר כשפרש משירות החוץ של ארצות הברית בשנת 1980 וריצ'רד קרטיס, לשעבר ראש השירות הערבי של קול אמריקה, שהיה הפקח הראשי של סוכנות המידע האמריקאית כשפרש משירות החוץ של ארצות הברית בשנת 1980. [1]

הוועדה למדיניות חוץ של AET כללה שגרירי ארה"ב לשעבר, פקידי ממשלה וחברי קונגרס ארצות הברית, בהם הסנאטור הדמוקרטי המנוח ג'יי וויליאם פולברייט והסנאטור הרפובליקני צ'רלס פרסי, שניהם יו"ר לשעבר של הוועדה ליחסי חוץ של הסנאט. חברי הוועדות פועלים בהתנדבות ואינם מקבלים שכר על עבודתם. [1]

דוח וושינגטון החל בשנת 1982 כעלון דו שבועי בן שמונה עמודים והיום הוא כתב עת בצבע מלא בן 76 עמודים. היא מוכרת ברחבי העולם כמובילה בתחומה, ומפרסמת מגוון רחב של דעות מהמזרח התיכון ואודותיו על ידי סופרים מוסלמים, יהודים ונוצרים, שרבים מהם גרים במזרח התיכון או גרים באזור.[4]

עמדות פוליטיות[עריכת קוד מקור | עריכה]

דו"ח וושינגטון בענייני המזרח התיכון קובע את עמדתו באופן הבא:

הדו"ח של וושינגטון בענייני המזרח התיכון אינו נוקט בעמדות פוליטיות פנים מפלגתיות. כפתרון לסכסוך הישראלי-פלסטיני, הוא תומך בנוסחת אדמת השלום 242 של החלטת מועצת הביטחון של האו"ם, הנתמכת על ידי שבעה נשיאי ארה"ב ברציפות. באופן כללי, דוח וושינגטון תומך בפתרונות המזרח התיכון, שלדעתם הם תואמים את אמנת האו"ם והתמיכה האמריקאית המסורתית בזכויות אדם, הגדרה עצמית ומהלכים הוגנים. [1]

דו"ח וושינגטון מביא מאמרים עם נקודות מבט שנעות בין השמאל הישראלי, לליברטריאני. כבר בשנת 1990 טען הפרסום כי אין להשוות ביקורת כלפי ישראל (המוגדרת בדרך כלל כאנטי-ציונות ) לאנטישמיות . [5]

המגזין מפרסם לעתים קרובות מאמרים ומכתבים (גם לעצמו וגם לפרסומים חיצוניים) המבקשים פיתרון של מדינה אחת להחליף את ישראל במדינה הכוללת גם את ישראל וגם את השטחים הפלסטיניים עם אוכלוסיית רוב מוסלמי גדול, וכן מציע פלטפורמות לא קריטיות עבור התנועה של מדינה אחת בעיקר של חרם, סילוק וסנקציות .[דרוש מקור] [ <span title="This claim needs references to reliable sources. (May 2013)">צורך בציטוט</span> ] בסוף שנות השמונים ובתחילת שנות התשעים, במהלך נפילת ברית המועצות, דוח וושינגטון כתב על עתידם של יהודי ברית המועצות וקבע כי רוב היהודים רוצים להגר לאירופה או לארצות הברית ולא לישראל וכי הגעתם של גדולים מספר המהגרים לישראל יפגעו בכלכלה או יובילו לזרם של יהודי ברית המועצות לגדה המערבית ורצועת עזה.[דרוש מקור] [ <span title="This claim needs references to reliable sources. (May 2013)">צורך בציטוט</span> ] דו"ח וושינגטון מפרסם רשימות של תרומות ועדת פעולה פוליטית פרו-ישראלית למועמדים לקונגרס לכל קונגרס, וכן את רישומי ההצבעה של נבחרי ציבור במהלך כל קונגרס. היא מפרסמת גם סכום כולל של סיוע ישיר לישראל, אשר לפי הערכתה כמעט 114 מיליארד דולר. [6] משאב זה צוטט על ידי מספר פרסומים לאורך השנים. [7] [8] [9] [10] [11]

