ערוץ החדשות הייעודי

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה אל: ניווט, חיפוש
ערוץ החדשות הייעודי
פרטי הערוץ
קטגוריה: ערוץ חדשות
שפה: עברית
מדינה: ישראל Flag of Israel.svg
אזור קליטה: ישראל


ערוץ החדשות הייעודי הוא ערוץ טלוויזיה שהיה אמור לקום בתחילת המאה ה-21 בישראל ולאחר מאבקים משפטיים ארוכים לא עלה לבסוף לאוויר. הערוץ היה חלק מחבילת ערוצי הטלוויזיה הייעודיים שהיו אמורים לקום בארץ בתחילת המאה ה-21 ואשר רובם לבסוף לא קמו או הפסיקו לשדר.

הערוץ, שהיה אמור להיות משודר ללקוחות הכבלים והלוויין באפיק מספר 7, היה אמור להיות ערוץ חדשות ישראלי ולשדר תוכניות אקטואליה ומהדורות חדשות מהארץ ומהעולם במשך כל שעות היום. במכרז לערוץ נקבע כי הכנסות הערוץ יגיעו ממכירת תכנים ומפרסומות וחסויות.

רקע להקמת הערוץ[עריכת קוד מקור | עריכה]

בסוף שנות התשעים התקבלה החלטה במשרד התקשורת להקים חמישה ערוצים ייעודיים שמימונם מפרסומות ומטרתם לפנות לפלחי אוכלוסייה מסוימים ולא לכלל האוכלוסייה כמו בערוצי הברודקאסט. ההחלטה כללה הקמה של ערוץ בערבית (הלא TV), ערוץ חדשות, ערוץ ברוסית (ערוץ 9), ערוץ מוסיקה (ערוץ 24) וערוץ המורשת (ערוץ ישראלי).

בתחילת המאה ה-21 החל משרד התקשורת לפרסם את המכרזים לערוצים הייעודיים. כיום (2012) קמו שלושה מתוך חמישה הערוצים הייעודיים. ערוץ החדשות לא החל לשדר כלל.

המכרז לערוץ החדשות[עריכת קוד מקור | עריכה]

באמצע נובמבר 2000 הוציא משרד התקשורת את המכרז לערוץ החדשות. היה זה המכרז הראשון שיצא מתוך המכרזים לחמשת הערוצים הייעודיים. במסיבת עיתונאים בתל אביב הציגו שר התקשורת, בנימין בן אליעזר, יו"ר המועצה לשידורי כבלים ולוויין, דורית ענבר, ומנהל מינהלת שידורים לציבור, יורם מוקדי, את תנאי המכרז לערוץ החדשות.

מטרת המכרז הייתה ליצור ערוץ חדשות בעל אופי ישראלי מקומי, כאשר 60% מהיקף השידורים בו יהיו חדשות ותוכניות על אירועים בישראל, ו-15% מהיקף השידורים בו יהיו תוכניות שעניינן אירועים מחוץ לישראל. במכרז נקבע כי הרישיון לערוץ החדשות יינתן ל-10 שנים, עם אפשרות הארכה ב-6 שנים נוספות. בשנה הראשונה יחויב הערוץ לשדר מינימום 8 שעות ביממה ובשנה השנייה מינימום של 12 שעות ביממה. עוד נקבע כי בכל תקופת הרישיון תהיה חובה לשדר בשעות 18:00-23:00. לפי תנאי המכרז, הערוץ היה אמור לשלם לחברות הכבלים והלוויין בגין שימוש באפיקי רשת הכבלים, דמי רישיון חד פעמיים של 100 אלף שקל למדינה ותגמולים לאוצר בהיקף של 5% מהמחזור אחרי שלוש שנים של הפעלת הרישיון.

הקבוצות המתמודדות[עריכת קוד מקור | עריכה]

במכרז הביעו התעניינות מספר קבוצות וחברות. לבסוף נגשו שתי קבוצות למכרז: "חדשות ישראל" ו-"חדשות 24".

