רודולף שטיינר

רודולף שטיינר
תאריך לידה	27 בפברואר 1861
תאריך פטירה	30 במרץ 1925
זרם	פנומנולוגיה, הוליזם
תחומי עניין	מטאפיזיקה, אפיסטמולוגיה
הושפע מ	אריסטו, הגל, ניטשה, תאוסופיה
השפיע על	קנדינסקי, שוויצר

רודולף שטיינר (גרמנית: Rudolf Steiner) ‏(27 בפברואר 1861 - 30 במרץ 1925), היה פילוסוף, מורה רוחני ואדריכל אוסטרי, מייסד האנתרופוסופיה. נולד בקראלייביצה (Kraljevica) שבאימפריה האוסטרית (כיום קרואטיה). בן להורים בני מעמד הביניים, אביו היה מנהל תחנת רכבת, את השכלתו רכש שטיינר בווינה שם למד בבית ספר ריאלי והמשיך את חוק לימודיו בטכניון בו קנה השכלה בעלת זיקה למדעי הטבע.

התשתית הרעיונית

רודולף שטיינר עסק בהגות בימים בהם שלטו מדעי הטבע בדעת הקהל על המשמעויות החברתיות הפילוסופיות הנגזרות מכך - מעט סבלנות וסובלנות ביחס ל"רוחני". שטיינר אשר היה מצוי במדעי הטבע הכיר והתמחה במחקריו של גתה במדעי הטבע. (תרומתו וחקירותיו של גתה היו שנויות במחלוקת כבר אז כמו גם היום). שטיינר סבר ואף טען בלהט כי ראיית העולם הנשקפת ממדעי הטבע אינה מתאימה אלא לתיאור חלק צר של ההויה והמציאות כולה. יתר על כן - טען כי כל עוד נבסס את הכרותינו את העולם וההויה על מה שנמסר לנו מחושינו - לעולם לא נכיר ונבין את האדם והעולם.

חיי האדם - מהלידה ועד המוות לפי שטיינר הם אך קטע מקיום רחב יותר המתחיל הרבה לפני לידת האדם ונמשך אל מעבר למוות, מכאן תודעת האדם השוכנת בגופו הפיסי, אף היא רק חלק מתודעה רחבה שגבולותיה חורגים הרחק מן הגבולות של הגוף הפיסי ועל כן מרבית תודעתנו נסתרת מאיתנו.

על יסוד התפיסה הזו, ניסה שטיינר לבסס שיטה שתאפשר קניית ידע שלא דרך החושים, אלא על ידי קבלתו מ"עולמות עליונים" אשר שם ממילא שוכנת חלק מתודעתנו.

שטיינר נמשך אחר חקירותיו של גתה במדעי הטבע, לא רק על שום תוצאותיהן - כי אם גם על שום המתודולוגיה שאפיינה את חקירותיו - קרי חיפוש אחר "אידאות" הפועלות בבסיס הטבע, שיטת החקירה של גתה סיפקה השראה וסימוכין לדעתו של שטיינר על האופן בו ראוי לחקור את העולם, כלומר העולם החושי אינו הצוהר היחיד הפתוח לנו להבנת המציאות.

עמדותיו ודיעותיו הקימו עליו מתנגדים רבים, מן הכנסייה כמו גם מקרב זרמים רעיוניים שונים. אל מול מחנה מתנגדים עצום זה, עמדו לשטיינר קומץ חסידים נלהבים.

יסוד התנועה האנתרופוסופית

במהלך גיבוש רעיונתיו אשר הלכו ונשאו אופי מיסטי יותר ויותר, פרסם שטיינר חיבורים רבים בהם התעמת עם שיטתו הפילוסופית של קאנט לפיה - כל הקיים מעבר לעולם החושי, במהותו, לא יוכל להיות ידוע וגלוי לפנינו לעולם.

שטיינר טען כי העולם "הרוחי" גלוי ואינו חסום בפני תודעתנו, בתוך כך התנתק שטיינר יותר ויותר מן הזרם התרבותי ממנו צמח, נטה אל המיסטיקה והצטרף לחברה התיאוסופית. בתקופה זו רבו עימותיו גם עם התיאוסופים עצמם - שטיינר יצא כנגד נטייתם ל"ספירטיזים" בלבד ולהסתפקותם בקבלת השראה מהעולם התת-מודע. לדידו של שטיינר, קניית הדעת "הרוחית" הינה תהליך מתודי המעוגן בנהלים ברורים, בעל הסדרי חקירה מסודרים הדומים לחקירה מדעית רגילה. כתוצאה מחילוקי דעות אלה, פרש שטיינר מן החברה התיאוסופית והקים בשנת 1913 את החברה האנתרופוסופית אשר קבעה את מרכזה בסמוך לבזל. האנתרופוסופיה לפי שטיינר הוגדרה כ"שביל הדעת אל ה'רוחי' שבעולם" - לפי תפיסתו "חוקר הרוח", חייב שתתעורר בו כמיהה לדעת כצורך פנימי עמוק , רק אלה המונעים מצורך פנימי זה, יכולים לצעוד בנתיבותיה של האנתרופוסופיה.