דו"ח וושינגטון פרסם עשרות מאמרים על הוועדה לענייני ציבור אמריקניים בישראל (AIPAC).[דרוש מקור] בשנת 1989, המייסדים אנדרו קילגור וריצ'רד קרטיס הצטרפו לתובעים אחרים והתלוננו כי ועדת הבחירות הפדרלית סירבה שלא כראוי לתייג את אייפא"ק "ועדת פעולה פוליטית" (PAC). [ <span title="This claim needs references to reliable sources. (May 2013)">צורך בציטוט</span> ] דו"ח וושינגטון פרסם מספר מאמרים על התקפת ישראל על חירות USS ב -1967. [12] ג'יימס אנס, מפקד סגן ימי בדימוס שהיה בחירות USS ביום הפיגוע, כתב שני מאמרים המפרטים עדויות לכך שהמתקפה הייתה מכוונת. [13] המגזין פרסם גם מאמרים בנושא מאת הנציג לשעבר פול פינדלי, [14] שגריר ארה"ב לשעבר בסעודיה ג'יימס א. אקינס [15] ואנליסט סוכנות הביון המרכזית לשעבר ריי מקגוברן [16]


בשנת 1998 דיווח המגזין על מקרה מוחמד סלאח, האזרח האמריקני הראשון שהוצב ברשימת הטרוריסטים של ממשלת ארה"ב לאחר שנעצר ונכלא במשך חמש שנים על ידי ישראל, שהואשם בהיותו חבר בחמאס . כשחזר הביתה, ארה"ב תפסה את נכסיו. [17] ריצ'רד קרטיס כתב על חוק ביטול הראיות הסודי משנת 1999, אשר הונע בין היתר משימוש הממשלה ב"ראיות סודיות "כדי להצדיק תפיסה של נכסי סלאח. [18] בשנת 1999 כתב קרטיס כי סלאח טען שהוא עונה במכות על ידי חוקרים, כולל ישראלי יליד אמריקה, וכי ראיות משמשות את התובעים בארה"ב. קרטיס ציטט גם את הערותיו של סלאח על דחיפתו של בא כוחו לסייע "להעמיד את ישראל למשפט". [19] וציטט זאת, ג'ף בריינהולט, אז סגן מפקד מחלקת הלוחמה בטרור, משרד המשפטים של ארצות הברית, מתח ביקורת על פרקליטיו של סלאח על כך שלחצו עליו להשתמש בהגנת העינויים, וכינו זאת "משפט". הוא גם הגן על החלטת השופט לאפשר לחוקרים ישראלים להעיד בבית משפט סגור. [20] בשנת 2007 זוכה סלאח ממימון חמאס. [21]

בשנת 2003 נכתב בפרסום כי ממשלת ארצות הברית העניקה באותה שנה למוזיאון השואה האמריקני 38.4 מיליון דולר, או 67 אחוז מתקציבה השנתי, יותר ממה שהעניקה למרכז קנדי לאמנויות הבמה . היא סברה כי "האמריקאים עשויים לתהות מדוע" כאשר האנדרטה הלאומית למלחמת העולם השנייה, המוזיאון הלאומי לאינדיאנים והמוזיאון הלאומי להיסטוריה ותרבות אפריקאית אמריקאית טרם הושלמו, "ממשלת ארה"ב מציבה עדיפות גבוהה יותר מוזיאון המוקדש לקורבנות וניצולי האימה האירופית ". [22]

בשנת 2004 הוביל אנדרו קילגור של AET מכתב לנשיא ג'ורג 'וו. בוש שנחתם על ידי מספר דיפלומטים אמריקאים לשעבר המתנגדים למדיניות ארה"ב כלפי ישראל והפלסטינים, במיוחד אז תוכניתו של ראש הממשלה אריאל שרון לעזוב את עזה מבלי לטרוח לנהל משא ומתן עם נציגים פלסטינים. [23] [24]

בשנת 2007 ציטט פוקס ניוז את אנדרו קילגור על העמדתם לדין של שני עובדי אייפא"ק בשערוריית הריגול של לורנס פרנקלין . קילגור אמר כי למרות שאייפא"ק לא הייתה סוכנת זרה רשומה על פי החוק, היא למעשה הייתה סוכנת זרה וכי על ממשלת ארה"ב להניח מודיעין המשותף לבעלות הברית "בכל רחבי העולם". [25] הוא כתב ארוכות על הנושא בדו"ח וושינגטון . [26] WRMEA קשרה את התיק גם ל- Akins v. תביעת ה- FEC אמרה שזו סיבה נוספת שיש להכריז על איפא"ק כ- PAC זר, אך המאמצים מתו כאשר ה- FBI משך את התביעה הנובעת מתיק פרנקלין.

