קטלין מיהוליאק
 | |
| לידה |
17 ביוני 1960 (בן 63) יאשי, הרפובליקה העממית הרומנית  |
|---|---|
| מדינה | רומניה |
| לאום | רומני |
| עיסוק | סופר, מחזאי, עיתונאי |
| מקום לימודים | אוניברסיטת יאשי |
| שפות היצירה | רומנית |
| סוגה | רומנים, סיפורים קצרים, מחזות |
| נושאי כתיבה | היסטוריה, סאטירה, פיקציה |
| יצירות בולטות | America de peste pogrom |
| תקופת הפעילות | מ-1991 |
| פרסים והוקרה | Prix Transfuge עבור הרומן הטוב ביותר לשנת 2020 |
  | |
קטלין מיהוּלְיאָק (ברומנית:\Cătălin Mihuleac \ kətəˈlin mihuˈle̯ak) הוא סופר ומחזאי רומני. הוא נודע, בין השאר, בפרויקט שמטרתו להביא לידיעת הציבור את רדיפת יהודי רומניה בתקופה שקדמה למלחמת העולם השנייה ואת שואת יהודי רומניה, שהוכחשה בתוקף במשך זמן ממושך על ידי ממשלות רומניה.[1]
קורות חיים[עריכת קוד מקור | עריכה]
קטלין מיהוִּּּלְיאָק נולד בשנת 1960 בעיר יאשי בצפון רומניה.
הוא למד גאוגרפיה, גאולוגיה, ביולוגיה וכלכלה וקיבל תואר דוקטור בפילולוגיה מאוניברסיטת אלכסנדרו יואן קוזה ביאשי (אוניברסיטת יאשי). בשנת 1991 התחיל לעבוד כעורך בכתבי עת שונים והתפרסם כסופר ומחזאי.
ספריו בנושא שואת יהודי רומניה[עריכת קוד מקור | עריכה]
אמריקה שמעל הפוגרום[עריכת קוד מקור | עריכה]
הרומן "America de peste pogrom" ("אמריקה שמעל הפוגרום") שובר את הטאבו שהיה מקובל ברומניה במשך 70 שנה בנושא אחריותם הישירה של ממשלת יון אנטונסקו, האוכלוסייה והצבא הרומני לפרעות שהתרחשו ביאשי בין 28 ל-30 ביוני 1941 בהן נרצחו מעל 13,000 יהודים, ולמדיניות האנטישמית שקדמה להן.
הספר פורסם לראשונה בהוצאה לאור Cartea Românească, בבוקרשט, בשנת 2014, ולאחר מכן בהוצאה לאור Polirom ביאשי בשנת 2017 ובשנת 2021 במהדורה דיגיטלית על ידי ההוצאה לאור Humanitas. הספר לא התקבל באהדה ברומניה בשל הנושא השנוי במחלוקת, אך זכה לשבחים רבים באירופה.
בפסטיבל Dilema Veche שנערך ברומניה בשנת 2015, הסופר הסביר את משמעות שם הספר:[2] "אמריקה שמעל הפוגרום פירושו אמריקה שנלבשת כמו בגד מעל הפוגרום כדי להסתיר את הזוועות שהתרחשו אז."
בפגישה שנערכה באגודת הסטודנטים לעיתונאות ביאשי לאחר צאת הספר, הסביר קטלין מיהוּליאק כי אין לו כל קשר לעם היהודי ולמסורת היהודית. הוא בחר להתקרב לעם היהודי מתוך הערכה להישגיו בבניית העם והמדינה שלו לאחר השואה.[3]
עלילת הספר[עריכת קוד מקור | עריכה]
הרומן "אמריקה שמעל הפוגרום" מספר[4] את קורותיהן של שתי משפחות יהודיות, משפחת אוקסנברג מיאשי ומשפחת ברנשטיין מארצות הברית.
