רפואה היפרברית

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה אל: ניווט, חיפוש
אב ובנו בתא לחץ. הילד מטופל עבור הפרעות הספקטרום האוטיסטי.

רפואה היפרברית (אנגלית: Hyperbaric Oxygen Therapy) היא צורת טיפול רפואי בחמצן בתנאי על-לחץ.

עקרונות הטיפול[עריכת קוד מקור | עריכה]

תא לחץ משמש כמכשיר טיפולי רפואי המאפשר מתן חמצן כתרופה במינונים גבוהים ביותר בדם וברקמות. מינון החמצן מגיע בתנאים אלה לערכים הגבוהים אפילו פי 20 מהרגיל. בלחץ סביבתי הנקבע על-פי טבלאות מוגדרות מעל הלחץ האטמוספירי ניתן למטופלים בתוך תא הלחץ לנשום 100% חמצן.

באופן רגיל החמצן נישא בדם על ידי ההמוגלובין, כאשר ההמוגלובין רווי בחמצן, המסת החמצן בפלזמה היא האפשרות היחידה להגדיל את כמותו הנישאת בדם. כמות חמצן מומסת זו עולה ככול שלחצו החלקי עולה. תנאים אלה מתקיימים בתוך תא לחץ בלחץ סביבתי מעל ללחץ האטמוספירי הרגיל. בלחץ טיפולי של 2-2.4 אטמוספירות מוחלטות, ניתן למוסס כ- 5 מיליליטר של חמצן בכל 100 מיליליטר של פלסמה, כמות הזהה כמעט לכלל כמות החמצן הנצרכת על ידי הגוף במנוחה. בלחץ של 2-3 אטמוספירות מוחלטות, כמות החמצן המומסת בדם גדולה פי 20 מהכמות הנורמאלית ובמצב זה הרקמות צורכות את כל החמצן הדרוש להן מהחמצן המומס בפלסמה וההמוגלובין בדם הוורידי נותר רווי בחמצן.

לאדם בריא אין בכך כל יתרון, אך לגבי חולים הלוקים בירידה בחמצון הרקמתי, למשל על רקע פגיעה בכלי-דם קטנים בחולי סוכרת עם פצעים קשיי ריפוי לדוגמה, זו הדרך היחידה לספק חמצן לתאים.

תא-הלחץ מקובל כיום כטכנולוגיה רפואית לטיפול במגוון רחב של פתולוגיות: פצעים קשיי ריפוי על רקע של הפרעות בזרימת הדם, נזק במערכת העצבים המרכזית הנגרם מחוסר חמצן כתוצאה מאירוע תסחיפי של גז או אחר אשר גורם להפחתה משמעותית בזרימת הדם למוח ולהפרעה בחמצון הרקמתי, נמק בעצמות, נזקים לרקמה בריאה לאחר טיפול בקרינה, הרעלות שונות כמו הרעלת חד תחמוצת הפחמן, חבלות מעיכה בגפיים, זיהומים מחיידקים אנארוביים ומצבים רבים אחרים שחלקם מצוי עדיין בשלבי מחקר.

הטיפול בתא לחץ נחשב בטוח מאוד והתוויות-הנגד המוחלטות המונעות טיפול נדירות וכוללות חזה אוויר (פניאומוטורקס) בלתי מנוקז וטיפולים כימיים מסוימים במחלות ממאירות. התוויות הנגד המועטות נבדקות תמיד בהתחשב בהוריית הטיפול. עם צוות מטפל מקצועי תומך השפעות הלוואי כתוצאה ישירה מהטיפול, נשלטות כמו קושי בהשוואת לחצים באוזניים או בסינוסים ונדירות ביותר כמו הרעלת חמצן.

בעבר, תא-הלחץ נוצל בעיקר לטיפול בנפגעי תאונות צלילה. כיום, יישומו ברפואה הכללית מתרחב ככל שיעילות הטיפול בטכנולוגיה רפואית זו מתבהרת והולכת. בארצות הברית, לדוגמה, פעלו בשנת 1977 רק 37 מרכזים של תאי-לחץ, ואילו בתחילת 2003 מספרם עלה על 400. באירופה, פעילים כיום כ־500 מרכזים, בסין כ־1800, ובישראל ארבעה מרכזים.

ארבעה מרכזים לטיפול בעל-לחץ פועלים בישראל נכון ל־2007, המכון לרפואה ימית של חיל הים, המשמש כמכון לאומי לרפואת הצלילה, מטפל בנפגעי תאונות צלילה ובמקרים דחופים המופנים מאזור נתניה וצפונה. המרכז לרפואה היפרברית והמרפאה לריפוי פצע של בתי החולים רמב"ם ואלישע שבחיפה, בו מטפלים במקרים הכרוניים מאזור נתניה וצפונה. המכון לרפואה היפרברית והמרפאה לריפוי פצע במרכז רפואי אסף הרופא, מטפל בחולים כרונים ובמקרים דחופים ונפגעי תאונות צלילה מאזור נתניה ודרומה. במרכז הרפואי יוספטל שבאילת, פועל תא-לחץ גדול לטיפול בנפגעי תאונות צלילה, אך גם לטיפול במקרים מתחום הרפואה ההיפרברית הכללית.

נכון לשנת 2007, חמש עשרה התוויות טיפול בתא-לחץ המאושרות על ידי משרד הבריאות, הוכנסו לסל השירותים על-פי חוק הבריאות הממלכתי, התוויות טיפול נוספות נמצאות עתה בשלב המחקרי.

ראו גם[עריכת קוד מקור | עריכה]

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

ויקישיתוף מדיה וקבצים בנושא רפואה היפרברית בוויקישיתוף

הבהרה: המידע בוויקיפדיה נועד להעשרה בלבד ואינו מהווה ייעוץ רפואי.