פטרוזיליה
מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
 |
|
|---|---|
 |
|
| מיון מדעי | |
| ממלכה: | צומח |
| מערכה: | בעלי פרחים |
| מחלקה: | דו-פסיגיים |
| סדרה: | סוככאים |
| משפחה: | סוככיים |
| סוג: | Petroselinum |
| מין: | פטרוזיליה |
| שם מדעי | |
 Petroselinum crispum |
|
פטרוזיליה (שם מדעי: Petroselinum crispum) היא עשב תיבול ממשפחת הסוככיים. מוצאו מדרום אירופה. מקור שמו מיוונית ופירושו: PETROS - אבן, SELINON - סלרי, זאת אומרת סלרי ההרים. צמח זה הוא דו-שנתי. עליו של צמח זה הם בצבע ירוק כהה.
ביוון העתיקה סימן צמח זה מוות והוא פוזר מעל קברים. הרומאים התחילו להשתמש בו בבישול.
לצמח זה ישנן סגולות רפואיות והוא יכול להפחית או להוריד את הדברים הבאים: הפרעות בעיכול, לחץ דם גבוה, ריח רע מהפה, גזים, הפרעות בתפקוד הפרוסטטה ומחלות כליות, עוזרת לטיפול בדרכי השתן ובאבנים בכליות. הפטרוזיליה עשירה בוויטמין A ו- C ובברזל.
ברומא וביוון העתיקה, נהגו ללעוס פטרוזיליה בסוף כל ארוחה על מנת לרענן את ריח הפה.
[עריכה] גידול ביתי
פטרוזיליה היא צמח אשר גדל היטב בתנאי האקלים הישראלי. משום כך, ומשום שהיא משמשת כתבלין במאכלים רבים במטבח הישראלי, הפכה הפטרוזיליה צמח מקובל בגינות ועציצים ביתיים. רב המשתלות מוכרות שתילי פטרוזיליה אותם רצוי לשתול בסתיו באדמה או בעציץ עמוק יחסית (על מנת לאפשר מספיק מקום לשורש העבות והטעים). הפטרוזיליה זקוקה לפחות ל 5 שעות אור ביממה ולהשקיה מתונה בהתאם לצורך. הצמח מתרבה באמצעות הפצת זרעיו, המבשילים בתוך עמודי התפרחת. למרות זאת, זמן הנביטה הארוך לרוב מרתיע את הגנן הביתי משימוש בזרעי הפטרוזיליה ליצירת דור חדש.
[עריכה] שימושים במטבח
במרכז ומזרח אירופה ובמערב אסיה מוגשים הרבה מאכלים עם פטרוזיליה טרייה קצוצה מפוזרת מלמעלה. לעתים קרובות מוגשת הפטרוזיליה כמעין קישוט לצלחת.את הפטרוזיליה תמצאו לרוב כמרכיב במתכוני תפוחי אדמה שונים, עם תבשילי אורז, דגים, עוף מטוגן, טלה או אווז, סטייקים, בשר או תבשילי ירקות (כמו גולש או קדירת עגל). באירופה הפטרוזיליה נחשבת לאחד המרכיבים בבוקיי גרני, צרור של מגוון עשבי תיבול שנותן ניחוח לתבשילי ציר ולמרקים.