בתחילת הרומן, המתרחשת ביאשי של שנות האלפיים, הקורא פוגש את סַנְזיאָנָה סטיפיוק, רואת חשבון צעירה שעובדת בחנות כלבו ביאשי. היא מתבקשת על ידי הבוס שלה לארח זוג יהודים עשירים, דורה ברנשטיין ובנה בן, שהגיעו מארצות הברית כדי לפתוח ביאשי סניף של חברתם המשפחתית העוסקת במכירת בגדי יד שנייה. דורה מחבבת מאוד את סנזיאנה וקוראת לה סוזי. סוזי מתחתנת עם בן ועוברת לארצות הברית כדי לעבוד בחברה המשפחתית 'ברנשטיין וינטג' בע"מ'. תפקידה לייעץ לחברה מה הבגדים שכדאי לייצא לרומניה. היא משתלבת במהירות בפעילות המסחרית של החברה המשפחתית, יולדת שני ילדים, מחליטה להתגייר ומתחילה לחקור את שורשיה של משפחת ברנשטיין.
במקביל הקורא מתוודה לקורותיה של משפחת אוקסנברג ביאשי של שנות השלושים של המאה ה-20. האב ז'אק אוקסנברג הוא גינקולוג, מתמחה בניתוחים קיסריים, ונחשב לאחד הטובים בתחום זה. אשתו רוזה היא מדגמנת בפרסומות לסיגריות, למרות שיש לה תואר אקדמי בספרות. למשפחה שני ילדים, גולדה ולב. המשפחה השתלבה היטב בחיי החברה הגבוהה ביאשי ורוצה להאמין שהאנטישמיות המתגברת ורדיפת היהודים, ששינו את חייהם מן הקצה אל הקצה, הן רק תופעה חולפת. בסופו של דבר האב ז'אק, האם רוזה והבן לב נרצחים בפוגרום.
בהמשך העלילה, סוזי מגלה שהבת גולדה ניצלה מהפוגרום והגיעה לווינה בסתיו של שנת 1947 בגיל 17. היא מצאה מקלט בבית החולים רוטשילד בווינה והתגלתה כתופרת מוכשרת. בבית החולים היא פוגשת חייל יהודי-אמריקאי, ג'ו ברנשטיין, אתו היא מתחתנת ועוברת לארצות הברית בזהות חדשה - דורה ברנשטיין. יחד הם מקימים את העסק המשפחתי המצליח למכירת בגדי יד שנייה, שאת סניפו החדשה דורה-גולדה מבקשת להקים בעיר מולדתה יאשי.
תרגומים ופרסי הוכרה[עריכת קוד מקור | עריכה]
בשנת 2018 הספר תורגם לגרמנית תחת השם Oxenberg & Bernstein על ידי ארנסט ויכנר ויצא לאור בווינה בהוצאה Paul Zsolnay (פאול ז'ולנאי) . הספר זכה להצלחה רבה באוסטריה, בגרמניה ובשווייץ והיה מועמד לפרס יריד הספרים בלייפציג.
בשנת 2020 הספר תורגם לצרפתית תחת השם Les Oxenberg & les Bernstein ופורסם בהוצאה לאור Noir sur Blanc, לוזאן, שווייץ. הירחון הצרפתי לספרות ולקולנוע Transfuge בחר בספר כרומן האירופאי הטוב ביותר לשנת 2020.[5]
במרץ 2023 הופיע התרגום לפולנית Złota dziewczynka z Jassów (נערת הזהב מיאשי) בהוצאה לאור Oficyna Literacka Noir sur Blanc . התרגום בוצע על ידי פרופסור קז'ימייז' יורצ'אק, בעבר קונסול פולין בבוקרשט, המכהן החל משנת 2013 כראש המחלקה ללימודי רומניה באוניברסיטה היגלונית בקרקוב.[6]
קטלין מיהוִּּּליאק הסביר שהמתרגמים בחרו לא להשתמש בשמו המקורי של הספר מחשש שהמילה פוגרום לא תתקבל בעין יפה בחוגי קוראים מסוימים.
