אפלול הנגב
 אפלול הנגב
| |
|---|---|
| מצב שימור | |
 | |
| מיון מדעי | |
| ממלכה: | בעלי חיים |
| מערכה: | מיתרניים |
| על־מחלקה: | בעלי ארבע רגליים |
| מחלקה: | יונקים |
| סדרה: | עטלפים |
| תת־סדרה: | עטלפים קטנים |
| משפחה: | נשפוניים |
| סוג: | אפלול |
| מין: | אפלול הנגב |
| שם מדעי | |
 Eptesicus bottaeפטרס, 1869 | |
| |
אפלול הנגב (שם מדעי: Eptesicus bottae) הוא עטלף חרקים ממשפחת הנשפוניים בעל חוש אקולוקציה מפותח מאוד.
האפלול הוא מעופף פעיל מאוד וחילוף החומרים שלו מהיר ביותר, לכך מסייע לב גדול במיוחד הגדול פי שלושה משל עכבר מצוי (הקרוב אליו בגודל).[2]
מראה[עריכת קוד מקור | עריכה]
אפלול הנגב קטן מן האפלול המצוי ובהיר ממנו. ממדי גופה של נקבה מיטבתה (לפי הריסון): אורך הגוף 6 ס"מ, אורך הזנב 4 ס"מ, אורך האמה 4.2 ס"מ, אורך אפרכסת- האוזן 1.6 ס"מ ואורך כף- הרגל 0.9 ס"מ. קרומי- התעופה והאוזניים כהים. האוזניים קצרות.[3]
תפוצה וגורמי סיכון[עריכת קוד מקור | עריכה]
תפוצתו בעולם מתפרסת על מספר מקומות כמו במזרח התיכון, בקווקז ומזרחה, עד טורקסטן. ישנם תת-מינים נוספים הקיימים בעיראק ובחצי האי ערב.
בארצנו הוא מצוי בערבה, ליד יטבתה, ואינו נדיר בעין- גדי. התרבות אפלול הנגב היא כ- 1-2 ולדות בשגר.
שימוש בקוטלי-חרקים בשטחים חקלאיים הם אחד מגורמי הסיכון וההפרעה של אפלול הנגב. גודל האוכלוסייה אופייני מאוד באזור בו הוא נפוץ. גודל שטח התפוצה כ- 4,800 קמ"ר.
פעילות[עריכת קוד מקור | עריכה]
הוא יוצא לציד בשעות המאוחרות, שוכן בסדקי מצוקים במדבר. אוסף מזון ליד מקורות מים, בשולי מצוקים ומעל צומח נחלים עמוקים; ניזון בעיקר מדבוראים.[4]
קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]
- אפלול הנגב, באתר ITIS (באנגלית)
- אפלול הנגב, באתר NCBI (באנגלית)
- אפלול הנגב, באתר Animal Diversity Web (באנגלית)
- אפלול הנגב, בבסיס הנתונים ARKive (באנגלית)
- אפלול הנגב, באתר האנציקלופדיה של החיים (באנגלית)
- אפלול הנגב, באתר GBIF (באנגלית)
הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]
- ^ אפלול הנגב באתר הרשימה האדומה של IUCN
- ^ http://www.goarava.co.il, אפלול הנגב, באתר www.goarava.co.il (ארכיון)
- ^ החברה להגנת הטבע - אַפְלוּל הַנֶּגֶב, באתר www.teva.org.il
- ^ החי והצומח של ארץ ישראל, כרך 7 עמוד 87., משרד הביטחון הוצאה לאור, 1988
.jpg)
