אסף ענברי
 | |
| לידה |
9 במרץ 1968 (בן 56) אפיקים, ישראל  |
|---|---|
| מדינה |
ישראל |
| מקום לימודים |
אוניברסיטת בר-אילן, אוניברסיטת תל אביב |
| שפות היצירה |
עברית |
| יצירות בולטות |
הביתה, הטנק, הספר האדום |
| פרסים והוקרה | |
  | |
אסף ענברי (נולד ב-9 במרץ 1968) הוא סופר, חוקר ומרצה לספרות ותרבות עברית מודרנית והיסטוריה ציונית במרכז האקדמי שלם. כותב מסות ומאמרים בעלי תפיסה ייחודית בנושא הספרות העברית, וסופר ישראלי הכותב בז'אנר רומן היסטורי. ספריו היו מועמדים לפרס ספיר לספרות, זוכה פרס עגנון לאמנות הפרוזה, וזוכה פרס היצירה לסופרים עבריים.
ביוגרפיה[עריכת קוד מקור | עריכה]
אסף ענברי נולד בקיבוץ אפיקים, שם חי עד גיל 20. בן בכור לעמיר ורותי ענברי, מבין שלושה ילדים. אמו בת אפיקים לעולי עליה חמישית מאוסטריה, ואביו בן למשפחה מכפר יהושע[1]. כילד כתב, צייר, ניגן, הלחין, ולמד פסנתר וקומפוזיציה[2].
עם גיוסו לצבא התנדב ליחידה קרבית, אך לאחר תקופה קצרה עבר לשלישות ובהמשך לגלי צה"ל. שם ערך את תוכנית הבוקר של אלכס אנסקי "שבע אפס שבע". במקביל, פרסם, לפרנסתו, סיפורים ומאמרים בעיתונים רבים תחת שבעה שמות-עט שונים, ביניהם דוד בש, איתי לדרמן ויריב שכטר. בריאיון רדיו עם יעקב אגמון הוא החשיב תקופה זו כתקופת הכשרה אינטנסיבית ביותר בכתיבה שסייעה לו רבות בהמשך דרכו[3]. מסה ראשונה מפרי עטו, שעסקה בעמוס עוז, פרסם בכתב העת "פרוזה" בהיותו בן 20 (1988).
ענברי למד בתוכנית הבין-תחומית לתלמידים מצטיינים ע"ש עדי לאוטמן, במסלול ישיר לתואר שני באוניברסיטת תל אביב בספרות כללית ופילוסופיה. עבודת המוסמך שלו חקרה את "מבנה המציאות ביצירתו של נאבוקוב" (2000). את הדוקטורט עשה במחלקה לספרות עם ישראל, באוניברסיטת בר-אילן, על "הגותו הספרותית-תרבותית של ביאליק" (2008, בהנחיית פרופ׳ אבידב ליפסקר).
לאורך השנים פרסם מאמרים ומסות בספרים, עיתונים וכתבי עת[4], בנושאי ספרות והגות, בהם - תכלת, קשת החדשה, מאזניים, אלפיים, פנים, ארץ אחרת, אודיסיאה, אתר 929, ובעיתונים - הארץ, מקור ראשון, מעריב וידיעות אחרונות. בנוסף למאמרים באנגלית ב-Azure, Journal of Israeli History ועוד[5]
בעבר לימד במכללת כנרת, במכללת עלמא בתל אביב ובמכללת סמינר הקיבוצים. הוא מרצה לספרות עברית והגות ציונית, ובעל קתדרת ע"ש אספר ללימודי ציונות[6], בתוכנית ללימודים הומניסטיים, במרכז האקדמי שלם בירושלים.
חיים אישיים[עריכת קוד מקור | עריכה]
ענברי יליד קיבוץ אפיקים, תקופה מסוימת חי בגליל, בהולנד ובגרמניה, שם עסק במדיטציה טרנסצנדנטלית. גר בקיבוץ גשר, ומתגורר כיום בקיבוץ דגניה ב'. היה נשוי בעבר, ונישא בשנת 2005 לנעמי, ולהם שני בנים ובת.
ספריו[עריכת קוד מקור | עריכה]
שלושת ספריו, "הביתה", "הטנק" ו"הספר האדום", היו מועמדים לפרס ספיר לספרות[7], "הביתה" ו"הטנק" זיכו אותו ב-2020 בפרס עגנון לאמנות הסיפור לשנת תשפ״א[8], זכה בפרס היצירה לסופרים עבריים ע"ש לוי אשכול לשנת תשע"ט (2018)[9], על ספרו "הביתה" זכה ב-2010 בפרס הפלטינה של התאחדות הוצאות הספרים בישראל[10].
הביתה[עריכת קוד מקור | עריכה]
ב-2009 יצא לאור רומן פרי עטו, "הביתה", המתאר את תולדותיו של קיבוץ אפיקים לאורך שלושה דורות. סגנונו של הספר חסכני, משפטיו קצרים, והוא גדוש בפעולות ומקמץ בתיאורי רגשות ומחשבות. כתיבה זו נאמנה לתפיסה התאורטית של ענברי על טיבה של הספרות העברית:
"במשפט אחד: הספרות העברית, בגרעין מהותה, היא סיפורת-פעולה היסטורית-לאומית. כלומר סיפורת הנשענת על תפיסת הזמן כהיסטוריה, על תפיסת האדם כחלק מלאום, ועל תפיסת המציאות כסדרה של פעולות, ולא כמכלול של עצמים במרחב"[11].