דבורה[עריכת קוד מקור | עריכה]
הרומן דֶבּורָה יצא לאור ברומניה בשנת 2019 בהוצאת הומניטס, כספר שני בפרויקט הנצחת זכר שואת יהודי רומניה. הוא עוסק בנושא גירוש יהודי רומניה למחנות העבודה בטרנסניסטריה. לאחר שנכבשה על ידי גרמניה ורומניה, הוסב שטחה של טרנסניסטריה לאזור ריכוז ליהודי בסרביה, בוקובינה וצפון מולדובה שגורשו בידי השלטונות הרומניים בהוראתו הישירה של המרשל יון אנטונסקו בין השנים 1941 - 1942.
גיבורת הרומן דֶבּורָה היא בתם של מאקס וחנה מטַסַארוּ, סוחרים זעירים, בני מעמד הביניים בחברה היהודית בעיר קַמְפוּלוּנְג, בבוקובינה. היא נשלחת יחד עם כל יהודי העיר לגטו מוהילב שבטרנסניסטריה. הספר עוקב אחר קורותיה וקורותיהן של דמויות אחרות בתקופת שהותם בגטו ובתקופה שלאחר שחרורם, כפי שסופרו כביכול על ידי דבורה ל"סופר" .[7]
ברומן דבורה חמישה פרקים. הפרק הראשון סוקר את השנים 1918 - 1926 בהן לפי דברי הסופר "יש כאלה שכותבים את ההיסטוריה וכאלה שלומדים אותה". הפרק השני מתרחש בין השנים 1927 - 1941, תקופה בה מתגברת האנטישמיות המגיעה לשיאה בגירוש היהודים למחנות ריכוז. הפרק השלישי מתאר את המאבק הנואש של היהודים לשרוד בגטאות בטרנסניסטריה בין השנים 1942 - 1944 . בפרק הרביעי הספר עוקב אחר חזרתם של שורדי המחנות לרומניה וקליטתם בחברה הרומנית בין השנים 1945- 1964. הפרק החמישי מתאר את התפתחותם של גיבורי הספר במקביל לשינויים החלים באקלים המדיני ברומניה בין השנים 1965 - 2018.
הספר מבוסס על אירועים אמיתיים ונכתב לאחר עיון מעמיק במסמכים ובתיעוד שנשתמרו בארכיון המשטרה החשאית של רומניה (CNSAS).[8]
סיפורה של דבורה מבוסס על ספרה של מרים קורבר-ברקוביץ "יומן הגטו – טרנסניסטריה 1941 – 1943".[9]
דמותו של אַאוּרֶליאָן ליאון מבוססת על דמותו של סופר מוכר בעיר יאשי, שהוגלה אף הוא לטרנסניסטריה ושימש בהמשך כסוכן ומודיע של שירותי הביטחון החשאיים (הסקוריטטה), וכך גם דמותו של ההיסטוריון, פרופסור אמיל דיאקונסקו,[10] האנטישמי, מחבר הספר המוזכר ברומן "הרומנים מהמזרח. טרנסניסטריה" שיצאה לאור בשנת 1942.[11]
בספר מוזכרים אישים ידועים שמילאו תפקידי מפתח בעיצוב וביישום מדיניות הרדיפה וההשמדה של יהודי רומניה כמו קוֹרנֶליוּ זֶלְיָה קוֹדרְיאָנוּ, המייסד והמנהיג של "לגיון רב-המלאכים מיכאל" המרשל יון אנטונסקו, כמו כן מוזכרים המנהיגים הקומוניסטים של רומניה גֶאוֹרְגֶה גֶאוֹרְגִיוּ-דֶז' וניקולאה צ'אושסקו.[12]
הסיגר האחרון של פונדן: סיפורי שואה[עריכת קוד מקור | עריכה]
הספר "הסיגר האחרון של פונדן: סיפורי שואה" (Ultima țigară a lui Fondane: Istorii de Holocaust)
יצא לאור בשנת 2016 ברומניה בהוצאה CARTEA ROMANEASCA בשפה הרומנית, כהמשך לספר "אמריקה שמעל הפוגרום", במסגרת פרויקט הנצחת השואה. הספר עוסק בנושא מחנות ההשמדה והאנטישמיות.