חדשות 24[עריכת קוד מקור | עריכה]

חדשות 24.jpg

עם פרסום המכרז לערוץ החדשות פרש יעקב אילון מחברת החדשות של ערוץ 2 במטרה להשתתף במכרז ולקחת חלק פעיל בערוץ החדשות ההולך וקם. אילון הצטרף לקבוצת "חדשות 24" בראשותו של ניסים משעל ויחד איתו הצטרפו לקבוצה מספר עיתונאים מובילים כאשר הבולטים מבניהם הם יאיר שטרן, גאולה אבן ואמנון ברקאי. יעקב אילון וניסים משעל אף השקיעו מכספם בקבוצה והחזיקו כל אחד בעשרה אחוזים מאחוזי הקבוצה. משקיעים נוספים בקבוצה עם היווסדה היו: האחים עופר (כעשרים אחוזים), שי נשר (כעשרה אחוזים) וחברת דנקנר השקעות (חמישה אחוזים). משעל היה מנכ"ל הקבוצה ואילון נבחר להיות מנהל מחלקת החדשות שלה ומועמדה להגיש את המהדורה המרכזית בערוץ העתידי.

חדשות ישראל[עריכת קוד מקור | עריכה]

חדשות ישראל.jpg

הקבוצה השנייה שהשתתפה במכרז לערוץ החדשות הייעודי הייתה קבוצת "חדשות ישראל". בראש הקבוצה עמד משה שלונסקי ובראש מחלקת החדשות של הקבוצה עמדה אילנה דיין שקודם לכן פרשה מטלעד ומערוץ 2. עיתנואים נוספים שהצטרפו לקבוצה היו רון בן ישי, גבי גזית וירון דקל. עם היווסדה השקיעו חברות רבות בקבוצה על מנת לאפשר את זכייתה ולראות מערוץ החדשות רווחים כספיים. בין המשקיעים היו חברת גלובוס גרופ - בעלת אולפני גלובוס גרופ בנווה אילן (כשנים עשר אחוזים), חברת פורמולה (כעשרים אחוזים) ואליהו רוכמן (שהחזיק בכעשרים אחוזים מהקבוצה). קבוצת חדשות ישראל הייתה גם אמונה על הפקת משדרי החדשות של הערוץ שכונה 'הערוץ השלישי' שקם באותן השנים - ערוץ 10.

תוצאות המכרז[עריכת קוד מקור | עריכה]

ב-17 באפריל בשנת 2001 הוכרז במסיבת עיתונאים בתל אביב בשעות הצהריים על הקבוצה הזוכה בהפעלת ערוץ החדשות. עו"ד דורית ענבר, שהייתה אז יושבת ראש המועצה לשידורי כבלים ושידורי לוויין, הכריזה על זכייתה של קבוצת "חדשות 24" בראשותו של ניסים משעל בהפעלת ערוץ החדשות הייעודי. עם זכייתה של קבוצת "חדשות 24" במכרז העלו בקבוצת "חדשות ישראל" המפסידה טענות לגבי אופן ניהולו. נציג הקבוצה מסר כי ראשי הקבוצה יחליטו אם לגשת לבית המשפט כדי לערער על ההחלטה של ועדת המכרזים.

בינתיים הבטיחו בקבוצת "חדשות 24" המנצחת להעלות לשידור את הערוץ כבר בעוד חצי שנה מאז הזכייה, בסוף שנת 2001. יעקב אילון, שהיה ראש מחלקת החדשות בקבוצה, אמר כי הערוץ יפעל במתכונת דומה לערוץ החדשות CNN עם שידורים חיים ויומני חדשות לכל אורך היום ובמשך 24 שעות ביממה. אילנה דיין, שהייתה ראש מחלקת החדשות בקבוצת "חדשות ישראל", הצרה על החלטת ועדת המכרזים להעניק את הרישיון לקבוצת "חדשות 24", אך איחלה להם בהצלחה בהפעלת הערוץ.

סחבת משפטית ארוכה[עריכת קוד מקור | עריכה]

עתירת "חדשות ישראל" למחוזי[עריכת קוד מקור | עריכה]

ב-6 במאי באותה השנה החליטה קבוצת "חדשות ישראל" להגיש עתירה לבית המשפט המחוזי בתל אביב במטרה להוציא צו שיאסור על שר התקשורת להעניק את הרישיון להפעלת הערוץ לקבוצת "חדשות 24", ולהעביר את הזיכיון לידיה. בכתב העתירה טענו נציגי "חדשות ישראל" כי חוות דעתו של יועץ המועצה לשידורי כבלים ולווין, אלי ניסן, הייתה מוטה ולפיכך יש לפסול את בחירתה של "חדשות 24" כקבוצה הזוכה. בנוסף נכתב בעתירה כי בהחלטת המועצה נפלו טעויות מספריות וחשבונאיות, וכי הצעת "חדשות 24" לא עמדה בכללים הנדרשים.

