השושלת האיובית
| יש להשלים ערך זה: ערך זה עשוי להיראות מלא ומפורט, אך עדיין חסר בו תוכן מהותי. ייתכן שתמצאו פירוט בדף השיחה. | |||
| הנכם מוזמנים להשלים את החלקים החסרים ולהסיר הודעה זו. שקלו ליצור כותרות לפרקים הדורשים השלמה, ולהעביר את התבנית אליהם. | |||
| ערך זה זקוק לעריכה: ייתכן שהערך סובל מפגמים טכניים כגון מיעוט קישורים פנימיים, סגנון טעון שיפור או צורך בהגהה, או שיש לעצב אותו. | |||
| אתם מוזמנים לסייע ולתקן את הבעיות, אך אנא אל תורידו את ההודעה כל עוד לא תוקן הדף. אם אתם סבורים כי אין בדף בעיה, ניתן לציין זאת בדף השיחה. | |||
| הסולטנות האיובית | ||
|
||
|
שטחי האימפריה האיובית (אדום), צלבנים (ירוק) במזרח התיכון
|
||
| הוקמה | 1171 | |
| התפרקה | 1250 | |
| ישות קודמת | פאטימים | |
| ישות יורשת | הסולטנות הממלוכית | |
| משטר | סולטאני | |
| שפה | כורדית, ערבית | |
| יבשת | אסיה, אפריקה | |
| עיר בירה | קהיר | |
השושלת האיובית הייתה משפחת שליטים מוסלמים ממוצא כורדי. בני המשפחה היו פעילים במאה ה-12 וה-13 ובשיא כוחה שלטה על מצרים, סוריה, צפון עיראק, חלקים מארץ ישראל וערב הסעודית. מייסד השושלת הוא אַיוב ואִילו נציגה המפורסם ביותר הוא צלאח א-דין, נכדו של איוב.
תוכן עניינים |
עליית השושלת האיובית [עריכה]
שרכוה [עריכה]
| ערך מורחב – שרכוה |
צלאח אל-דין [עריכה]
| ערך מורחב – צלאח א-דין |
צלאח א-דין מונה למושל מצרים בשירות אדונו, נור א-דין. עם מותו של אדונו בשנת 1174, מרד צלאח א-דין ביורשו והשתלט על מצרים. זמן קצר לאחר מכן השתלט גם על סוריה ומדינות נוספות. בחייו של צלאח א-דין עיקר המאמץ הופנה נגד ממלכת ירושלים הצלבנית.
יורשיו של צלאח אל-דין [עריכה]
עם מותו של צלאח א-דין התפרקה האימפריה לאמירויות רבות כשכל אחד מיורשיו מנסה לקרוע לעצמו נתח מהשלל. האימפריה המפוררת לא הצליחה להחזיק מעמד ונכבשה במהרה על ידי גורמים אחרים.
נפילת הסולטנות האיובית [עריכה]
הממלוכים תפסו את השליטה במצרים ואילו החלקים הצפוניים נפלו בידיהם של המונגולים. שטחים אחרים נתפסו בידי גורמים אחרים.
ראו גם [עריכה]
| הקודם: הפאטמים |
האיובים | הבא: הממלוכים |