בשנת 2008, מספר פרסומים דיווחו כי מוחמד עומר, כתב עזה ל"דוח וושינגטון ", אושפז בבית חולים לאחר שחיילים ישראלים סדקו את צלעותיו והסבו פציעות נוספות במעבר מירדן לגדה המערבית הכבושה. [27] [28] ממשלת ישראל חלקה על טענותיו של עומר. [29]

ביקורת[עריכת קוד מקור | עריכה]

בשנת 1992, אז, מייקל לואיס, סגן מנהל המחקר והמידע של אייפאק, האשים כי "ערבים" הפכו לבעיה מרכזית עבור ישראל בארצות הברית, והפיצו עותקים של דו"ח וושינגטון בענייני המזרח התיכון לקהל כראיה. הוא כתב את ביקורתו בדו"ח המזרח הקרוב של אייפא"ק. דו"ח וושינגטון הדפיס דחייה מהאשמותיו של לואיס. [30] בשנת 1997, האשים מייקל לואיס את דוח וושינגטון בקידום תיאוריות קונספירציה (במיוחד בנוגע לתקרית החירות של ארה"ב ) ופרסום דוחות המאשימים את ישראל ואת הציונים באחריות קולקטיבית לנושאים רבים בארצות הברית ובמזרח התיכון. [31] לואיס הוא כעת מנהל ניתוח המדיניות של AIPAC.

בשנת 2000 כתב ג'ונתן ס 'טובין ב- Jewish World Review כי הפרסום היה "ספר ההדרכה ללובי הערבי בארצות הברית", שהוא "מתמחה בהכפשת ישראל", וכי הוא "ספר חובה לחברים של ישראל שרוצים אינדיקטור אמין לחשיבה של הקהל האנטי-ישראלי. " [32] בספר שפורסם בשנת 2002 כתב רפאל מדוף, מנהל מייסד מכון דייוויד ווימן ללימודי שואה, כי "בנוסף לגינויים הסטנדרטיים של מדיניות ישראל, דוח וושינגטון פרסם מאמרים המזכים את עוצמת השואה, ומפרט את שמותיהם של מפרסמים יהודים של עיתונים מובילים בארה"ב להפגנת שליטה 'ציונית' בתקשורת, ומאשימים את ישראל ברצח עם 'בסגנון נאצי ' בערבים. כל גיליון מלא בתיאוריות קונספירציה פרועות אודות ישראל וקבוצות לובי פרו-ישראליות, ומאשימות אותם בתזמור כל דבר, החל משערוריית מוניקה לוינסקי וכלה בחיסולו של ג'ון פ . קנדי . " [33]

במהלך ממשל ג'ורג 'וו. בוש, הליגה נגד השמצה מתחה ביקורת על הפרסום על אירוחו של מאמר מאת פול קרייג רוברטס ובו הוא כותב " הניאו - שמרנים הקנאים והישראלים משתמשים בבוש כדי לחייב את ארצות הברית למהלך קטסטרופלי." [34] כלב השמירה התקשורת הפרו-ישראלי [35] הוועדה לדיוק בדיווח במזרח התיכון באמריקה ("CAMERA") מתאר את דוח וושינגטון כ"אנטי-ישראלי ". [36] הספרייה הווירטואלית היהודית (חברה בקואליציית ישראל בקמפוס ) אומרת על דו"ח וושינגטון כי היא "מפרסמת מאמרים רבים הנחשבים אנטי-ישראלים ואנטי-ציוניים" ותומכת בהאשמה הכוזבת כי היה כיסוי בנוגע "תקרית USS Liberty . [37]

