פירות ראשונים
   | |
| מידע כללי | |
|---|---|
| צייר | ראובן רובין |
| תאריך יצירה | 1923 |
| טכניקה וחומרים | טריפטיכון, שמן על בד |
| ממדים בס"מ | |
| אורך | 188 |
| רוחב | 406 |
| נתונים על היצירה | |
| מיקום | אוסף בית ראובן (בהשאלה למוזיאון ישראל) |
"פירות ראשונים" (1923) הוא טריפטיכון מאת הצייר הישראלי ראובן רובין. הציור, שזכה להכרה ציבורית החל משנות השמונים של המאה ה-20, נתפש על ידי פרשנים שונים כביטוי אידיאלי של דמות החלוץ הארצישראלי, וכביטוי לקשר עם המזרח ועם אדמת הלאום בעידן שלפני מאורעות תרפ"ט.
תיאור[עריכת קוד מקור | עריכה]
הציור מורכב משלושה פנלים שבכל אחד מהם סצנה נפרדת. הפנל הימני, בגודל של 102x188 ס"מ, נקרא "שלווה (הבדואי)". הפנל מתאר בדואי שוכב על קרקע המדבר. במישור קדמי יותר מתואר גמל שהוברך.
הפנל האמצעי, בגודל של 202x188 ס"מ, נקרא "פרי הארץ" והוא מציג ארבע דמויות - אשה וגבר יוצאי תימן וחלוץ וחלוצה - המציגים את פירות הארץ, ובהם תפוזים, אבטיח, אשכול בננות, רימון ותינוק. הדמויות מאורגנות על גבי מישור קדמי אחד, כמעט ללא נפח.
ואילו הפנל השמאלי, בגודל של 102x188 ס"מ, מכונה "הרועה". הוא מציג רועה לבוש בגלימה, מנגן בחליל, כשסביבו כבשים. במישור הקדמי, מצד ימין, מופיע סלע גדול.
כרמלה רובין, שחקרה את עבודותיו ומנהלת מוזאון בית ראובן בתל אביב, טוענת כי "הפורמט הייחודי שלו וממדיו הגדולים מעידים על חשיבותו בעיני יוצרו. בעצם השימוש בפורמט הטריפטיכון (שיועד מסורתית לתמונת המזבח בכנסייה) ביקש ראובן לקדש את הנרטיב ולהאציל עליו משמעות כמו-דתית".[1]
היסטוריה[עריכת קוד מקור | עריכה]
הציור "פירות ראשונים" הוצג לראשונה בשנת 1924 בתערוכת היחיד שערך ראובן במגדל דוד בירושלים. הייתה זו תערוכה שאורגנה על ידי אגודת אמנים עברית והיוותה את אחת התערוכות המרכזיות במה שנודע כ"תקופת מגדל דוד". על אף גודלו המונמנטאלי של הציור, שהיה חריג בתקופה זו, והעובדה כי הופיע בראש רשימת העבודות של ראובן בקטלוג התערוכה, זכה הציור לביקורות בודדות בתקופה. בעיתון "דבר" נכתב כי היצירה "מסמלת באופן בולט את הדבר ההולך ומתהווה, הולך ונוצר כאן בארץ מתוך ייסורים ועונג אין קץ" וכי שמואל הוגו ברגמן וזיגפריד ון וריסלנד וריכרד קאופמן התעניינו ברכישת הציור עבור הספרייה הלאומית.[2]גם אברהם מלניקוב פרסם ביקורת על היצירה בעיתון "דואר היום" ובה התייחס אל אליה כנטולת אחדותיות.[3]
הציור זכה במהלך השנים לתיאורים שונים ואף סותרים. לצד השם "פירות ראשונים" תואר הציור גם בשם "החלוצים הראשונים". בנוסף, הקטלוגים השונים של ראובן תיארכו את הציור לשנים שונות. בקטלוג משנת 1924 מתוארך הציור לשנים 1921–1923, אולם בקטלוג משנת 1955 הוא מתוארך לשנת 1921 ואילו בקטלוג משנת 1966 הוא מתוארך לבין השנים 1920-1922.[4]
גדעון עפרת העלה השערה לפיה ראובן לא היה שלם עם הציור ובעיקר עם אופן התקבלותו של הציור בציבור. אמנם ראובן בחר להציג את הציור גם בתערוכה שהתקיימה בשנת 1928 ב"גלרי דרואה" בפריז, אולם עפרת הציע כי "העדר התגובה הציבורית הנסערת ליומרה הסמלית של והציורית הגדולה שבטריפטיכון עורר ספיקות באמן והוא, פחות או יותר, גנז את הציור"[5] "פירות ראשונים" הוצג לציבור בשנית רק ברטרוספקטיבות שנערכו לראובן במוזיאון תל אביב לאמנות בשנת 1955 ו-1966.
