ארנבת מצויה

ארנבת מצויה
מצב שימור
conservation status: least concern ללא חשש (LC)‏
מיון מדעי
ממלכה:	בעלי חיים
מערכה:	מיתרניים
על־מחלקה:	בעלי ארבע רגליים
מחלקה:	יונקים
סדרה:	ארנבאים
משפחה:	ארנביים
סוג:	ארנבת
מין:	ארנבת מצויה
שם מדעי
Lepus capensis ‏ליניאוס, 1758
תחום תפוצה

ארנבת מצויה במנוסה, תת־המין Lepus capensis sinaiticus, צולם בעזוז

ארנבת מצויה מתת-המין Lepus capensis arabicus מאחורי שיח

ברדלס אסייתי לאחר שלכד ארנבת מצויה, בצפון מזרח איראן

ארנבת מצויה (שם מדעי: Lepus capensis) היא מין חיה ממשפחת הארנביים הנפוצה ברחבי דרום אסיה ואפריקה וגם בישראל.

תפוצה ומקום חיות

הארנבת המצויה נפוצה במזרח התיכון, באפריקה ובמערב אסיה. היא נפוצה בכל סוגי הקרקע הפתוחים – מישוריים או הרריים. באפריקה למשל, אוכלוסיות של המין נפוצות אף במדבר. היא אינה נמצאת בחורש סבוך או ביערות גדולים. בישראל היא נפוצה בכל רחבי הארץ, למעט החורש הצפוף בגליל ובכרמל.

תיאור: אורך הארנבת: 59.5-52.0 ס"מ בממוצע. משקל: 4–5 ק"ג. מבנה גופה של הארנבת ארוך וצר, זנבה עבה. הראש עגלגל בצורתו, האוזניים ארוכות, עד 14 ס"מ, ושחורות בקצותיהן. העיניים גדולות וצבען אדום–חום, הרגליים האחוריות ארוכות בהשוואה לקדמיות וחזקות מהן. צבע הפרווה חום–אדמדם ("ג'ינג'י") עם גוונים שחורים בחלקים העליונים וגוונים בהירים עד לבנים ברגליים בצוואר ובבטן. בעזרת צבע פרוותה, היא מסתווה בקלות על רקע האדמה.

תת מינים

ישנם 12 תת־מינים לארנבת המצויה, והם כוללים את הבאים:

• Lepus capensis capensis
• Lepus capensis aquilo
• Lepus capensis carpi
• Lepus capensis granti
• Lepus capensis aegyptius
• Lepus capensis hawkeri
• Lepus capensis isabellinus
• Lepus capensis sinaiticus - מצוי בדרום ישראל.
• Lepus capensis arabicus
• Lepus capensis atlanticus
• Lepus capensis whitakeri
• Lepus capensis schlumbergi

רבייה וגידול צאצאים

הארנבות חיות ביחידות או בזוגות.

עונת הרבייה מתחילה בינואר ומסתיימת ביוני. במהלך תקופה זו מתעברת הנקבה 2–4 פעמים. לעיתים מתחיל היריון נוסף עוד בטרם הסתיים ההיריון הקודם, כך שהנקבה נושאת ברחמה שני הריונות (או שְׁגָרִים) בו זמנית. ההיריון נמשך 30–33 ימים בממוצע, ההמלטה מתרחשת בחודשים מרץ עד אוקטובר, כאשר בעונה יחידה נולדים 1–6 גורים.

משקל הוולדות 126 גרם. בניגוד לארנבון מצוי, הארנבת ממליטה את וולדותיה מעל האדמה, והגורים נולדים עם פרווה ועיניים פקוחות. הם גדלים במהירות ובגיל 3 שבועות מתחילים להיגמל מהיניקה וניזונים מחומר צמחי, חצי מעוכל על ידי הוריהם. חודש לאחר מכן כבר ניזונים ממוצקים ומשקלם מגיע ל־0.9 קילוגרמים.

הנקבה והזכר מגיעים לבגרות מינית בגיל 8 חודשים.

תוחלת החיים אינה ידועה, אך מרבית הארנבים אינם שורדים בטבע יותר משנה. מעטים בלבד מגיעים בשביה ל־5 שנים, אך ידועים מקרים של ארנבים שהאריכו חיים עד 12.5 שנים.

התנהגות

רגליה האחוריות של הארנבת עוזרות לה בפיתוח מהירות רבה של 70 קילומטר לשעה בקירוב. היא מסוגלת לנתר למרחקים של עד 2.5 מטרים ולגבהים של 1.5 מטרים. היא אף טפסנית עצים וסלעים מצטיינת ומסוגלת לשחות.

שלא כמו הארנבון, אין היא חופרת מחילות בקרקע אלא שוכנת על פני הקרקע. ביום היא מסתתרת בגומות ותחת שיחים או בעשב גבוה, והיא פעילה בעיקר בלילה. יוצאות דופן בהתנהגות זו מספר אוכלוסיות באסיה ששוכנות תדיר בגומחות. משערים שזו אדפטציה לאקלים בסביבה זו.

