סידריט

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה אל: ניווט, חיפוש
סידריט
Quartz sur sidérite (France).jpg
תכונות המינרל
הרכב כימי FeCO3
מערך קריסטלוגרפי טריגונלי
צורת הגביש מעוינון קמור שלעתים הוא כה פחוס עד שנראה להבי, לעתים רחוקות סקלנוהדרון, וגם דמוי אשכול, תצבירי, זקיפי. גבישים תאומים נדירים.
צבע חום אפרפר, צהוב חיוור, חום צהבהב, חום ירקרק, חום אדמדם, חום ושחור. בחלק מפני הדגימות מופיע זוהר ססגוני בשל התמרה של שטח הפנים לגתיט
ברק זגוגי, פנינתי עד משיי
שקיפות שקוף למחצה עד אטום
פצילות מושלמת בשלושה כיוונים היוצרות מעוינון.
שבירה דמוית קונכייה עד בלתי שווה.
קשיות 4.5-3.5 בסולם מוס
משקל סגולי 3.9
שרטוט לבן
מידע נוסף תוסס במגע עם חומצת מלח מחוממת. בחימום הופך מגנטי.
מינרלים נלווים כוללים צרוסיט, אנקריט, דולומיט, קוורץ, גתיט, קריוליט, בריט, פיריט וספלריט.

סידריט הוא מינרל קרבונטי הבנוי מברזל (Fe) ופחמה (קרבונט CO3). שמו של המינרל נקבע בשנת 1845 ומקורו מיוונית σίδηρος ("סִידְרוֹס" – ברזל), בהתייחס להרכבו הכימי. הסידריט הוא מקור חשוב להפקת ברזל, מכיוון שהוא מכיל 48% ברזל והוא אינו מכיל גופרית או זרחן. הן מגנזיום והן מנגן מחליפים את הברזל לעתים קרובות. לכן הסידריט יוצר שורה איזומורפית עם רודוכרוזיט (MnCO3 - פחמת המנגן) וגם עם מגנזיט (MgCO3 - פחמת המגנזיום). הכלל הוא שאם מעל ל-50% מיוני המתכת במינרל הם ברזל, המינרל יקרא סידריט. יש הנוהגים לקרוא גם לסוגי הביניים בשמות, אם כי חלוקה זו איננה מקובלת על כולם:

  • אוליגוניט (Oligonite) - סידריט עשיר במנגן.
  • מנגנסידריט (Mangansiderite) - רודוכרוזיט עשיר בברזל.
  • מגניוסידריט (Magniosiderite) או סידרופלסיט (Sideroplesite) - סידריט עשיר במגנזיום.
  • ברונריט (Breunnerite) – מגנזיט עשיר בברזל.

סוגים נוספים של יסודות היכולים להחליף את הברזל כוללים סידן, אבץ וקובלט.

צורת הגבישים של הסידריט היא מעוינון שפאותיו הן בדרך כלל קמורות ומקווקוות, ובמקרים נדירים מאוד - סקלנוהדרון. ניתן למצוא את המינרל גם בגושים. צבע המינרל משתנה מצהוב לחום כהה או שחור. הגוון האחרון מקורו בנוכחות של מנגן. סוג של סידריט בצורת כדוריות קטנות קרוי ספרוסידריט (sphaerosiderite).

את הסידריט מוצאים:

סידריט עובר התמרה בקלות לתחמוצות ברזל. גתיט, סוג מינרל חום, מחליף לעתים קרובת את הסידריט. המינרל לימוניט מחליף את הסידריט תוך שמירה על צורת הגבישים המעוינת, תופעה המכונה פסאודומורפיזם. במכרות הפחם הפתוחים של מזרח אילינוי ומערב אינדיאנה נתגלו נודלות (גופים סלעיים הנתון בתוך סלע שהרכבו אחר) של סידריט העשירות במאובנים של פלורה ופאונה.

את הסידריט מוצאים בהרי הרץ בגרמניה, בשטיריה שבאוסטריה, בקורנוול שבאנגליה (בעיקר בדבון ובטוויסטוק), בפורטוגל, בבוליביה, במדינת מינאס ז'ראיס בברזיל, לורן בצרפת, בוהמיה בצ'כיה, בניו סאות' ויילס באוסטרליה במדינות ניו ג'רזי, קליפורניה, ויסקונסין וקונטיקט בארצות הברית, ובקנדה, בטריטוריה של יוקון ובהר סנט-אילר (Mont Saint-Hilaire) שבקוויבק שם התגלו דגימות יפות במיוחד.

סידריט הוא גם מונח מיושן למטאוריט המורכב בעיקר מברזל וניקל.

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

Syderyt,1 Polska, Sudety.JPG