זאת אסופה של שלושה עשר סיפורים הקשורים בדרך זאת או אחרת ביהודים, חייהם ומותם, השמחות והבכי, היחסים עם הרומנים והיחסים בתוך הקהילה היהודית. הסיפורים מכסים את התקופה שבין השואה למאה העשרים ואחת. החלק הראשון של הספר עוסק בגורלם של יהודי בוקובינה שגורשו בהמוניהם לטרנסניסטריה בשנת 1941 בפקודתו של המרשל אנטונסקו.
החלק השני מתמקד בתקופת המשטר הקומוניסטי, בהתאקלמות היהודים לקומוניזם ולפוסט קומוניזם ובבעיות הזהות שלהם. הוא מנסה לפענח את הסיבות להמשך האנטישמיות ברומניה.[13]
הסיפור הראשון, "הסיגר האחרון של פונדן" מתאר את הרגעים האחרונים של המשורר בנימין פונדן (פונדויאנו) לפני הוצאתו להורג בגז במחנה המוות אושוויץ. פונדן מעלה בזכרונו רגעים מילדותו ומשנות נעוריו, הקשר החם עם קרוב משפחתו הרופא והמשורר אדולף שטוירמן, (Avram Steuerman-Rodion) התגברות האנטישמיות בעיר יאשי ופגישותיו עם קורנליו זליה קודריאנו, ועם הפרופסור אלכסנדרו קונסטנטין קוזה ממנהיגיה ודובריה הראשיים של האנטישמיות הפוליטית ברומניה. הוא מזכיר את מאמציו של חבריו אמיל צ'וראן וסטפן לופשקו (Stéphane Lupasco) לשחררו מהמחנה. בסיום, בנימין פונדן מביע את רצונו ש"בשנת 1945, כאשר המלחמה תסתיים, הדוד אדולף יחלק את אפרו לשלושה חלקים ויפזר את החלק הראשון מעל נהר הסן שחוצה את פריז, את החלק השני מעל מימיו העכורים של נהר הדמבוביצה שחוצה את בוקרשט, ואת החלק השליש מעל הנחל בחלוי חסר התהילה החוצה את העיר יאשי".[14]
הסיפור עובד למחזה באותו שם על ידי קטלין מיהוּליאק. המחזה הוצג ברומניה בספטמבר 2015 במסגרת פרויקט שיזמה עיריית יאשי, "ההיסטוריה של המיעוטים – מבט תרבותי אומנותי על השונות", ואשר מומן באמצעות מענק משולב של ממשלות נורווגיה, איסלנד, ליכטנשטיין ורומניה.[15]
המחזה, בביצוע תיאטרון "קרוב" מתל אביב, בתרגומה של סילביה הרשקוביץ ובבימויה של דורית ניתאי-נאמן הוצג בעברית באירוע שאורגן על ידי המכון הרומני לתרבות (Romanian Cultural Institute) בתל אביב, בחסות שגרירות רומניה בישראל, ב-6 באוקטובר 2020, לרגל היום הלאומי לציון השואה ברומניה.[16][17]
עשרה סיפורים. פוגרום יאשי[עריכת קוד מקור | עריכה]
הספר "עשרה סיפורים. פוגרום יאשי" הוא אסופה של עשרה סיפורים שנכתבו על ידי עשרה סופרים שונים, ביניהם קטלין מיהולֵאָק, במסגרת פסטיבל יאשי לספרות ולתרגום (FILIT ) שהתקיים בשנת 2020. המוזיאון הלאומי לספרות רומנית ביאשי [18] הזמין כל סופר לכתוב סיפור בהשראת תמונה שצולמה בזמן פרעות יאשי. התמונות הועמדו לרשות הסופרים על ידי המכון הלאומי לחקר השואה ברומניה. [19][20]
קטליו מיהוּלֵאָק בחר בתמונה של בית עליו מסומן צלב וכתב עליו את הסיפור הקצר "סמי הקטן לא נרגע".