המשפט נמשך כשלושה חודשים בהם בחן שופט בית המשפט, ד"ר עודד מודריק, את טענות קבוצת "חדשות ישראל" שהפסידה במכרז ואת הליך קבלת ההחלטות במועצה לשידורי כבלים ולווין בעת הדיונים בוועדת המכרזים. פסק הדין בנושא הוגש בתחילת חודש אוגוסט באותה השנה.

דחיית עתירת "חדשות ישראל"[עריכת קוד מקור | עריכה]

ב-5 באוגוסט דחה בית המשפט המחוזי את עתירתה של קבוצת "חדשות ישראל" ושימר את מעמדה של קבוצת "חדשות 24" כקבוצה הזוכה במכרז לערוץ החדשות הייעודי. בפסק הדין כתב השופט, ד"ר עודד מודריק, כי למעט הערות והסתייגויות בודדות נדחו, הלכה למעשה, כל טענות הקבוצה העותרת. עוד נפסק כי קבוצת "חדשות ישראל" תחויב לשלם הוצאות משפט ושכר טרחת עו"ד בסך 25 אלף ש"ח למשרד התקשורת ולמועצה לשידורי כבלים ולווין ו-25 אלף ש"ח נוספים לקבוצת "חדשות 24".

קבוצת "חדשות 24" שנשארה הזוכה במכרז לערוץ החדשות הבטיחה לאחר פסק הדין שערוץ החדשות יעלה לאוויר ברבעון הראשון של שנת 2002. בכך למעשה נדחתה העלייה לאוויר מסוף שנת 2001 לתחילת שנת 2002 והעתירה לבית המשפט המחוזי גררה עיכוב בזמנים של כארבעה חודשים בעליית הערוץ למרקע.

ערעור "חדשות ישראל" לעליון[עריכת קוד מקור | עריכה]

יומיים לאחר שבית המשפט המחוזי הותיר את רישיון הפעלת הערוץ בידי "חדשות 24", הוציאה קבוצת "חדשות ישראל" הודעה כי היא מתכוונת להגיש ערעור לבית המשפט העליון בכוונה להפוך את החלטת המחוזי. ואכן כשבועיים לאחר מכן, הגישה הקבוצה ערעור לבית המשפט העליון.

ההחלטה להגיש את הערעור גרמה שוב לדחייה במועד המתוכנן לעליית הערוץ. ניסים משעל שהיה מנכ"ל קבוצת "חדשות 24" הזוכה רטן על כך ש- "חדשות ישראל" רק מנסה לפגוע בקבוצתו ומנסה לעכב את עליית ערוץ החדשות. עוד הוא טען כי העיכובים גורמים לקבוצה שבראשה הוא עומד נזקים כלכליים קשים.

קבלת ערעור "חדשות ישראל"[עריכת קוד מקור | עריכה]

שידורי החדשות של "חדשות ישראל" בערוץ 10.

ב-18 בדצמבר, לאחר סחבת משפטית ארוכה ומתישה החליט בית המשפט העליון לקבל את ערעורה של קבוצת "חדשות ישראל" ובכך בעצם לפסול את רישיונה של "חדשות 24". שופטי העליון, המשנה לנשיא בית המשפט, שלמה לוין, השופט יצחק אנגלרד והשופטת אילה פרוקצ'יה, קבעו בהחלטתם כי נושא הפעלת הערוץ יחזור עתה לוועדת המכרזים של המועצה לשידורי כבלים ולוויין שזאת תבדוק האם "חדשות ישראל" עומדת בתנאי הסף ויכולה לזכות ברישיון.

בינתיים, חתמה קבוצת "חדשות ישראל", שהפכה לקבוצה הזוכה, חוזה עם ערוץ 10 החדש על הפקת מהדורות החדשות היומיות שלו. בתחילה העריכו כי את המהדורות תגיש אילנה דיין אולם היא דחתה את ההצעה לטובת השתלבות בתוכנית אקטואליה אחרת. במקביל נודע כי הערוץ פנה לרפי רשף בהצעה דומה אולם גם הוא דחה אותה. בסופו של דבר נבחר יעקב אילון להגיש את מהדורות החדשות של ערוץ 10. אילון חתם על העסקה עם ראשי ערוץ 10 ולא עם "חדשות ישראל" שזכתה ברישיון להפעיל את ערוץ החדשות לאחר התמודדות מול קבוצת "חדשות 24" שאילון היה מהעומדים בראשה.

