סרט מאפיה

סרט מאפיה הוא תת-ז'אנר של סרט הפשע, העוסק בפשע המאורגן, לעתים תכופות במאפיה. ז'אנר זה מכונה גם לעתים "סרט גנגסטר" או "סרט גנגסטרים". בסרטי מאפיה ישנים ישנם אלמנטים בולטים של ז'אנר הפילם נואר. סרטי מאפיה מתארים, לרוב, עלייתה לכוח (וגם נפילתם) של כנופיה מאורגנת, לעתים תוך התמקדות במנהיג הכנופיה כגיבור של הסרט. התמה המרכזית בסרטים אלו, כמעט תמיד, היא כי הפשע לא משתלם.

סרט שנחשב כסרט מכונן עבור ז'אנר זה הינו "פני צלקת" של הווארד הוקס משנת 1932. למרות העובדה שסרטי מאפיה היו קיימים כבר בתקופת הסרט האילם, הז'אנר בצורתו הקלאסית הוגדר היטב רק בראשית שנות ה-30, זאת במקביל לתקופת חוק היובש בארצות-הברית, השפל הכלכלי הגדול וכן כניסת הסאונד לקולנוע.

בשנות ה-40 וה-50 הפופולאריות של הז'אנר דעכה, לטובת ז'אנר סרטי הפילם נואר, אבל שב לפופולאריות רבה בקרב הקהל, עד היום, בעקבות הצלחתו יוצאת הדופן של סרטו של פרנסיס פורד קופולה "הסנדק".

סרטים בולטים בז'אנר

• 1932 - פני צלקת
• 1972 - הסנדק
• 1974 - הסנדק 2
• 1983 - פני צלקת
• 1984 - היו זמנים באמריקה
• 1987 - הבלתי משוחדים
• 1990 - החבר'ה הטובים
• 1990 - הסנדק 3
• 1991 - באגסי
• 1995 - קזינו
• 2002 - הדרך לפרדישן
• 2006 - השתולים

יוצרים בולטים בז'אנר

• קוונטין טרנטינו, אשר כתב ו/או ביים את: "כלבי אשמורת" (1992), "רומן על אמת" (1993), "ספרות זולה" (1994), "ג'קי בראון" (1997), "להרוג את ביל" (2003), "להרוג את ביל חלק 2" (2004).

ראו גם

• סרט פשע

ערך זה הוא קצרמר בנושא קולנוע. אתם מוזמנים לתרום לוויקיפדיה ולהרחיב אותו.