פרסף גמדי
 פרסף גמדי
| |
|---|---|
.jpg)
| |
| מצב שימור | |
 | |
| מיון מדעי | |
| ממלכה: | בעלי חיים |
| מערכה: | מיתרניים |
| על־מחלקה: | בעלי ארבע רגליים |
| מחלקה: | יונקים |
| סדרה: | עטלפים |
| משפחה: | פרספיים |
| סוג: | Rhinolophus |
| מין: | פרסף גמדי |
| שם מדעי | |
 Rhinolophus hipposiderosבכשטיין, 1800 | |
| תחום תפוצה | |
| |
| |
פרסף גמדי (שם מדעי: Rhinolophus hipposideros) הוא מין של עטלף חרקים ממשפחת הפרספיים. אורכו 3.5 ס"מ. אוזניו ארוכות מן הראש וזנבו קצר. נמצא בעיקר במערות ובכוכים.[2][3][4]
תיאור המין[עריכת קוד מקור | עריכה]
הפרסף הגמדי הוא עטלף חרקים אשר נחשב הקטן ביותר מבני סוגו בארץ.[3],[4] אורך גופו 3.5 ס"מ, אורך האמה 39-34 מ"מ, אורך זנבו 2.2 ס"מ, אורך אפרכסת האוזן 1.6 ס"מ, אורך כף הרגל 0.5 ס"מ ומשקלו 5-2.5 גרם. פרוותו אפורה לבנבנה, רכה וצפופה. פרוות הבטן בהירה. האוזניים ארוכות מן הראש. זנבו קצר יותר מהרגליים שאף הן קצרות. הפרסה מכסה את הפנים כולו. העצם הרביעית של הפרסף היא הארוכה ביותר מכל עצמות הפיסה.
משתמש באקולוקציה בעלת סיגנל CF בתדר 110-104kHz, HH, ייתכן וישנה שונות בתדר בהתאם לאזור המחיה. הוא מאזין לטרפו כשהוא תלוי מענף או סלע ועט עליו עם איתורו[5].
מקום משכנם של הפרספים הגמדים הוא לרוב במערות לא עמוקות, חורבות, מנהרות, בונקרים, מערות מסתור וכוכי קבורה.[2][4]. לרוב הפרספיים נקלטים כבודדים או בזוגות.[2] פרסף זה מתעופף עם דמדומי הערב ופעיל במשך כל הלילה.[4] העטלף ניזון מחרקים, בעיקר עשים, עכבישים ופרפראים, שאוסף בעיקר סביב סבכי צומח.[2][6]
שם המין מציין את מבנה הפרסה: ברזל = sideros, סוס = hippos, ביוונית.[4]
שימוש בקוטלי חרקים בחלק משטחי החקלאיים וביקורי מטיילים במערות משכן וחריפה מהווים עבורו גורמי סיכון.[6][2] בפולין נמצא כי הפרטים הישנים שנת חורף מתעוררים כל 18 יום בממוצע.[4]
תפוצה בעולם[עריכת קוד מקור | עריכה]
באירופה ובמזרח הקרוב, עד קשמיר, וכן בצפון אפריקה ודרומית משם, ובאפריקה המזרחית עד אתיופיה, בחבל הים-תיכוני ובחבל הערבתי והמדברי עד איזוהייטה (כמות המשקעים השנתית) של 70 מ"מ.[6][3][2] בחלק ממדינות אירופה המין מוגדר כמין בסיכון.[2]
תפוצה בארץ[עריכת קוד מקור | עריכה]
בארץ תפוצתו יותר גדולה משאר הפרספים האחרים, אך נראה שתפוצת המין בארץ הצטמצמה והאוכלוסייה קטנה. בעבר היה נפוץ מאוד עד לאיוד המערות (דהיינו, תהליך שבו שמים גזים רעילים בפתחי מערות ובתי עטלפים ואטמו אותם). כיום הוא אינו נדיר, ונמצא במקומות שונים בכל רחבי הארץ.[6][3][2]
רבייה[עריכת קוד מקור | עריכה]
ההריון של פרסף גמדי אורך 7 שבועות. הנקבה ממליטה 1- 2 ולדות בחודשי אפריל עד יוני. תוחלת החיים שלו כ-15 שנה. באירופה הנקבה מזדווגת בסתיו והזרע נשמר בצינור הביצים לאורך כל החורף.[4]
קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]
- פרסף גמדי, באתר ITIS (באנגלית)
- פרסף גמדי, באתר NCBI (באנגלית)
- פרסף גמדי, באתר Animal Diversity Web (באנגלית)
- פרסף גמדי, בבסיס הנתונים ARKive (באנגלית)
- פרסף גמדי, באתר האנציקלופדיה של החיים (באנגלית)
- פרסף גמדי, באתר GBIF (באנגלית)
הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]
- ^ פרסף גמדי באתר הרשימה האדומה של IUCN
- ^ 1 2 3 4 5 6 7 8 פרסף גמדי, באתר החברה להגנת הטבע
- ^ 1 2 3 4 עטלפי ישראל, באתר wild israel
- ^ 1 2 3 4 5 6 7 החי והצומח של ארץ ישראל, באתר קותר מטח
- ^ יורם יום טוב, הרואים את הקולות: עטלפים - בין מיתוס למציאות, מסת"ב 978-965-572-563-6
- ^ 1 2 3 4 תומר פרת, עטלפים: התועלת, באתר מסע אחר
.jpg)
