נפתלי הריברטו הבר

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
נפתלי הריברטו הבר
Heriberto Háber
לידה 23 בנובמבר 1930
ג' בכסלו ה'תרצ"א
אוסטריה
פטירה 23 בנובמבר 2005 (בגיל 75)
כ"א בחשוון ה'תשס"ו
ישראל עריכת הנתון בוויקינתונים
מדינה ישראל, ארגנטינה עריכת הנתון בוויקינתונים
מקום קבורה אשדוד עריכת הנתון בוויקינתונים
מקום לימודים אוניברסיטת בואנוס איירס עריכת הנתון בוויקינתונים
שפות היצירה עברית, ספרדית, גרמנית עריכת הנתון בוויקינתונים
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית

נפתלי הריברטו הבר (ג' בכסלו ה'תרצ"א, 23 בנובמבר 1930כ"א בחשוון ה'תשס"ו, 23 בנובמבר 2005) היה פרופסור לספרות, סופר ומורה ישראלי-ארגנטינאי.

קורות חיים[עריכת קוד מקור | עריכה]

נולד באוסטריה לקלרה ושמעון הבר. בשנת 1938 היגר עם הוריו ואחותו לארגנטינה, ימים ספורים לפני סיפוחה של אוסטריה על ידי הנאצים (ה"אנשלוס").

החל ללמוד מחדש בכיתה א' בארגנטינה, ובמקביל למד בחדר. משסיים את לימודיו בבית הספר היסודי, החל ללמוד במכון ללימודי יהדות בבואנוס איירס, לימודים המקבילים ללימודים בבית ספר תיכון. לאחר תום לימודיו התיכוניים וקבלת תעודת הבגרות, החל ללמוד בסמינר למורים "המדרשה העברית" ולאחר מכן, למד מדעי הרוח (ספרות) באוניברסיטת בואנוס איירס. במסגרת עבודת הדוקטורט אף הגיע לביקור בישראל בשנת 1955. לאחר מספר שנים הוענק לו תואר פרופסור לספרות מטעם אוניברסיטת בואנוס איירס.

בשנת 1958 הפך לבעל קורא בבית הכנסת "Nueva Comunidad Israelita" בבואנוס איירס; פעילות בה המשיך עד לשנת 1962. לפרנסתו עסק מאז 1948 בלימוד עברית, יהדות וספרות במספר בתי ספר בדרום אמריקה וכן הכין נערים לבר מצווה.

בשנת 1962 קיבל לידיו את ניהול בית הספר היהודי בלה פאס, בירת בוליביה. שלוש שנים אחר-כך, חזר לארגנטינה עם משפחתו, וניהל במשך שנה בית ספר בעיר רוסריו. בין השנים 19661971 ניהל את בית הספר "הרצליה", מגדולי בתי הספר התיכוניים בקהילות היהודיות בגולה.

בבואנוס איירס פגש את גרטה (גורדון), ונישא לה. לזוג נולדו שלוש בנות ובן.

בשנת 1971 עלה עם אשתו וילדיו לישראל וקבע את ביתו באשדוד. לימד במשך עשרים וחמש שנים ספרדית, עברית וספרות במוסד החינוכי כפר סילבר, עד פרישתו לגמלאות.

הבר דיבר שפות רבות, בהן עברית, אנגלית, גרמנית, ספרדית, לטינית, יוונית, איטלקית ויידיש.

נפטר ביום הולדתו ה-75, ב-23 בנובמבר 2005. ב-11 באוקטובר 2007, כשנתיים לאחר פטירתו, נקראה על שמו הספרייה של התאחדות עולי דרום אמריקה (OLEI).

פועלו הספרותי-עיתונאי[עריכת קוד מקור | עריכה]

כתב כמה ספרים הומוריסטיים, העוסקים בין היתר בחייהם של העולים החדשים לישראל, החיים בישראל, דרך החיים של היהודים החרדים וחייו של מורה. בנוסף כתב ספרים העוסקים בחגי ובמועדי ישראל, וכן בפרשות השבוע והפטרותיהן.

תרגם את מרטין פיירו מספרדית לעברית, את אמפיטריאון של היינריך פון קלייסט מגרמנית לעברית וכן תרגם מעברית לספרדית את חדווה ואני של אהרן מגד ואת הסידור של ראש השנה.

הבר היה פעיל רבות גם בתחום העיתונות. הוא נהג לכתוב טורים שבועיים בנושא פרשת השבוע, הפטרת השבוע והיהדות בכלל. מאמריו פורסמו במספר שפות ובמבחר מקומות על פני הגלובוס.

מספריו[עריכת קוד מקור | עריכה]

  • צ'או מורה
  • Instantáneas de la Biblia: (בספרדית, "מראות מהמקרא" (תרגום חופשי), 1953)
  • מרטין פיירו: (תרגום לעברית של הפואמה הלאומית הארגנטינאית, שארך עשר שנים תמימות. על עבודתו זו זכה למכתב הוקרה מנשיא ארגנטינה דאז, 1965)
  • ספרים בסדרת "Biblioteca Popular Judia" (ספרדית, "יהדות פופולרית"):
Jonas ("יונה", 1967)
Rut ("רות", 1968)
el Patriarca Abraham ("האב אברהם", 1968)
el Patriarca Isaac ("האב יצחק", 1971)
  • Fiestas y Tradiciones Judias: (ספרדית, "חגים ומועדים יהודיים", 1987)
  • Cuentos de ISRABINOLANDIA: (ספרדית, "סיפורים מארץ איסורי הרבנים" (תרגום חופשי), 1991)
  • Nuevos Cuentos de ISRABINOLANDIA: (ספרדית, "סיפורים חדשים מארץ איסורי הרבנים" (תרגום חופשי), 1991)
  • אני אחריך (ספרדית, 1997 ; גרמנית, 2002)
  • זהו זה! הגענו! (עברית, 2001)

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

ויקישיתוף מדיה וקבצים בנושא נפתלי הריברטו הבר בוויקישיתוף