פטרוזיליה

פֶּטְרוֹזִילְיָה (שם מדעי: Petroselinum crispum) היא עשב תיבול ממשפחת הסוככיים. מוצאו מדרום אירופה. מקור שמו מיוונית ופירושו: PETROS - אבן, SELINON - סלרי, זאת אומרת סלרי ההרים. צמח זה הוא דו-שנתי. עליו של צמח זה הם בצבע ירוק כהה.

ביוון העתיקה סימן צמח זה מוות והוא פוזר מעל קברים. הרומאים התחילו להשתמש בו בבישול.

לצמח זה ישנן סגולות רפואיות והוא יכול להפחית או להוריד את הדברים הבאים: הפרעות בעיכול, לחץ דם גבוה, ריח רע מהפה, גזים, הפרעות בתפקוד בלוטת הערמונית ומחלות כליות, עוזרת לטיפול בדרכי השתן ובאבנים בכליות. הפטרוזיליה עשירה בוויטמין A ו-C ובברזל. בפטרוזיליה נמצא גם נוגד החימצון רוטין.

ברומא וביוון העתיקה, נהגו ללעוס פטרוזיליה בסוף כל ארוחה על מנת לרענן את ריח הפה. הפטרוזיליה מכילה רעלן בשם פסוראלן אשר עלול לגרום נזק לדנ"א אם נחשפים לאור השמש לאחר אכילתו.

גידול ביתי

פטרוזיליה היא צמח אשר גדל היטב בתנאי האקלים הישראלי. משום כך, ומשום שהיא משמשת כעשב תיבול במאכלים רבים במטבח הישראלי, הפכה הפטרוזיליה צמח מקובל בגינות ועציצים ביתיים. משתלות רבות מוכרות שתילי פטרוזיליה אותם רצוי לשתול בסתיו באדמה או בעציץ עמוק יחסית (על מנת לאפשר מספיק מקום לשורש העבות והטעים). הפטרוזיליה זקוקה לפחות ל-5 שעות אור ביממה ולהשקיה מתונה בהתאם לצורך. הצמח מתרבה באמצעות הפצת זרעיו, המבשילים בתוך עמודי התפרחת. למרות זאת, זמן הנביטה הארוך לרוב מרתיע את הגנן הביתי משימוש בזרעי הפטרוזיליה ליצירת דור חדש.

שימושים במטבח

במרכז ומזרח אירופה ובמערב אסיה מוגשים הרבה מאכלים עם פטרוזיליה טרייה קצוצה מפוזרת מעל. לעתים קרובות מוגשת הפטרוזיליה כמעין קישוט לצלחת. את הפטרוזיליה ניתן למצוא כמרכיב במתכוני תפוחי אדמה שונים, עם תבשילי אורז, דגים, עוף מטוגן, טלה, אווז, סטייקים, בשר או תבשילי ירקות (כמו גולאש או קדירת עגל). באירופה הפטרוזיליה נחשבת לאחד המרכיבים בבוקה גרני, צרור של מגוון עשבי תיבול שנותן ניחוח לתבשילי ציר ולמרקים.

קישורים חיצוניים

• פטרוזיליה: מולטי ויטמין מן הטבע