בפברואר 2010 דיווחה פוקס ניוז כי דו"ח וושינגטון מחק ממאמר משנת 2007 הערה של ראשאד חוסיין, השליח האמריקני הטרי לארגון הוועידה האיסלאמית (OIC), שקרא לתביעה של סמי אל-אריאן "פוליטית. מניעה רדיפה ". העורכת דלינדה הנלי אמרה לפוקס ניוז כי היא מאמינה שהשינוי בוצע בפברואר 2009, משום שההערות המיוחסות לחוסיין נאמרו למעשה על ידי בתו של סמי אל-אריאן, לילה, שהשתתפה אף היא באירוע. אך מחברת המאמר, שרין קנדיל, אמרה לפוקס ניוז כי לא התבלבלה בין שני האנשים. הבית הלבן ייחס את ההערות גם לבתו של אל-אריאן. [38] [39] (בשנת 2006 אל-אריאן הגיש טענה באשמה באשמת קשירת קשר לסייע לאנשים הקשורים לג'יהאד האסלאמי הפלסטיני . [40] חוסיין עצמו אמר כי אמר את הדברים בתגובה לשאלת לילה אל-אריאן, אך התלונן בדו"ח וושינגטון זמן קצר לאחר פרסומם כי הם "חסרים הקשר", ובסופו של דבר הפרסום הסיר את הדברים. [41]

  • ג'יימס אניס ג'וניור
  • ג'ון אספוסיטו
  • פול פינדלי
  • רוברט פיסק
  • נווה גורדון
  • רן הכהן
  • ליאון הדר
  • כריס הדג'ס
  • איליין קלי
  • אנדרו א. קילגור
  • פייסל קיטי
  • אלפרד ליליינטל
  • מייקל לינד
  • פיט מקלוסקי
  • נורטון מזווינסקי
  • דונלד נף
  • רוברט נובאק
  • מוחמד עומר
  • ויקטור אוסטרובסקי
  • אילן פפה
  • ויליאם פפף

ראה גם[עריכת קוד מקור | עריכה]

  • מועצה לאינטרס לאומי
  • לובי ישראל בארצות הברית
  • התנגדות בארצות הברית לכיבוש הישראלי

