נודיזם

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה אל: ניווט, חיפוש
נודיסטים בבריכת שחייה בצרפת

נודיזם, או בשמו האחר נטוריזם, הוא אורח חיים הכולל שהייה בעירום בחברת אנשים אחרים במקומות פרטיים וציבוריים. מקורו של המונח נודיזם, הנהוג בעיקר בארצות הברית הוא במילה nude, שמשמעותה "עירום", ומקורו של המונח "נטוריזם", הנהוג באירופה, הוא במילה nature, שמשמעותה "טבע". שני המונחים כמעט זהים במשמעותם, כאשר המונח נטוריזם מתייחס גם להתחברות לטבע במסגרת השהייה בעירום. מושג נוסף שהפך להיות נפוץ בשנים האחרונות הוא העירום החברתי שבשונה משני המושגים האחרים מדגיש יותר את העירום במסגרת מפגשים ואירועים חברתיים.

הפילוסופיה הנודיסטית/נטוריסטית[עריכת קוד מקור | עריכה]

הנטוריסטים מאמינים שהגוף העירום הוא דבר מקובל, מכובד ומהנה. הם סבורים שאין בעירום בושה, תיעוב, חוסר כבוד או סכנה כלשהי. הנטוריסטים אינם מקבלים את התפיסה לפיה להיות עירום בחברת אנשים אחרים הוא דבר לא מוסרי, בעל משמעות מינית, אירוטית או פורנוגרפית. לדידם, השהייה בעירום היא בריאה וטבעית, ואף רואים בעירום את הצורה הטהורה ביותר, שכן כל בני האדם נולדו עירומים. בנוסף, רבים מהם טוענים שההתרגלות לעירום היא מהירה כל כך, כך שהם לא מוצאים בכך כל ייחוד, והנטוריזם הוא עוד פרט אחד בחייהם.

התנועה הנודיסטית קיבלה את השראתה מרעיון הפילוסופים שהטיפו להתקרב לטבע יחד עם המגמה של ביטוי של בחירה אישית והפגנת חירות הפרט ללא מגבלות חברתיות. הנטוריסטים רואים בלבוש הסוואה והתחפשות והיעדר מתן ביטוי ל"אני" האמיתי. שוחרי העירום מאמינים כי כאשר בני אדם נמצאים בעירום במסגרת חברתית "כפי שהם", בלי סטטוס חברתי, "מקבלים אותם כפי שהם".

הנטוריסטים אינם מתעניינים באופן מיוחד בלראות אנשים אחרים בעירום (דבר אשר מכונה "מציצנות" אם מעורבת בכך הנאה מינית) ואינם נהנים להיחשף בפני אחרים (דבר אשר נחשב ל"אקסהיביציוניזם", אם מעורבת גם בזה הנאה מינית). רבים מהם טוענים כי הסיבה להשתתפותם באירועים נטוריסטים היא תחושה של שחרור, תחושה של שוויוניות (ללא הבגדים אין הבדלים בין בני האדם), תחושה של רוגע וקבלה עצמית ללא סייגים.

יש המקשרים בין נודיזם לפורנוגרפיה, אבל הנודיסטים מתייחסים לגופם לא כאל גוף המשווק לגרות או לגרום הנאה לאחרים אלא כאל ישות שיש לכבדה.

פעילות נודיסטית/נטוריסטית[עריכת קוד מקור | עריכה]

רכיבה בעירום על אופניים בגרמניה

נטוריסטים נוהגים להתכנס במקומות סגורים או במקומות המוכרים כפתוחים לנטוריסטים. מטרתה של ההפרדה מכלל הציבור היא למנוע פגיעה ברגשות הציבור. העירום בצוותא משולב בפעילויות חברתיות רגילות במסגרת משפחתית ולא-מינית, בדרך כלל בחופים סגורים, וכולל פעילויות שונות, כגון משחקי חברה, שחייה, האזנה להרצאות, ואף שירה בציבור. ישנם גם אלו המעדיפים לעבוד בעירום, כאשר מזג האוויר והסיטואציה החברתית מאפשרים זאת.

הנטוריזם מתקיים בתרבויות רבות, במיוחד כחלק משחייה ורחצה בבריכות ובמשותף לשני המינים. הפעילויות יכולות להיות במקומות סגורים או פתוחים, והן כוללות פעילויות פנאי שונות.

