אלפבית פרוטו-כנעני

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה אל: ניווט, חיפוש

התפתחות האלפבית העברי

אלפבית פרוטו-כנעני / פרוטו-סינאי
א ב ג ד ה ו
ז ח ט י כ ל
מ נ ס ע פ צ
  ק ר ש ת  
אלפבית פיניקי
א ב ג ד ה ו
ז ח ט י כ ל
מ נ ס ע פ צ
  ק ר ש ת  
הכתב העברי הקדום
א ב ג ד ה ו
ז ח ט י כ ל
מ נ ס ע פ צ
  ק ר ש ת  
אלפבית שומרוני
אלפבית ארמי
א ב ג ד ה ו
ז ח ט י כ ל
מ נ ס ע פ צ
  ק ר ש ת  
כתב יהודי ("מרובע")
א ב ג ד ה ו
ז ח ט י כ / ך ל
מ / ם נ / ן ס ע פ / ף
צ / ץ ק ר ש ת

האלפבית הפרוטו-כנעני (בעבר כונה גם אלפבית פרוטו-סינאי[1]) הוא אבג'ד אקרופוני (כלומר, כל ציור בו מייצג את העיצור הראשון במילה המהווה את פירוש הציור) שנמצא בכתבים במזרח התיכון החל מתקופת הברונזה המאוחרת (המאה ה-15 לפני הספירה). מטבע הדברים, במהלך השנים האלפבית השתנה מאוד, לכן נקבעה שנת 1050 לפני הספירה כגבול המאוחר של האלפבית הפרוטו-כנעני, אחריה האלפבית הנמצא בכתבים נקרא אלפבית פיניקי.

האלפבית הפרוטו-כנעני מהווה את החוליה האחרונה במעבר מכתיבה בלוגוגרמות (שמקורה בהירוגליפים המצריים) לכתיבה באבג'ד. אמנם נמצאו כתבים מוקדמים לו שהיו בעלי מגוון סימנים מצומצם, כמו הכתב הפרוטו-סינאי וכתובת ואדי אל-חול, אולם ככל הנראה הם עוד היו לוגוגרמיים בחלקם.

דרך האלפבית הפיניקי שהתפתח ממנו, האלפבית הפרוטו-כנעני מהווה את המקור לרוב רובם של האלפביתים המשמשים כיום. מהאלפביתים האירופאים (שנוצרו מהאלפבית היווני) דרך האלפבית הערבי, עד האלפביתים הברהמיים של דרום אסיה (שנוצרו מהאלפבית הארמי) ויש הכוללים אף את ההנגול הקוריאני (שנוצר, אולי, בהשראת האלפבית המונגולי). כמו כן, יש לציין שישנם אלפביתים נוספים שנוצרו מהכתב הפרוטו-כנעני אך שלא דרך האלפבית הפיניקי, כמו כתב געז.

האלפבית הדומה ביותר לאלפבית הפרוטו-כנעני, מבחינת ערך האותיות וגם מבחינת צורתן, הוא האלפבית העברי. עובדה זו אינה מפתיעה, הודות לכך שעברית היא שפה כנענית המכילה, לפחות בצורתה המקורית, את אותן הפונמות המצויות בכנענית. קיימים אלפביתים נוספים שדומים לזה הכנעני, דוגמת אלפבית סורי, אם כי רובם בשימוש מוגבל מאוד.

גילוי הכתב הפרוטו-סינאי בסרביט אל-ח'אדם[עריכת קוד מקור | עריכה]

כתובות פרוטו סינאיות התגלו לראשונה בחורף 1905-1904, בסיני, על ידי הילדה פטרי ובעלה פלינדרס פיטרי. הכתובות שנמצאו בהר בסיני, אשר נקרא סרביט אל-ח'אדם, היו כמעין גרפיטי, או מנחות שהושארו במקדש עבור האלה חתחור. בהר היו מכרות טורקיז רבים, אשר בהם עבד מספר רב של "אסייתים", דוברי כנענית, אשר הורשו להתיישב בדלתה המזרחית.

הכתובות נמצאו בין מספר רב מאוד של כתובות הירוגליפיות והיראטיות, חרוטות בסלעים ליד מכרות הטורקיז ולאורך הדרכים המובילות אל המקדש. ארבע כתובות נמצאו במקדש, על שני פסלים דמויי אדם ועל שני צדדיו של פסל דמוי ספינקס. בשנת 1916 אלן גרדינר פיצח חלקית את משמעות הכיתוב באמצעות הביטוי "לבעלת" l bʿlt .

הספינקס הכיל כיתוב בשתי שפות: מצרית וכנענית, וכך היה ניתן לפענח את משמעות האותיות של הכתב הפרוטו-סינאי. האגיפטולוגית אורלי גולדווסר מאמינה כי הכיתוב הומצא ככל הנראה בעת כהונתו של המלך אמנמחת השלישי מהשושלת ה-12.

האותיות[עריכת קוד מקור | עריכה]

כאמור, מקור האותיות הוא בהירוגליפים המצריים, אך אין משמעות הדבר שהן נשאלו בהגייתן המקורית. כך למשל "נט" (מים) המצרי הפך ל"מם" (מים) ו"דרת" (כף יד) המצרי ל"כף" (כף יד). בסופו של דבר נלקחו ציורים כמספר הפונמות בכנענית, לפי הגיית משמעות הציור בכנענית, אותה הגייה שקבעה את שמות ותפקיד האותיות גם בעברית וביוונית.

