חדף זעיר
|
|
|
|---|---|
חדף זעיר
|
|
| מצב שימור | |
| מצב שימור: ללא חשש (LC) |
|
| מיון מדעי | |
| ממלכה: | בעלי חיים |
| מערכה: | מיתרניים |
| מחלקה: | יונקים |
| סדרה: | אוכלי חרקים |
| משפחה: | חדפיים |
| סוג: | Suncus |
| מין: | חדף זעיר |
| שם מדעי | |
חדף זעיר (שם מדעי: Suncus etruscus) הוא מין החדף הקטן ביותר, והשני הקטן ביותר ביונקים מבחינת משקלו. החדף הזעיר משתייך לסוג Suncus במשפחת החדפיים השייכת לסדרת אוכלי חרקים במחלקת היונקים. בית הגידול האופייני לחדף הזעיר הוא אזור השפלה והעמקים, באקלים חמים יחסית, בעיקר בתוך צמחייה סבוכה. הוא אינו מצוי בהרים, מפני שטמפרטורת הסביבה הנמוכה אינה מאפשרת לו לאזן את חום גופו - הוא אינו יכול לשרוד בטמפרטורה הנמוכה מ-10 מעלות צלזיוס.
תחום תפוצתו של החדף הזעיר משתרע בין דרום אירופה ועד סין ואפריקה (מלבד הסהרה). הוא נפוץ בכל ארץ ישראל, למרות שהוא נדיר יותר מההחדף המצוי. החדף הזעיר פעיל בלילה וביום, כאשר ביום הוא נע במנהרות בסבך צמחייה. משקלו 2.1-1.4 גרם; אורך גופו 51-42 מילמטרים; ואורך זנבו 32-23 מילימטרים. אורך הזנב מהווה יותר ממחצית אורך הגוף בדרך כלל.
בשל ממדי גופו הזעירים, החדף הזעיר זקוק לכמויות אדירות של מזון- הוא צורך יותר ממשקל גופו מדי יום. זאת בעיקר על מנת להגביר את רמת המטבוליזם (חילוף החומרים) בגופו. חילוף החומרים הגבוה מוביל ליצירת אנרגיית חום רבה, המפצה על התקררות גופו המהירה בשל היחס הגבוה מאוד בין שטח פנים לנפח בהשוואה ליצורים הומאותרמיים אחרים.