חזרה לוועדת המכרזים[עריכת קוד מקור | עריכה]

פירוק קבוצת "חדשות 24"[עריכת קוד מקור | עריכה]

עם פסק הדין של בית המשפט העליון החליטו בקבוצה לא להמשיך בהליכים משפטיים אם ועדת המכרזים תעניק לקבוצת "חדשות ישראל" את הרישיון. כשבועיים לאחר פסק הדין הודיע אודי אנג'ל, יו"ר הדירקטוריון של "חדשות 24", כי בישיבת דירקטוריון שנערכה הוחלט על התחלת תהליך פירוק הקבוצה לאור החלטת בית המשפט העליון.

במשך כל הזמן הזה דנו בוועדת המכרזים האם "חדשות ישראל" עומדת בתנאי הסף לקבלת הרישיון במקומה של "חדשות 24" שזה עתה התפרקה. עו"ד דורית ענבר, יו"ר המועצה לשידורי כבלים ולווין דאז אמרה כי אם "חדשות ישראל" לא תזכה ברישיון, ישנה אפשרות שהמכרז ייגנז וערוץ החדשות הייעודי לא יעלה.

זכיית "חדשות ישראל" במכרז[עריכת קוד מקור | עריכה]

ב-2 בינואר 2002 המועצה לשידורי כבלים ולווין קבעה באופן סופי כי קבוצת "חדשות ישראל" היא הקבוצה שתפעיל את ערוץ החדשות הייעודי. ההחלטה התקבלה במסגרת ישיבת המועצה כוועדת מכרזים ולאחר קבלת חוות דעת משפטית הקובעת כי "חדשות ישראל" עומדת בתנאי הסף הנדרשים במכרז שעניינם בין היתר אחזקות זרות ובעלויות צולבת, שכן במכרז נקבע כי לפחות שני שליש ממחזיקי השליטה בקבוצות המתמודדות על המכרז יהיו אזרחי ישראל ותושביה. החלטת המועצה הביאה לסיומה של הפרשה המשפטית המתישה, שנמשכה כבר שמונה חודשים, בנושא זהותה של הקבוצה שתפעיל את הערוץ.

"חדשות ישראל" שזה עתה נקבע שזכתה ברישיון להפעלת ערוץ החדשות פנתה למועצת שידורי הכבלים והלוויין במטרה להקל מעט בתנאי המכרז. בין ההקלות שביקשה הקבוצה הייתה הארכת הרישיון בחמש שנים, מעשר שנים ל-15 שנה, ואפשרות להשקיע בשנת הפעילות הראשונה מיליון דולר בהפקת חדשות במקום בסרטי תעודה - הקלות אלה נדחו על ידי מועצת הכבלים והלוויין. באמצע ספטמבר 2002, לאחר כמעט שנה מאז זכייתה של "חדשות ישראל" במכרז, הוענק לה הרישיון להפעלת ערוץ החדשות. בקבוצה הבטיחו להעלות את הערוץ למרקע כבר בתחילת שנת 2003 עם השקע של 110 מיליון שקל בשנה הראשונה.

סיום דרכו של ערוץ החדשות[עריכת קוד מקור | עריכה]

אי-עליית הערוץ בזמן[עריכת קוד מקור | עריכה]

למרות הבטחותיה של קבוצת "חדשות ישראל" לעלות לאוויר בתחילת שנת 2003 לא עלה הערוץ למרקע עקב יציאת וכניסת משקיעים חדשים לקבוצה. בין הנכנסים היה רון לאודר שרכש 12% מהערוץ מידיהם של חברת "פורמולה" (שהחזיקו בהתחלה ב- 23% מהערוץ). משקיע נוסף שנכנס לקבוצה היה איש העסקים צבי חפץ שקנה ממשפחת רויכמן (שהחזיקה ב- 23% מהערוץ) כ- 11.5 אחוזים ומחברת פורמולה גם כן 11.5 אחוזים.

בשלב זה הבעלות על הקבוצה הייתה נתונה בידי צבי חפץ (23%), רון לאודר (12%), משפחת רויכמן (11.5%), אולפני ג.ג (12.5%), איי,ג'י,בי, (12.5%), המייסדים (11%), מגישי החדשות בערוץ (8%), חברת פורמולה (0.5%) ומשקיעים נוספים. בסוף אותו החודש, מועד העלייה המתוכנן, לא עלה הערוץ לאוויר.