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ 1 2 3 4 "About Washington Report on Middle East Affairs".
  2. ^ Linda Greenhouse, "Justices Hear Arguments in Suit Against Election Agency", New York Times, January 15, 1998.
  3. ^ Judy Keen, 'Scooter' packs lot of power but runs quietly, USA Today, October 18, 2005.
  4. ^ Marc Ballon, Libraries: The New Mideast Battlefront, Jewish Journal of Greater Los Angeles, January 20, 2006.
  5. ^ Richard Curtiss, "Who Suffers When Criticism of Israel Is Equated With Anti-Semitism?", Washington Report on Middle East Affairs, May 1990.
  6. ^ Congress & U.S. Aid to Israel, Washington Report on Middle East Affairs.
  7. ^ "Why the presidential candidates won't talk about Israel". 12 במאי 2008. נבדק ב-19 באפריל 2018. {{cite web}}: (עזרה)
  8. ^ "Inter Press Service - News and Views from the Global South". www.ipsnews.net. נבדק ב-19 באפריל 2018. {{cite web}}: (עזרה)
  9. ^ "The Evil Jane Harman (D-?) - LewRockwell LewRockwell.com". lewrockwell.com. נבדק ב-19 באפריל 2018. {{cite web}}: (עזרה)
  10. ^ Online, Asia Time. "Asia Times Online :: Middle East News, Iraq, Iran current affairs". www.atimes.com. נבדק ב-19 באפריל 2018. {{cite web}}: (עזרה)
  11. ^ http://www.gulfnews.com/opinion/columns/world/10248220.html
  12. ^ Twenty Years of USS Liberty Reporting in The Washington Report on Middle East Affairs at the USS Liberty web site.
  13. ^ James Ennes, Jr. articles in the Washington Report on Middle East Affairs include: "The Assault on the USS Liberty Still Covered Up After 26 Years", June 1993, p. 19; USS Liberty: 38 Years and Counting, May/June 2005, pp. 30–31.
  14. ^ Paul Findley, Even as "USS Liberty's Heroic Captain Receives New Honor, Coverup of Israeli Attack on His Ship Continues", Washington Report on Middle East Affairs, March 1998, p. 26, 88.
  15. ^ James E. Akins, "The Israeli Attack on the USS Liberty, June 8, 1967", Washington Report on Middle East Affairs, December 1999.
  16. ^ Ray McGovern, "Ray McGovern on the USS Liberty", Washington Report on Middle East Affairs, December 2008, p. 67.
  17. ^ Raeed N. Tayeh, "U.S. Government Moves to Seize Chicago Home of Mohammad Salah After His Conviction in Israel", Washington Report on Middle East Affairs, July/August 1998, p. 118.
  18. ^ "House Bill to Repeal Use of Secret Evidence Gets 19 Sponsors as National Awareness of Abuses Grows", Washington Report on Middle East Affairs, September 1999, pp. 16, 120, 136.
  19. ^ Richard H. Curtis, "In Case You Thought It Can't Happen Here: Mohammad Salah, an American Citizen, Is Facing Trial on Charges Neither He Nor His Lawyer Can See", Washington Report on Middle East Affairs, December 1999, pp. 35, 98–99.
  20. ^ Jeff Beinholt, "Is Lawfare Being Abused by American Lawyers?", Findlaw, March 09, 2007.
  21. ^ "Salah's acquittal", Chicago Jewish Star, February 9, 2007.
  22. ^ Janet McMahon, "The U.S. Holocaust Memorial Museum: A Decade of Increasing Taxpayer Funding", Washington Report on Middle East Affairs, December 2003, p. 9.
  23. ^ Former US Diplomats Criticize Bush Mideast Policy, Voice of America, May 4, 2004.
  24. ^ Paul Reynold, "Why Bush is likely to ignore letter", BBC, May 4, 2004.
  25. ^ Kelley Beaucar Vlaho, "AIPAC 'Spy' Trial Delayed Again", Fox News, June 11, 2007.
  26. ^ Andrew Killgore, "Israeli Spying on the United States", Washington Report on Middle East Affairs, September–October 2008.
  27. ^ "Washington Report Correspondent Mohammed Omer Hospitalized Following Detention by Israeli Soldiers at Allenby Bridge Crossing", The Washington Report on Middle East Affairs, July 2, 2008.
  28. ^ Gaza journalist claims held at gunpoint; Israel denies, USA Today, July 10, 2008.
  29. ^ "Gaza reporter alleges was mistreated by Israel" By Karin Laub, Associated Press. Fox News, July 10, 2008.
  30. ^ AIPAC IN ACTION: An Attack on the Washington Report, Washington Report on Middle East Affairs, July 1992.
  31. ^ Michael Lewis, Israel's American Detractors – Back Again, Middle East Quarterly, November 1997.
  32. ^ Tobin, Jonathan. "The Friends of our Foes", Jewish World Review, Sept. 15, 2000. Retrieved Dec 1, 2006.
  33. ^ Medoff, Rafael, Jewish Americans and Political Participation, ABC-CLIO, Santa Barbara, CA 2002, page 246
  34. ^ Syndicated Columnist Paul Craig Roberts Promotes Anti-Semitism, Anti-Defamation League web site.
  35. ^ Media Watchdog Takes Aim at 'Israel's Jewish Defamers', Jewish Telegraphic Agency (JTA), October 26, 2007
  36. ^ Committee for Accuracy in Middle East Reporting in America, Washington Report on Middle East Affairs. Retrieved Dec 1, 2006.
  37. ^ Legislative Record of Senator John Kerry.
  38. ^ Bream, Shannon (16 בפברואר 2010). "Obama's Islamic Envoy Quoted Defending Man Charged With Aiding Terrorists". Fox News. נבדק ב-22 בפברואר 2010. {{cite web}}: (עזרה)
  39. ^ "EXCLUSIVE: New Obama Envoy Has History Of Engagement With U.S. Muslim Brotherhood; Called Al-Arian Case "Politically Motivated Persecution"". Globalmbreport.org. 14 בפברואר 2010. נבדק ב-23 בפברואר 2010. {{cite web}}: (עזרה)
  40. ^ MegLaughlin, In his plea deal, what did Sami Al-Arian admit to?, St. Petersburg Times, April 23, 2006.
  41. ^ Gerstein, Josh (19 בפברואר 2010). "Islam envoy retreats on terror talk". Politico. נבדק ב-22 בפברואר 2010. {{cite web}}: (עזרה)
  42. ^ "WRMEA - WRMEA". wrmea.com. נבדק ב-19 באפריל 2018. {{cite web}}: (עזרה)
  43. ^ "WRMEA - WRMEA". wrmea.org. נבדק ב-19 באפריל 2018. {{cite web}}: (עזרה)
אוחזר מתוך "https://he.wikipedia.org/w/index.php?title=משתמש:2468_the_big_science/דו%22ח_וושינגטון_בענייני_המזרח_התיכון&oldid=36428680"