שמות רחובות בירושלים

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה אל: ניווט, חיפוש
Incomplete-document-purple.svg יש להשלים ערך זה: ערך זה עשוי להיראות מלא ומפורט, אך עדיין חסר בו תוכן מהותי. ייתכן שתמצאו פירוט בדף השיחה.
הנכם מוזמנים להשלים את החלקים החסרים ולהסיר הודעה זו. שקלו ליצור כותרות לפרקים הדורשים השלמה, ולהעביר את התבנית אליהם.
שלט עם שמות רחובות בשכונת גבעת המבתר בירושלים
רחוב דוד המלך בתקופת המנדט (אז נקרא רחוב יוליאן)
שלט רחוב דרך מנזר האשורים בירושלים (הכיתוב הערבי בשלט הושחת על ידי כרזה לאומנית)

ירושלים היא מן הערים הגדולות והעתיקות שבמדינת ישראל ויש בה רחובות רבים ששמותיהם ניתנו ונשתנו בתקופות שונות על פי אופנות שונות. שמות הרחובות הם גם סיבה למחלוקות ולמריבות מעת לעת.

הליך מתן השמות בימי המנדט הבריטי[עריכת קוד מקור | עריכה]

בזמן שלטון המנדט על ירושלים, היה מתח תמידי בין הדתות בעיר. גם שמות הרחובות היה נושא נפיץ ולכן שלטונות המנדט ניסו להתרחק מהמחלוקת בצורה שכל הצדדים יהיו מרוצים.

הדוגמה הידועה ביותר: רחוב הנביאים-הבריטים לא רצו לקרוא לרחוב על שם נביא אחד אלא על שם כל הנביאים, באומרם שכל הדתות מעריכות את הנביאים.

הליך מתן השמות מאז קום מדינת ישראל[עריכת קוד מקור | עריכה]

הרשות האחראית[עריכת קוד מקור | עריכה]

מאז קום מדינת ישראל הייתה לעיריית ירושלים ועדת שמות שנבחרה מבין חברי מועצת העיר. על פי הרפורמה שראש העיר, ניר ברקת, החל להנהיג ב 2009, ישנן שתי ועדות בעירייה שתפקידן לבחור שמות לרחובות בעיר. הוועדות הינן חיצוניות ובלתי תלויות כדי למנוע שיקולים זרים[דרושה הבהרה]. בראש אחת מהוועדות עומד שופט בית המשפט העליון בדימוס, יעקב טירקל.

כל אזרח יכול להגיש הצעה על שם רחוב לעירייה. העירייה תעביר אותה לוועדות והן יתנו את האישור הסופי או שידחו את ההצעה. ועדיין, ישנם מקרים בהם הרבה אנשים בכירים בעירייה ומחוצה לה סבורים שיש לקרוא רחוב על שם אדם זה או אחר, כמו על שם ארנן יקותיאלי ולמרות מאבק בנושא, אין רחוב על שמו. מאז התחזקות החרדים בעיר קשה לקרוא שמות על שמם של אנשים שאינם אהודים על ציבור זה כגון יקותיאלי וישעיהו ליבוביץ[דרוש מקור].

הקשר בין שמות הרחובות לשכונות[עריכת קוד מקור | עריכה]

יש קשר בין שמות רחובות לשכונות בהם מצויים הרחובות. קשר זה נובע מ:

  • הצורך לרצות את האוכלוסייה המקומית (רחוב הרב אהרן קצינלבוגן האנטי ציוני לא מצוי, כמובן, בשכונה חילונית).
  • שכונות שונות נבנו בתקופות שונות בעת שהיו אופנות שונות למתן שמות לרחובות.
  • לא מקובל בישראל לקרוא שמות של רחובות על שם אנשים שעדיין בחיים. לכן רחוב הקרוי על שם אדם יסלל לרוב אחרי מותו וימצא לרוב בשכונה שנבנתה לאחר מותו.
  • יש הצורך לקבץ שמות עם קשר אסוציאטיבי זה ליד זה כדי לתת לאנשים רמז היכן לחפש רחובות אלה.

יוצאי דופן מעניינים:

  • בשכונת רחביה כמעט כל הרחובות קרויים על שם אנשי רוח יהודים ספרדים מימי הביניים. אחד מיוצאי הדופן הבודדים הוא רחוב מנחם אוסישקין (לא איש רוח, לא מימי הביניים ואשכנזי) שנקרא עד אז רחוב הקרן הקיימת.‏[1]
  • רחוב ראול ולנברג נפרץ במרכז העיר בשנות השמונים, באזור שנבנה בתקופה הבריטית ונקרא על שמו של ולנברג בשל הצורך לקרוא על שמו רחוב באזור מרכזי ובולט ולא בשכונה צדדית.