במקומות ומתקנים נטוריסטיים (מועדונים, מלונות, כפרי נופש ועוד) שונים נהוגה מדיניות לבוש שונה: חלק מן המקומות נוקטים במדיניות "לבוש אופציונלי" שבה מקבלים גם לבושים (בדרך כלל כדי לסייע ל"ביישנים מתחילים"), בעוד חלקם מקפידים על עירום מוחלט. המצדדים בעירום מוחלט מבקשים מן המשתתפים להיות עירומים לגמרי על מנת לאפשר תחושה משוחררת לכלל הנטוריסטים, ואילו המצדדים ב"לבוש אופציונלי" סבורים כי כפיית העירום כמוה ככפיית הלבוש ב"עולם הרגיל", וכי כפייה זו מנוגדת לחופש ולחירות המיוצגים בנטוריזם.

ארגונים נטוריסטים רבים מארגנים פעילויות חברתיות רבות. לכמה מהארגונים הללו יש דרישות קבלה מחמירות כגון תקופת נסיון, הגעה רק בחברת חבר מוכר ולעתים גם ועדת קבלה ובדיקת רקע פלילי. דרישות אלו צצו בעקבות החשש מפני עברייני מין. מנגד, ישנם אירועים נטוריסטים רבים במקומות פתוחים שאינם מאורגנים על ידי ארגון קבוע, וניתן להצטרף אליהם ללא התחייבות או תשלום כלשהו, אך תוך התנהגות לפי קוד אתי ברור. נטוריסטים מתחילים מגיעים לאירועים כאלו בחוויותיהם הנטוריסטיות הראשונות. אירועים כאלו יכולים להיות חופים עם "לבוש אופציונלי", רחצות ליליות בעירום ועוד.

נטוריזם בישראל[עריכת קוד מקור | עריכה]

מחנה הנודיסטים, הראשון בארץ, הותקן ביולי 1965 בכפר הקיט הבינלאומי "גליה", בחוף גליה באזור חיפה. במקום הוקצה מתחם מגודר לשיזוף בעירום‏[1].

בשנות השישים פעל לתקופה קצרה מועדון נטוריסטי בשם "בריאות ושמש". עיקר פעילותו הייתה לארגן נסיעות למחנות נודיסטים בחו"ל.

ב-1979 הפך חוף הדולפינים שליד אופירה בדרום סיני למחנה נודיסטים. מרבית הנטוריסטים היו תיירים מארצות סקנדינביה. המקום משך אליו עשרות צופים סקרנים.

בסוף שנת 1984 נפתחו באילת שני חופי נודיסטים חרף התנגדות הדתיים.

העמותה הישראלית לנטוריזם נוסדה בקיץ 2000 על ידי פנחס ברק כמלכ"ר כדי לאגד את קהילת הנטוריסטים הישראלים ליזום ולארגן פעילויות לחברי הקהילה ולקדם את רעיון העירום החברתי בישראל.

בהמשך הוקמו התארגנויות נוספות לעריכת מפגשי עירום בבריכות וחופים ברחבי הארץ.

בספטמבר 2011 נערך בים המלח מיצג אומנותי של הצלם ספנסר טוניק שקיבץ 1200 גברים ונשים לצילום עירום המוני שמטרתו הייתה לקדם את המודעות לחשיבות השימור של ים המלח, בעקבות הפרסום הנרחב של המיצג הנושא חזר להתפתח בארץ והוקמו מספר קבוצות חדשות שמשכו גם יותר קהל צעיר.

בשנת 2014 הוקמה "פשטות - תנועה לקידום העירום החברתי" מתוך מטרה לעודד את העירום החברתי בישראל, ליצור לו לגיטימציה רחבה בחברה הישראלית ולהרחיב את מעגלי המשתתפות והמשתתפים באירועים הנטוריסטים.

ההתנהגות במפגשי נודיסטים/נטוריסטים[עריכת קוד מקור | עריכה]

קיים קוד אתי להתנהגות במסגרת הנודיסטית שעיקרו הוא שהתנהגות נטוריסטית לא תהיה מעורבת במין ולא בעבירה על החוק.‏[2][3]

  • חובה להתרחץ לפני כניסה למתקנים.
  • לא מקובל לנעוץ מבטים ואין לצלם בלי רשות.
  • יש לשמור על מרחק סביר אחד מן השני.
  • הבעת רגשות מיניים אינה מקובלת ופעילות מינית בפומבי אסורה באופן מוחלט.
  • (במקומות רבים): נודיסטים נוהגים לקחת אתם מגבת, וישיבה על כיסא או ספסל בלי לכסות אותם במגבת נחשבת גסות רוח.

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]