סדר האותיות לא ידוע, אבל ההשערה היא שהוא לא היה שונה בהרבה מסדר האותיות בכתב היתדות האוגריתי, שם היו שתי גרסאות: אחת שהתחילה ב"אבגד" ואחת ב"הלחמ". את "צאצאי" הסדר השני ניתן למצוא עד היום בכתב געז.

האלפבית הראשון שהומצא היה ככל הנראה האלפבית הפרוטו-סִינַ‏אִי שהתפתח מההירוגליפים המצריים, הוא היה בשימוש באזור בחצי האי סיני ובלבנט, כשממצאים שהתגלו מתוארכים החל מהמאה ה-18 לפנה"ס, במרוצת הזמן לקראת המאה ה-15 לפנה"ס, התפתח ממנו בכנען האלפבית הפרוטו-כנעני.

באלפבית הפרוטו-כנעני היו בין 27 ל-30 אותיות והייתה בו, למשל, הבחנה בין אַ, אִ, ו-אֻ. בנוסף לכך כיוון הכתיבה לא היה אחיד. ניתן היה לכתוב במאונך או במאוזן, ורווח השימוש בסגנון הבוסטרופידון, (כתיבה שורה אחת מימין לשמאל והשורה שמתחתיה משמאל לימין). בהדרגה הלכו והצטמצמו מספר האותיות, ולקראת המאה ה-13 לפנה"ס עמד מספר האותיות על 22. כמו כן עם הזמן קיבלו האותיות צורה זווייתית יותר, והחל מהמאה ה-11 לפנה"ס נקבע כיוון הכתב בצורה אופקית מימין לשמאל. את צורת הכתב הזאת לאחר שהתגבשה בצורתה האמורה (החל מהמאה ה-11 לפנה"ס) מכנים בשם "הכתב הפיניקי".

אות פרוטו-כנענית שם ופירושו אות פיניקית מקבילה עברית ערך ב-IPA
Proto-semiticA-01.png "אַ‏לְפּ‏" שור PhoenicianA-01.png א ʔ
Proto-semiticB-01.png "בּ‏ֶ‏ת" בית PhoenicianB-01.png ב b
Proto-semiticG-01.png "גַ‏מְל" מקל זריקה PhoenicianG-01.png ג g
Proto-semiticD-02.png Proto-semiticD-01.png "דִיגּ‏" דג PhoenicianD-01.png ד d
Proto-semiticE-01.png "הַ‏וְ‏"/"הְלּ‏" הריע PhoenicianE-01.png ה h
Proto-semiticW-01.png "וַ‏ו" וו PhoenicianW-01.png ו w
Proto-semiticZ-01.png "זִיקּ‏" אזיק PhoenicianZ-01.png ז z
Proto-semiticH-01.png "חֶ‏ת" חצר PhoenicianH-01.png ח ħ
Proto-semiticTet-01.png "טֵת" גלגל PhoenicianTet-01.png ט tʼ או
Proto-semiticI-02.png "יַ‏ד" יד PhoenicianI-01.png י j
Proto-semiticK-01.png "כּ‏ַ‏פּ‏" כף יד PhoenicianK-01.png כ k
Proto-semiticL-01.png "לַ‏מְד" מַלְמַד בקר (מקל) PhoenicianL-01.png ל l
Proto-semiticM-01.png "מֶ‏ם" מים PhoenicianM-01.png מ m
Proto-semiticN-01.png "נַ‏חְשׁ" נחש PhoenicianN-01.png נ n
Proto-Canaanite letter samek.svg "סַ‏מֶ‏ךּ‏" דג PhoenicianX-01.png ס s
Proto-semiticO-01.png "עֶ‏ן" עין PhoenicianO-01.png ע ʕ
Proto-semiticP-01.png "פִאת" מרפק PhoenicianP-01.png פ p
Proto-Canaanite letter sad.svg "צַ‏ד" שתיל PhoenicianTsade-01.png צ sʼ או
Proto-semiticQ-01.png "קוּ‏פּ‏" קוף מחט PhoenicianQ-01.png ק kʼ או q
Proto-semiticR-01.png "רַ‏אשׁ" ראש PhoenicianR-01.png ר r
Proto-semiticS-01.png "שִׁימשׁ" שמש PhoenicianS-01.png ש ʃ
Proto-semiticT-01.png "תַ‏ו" תו PhoenicianT-01.png ת t

ראו גם[עריכת קוד מקור | עריכה]

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ זאת משום שראשוני הכתובות נמצאו בסיני. כיום לא מקובל להשתמש במינוח זה משום שהכתב הסינאי המאוחר - הלא הוא הכתב הנבטי אינו קשור לכתב זה, ולפיכך לא ניתן לכנותו "קדם-סינאי", בנוסף, כתובות מסוג זה נמצאו גם מחוץ לסיני. ראו: חגי משגב, יוסי גרפינקל וסער גנור, האוסטרקון מחורבת קיאפה, עמ' 113. בתוך: דוד עמית, גיא ד' שטיבל, אורית פלג–ברקת (עורכים), חידושים בארכאולוגיה של ירושלים וסביבותיה - קובץ מחקרים, כרך ג', 15 באוקטובר 2009, רשות העתיקות.