סמי הוא ילד יהודי קטן מפונק ושובב. הוא צייר על דלת ביתו מדחף שחור בתקווה שהבית יהפוך למטוס שייקח את המשפחה הרחק משם. האב המבוהל שם לב שהמדחף דומה מאוד לצלב קרס ומיהר למחוק אותו, אך למרות כל המאמצים הצליח רק להפוך אותו לצלב שחור רגיל. הדבר הציל את המשפחה, שכן התברר כי בתי היהודים סומנו בצלבים אדומים בעוד שבתי הרומנים סומנו בצלבים שחורים.[21]
קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]
ראיונות שבוצעו ברומניה עם הסופר בו הוא מציג את דעותיו
- היסוד ההיסטורי בספרות, בזכרות הקולקטיבי ובטבע האדם - קטלין מיהוּלֵאָק בראיון עם אלינה פבלסקו ומגדה גראדינארו
- קטלין מיהוּלֵאָק בראיון עם ראדו פרססקיבסקו על הרומן "אמריקה מעל הפוגרום"
- קטלין מיהוּלֵאָק סופר- 7 בינואר 2013, ערוץ קולות יאשי
הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]
- ^ Radio Romania International - פגישה עם הסופר קטלין מיהוליאק (Cătălin Mihuleac) במכון הרומני לתרבות בברלין, באתר Radio Romania International
- ^ Arhiva, Pogromul de la Iași, în romanul lui Cătălin Mihuleac, Evenimentul Zilei, 2015-08-20 (ברומנית)
- ^ Ionuț Teoderașcu, De vorbă cu scriitorul Cătălin Mihuleac, la ceas de Făurar, 2016-10-15 (ברומנית)
- ^ Catalin Mihuleac, America de peste pogrom, Humanitas SA, 2021-03-29, ISBN 978-973-50-7108-0. (ברומנית)
- ^ Cătălin Mihuleac, Humanitas (ברומנית)
- ^ Romanul „America de peste pogrom” de Cătălin Mihuleac a fost publicat în urmă cu câteva zile la una dintre cele mai importante edituri din Polonia, radioromaniacultural.ro (ברומנית)
- ^ Jupanu, Cătălin Mihuleac, DEBORAH, JUPÂNU', 2020-12-17 (ברומנית)
- ^ Dumitru Tucanu, Literature and the Recovery of Lost Memory. About the Postmemorial Novels of Cătălin Mihuleac
- ^ Jurnal de Ghetou : Djurin, Transnistria, 1941-1943 / Miriam Korber-Bercovici | Mirjam Bercovici-Korber | | The National Library of Israel, www.nli.org.il (באנגלית)
- ^ Emil Diaconescu, www.cimec.ro
- ^ Românii Din Răsărit. Transnistria by Emil Diaconescu | PDF, Scribd (באנגלית)
- ^ ISTORIA ÎNTRE SENS ȘI… SEX, Viața Românească, 2022-09-30 (ברומנית)
- ^ Dan Romascanu, Ultima țigară a lui Fondane, de Cătălin Mihuleac, Recenzii filme și cărți, 2017-02-08 (ברומנית)
- ^ Ultima ţigară a lui Fondane, Observator Cultural (ברומנית)
- ^ ”Ultima tigara a lui Fondane”, de Catalin Mihuleac se joaca la Depou RATP Iasi | IasiFun - site-ul tau de timp liber!, iasifun.ziaruldeiasi.ro
- ^ Spectacolul „Ultima țigară a lui Fondane”/ "ההצגה "הסיגריה האחרונה של פונדן, נבדק ב-2023-09-04
- ^ TEL AVIV. „Ultima țigară a lui Fondane”, cu prilejul Zilei Naționale de Comemorare a Victimelor Holocaustului din România, www.icr.ro
- ^ MNLR Iași, Muzeul Național al Literaturii Române Iași, Muzeul Național al Literaturii Române Iași (ברומנית)
- ^ INSHR – Institutul Naţional pentru Studierea Holocaustului din România (באנגלית)
- ^ Goodreads, Goodreads (באנגלית)
- ^ דף הפייסבוק של קטלין מיהוליאק, Micul Samy nu se mai astâmpără