ציוני דרך בהגותו

האנתרופוסופיה (כמו התיאוסופיה) מקבלת את תורת גלגול הנשמות - גלגול עוקב גלגול ומהווה את תוצאתו, מה שרכשה הנשמה בגלגולה הקודם נישא עימה אל גילגולה הבא מכוח חוקי ה"קארמה" המבוססים על סדר עניינים מוסרי, ואין לו לאדם דרך הימלטות מסדרי עולם אלה. אישיות האדם הינה מבנה מורכב מגוף חומרי, גוף אתרי, גוף אסטראלי ו"האני" - חלקים אלה מתחברים זה לזה עם לידת האדם ונפרדים זה מזה עם מותו. בספרו "גוף, נפש, רוח" דן שטיינר בנושאים אלה, ספרו זה ספג ביקורת קשה עם פרסומו בין היתר מקרב יהודים אחדים אשר ראו בו פרסום אסור של תורת הנסתר ברבים, לעומת מבקריו טען שטיינר כי אנו חיים בתקופה בה האדם כבר בשל לקבלת תורות אלה.

המדינה המשולשת, על פי התוכנית הפוליטית המהפכנית שהגה, הציע שטיינר מבנה חברתי / מדיני חדש. במקום המדינה בצורת הארגון המוכרת שלה, תקום "מדינה משולשת" - מדינה כלכלית, מדינה פוליטית ומדינה תרבותית - גבולות המדינות אינם בהכרח חופפים אלה לאלה , כלומר, אפשר שתהיה מדינה תרבותית שאזרחיה המצויים באזורים טריטוריאליים אחרים מאזרחי אותה מדינה פוליטית (הקורא העברי יכול לחשוב למשל על מדינת ישראל הפוליטית על כל אזרחיה ועל מדינת היהודים שאזרחיה יהודי העולם). שטיינר ראה בצורת הארגון הזו כמזור לסבלי האנושות - רעיון זה הכיל בתוכו מענה לצורך בהתארגנויות כלכליות גדולות כדי לאפשר פיתוח וקידמה ועם זו אפשרות שמירה על תרבויות קטנות מפני רמיסת הגושים הגדולים שכן ההפרדה גורמת לעיקור כוחן של מדינות פוליטיות גדולות. בישראל קיימת תנועה פוליטית חוץ-פרלמנטרית בשם "המשולש החברתי" הקוראת ליישום עקרונות המדינה המשולשת בישראל.

חינוך, לשטיינר היו שאיפות חינוכיות מרחיקות לכת, בין פעליו הרבים הקים שטיינר בתי ספר אשר חינכו לאור תפיסות העולם האנתרופוסופיות, בנוסף הוקמו על ידי שטיינר גם בתי ספר מיוחדים למפגרים ולמקופחי גורל. החינוך האנתרופוסופי קנה לו מקום במדינות רבות בהן גם ישראל.

ביקורת על שטיינר

הגותו של שטיינר ספגה לאורך השנים ביקורת קשה. אחת הטענות הבולטות שהושמעו כלפיו היא בנוגע לגזענות שנמצאת בכתביו. שטיינר הגדיר, לא אחת, גזעים וקבוצות אתניות כמפגרות או ככאלה שנידונו להיעלם מן העולם, ביניהן השחורים, היפנים והסינים‏ והיהודים‏. בנוסף החזיק שטיינר בתפיסה היררכית בנוגע להתפתחותם הרוחנית של גזעים שונים, ואף הציב את הגזע הלבן, ובפרט העם הגרמני, בנקודה גבוהה בסולם ההתפתחות האנושית (אף שטען כי בעתיד גזעים ועמים שונים "יעקפו" אותם). יחד עם זאת, בתחילת דרכו יצא שטיינר נגד האנטישמיות, וכינה את אלו שנוהגים באנטישמיות "ברברים". מאוחר יותר הוא ספג ביקורת ממנהיגי המפלגה הנאצית, שהחרימו את ספריו.

ספרים

חלק מבין כתביו של שטיינר שראו אור בעברית. בהוצאת אסטרולוג:

• אנתרופוסופיה בחיי היום יום
• חקלאות ביו-דינאמית
• התגשמות שנייה וקרמה
• מחשבה אנושית ומחשבה קוסמית
• מיתוסים קדומים
• צבע - התפתחות דרך עבודה עם צבע
• הממד הרביעי - הגאומטריה הקדושה של האלכימיה והמתמטיקה

בהוצאות אחרות:

• היוולדות חוזרת וחוק הגורל, הוצאת מיכאל תל אביב
• כיצד קונים דעת העולמות העליונים, הוצאת מיכאל
• גוף, נפש, רוח.
• הכשרת החשיבה לשימוש מעשי - על מדיטציה.
• חינוך הילד לאור מדע הרוח.
• אסתיטיקה של העתיד - פרי רוחו של גתה.
• לוח שנה לנפש.
• הפילוסופיה של החרות, בהוצאת תג.

מחזות

• שער ההתקדשות, מחזה המסתורין הראשון - מחזה רוזנקרויצרי, תרגום יפתח בן אהרון, בימוי: יעקב ארנן ביחד עם מרים ארנן, תיאטרון המלה, הרדוף.

שונות

בישראל פועל "החוג למדע הרוח - אנתרופוסופיה" (ת"א ת.ד. 16073). בישראל אף יוצא לאור דו-ירחון העוסק באנתרופוסופיה, "אדם עולם" [1]. עוד על רודולף שטיינר באתר אנתרופוסופיה בישראל [2]