הארנבת משגיחה על סביבתה בעזרת עיניה הגדולות וראייתה המכסה 360 מעלות. כאשר היא יושבת בטוחה, היא עוצמת את עיניה ושוקעת בתנומה חטופה ובתנועת רביצה. אולם היא רגישה לכל צליל ותנועה, וכאשר היא מרגישה בסכנה, היא מצמידה את גופה לקרקע וקופאת עד תום הסכנה. הארנבת ישנה שינה מלאה לעיתים רחוקות ביותר, לרוב למשך מספר דקות מעטות בלבד, אז היא שוכבת על צידה וגופה רפוי.

באביב, לקראת עונת הרבייה, יוצאות הארנבות ממחבואן, אף במהלך שעות היום. הזכרים רודפים זה אחר זה עד התשה הדדית, אז מתרוממים על כפות רגליהם האחוריות ומתאבקים בעזרת רגליהם הקדמיות. קרבות אלו נצפים על ידי הנקבות, ומשמשים חלק משמעותי בקביעת הנחלות ובני הזוג.

התקשורת הבין־מינית טרם נחקרה בפרוטרוט, אולם משערים כי מאחר שהארנבות פעילות הן ביום והן בלילה, הן מסתמכות בתקשורת ביניהן על חוש הראייה בעיקר. השערה זו מתאימה להתנהגויות שהוזכרו למעלה. לארנביים הסתמכות רבה על חוש המישוש וחוש הריח – שימוש בהורמונים כימיים לזיהוי של בני זוג וכן לזיהוי הגורים. בבדיקות שמיעה שנערכו למין זה התגלה כי חוש השמיעה מפותח ביותר, אולם לא נצפו התנהגויות ספציפיות התואמות קביעה זו.

תזונה

הארנבת ניזונה מחומר צמחי: צמחים מזינים, עשבים, גרגירי בר, ירקות, פירות, פטריות – וגם גידולים חקלאיים שונים להם היא מסבה נזק רב.

את החלבונים והויטמינים שלהם זקוקה הארנבת לשם גדילה תקינה, היא צורכת בעיקר מצואה טרייה של עצמה הסופחת לתוכה חומרים המעורבים בתהליך העיכול.

אקולוגיה של המין

הארנבת מבלה את מרבית חייה, מינקות עד זקנה, בבריחה מטורפיה הטבעיים, בעיקר שועלים, עופות דורסים וטורפים שונים. כמעט תמיד היא בוחרת באפשרות של בריחה מטורפיה, ולעיתים רחוקות היא מסתתרת מתחת למחסה.

הארנבים הצעירים, מלבד היותם חשופים לטורפים, רגישים במיוחד למחלות ולטפילים שונים, ואחוזי הישרדותם בשנה הראשונה להיוולדם הם 60%-80%. גורמי תמותה אחרים הם מזג האוויר, תת־תזונה באזורים מדבריים, נזקי הדברה ופגיעה על ידי כלי תחבורה.

הארנבים מהווים 5% מסך כל המזון הנצרך על ידי טורפיהם.

כאשר המין מתרבה בצורה א־נורמלית, הוא עלול לגרום לנזקים חקלאיים באזורים שבהם הוא נמצא. האדם מתמודד עם הארנבת בעיקר באמצעות מלכודות, לעיתים רחוקות הוא משתמש נגדה בהדברה או הרעלה ישירה מאחר שבשרה משמש לאכילה בתרבויות רבות.

הארנבת במקורות

ערך מורחב – דת ומדע

בתורה, מוזכרת הארנבת כבעל חיים האסור באכילה:

וְאֶת הָאַרְנֶבֶת כִּי מַעֲלַת גֵּרָה הִוא וּפַרְסָה לֹא הִפְרִיסָה טְמֵאָה הִוא לָכֶם:

— ויקרא פרק י"א פסוק ו'

אַךְ אֶת זֶה לֹא תֹאכְלוּ מִמַּעֲלֵי הַגֵּרָה וּמִמַּפְרִיסֵי הַפַּרְסָה הַשְּׁסוּעָה אֶת הַגָּמָל וְאֶת הָאַרְנֶבֶת וְאֶת הַשָּׁפָן כִּי מַעֲלֵה גֵרָה הֵמָּה וּפַרְסָה לֹא הִפְרִיסוּ טְמֵאִים הֵם לָכֶם:

— דברים פרק י"ד, פסוק ז'

קישורים חיצוניים

מדיה וקבצים בנושא ארנבת מצויה בוויקישיתוף

• ארנבת מצויה, באתר ITIS (באנגלית)
• ארנבת מצויה, באתר NCBI (באנגלית)
• ארנבת מצויה, באתר Animal Diversity Web (באנגלית)
• ארנבת מצויה, באתר האנציקלופדיה של החיים (באנגלית)
• ארנבת מצויה, באתר GBIF (באנגלית)

ארנבת מצויה - מידע וקישורים באתר עמותת מן השדה