נתן גלייזר

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה אל: ניווט, חיפוש

נתן גלייזראנגלית: Nathan Glazer; נולד ב-25 בפברואר 1923 בניו יורק) הוא סוציולוג יהודי אמריקאי, מראשי קבוצת הנאו-קונסרבטיבים ולפני כן האינטלקטואלים של ניו יורק.

ביוגרפיה[עריכת קוד מקור | עריכה]

גלייזר, כמו רבים מחבריו אנשי הניאוקון (נורמן פודהורץ, אירווינג קריסטול, קלמנט גרינברג, דונלד קגן ועוד), נולד בניו יורק להורים יהודים יוצאי מזרח אירופה (במקרה שלו פולין), הצעיר משבעה אחים ואחיות. כפי שסיפר ב-1990, האווירה בביתו הייתה "סוציאליסטית, אך לא יותר מדי, דתית אורתודוקסית, אך לא יותר מדי, ידידותית לארץ ישראל, אך לא ציונית, דוברת יידיש, אך לא רק אידיש".

הוא למד ב"סיטי קולג' של ניו יורק" (בוגר הקולג' בשנת 1944) ואף היה חבר ועורך בטאון ארגון הסטודנטים הציוניים שם - "אבוקה". בנוסף היה חלק מחבורת "האינטלקטואלים של ניו יורק". חברים נוספים בקבוצה זו היו אירווינג קריסטול, דניאל בל, אירווינג האו ועוד. הייתה זו חבורה של יהודים בעיקר, בעלי השקפת עולם שמאלית-מרקסיסטית, אך לא דוגמטית קונפורמיסטית. בעיצומו של פולחן סטלין שהקיף את מרחבי השמאל דאז, העזה חבורה זו לפקפק ב"שמש העמים" סטלין ולתהות הכיצד יכול חזון סוציאליסטי נאצל להוליך למשטר עריצות רצחני כזה של האיש.

בשנת 1943 הוא נישא לאשתו הראשונה רות סטולקין, ונולדו להם שלוש בנות. הוא התגרש ב-1958 ונישא בשנית בשנת 1962. את לימודי הדוקטורט סיים גלייזר בשנת 1962 באוניברסיטת קולומביה. בשנים 1963-1969 שימש פרופסור לסוציולוגיה באוניברסיטת קליפורניה בברקלי, כאשר במקביל כיהן כיועץ לענייני רווחה בממשלי ג'ון קנדי ולינדון ג'ונסון. באותה תקופה ניכרה בכתביו התרחקותו ההדרגתית מהשמאל, ממדיניות המלחמה בעוני בפרט ומרעיונות הסיוע הממשלתי כפתרון לכל, בכלל. בשנים 1969-1993 שימש גלייזר פרופסור לחינוך באוניברסיטת הרווארד ודעותיו החברתיות הלכו והתייצבו במרכז המפה הפוליטית. בניגוד לחבריו, שהפכו רובם ככולם לרפובליקנים, נשאר גלייזר דמוקרט. בבחירות 2004 למשל הוא תמך בג'ון קרי, מועמד הדמוקרטים שהפסיד לבסוף במירוץ לנשיאות ארצות הברית לג'ורג' בוש הבן.

גלייזר היה חבר מערכת "קומנטרי" כשירחון זה היה עדיין שמאלני-ליברלי, בשנים 1944-1953. משנת 1973 היה עורך שותף (יחד עם אירווינג קריסטול) של הירחון הימני-מרכזי רב ההשפעה דאז "פאבליק אינטרסט", וכיום הוא משמש כעורך שותף של הירחון "ניו ריפבליק", יורשו הימני-מרכזי ורב ההשפעה אף הוא של אותו ירחון.

כתיבתו[עריכת קוד מקור | עריכה]

בספרו הידוע ביותר, "אחרי כור ההיתוך" (נכתב בשיתוף עם דניאל פטריק מויניהאן, 1963, הוצאת MIT), הוא טען לראשונה שנסיונה של ארצות הברית ליצור כור היתוך גזעי ואתני של המהגרים אליה, נכשל. בספרו "כולנו רב תרבותיים כיום" (1997, הוצאת אוניברסיטת הרווארד) הוא מודה בצער רב כי תאוריית ה"רב-תרבותיות" היא שניצחה את כור ההיתוך; לדעתו, זה מה שגרם לעצירת השתלבותם של השחורים ושאר המיעוטים בחברה האמריקנית. ספר זה הביא לביקורת רבה עליו מצידה הימני של המפה - השמרנים טענו כנגדו, כי במקום להילחם ב"רב תרבותיות", שגם הוא לכאורה מתנגד לה וטוען שאיננה טובה לחברה האמריקנית, ובמקום לחתור לאידאל הישן של כור ההיתוך החברתי תרבותי ולשלטון הערכים הליברלים-דמוקרטים, הוא מטיף בעצם להיכנע ל"רב תרבותיות" ולאפשר לכל מגזר לשמור ולחיות על פי התרבות המקורית שלו, מה שיביא להתפרקותה של החברה האמריקנית כולה.

גלייזר לא נטש את השקפתו הציונית ומורשתו היהודית ורבים מספריו עוסקים בתחומים אלה, בהם "יהדות ארצות הברית" (הוצאת אוני' שיקגו, 1957) ו"פניה הרבות של האנטישמיות" (הוצאת הוועד היהודי האמריקני, 1967) ועוד.

ספריו[עריכת קוד מקור | עריכה]

  • The lonely crowd; a study of the changing American character (יחד עם דייוויד רייזמן ורעואל דני), Yale University Press, 1950, Studies in national policy #3
  • Faces in the crowd; individual studies in character and politics, (יחד עם דייוויד רייזמן), Yale University Press, 1952, Studies in national policy #4
  • A new look at the Rosenberg-Sobell case., Tamiment Institute, 1953
  • American Judaism, University of Chicago Press, 1957
  • Studies in housing & minority groups (יחד עם דייוויס מקנטייר) Berkeley: University of California Press, 1960
  • The social basis of American communism, Harcourt, Brace, 1961 (Communism in American life)
  • Negroes & Jews: the new challenge to pluralism: הוצאת הועד היהודי האמריקאי, 1964
  • The Characteristics of American Jews, Jewish Education Committee Press, 1965
  • The Many faces of anti-semitism, הוצאת הוועד היהודי האמריקאי, Institute of Human Relations, 1967
  • Soviet Jewry, 1969: [papers and presentations]; Academic Committee on Soviet Jewry, 1969
  • Beyond the Melting Pot: The Negroes, Puerto Ricans, Jews, Italians and Irish of New York City (יחד עם דניאל פטריק מויניהאן), Cambridge, Mass. MIT, 1963, second expanded edition 1970
  • Affirmative Discrimination: Ethnic Inequality and Public Policy Cambridge, Mass. Harvard University Press, 1975
  • Ethnicity: Theory and Experience (עורך יחד עם דניאל פטריק מויניהאן) Cambridge, Mass. Harvard University Press, 1975
  • Prejudice Cambridge, Mass. Harvard University Press, 1982
  • Ethnic Dilemmas, 1964-1982 Cambridge, Mass. Harvard University Press, 1985
  • The Limits of Social Policy Cambridge, Mass. Harvard University Press, 1988
  • We Are All Multiculturalists Now Cambridge, Mass. Harvard University Press, 1997
  • From a Cause to a Style: Modernist Architecture's Encounter with the American City, Princeton University Press, 2007

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]