ב-1950 הופיע המשפחה התימנית, המתוארת בפנל האמצעי של היצירה, בציור נוסף של ראובן בשם "ליל הסדר הראשון בירושלים".
בשנת 1983 הוצג הציור בתערוכה "דמות החלוץ באמנות הישראלית", שנערכה בשנת 1983 במשכן הנשיא בירושלים.[6] החל משנת 1984 הוצג הציור בבית ראובן, שנפתח בשנה זו. בשנת 1985 הושאל הציור עבור תצוגה בתערוכה "ציוני-דרך באמנות ישראל", שהתקיימה במוזיאון ישראל וציינה את פתיחתו של אגף לאמנות ישראלית. יגאל צלמונה, אוצר התערוכה, כתב על ציור זה כי "הפרימיטיביזם הסגנוני, האור הבהיר, תפיסת החלוץ כדגם אידיאלי וכמעט על-אנושי של יהודי חדש, קשירת המזרח ומיתוס החלוץ למוטיב הפריון והמין - כל אלה הם מאפיינים של חלק מן התרבות המודרניסטית בשנות העשרים בארץ-ישראל. רובין יצר בתמונה זו סיכום של כולם".[7]
בשנת 2002 הוצג הציור כנושאו של אחד מפרקי מסדרת סרטונים ששודרו בערוץ 2, בכיכובו של מנשה נוי, ועסקו באמנות ישראלית. בשנת 2007 הוצג הציור בתערוכה בשם: "מקום חלום, ראובן רובין והמפגש עם ארץ ישראל בציורי שנות ה-20 וה-30", שנערכה במוזיאון תל אביב לאמנות, ובשנת 2010 הושאל הציור שוב למוזיאון ישראל, בהשאלה ארוכת טווח. במוזיאון הוא מוצג במיקום מרכזי בתצוגת הקבע של האמנות הישראלית.
גלריה[עריכת קוד מקור | עריכה]
-
ראובן מצייר את הפנל המרכזי ב"פירות ראשונים", 1923 -
ראובן רובין מצייר את בנו (1951). ברקע הפנל המרכזי ב"פירות ראשונים"
לקריאה נוספת[עריכת קוד מקור | עריכה]
- כרמלה רובין, בד בבד - בין ציורים לאנשים, עם עובד, 2016, הפרק "פֵרות ראשונים", עמ' 27–32.
קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]
- אביטל בורג, עכבר העיר אונליין, היצירה "פירות ראשונים" של ראובן רובין תוצג דרך קבע במוזיאון ישראל המחודש, באתר הארץ, 22 באפריל 2010
הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]
- ^ כרמלה רובין, מקום חלום, ראובן רובין והמפגש עם ארץ ישראל בציוריו משנות ה-20 וה-30, תל אביב: מוזיאון תל אביב לאמנות, 2007, עמ' 29.
- ^ עפרת, גדעון, "הפירות הראשונים של ראובן", בתוך על הארץ, האמנות הארצישראלית: פרקי אבות, כרך שני, עמ' 532.
- ^ ראו: דואר היום, 4 באפריל 1924
- ^ ראו: עפרת, גדעון, "הפירות הראשונים של ראובן", בתוך על הארץ, האמנות הארצישראלית: פרקי אבות, כרך שני, עמ' 533.
- ^ עפרת, גדעון, "הפירות הראשונים של ראובן", בתוך על הארץ, האמנות הארצישראלית: פרקי אבות, כרך שני, עמ' 534.
- ^ עפרת, גדעון, דמות החלוץ באמנות ישראל, מפעלים אוניברסיטאיים, ירושלים, 1983
- ^ צלמונה, יגאל, ציוני-דרך באמנות ישראל: תערוכת הפתיחה של הביתן לאמנות ישראל ע"ש אילה זקס אברמוב, מוזיאון ישראל, ירושלים, 1985.