שיטה

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה אל: ניווט, חיפוש
Information-silk.svgשיטה
Acacia Negev.JPG
מיון מדעי
ממלכה: צומח
מערכה: בעלי פרחים
מחלקה: דו-פסיגיים
סדרה: קטניתאים
משפחה: קטניות
תת־משפחה: מימוסיים
סוג: שיטה
שם מדעי
Wikispecies-logo.svg Acacia
שיטת קולינסי
שיטת הסוכך בערבה
פריחה צהובה השיטה המכחילה
שיטת הסוכך בערבה
Shita-ymm-IL.jpg
Acacia drepanolobium
Acacia sp.

שיטה (שם מדעי: Acacia) סוג עץ או שיח במשפחת המימוסיים, שבו כ-1300 מינים, רובם נפוצים באזורים בעלי אקלים טרופי או סובטרופי; בעיקר באוסטרליה (שבה לבדה יש כ-950 מינים). לרוב מיני השיטה קוצים. פרחי השיטה צהובים או לבנים ולפירות צורת תרמיל מוארך. שרף עץ השיטה נקרא "גומי ערבי" או "גומי ערביקום" והוא משמש בתור צמח מרפא או בתור דבק לתעשייה ושימוש ביתי. להבדיל משרף עץ הלבונה ושרף עץ האלה הנקראים בשם "מסטיק ערבי" או "מסטיק תימני".

אטימולוגיה[עריכת קוד מקור | עריכה]

מקור שמה המדעי של השיטה - Acacia - הוא בשפה היוונית והוא מרמז על הקוצניות של השיטה. בערבית ספרותית נקראת השיטה סנט; כך גם עמק האלה מכונה בערבית ואדי סנט כי בו גדלה השיטה המלבינה. בערבית הרגילה נקראת השיטה בשם סיאל ומכאן צאלה. זהו שורש השם של קיבוץ צאלים ונחל צאלים על שום עצי השיטה הגדלים באזורים אלו. על שם השיטה נקראים אבל שיטים ונחל השיטים אשר בבקעת הירדן.

תיאור[עריכת קוד מקור | עריכה]

בישראל גדלים בר שיטת הנגב, שיטה סלילנית, שיטה מלבינה, ושיטת הסוכך. שיטה רעננה היא צמח נדיר בבקעת ים המלח. שיטה מכחילה היא צמח פולש.

מינים רבים של שיטה הם צמחי נוי וצמחי תועלת. השרף שימש תרופה בימי קדם ובתלמוד מוזכרת תרופה כזו העשויה מאקציה. מקור השם הבינלאומי לגומי נגזר משם מצרי קדום שציין את השרף של עצי השיטה. עצים אחרים שימשו להפקת חומרי צבע.

עצי השיטה המכחילה הם המין הנפוץ ביותר מבין עצי השיטה שהובאו מאוסטרליה. המין הובא לארץ ישראל בזמן המנדט הבריטי בשנת 1920 לצורך ייעור, יבוש ביצות ועצירת חולות נודדים כדי שאלו לא יגיעו לשטחים חקלאיים. העץ התאקלם במהירות והוא נפוץ בכל רחבי הארץ ובמיוחד בולט בצדי הכבישים. השיטה הכחלחלה מסווגת כצמח פולש ונחשבת כיום, יחד עם הקיקיון המצוי כצמחים הזרים הפוגעים ביותר במערכות האקולוגיות בשטחים הפתוחים בישראל [1].

בצרפת ובצפון אפריקה מפיקים לדוגמה בושם מהפרחים של שיטת המשוכות.

בישראל מגדלים יותר מעשרים מינים של עצי נוי, עצי יער (שיטה ארוכת עליםAcacia lonfifolia) ועצי משוכות (שיטת המשוכותAcacia farnesiana — שמוצאה ממרכז אמריקה). מינים רבים של שיטה הם ירוקי־עד שאינם עומדים בשלכת ואינם מינים מדבריים. העלים של עצים אלה הם עלים פשוטים דמויי איזמל. הפרחים קטנים, האבקנים מרובים וארוכים.

סימביוזה[עריכת קוד מקור | עריכה]

ידועה סימביוזה בין עצי שיטה באמריקה לבין נמלים. במערכת שיתוף זו הנמלים מגינות על העץ על ידי כך שהן תוקפות חרקים ויונקים קטנים הבאים לאכול את העלים. מצד שני, מפרישה השיטה מזון לנמלים מבלוטות מיוחדות הנמצאות בעלים. בעצי השיטה בישראל הזרעים נגועים בזחלים של חיפושיות. אם זרעים אלה נאכלים על ידי צבאים, הזחלים הטפילים מתים בקיבה של הצבאים וכאשר הם מופרשים החוצה הזרעים מוכנים לנביטה.