שינוי שמות של רחובות[עריכת קוד מקור | עריכה]

שלט הרחוב המקורי של רחוב שטראוס על גבי בית מעיין שטוב

בזמן מלחמת העצמאות, לוחמי המחתרות שינו באופן ספונטני את השמות הבריטיים לשמות יהודיים כדי לבטא את השליטה הישראלית בעיר. עזרא יכין מעיד שתלה שלטים מקרטון על השלטים ברחוב המלך ג'ורג' וכתב שם "רחוב דוד המלך" דבר שזכה לתמיכה ציבורית רחבה. אחרי הקמת המדינה, עם תחילת כינון היחסים עם בריטניה, העירייה השיבה את השם לרחוב בגלל בקשת הבריטים וכך הוא קרוי עד היום (דוד המלך "פוצה" בקריאת שם רחוב "יוליאן" על שמו).

עם קום המדינה, הוחלפו שמותיהם של רבים מרחובותיה הראשיים של ירושלים, כדי שינציחו אישים ומפעלים מהמורשת היהודית והציונית. כך למשל הפך רחוב צ'נסלור לרחוב שטראוס, רחוב הנסיכה מרי הפך לרחוב שלומציון המלכה, רחוב יוליאן שינה את שמו לרחוב דוד המלך וכיכר קונסטנטין סלמה (מקים שכונת טלביה) הפכה לכיכר וינגייט[2].

בתקופת השיחות באנאפוליס, אהוד אולמרט הקפיא את הבנייה במזרח ירושלים (כולל בניית רחובות חדשים). ועל כן, שכונות רבות שרצו להנציח אישים שחשובים להם, נאלצו 'לקצץ' קטעים מרחובות קיימים (עם שמות קיימים) ושם להנציח. לדוגמה: מרחוב סיירת דוכיפת בפסגת זאב, 'קוצץ' הקטע שבין המפגש עם כביש 60 (או שדרות עוזי נרקיס שזה כביש 1 במספור העירוני) לבין המפגש עם שדרות משה דיין כדי להיקרא על שם עמיחי פאגלין.

מקרה נדיר אך מעניין של שינוי שמו של רחוב הוא שינוי שמו של רחוב יפו ל-"רחוב ניו יורק" למשך חודש אחד, לצורך השתתפות באבלם של תושבי ניו יורק על פיגועי האחד עשר בספטמבר.

לאחר מלחמת ששת הימים ואיחוד העיר תחת עירייה אחת בשלטון ישראלי, מרבית שמות הרחובות שבשכונות הערביות שצורפו לעיר לא נשתנו.

מקורות לשמות הרחובות[עריכת קוד מקור | עריכה]

שלט רחוב בדרך חברון, הדרך המובילה מהעיר העתיקה דרומה.

דרכים היסטוריות מהעיר העתיקה[עריכת קוד מקור | עריכה]

רחובות המובילים מן העיר העתיקה, או מרכז העיר החדשה, לערים היסטוריות מרכזיות בארץ - רחוב יפו, דרך שכם, דרך חברון, דרך בית לחם, דרך יריחו ודרך עזה.

קדושת העיר[עריכת קוד מקור | עריכה]

רחוב הנביאים, סמוך לעיר העתיקה.
כיכר עומר אבן כטאב, ברובע הארמני.

העיר מנציחה מגוון דמויות ונושאים שיש להם חשיבות דתית (גם אם לחלקם לא היה שום קשר עם העיר), לרוב דמויות ונושאים מהדת היהודית[דרוש מקור]. לדוגמה: ריב"ז, רמב"ן, ים סוף, שמעון הצדיק, ירמיהו וכו'. הנושא מהווה לעתים בסיס למחלוקות בין הדתות. בתקופת המנדט, כשהיחסים היו ניצתים על כל עילה הכי קטנה, הבריטים מצאו פתרון יצירתי - שמות שכל הדתות יאהבו. הרחוב המפורסם ביותר הוא רחוב הנביאים - כל הדתות מעריכות את הנביאים.

בשכונות הערביות שבמזרח ירושלים, הרחובות נקראים ע"ש דמויות קדושות לאסלאם כגון: שייח' ג'ראח, א' שייח, שולטן סולימאן (סולימאן המפואר) וכו'.

רבים מהרחובות ברובע היהודי בירושלים נושאים שמות הקשורים לבית המקדש: הביכורים, העומר, הנבל, העוגב, החצוצרות, משמרות הכהונה, ועוד.

היסטוריה של העיר[עריכת קוד מקור | עריכה]

לעיר יש היסטוריה בת למעלה משלושת אלפים שנה, בהן שלטו בה מגוון רחב של תרבויות ושליטים.

