רעידת האדמה בטאנגשאן (1976)

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה אל: ניווט, חיפוש

קואורדינטות: 39°36′0″N 118°12′0″E / 39.60000°N 118.20000°E / 39.60000; 118.20000

רעידת האדמה בטאנגשאן
Tangshan Earthquake Memorial III.jpg

האנדרטה לזכר רעידת האדמה
תאריך 28 ביולי 1976
שעה 03:52
משך 15 שניות
מגניטודה 7.6 עד 8.2 בסולם מגניטודה לפי מומנט
מוקד ליד טאנגשאן
הרוגים 242,419 (רשמי)
עד 750,000 (אומדן לא רשמי)
פצועים 164,581 (פצועים קשה)

רעידת טאנגשאן הגדולה (唐山大地震) היא רעידת אדמה שאירעה ב-28 ביולי 1976, והיוותה, עד להתרחשותה של רעידת האדמה והצונמי באוקיינוס ההודי ב-2004, את רעידת האדמה הגדולה ביותר בתקופה המודרנית על פי מספר ההרוגים והפצועים.

מקורות רבים מוסרים כי גודלה היה 8.2 בסולם מגניטודה לפי מומנט, אך הממשלה הסינית אומדת את הרעידה ב-7.8 או 7.6. הרעידה תקפה את העיר טאנגשאן בהֶבֶּיי, סין, ב-3:52 בבוקר והרגה 242,419 אנשים לפי הנתונים הרשמיים, מקורות אחרים אומדים את המספר כגדול עד פי שלושה.

אזהרות מוקדמות[עריכת קוד מקור | עריכה]

אנשים רבים בטאנגשאן דיווחו על אורות מוזרים בלילה שלפני הרעידה, אורות אשר ידועים כ"אורות רעידת אדמה". מפלס המים בבאר בכפר ליד טאנגשאן עלה וירד 3 פעמים ביום שלפני הרעידה. בכפר אחר, גז החל לצאת מבאר ב-12 ביולי, והמשיך לצאת בכמויות גדולות ב-25 וב-26 ביולי. גם בארות אחרות הראו סימני קריסה בימים שלפני הרעידה. ישנם דיווחים על חיות שברחו מהאזור ימים לפני; דיווח מאומת מספר על אלף תרנגולות שסירבו לאכול והתנהגו בפראות. היו גם דיווחים על כלבים שלא הפסיקו לנבוח ועל דגי-זהב שניסו לקפוץ מהאקווריום שלהם.

מחוז צ'ינגלונג[עריכת קוד מקור | עריכה]

מחוז צ'ינגלונג שבאזור טאנגשאן קיבל התראה של שנתיים מראש אודות רעידת האדמה‏[1]. ההתראה אפשרה לממשל לחנך את אנשי האזור כיצד יש להתמודד עם רעידות אדמה גדולות. לאחר שתחנות המדידה הגאולוגית דיווחו על מים שנעשים בוציים, כל אנשי המחוז החלו לעבוד בשטח הפתוח ולהתכונן לרעידה גדולה. כתוצאה מהאזהרות ומהאינטגרציה הציבורית, לא נהרג ולו אדם אחד במחוז במהלך הרעידה ולאחריה (מלבד אחד שמת מהתקף לב). מה שמעיד, כי שילוב של מידע מדעי ואדמיניסטרציה הציבורית יכולים לפעול ולהביא לתוצאות מרשימות.

הנזק[עריכת קוד מקור | עריכה]

הנזק העצום לחיים כתוצאה מרעידת האדמה יכול להיות מיוחס לשעה בה תקפה הרעידה ובפתאומיות שבה תקפה. לרעידה לא התלוו רעשים מקדימים שבדרך כלל באו לרעידות מסדר גודל כזה. היא גם תקפה לפנות בוקר, כאשר האנשים היו לא מוכנים וישנים.

אנשים רבים ששרדו את הרעידה המרכזית נשארו לכודים מתחת לבניינים ונהרגו ברעידת עוקבת במגניטודה 7.1 15 שעות לאחר הרעידה המרכזית; מספר רעידות קטנות יותר בעוצמה של 5.0-5.5 המשיכו לאחר מכן. בתוך טאנגשאן 78% מהבניינים התעשייתיים, 93% מבנייני המגורים, 80% מתחנות כיבוי האש ו-14% מצינורות הכיבוי נהרסו לחלוטין או נפגעו קשות. הגלים הסייסמיים התפשטו לאורך סין, כאשר הנזק מגיע אף לערים רחוקות כמו צ'ינגחואנגדאו, טיאנג'ין, שיאן ואף עד בייג'ינג - 140 קילומטר ממרכז הרעידה.

תוצאות הרעידה[עריכת קוד מקור | עריכה]

ממשלת סין סירבה לקבל סיוע בינלאומי, ופעולותיה שלה לפינוי הפצועים ולקבורת המתים נתקלו בביקורת רבה. ביקורת זו נסבה גם על ההתעלמות מאזהרות המדענים בדבר רעידת האדמה. הרעידה הגיעה גם כחלק ממה שכונה קללת 1976 שעברה על סין.

לרעידת האדמה בטאנגשאן, היו גם השלכות פוליטיות שהביאו לשינויים גדולים במערכת הפוליטית בסין. הרעידה, שהתרחשה בסופה של מהפכת התרבות בסין, הפכה לרקע למלחמות בין יורשיו השונים של מאו צה טונג, מנהיגה האגדי של סין הקומוניסטית שפרש מהשלטון בפועל וגם נפטר בסופה של אותה השנה. כנופיית הארבעה, חבורה קיצונית שהחזיקה בעמדות כוח רבות באותה העת, האשימה את דנג שיאופינג שהוא מעכב במתכוון את פעולות החילוץ כחלק מהמדיניות שהוא הפעיל כדי לבסס את מעמדו בשלטון. יורשו החוקי של מאו, הואה גואופנג, ניצל גם הוא את האסון שפקד את מדינתו והגיע לביקור באזור הפגוע ב־4 באוגוסט. ביקור זה הקנה לו פופולריות רבה בקרב העם, פופולריות שאפשרה לו, חודשיים מאוחר יותר, להדיח את כנופיית הארבעה מהשלטון, לעצור אותם ולסלק את האיום שהיה עליו כשליט המדינה.

רעידת טאנגשאן הייתה רעידת האדמה הקטלנית ביותר בהיסטוריה האנושית, לאחר רעידת שאנשסי ב־1556, גם היא בסין, שדווחה כבעלת 830,000 הרוגים, על אף שמספרים מאותה תקופה קשים לאימות. רעידת האדמה והצונמי שפגעו בחופי האוקיינוס ההודי ב־26 בדצמבר 2004, הביאה אחריה למותם של 280,000 אנשים, מה שמציב אותה כרעידת האדמה השנייה בקטלניותה בהיסטוריה העולמית.

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]