סכסוכים בין בעלי המניות[עריכת קוד מקור | עריכה]

לאחר כניסת משקיעים חדשים ויציאתם של אלו שהשקיעו עד לאותו השלב, נגרמו סכסוכים בין המשקיעים החדשים לישנים. אולפני גלובוס גרופ שהחזיקו ב- 12.5 אחוזים מהערוץ הביעו מורת רוח על כניסתו של רון לאודר לחברה. באולפנים טענו שעם הקמת הקבוצה הובטח להם כי כל הפקותיו של הערוץ ייעשו באולפנים בנווה אילן אשר בשליטתם, ואילו כעת עם כניסתו של רון לאודר, שמחזיק גם בשליטת אולפני JCS בירושלים, יתחלקו ההפקות בין שני האולפנים. בנוסף, כל צד ממשקיעי החברה בחר להציג מועמד משלו להיות מנכ"ל החברה, לאחר שכל צד לא הסכים עם מועמד הצד השני.

לאט לאט גם החלו להתפורר ההסכמים שחתמו החברה וכאלה שהיו אמורים להיחתם. החוזה עם ערוץ 10 להפקת מהדורות החדשות שלו בוטל לאחר כחצי שנה, בחברה ניסו לספק חדשות גם לערוץ 9 הרוסי אך זה בסוף בחר בחברת החדשות של ערוץ 2 למפיקת החדשות שלו, גם ל-yes ניסו בחברה למכור תכנים אך הנושא לא הבשיל לידי הסכם.

שלילת הרישיון מ"חדשות ישראל"[עריכת קוד מקור | עריכה]

בעקבות אי עלייתו של הערוץ בזמן החלו במועצה לשידורי כבלים ולווין לאיים על "חדשות ישראל" בשלילת הרישיון אך מתחת לפני השטח הניחו הכל שבמועצה לא יינקטו בצעדים קיצוניים שכן במכרז לערוץ הושקעו מאמצים רבים ובמועצה לא רצו באמת שערוץ החדשות ייסגר. בינתיים, האיום על "חדשות ישראל" הגיע ממקום אחר כאשר בסוף אפריל 2003 הגישו אולפני גלובוס גרופ בקשה לבית המשפט המחוזי בתל אביב לפירוק קבוצת "חדשות ישראל". בבקשת הפירוק נטען כי "חדשות ישראל נוהלה במרמה, באופן רשלני ובזבזני ותוך הפרת חובות האמונים של נושאי המשרה שבה".

בית המשפט דחה את בקשתה של אולפני גלובוס גרופ, אך חייב את "חדשות ישראל" לא לסכם עם צד אחר על אספקת שירותי אולפנים וכך בעצם להשאיר את כל הפקות הערוץ באולפני גלובוס גרופ. באותו השלב החליטה מועצת הכבלים והלוויין בסוף חודש מאי לאשר עליית הערוץ בתוך שמונה חודשים, בסוף שנת 2003. המועצה התנתה את הארכה במספר תנאים: הצגת הנהלה פעילה בתוך חודשיים, השקעת 34 מיליון שקל מכספי בעלי המניות בתוך 45 ימים, הצגת הסכמים עם אולפנים ומבנים והתחלת שידורי ניסיון בתוך חצי שנה.

חברת "חדשות ישראל" לא עמדה בתנאים ולא החלה את שידוריה גם לאחר אמצע שנת 2004. לבסוף, לאחר כארבע שנים מאז הצגת המכרז, נשלל רישיונה של "חדשות ישראל" לשידור ערוץ החדשות הייעודי. אחרי סחבת משפטית ארוכה בה קבוצת "חדשות 24" זכתה במכרז אך "חדשות ישראל" עתרה לבית המשפט המחוזי וזה דחה את עתירתה וכתוצאה מדחיית העתירה ערערה "חדשות ישראל" לבית המשפט העליון וזה קיבל את ערעורה ופסל את זכייתה של "חדשות 24", ולאחר סכסוכים בלתי נפסקים בין ראשי המניות בחברת "חדשות ישראל", נסתם הגולל על ערוץ החדשות הייעודי.

מדינת ישראל נשארה בין המדינות המערביות היחידות שבהן לא פועל ערוץ חדשות.