השיטה במקורות[עריכת קוד מקור | עריכה]

השיטה נזכרת עשרים ושמונה פעם כעץ אשר שימש לבניין המשכן וכליו, למשל, לבניית הארון (שמות כה י) והשולחן (שם, כה כג). קרשי המשכן היו "עצי שטים עומדים, עשר אמות ארך הקרש ואמה וחצי האמה רחב הקרש האחד" (שם, כו טו- טז, לו כ). העצים לבניית המשכן היו מתרומת העם: "וכל אשר נמצא אתו עצי שטים" (שמות לה כד), אך לא ברור מהיכן השיגום, עניין שמהווה פתח לפרשנויות אחדות. המידות (6.5 מטר, על מטר על 0.3 מטר) אינן מתאימות לעץ השיטה, ולפי מקורות חז"ל מדובר בארזים שהובאו לארץ גושן בידי בני ישראל. פעם אחת נזכרת השיטה בין העצים שיפריחו את השממה (ישעיה מא יט). על שם העץ נקראו כנראה שמות מקומות: אחת מתחנות בני ישראל במדבר (במדבר כה א), מקום בערבות מואב שבעבר הירדן המזרחי (במדבר לג מט; יהושע ב א, ג א; מיכה ו ה), 'בית השטה' (שופטים ז כב) ו'נחל השטים' (יואל ד יח).

לפי מסורת חז"ל, ובאופן ברור יותר במסורת התרגום הערבית, ה'שיטה' היא אחת ממיני ה- Acacia הידועים גם בימינו בשם שיטה, אם כי לא ניתן להכריע באיזה מין מדובר. אפשר שיש להבחין בין מין עצי השיטים הנזכרים בנוגע לבניית המשכן וכליו ובין מין העץ הנזכר בישעיהו.

בממצא הבוטני-ארכיאולוגי נמצאו שרידים משיטת הנגב, שיטת הסוכך ושיטה סלילנית בחפירות באזור הנגב החל מהעת העתיקה. המין האחרון הוא הנפוץ ביותר בשימושו כעץ בניה, ולפיכך הוא גם מועמד אפשרי לזיהוי ה'שטה' המקראית. ממצא עשיר ביותר של שיטה סלילנית נמצא מתקופת הברזל, בעיקר בתל באר שבע וכן בתל ערד ובתל שרע (נחל גרר). כמו כן נמצאו גם שרידים של שיטה מלבינה ושיטת הנילוס. שרידים של כל מיני השיטים הללו נמצאו במצרים העתיקה והם שימשו לצרכים מגוונים‏[1].

מספר מקורות[עריכת קוד מקור | עריכה]

  • שמות פרק כ"ה' י וְעָשׂוּ אֲרוֹן, עֲצֵי שִׁטִּים ... יג וְעָשִׂיתָ בַדֵּי, עֲצֵי שִׁטִּים; וְצִפִּיתָ אֹתָם, זָהָב.
  • שמות פרק כ"ו' טו וְעָשִׂיתָ אֶת-הַקְּרָשִׁים, לַמִּשְׁכָּן, עֲצֵי שִׁטִּים, עֹמְדִים.
  • שמות פרק כ"ז, א וְעָשִׂיתָ אֶת-הַמִּזְבֵּחַ, עֲצֵי שִׁטִּים..
  • שמות פרק ל"ז, כה וַיַּעַשׂ אֶת-מִזְבַּח הַקְּטֹרֶת, עֲצֵי שִׁטִּים
  • ישעיהו פרק מ"א, יט אֶתֵּן בַּמִּדְבָּר אֶרֶז שִׁטָּה, וַהֲדַס וְעֵץ שָׁמֶן; אָשִׂים בָּעֲרָבָה, בְּרוֹשׁ תִּדְהָר וּתְאַשּׁוּר--יַחְדָּו.
  • בבלי, ראש השנה כ"ג א' כל שיטה ושיטה שנטלו נכרים מירושלים עתיד הקדוש ברוך הוא להחזירן.

ראו גם[עריכת קוד מקור | עריכה]

לקריאה נוספת[עריכת קוד מקור | עריכה]

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ להרחבה: זהר עמר, צמחי המקרא, ירושלים תשע"ב, עמ' 152-151


מיני שיטה בארץ ישראל

שיטת הנגב - שיטת הסוכך - שיטה מלבינה - שיטה סלילנית - שיטה רעננה - שיטה מכחילה