כמעט כל שליט מפורסם שכבש את העיר או שלט בה זכה להנצחה בשמו של רחוב, כגון: דוד המלך, כורש, יהודה המכבי, שלומציון המלכה, עומר בן אל-ח'טאב, סולימאן המפואר, אלנבי.

יש רחובות המנציחים את התרבויות או האימפריות עצמן כגון: פרס, חשמונאים.

היסטוריה של עם ישראל[עריכת קוד מקור | עריכה]

שלט רחוב אבן עזרא, בפינת רחוב הרמב"ן בשכונת רחביה.

רחובות בשכונות העיר נקראו ע"ש אישים ומושגים בתולדות העם היהודי: רחל אמנו, יוחנן מגוש חלב, ביתר, עין גדי. בשכונת בקעה נקראו רחובות על שם שנים עשר שבטי ישראל: ראובן, נפתלי, לוי ואחרים.

הציונות ומדינת ישראל[עריכת קוד מקור | עריכה]

שלט רחוב פלוגת הכותל, ברובע היהודי.

העיר מנציחה אישים, ארגונים ומקומות הקשורים בתולדות הציונות כגון: קרן היסוד, הרצל, ז'בוטינסקי, קק"ל, בזל. רחובות רבים בעיר קרויים ע"ש אישים מן החיים המדיניים בישראל, כגון: מנחם בגין, לוי אשכול, יצחק רבין, דוד בן-גוריון.

רחובות רבים, במיוחד בשכונות שנבנו בעיר לאחר מלחמת ששת הימים (רמות אשכול, הגבעה הצרפתית, פסגת זאב), נקראים על שם אירועים הקשורים במלחמה זו ומלחמות אחרות: ששת הימים, ים סוף, מפרץ שלמה, מעבר המיתלה. רחובות אחרים בשכונות אלו נקראו ע"ש מפקדי צה"ל, חילותיו ויחידותיו: משה דיין, עוזי נרקיס, חיל האוויר, חיל החימוש, סיירת דוכיפת, גדוד מכמש.

בשכונות ותיקות יותר (קריית שמואל, ארנונה) נקראו רחובות ע"ש מחתרות מתקופת היישוב ומקומות ואירועים ממלחמת העצמאות: הפלמ"ח, ניל"י, החי"ש, השיירות, המצור, בית הערבה.

רחובות בשכונות שהוקמו בשנות החמישים (קריית היובל, קריית מנחם) נקראו לכבוד מדינות ידידותיות למדינת ישראל: בוליביה, וולטה עילית, אורוגוואי, קוסטה ריקה, מקסיקו.

אנשי ירושלים[עריכת קוד מקור | עריכה]

רחובות רבים בעיר - למעשה רוב הרחובות בה - נקראו ע"ש אישים. חלקם קשורים בתולדות המדינה, כמפורט לעיל, ורבים מהם קשורים בתולדות העיר.

בוני העיר - משה מונטיפיורי, נחלת שבעה (ע"ש שבעת בוניה של השכונה בה עובר הרחוב), שלמה פרנקל, זלמן בראשי וכו'.

ראשי העירייה - דניאל אוסטר, יצחק קריב, מרדכי איש שלום ואח'

רבני העיר - הרב שמואל סלנט, הרב קוק, הרב בצלאל ז'ולטי ואחרים.

נושאים אחרים[עריכת קוד מקור | עריכה]

ישובים - כפר עציון, משואות יצחק, עין צורים, באר שבע, אילת וכו'.

פירות וצמחים - זית[3], תפוח, דקל, שקד, אגוז וכו'.

בעלי חיים (למשל ברחובות החדשים של שכונת מלחה) - הנמר, הדישון, האייל, הכפיר.

שכונות חרדיות - בירושלים במתחם השכונות החרדיות הממוקמות בעיר נתנה הרשות לבחירת שמות מנושאי היהדות כמו שמות רחובות תרי עשר, רבנים ושמות מקראים. בין היתר ניתן למצוא רחובות כמו עונג שבת, בעל התניא, עבודת ישראל מאה שערים ועוד.

ראו גם[עריכת קוד מקור | עריכה]

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ ראו: תום שגבמה רוצים ממנחם אוסישקין, באתר הארץ, 10 בנובמבר 2007; אנשיל פפרהאם אוסישקין ייפול שנית, גם בבירה?, באתר הארץ, 20 בספטמבר 2007
  2. ^ דוד קרויאנקר, ירושלים - מבט ארכיטקטוני, מדריך טיולים בשכונות ובתים, כתר, 1996.
  3. ^ זהו שם הרחוב הנפוץ ביותר בישראל - קיים בכ-127 רשויות.