ניסיונות להחזרת הערוץ[עריכת קוד מקור | עריכה]

בשנת 2009, לאחר מבצע עופרת יצוקה, החליטה מועצת הכבלים והלוויין יחד עם יו"ר המועצה, ניצן חן, לבחון אפשרות נוספת להוציא מכרז לערוץ חדשות ייעודי. המועצה פנתה למשרד רואי החשבון יורם אברמזון על מנת לבדוק את ההיתכנות הכלכלית לערוץ חדשות שכזה. במועצה נימקו את מניעי ההחלטה בפנייתן של כמה קבוצות שהביעו עניין בהפעלת ערוץ כזה. כמו כן אמרו שם שלאחר מבצע עופרת יצוקה והמשבר הכלכלי העולמי שהתרחש באותה השנה הוכח כי יש צורך ציבורי בערוץ שישדר חדשות במשך 24 שעות ביממה. יו"ר המועצה, ניצן חן, אמר כי "ערוץ ייעודי לשידור חדשות חיוני מאוד לכלל אזרחי המדינה, ויוכל לספק מענה מיידי לסיקור אירועי חדשות 24 שעות ביממה. המלחמה האחרונה בעזה והמשבר הכלכלי בעולם הוכיחו את נחיצותו של ערוץ חדשות במתכונת CNN. הוא יקיף מגוון רחב של תחומים וייתן ביטוי לנושאים העומדים על סדר היום הציבורי בתחומי החיים השונים הן בישראל והן בעולם". כשנה לאחר ההודעה, בינואר 2010 מונה גלעד עדין, כיועץ למועצת הכבלים והלוויין לבדיקת ההיתכנות להקמת הערוץ ולקראת המשך השנה הודיע י"ור מועצת הכבלים הולוויין, ניצן חן, כי את מסקנותיו בנושא יגיש לקראת תחילת שנת 2011. קדמה להודעתו של ניצן פגישות בינו לבין ראשי HOT ו-yes בנוגע להקמת ערוץ החדשות שכללו דיון בסוג המודל בו יפעל הערוץ.

במועצת הכבלים והלוויין החליטו לאפשר גם לחברת החדשות של ערוץ 2 ולחדשות 10 להשתתף במכרז שייצא, עקב הטלטלה שעברה בעולם התקשורת בישראל באותה השנה. באותה התקופה נודע כי ערוץ 10 מוּעד לצאת למכרז חדש בעקבות חובות של כ- 100 מיליון שקל. אותו איום קיומי על ערוץ 10 הביא את בעליו לשקול מיזוג אל זכיינית ערוץ 2 "רשת" תוך סגירת חברת "חדשות 10" והפיכת אלפי עובדיה למובטלים. על כן החליטה מועצת הכבלים והלוויין לאפשר לחדשות 10 להתמודד על הערוץ בתקווה כי הוא יוכל לשמש לה כגלגל הצלה. חדשות 2, שגם היא הייתה בקשיים תקציביים, קיבלה היתר דומה להתמודד במכרז.

החזרה של רעיון ההקמה של ערוץ חדשות בישראל לא הגיע רק מכיוון מועצת הכבלים והלוויין. גם הרשות השנייה הודיעה כי תאפשר בעת המעבר לשיטת הרישיונות בטלוויזיה הישראלית בשנת 2013 הקמת ערוצי ברודקאסט אשר נוטים לתחום כיסוי מסוים (כמו ערוץ חדשות, ערוץ ספורט וכדומה).

רעיון ערוץ החדשות הגיע גם מכיוון נוסף: ראש הממשלה בנימין נתניהו שהחזיק בתיק האחראי על רשות השידור הביע את דעתו על הערוץ הראשון בוועדה לביקורת המדינה ואמר כי בחזונו הוא רואה רשות שידור לאומית אשר משדרת חדשות מסביב לשעון אל כל העולם כולו בשלוש שפות - עברית לשידורי פנים בתוך ישראל, אנגלית לשידורי חוץ וערבית לשידור אל העולם הערבי. ראש הממשלה ציין כי רשתות שעבדו בצורה דומה הוכיחו הצלחה בעבר - רשתות דוגמת "תאגיד השידור הבריטי" וערוץ "צרפת 24". ברשות השידור הביעו נכונות להרחבת השידורים בשפה הערבית, במסגרת ערוץ 33, ובשפה האנגלית, במסגרת ערוץ בינלאומי חדש, אך התנו את המהלך בהצלחת הרפורמה ברשות.