הספר היה ברשימת המועמדים הסופיים לפרס ספיר לשנת 2011.
הטנק[עריכת קוד מקור | עריכה]
ב-2018 יצא לאור, בהוצאת "ידיעות ספרים", ספרו "הטנק". הספר מתאר את פרשת הטנק בדגניה, שבמסגרתה ניטש ויכוח בין מגיני דגניה, מי עצר את הטנק. הסיפור מסופר מנקודות המבט השונות של הטוענים שעצרו את הטנק.
הספר האדום[עריכת קוד מקור | עריכה]
ב-2022 יצא לאור ספרו "הספר האדום" בהוצאת "ידיעות ספרים". הספר עוסק באישיותם ובהתפתחותם הרעיונית של יצחק טבנקין, מאיר יערי, ומשה סנה, מנהיגי השמאל במדינת ישראל בעשורים הראשונים לתקומתה[12] על רקע האירועים ההיסטוריים בתקופת הקמת המדינה עולה המתח הרעיוני אידאולוגי שהיה קיים בין מובילי השמאל וזרמי הציונות הסוציאליסטית[13]
קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]
- האתר של אסף ענברי ובו כלולות מסותיו ומאמריו
טקס קבלת פרס עגנון, סרטון באתר יוטיוב, 23 בדצמבר 2020- מסות של ענברי, באתר תכלת
- קטע מספרו "הביתה", באתר "טקסט"
- אסף ענברי, ב"לקסיקון הספרות העברית החדשה"
אסף ענברי, התרבות העברית אינה יכולה להיות תרבות של אתיאיסטים, באתר הארץ, 16 באוקטובר 2017- ביו-גרפיה: אוטוביוגרפיה בעידן הנרקיסיזם - ד"ר אסף ענברי, הרצאה בערוץ "אוניברסיטת בר-אילן", באתר יוטיוב (אורך: 1:02:10)
- [1], מאה שנים של בדידות, סיפורה העצוב של הציונות הדתית
- חיים על המדף | הספר האדום | בלהה בן אליהו, אסף ענברי, סרטון בערוץ "בית אבי חי", באתר יוטיוב (אורך: 58:01)
על "הביתה"
- משה לביא, איך "הביתה" של אסף ענברי נכנס אלי הביתה, 5 במרץ 2011
- אבנר אברהמי, אסף ענברי מפרק את חברי קיבוץ אפיקים בספר חדש, באתר הארץ, 12 באפריל 2009
- עמרי קלטר, בין הביתה לעמוד הבית: קריאה היפר-טקסטואלית
- רומי מיקולינסקי, ישראל ביתנו, באתר וואלה!, 21 ביוני 2009
- ניסים קלדרון, אם תרצו גם זו אגדה, באתר ynet, 11 במאי 2009
- אריק גלסנר, ההתיישבות האובדת: על הספר "הביתה", nrg , 3 במאי 2009
- גדי טאוב, ”הביתה“ של אסף ענברי
- אורי הייטנר, שיתופי-חדשני / תוחלת חיי קיבוץ(הקישור אינו פעיל), באתר "שווים: המטה השיתופי, התנועה הקיבוצית"
- ארנון לפיד, לקרוא את הקיבוץ (אורכב 18.02.2020 בארכיון Wayback Machine), "mynet" , 19 במאי 2009
- נועם לסטר, "הביתה" של אסף ענברי - הישג ספרותי יוצא דופן, בלוג באתר "רשימות", 4 במאי 2009
- עלי קדם, 'הביתה', עכשיו הסיור המודרך, אתר הקיבוצים
- אורית פראג, חדר אורחים: החסידה הציונית, "הדף הירוק", אתר הקיבוצים, 27 באפריל 2009
- של ברמן, על “הביתה”, בבלוג "הערות שוליים לאפלטון"
- זאבה זבידוב, "בין בית-הקברות לבית-אפיקים", "האומה", גיליון 177, מרץ 2010, ע"ע 85–98
- ניצה בן-דב ביוגרפיה של מקום ותנועה כאפוס נאו-מקראי: על "הביתה" של אסף ענברי. בספרה: חיים כתובים: על אוטוביוגרפיות ספרותיות ישראליות (ירושלים ותל אביב: שוקן, תשע"א 2011), עמ' 201–212.
- שיחה בין פרופ' מוטי גולני ופרופ' ניצה בן-דב על ספרה "חיים כתובים" ועל "הביתה" של אסף ענברי, סרטון באתר יוטיוב, 27 בפברואר 2012
על "הטנק"
- יוני ליבנה, "הטנק" של אסף ענברי: מגויס לספרות לאומית אחרת, באתר ynet, 6 באפריל 2018
- חנוך מרמרי, "הטנק": גם את ספרו החדש של אסף ענברי אי אפשר לקרוא בשוויון נפש, באתר הארץ, 17 באפריל 2018
- עופרה עופר אורן, "הטנק": מה קורה כשכולם צודקים?, בבלוג "סופרת ספרים", 21 במאי 2018
- חוצה ישראל: קובי מידן עם אסף ענברי על ספרו "הטנק", סרטון באתר יוטיוב, 21 במרץ 2018
- אורן קקון, "הטנק": הדמויות שמציג אסף ענברי שטוחות והקורא נאלץ לפרוס זחל, באתר הארץ, 22 ביוני 2018
- רחלי דויטש, שאלת המיתוס עוברת לקדמת הבמה: "הטנק" של אסף ענברי בתיאטרון הקאמרי, באתר המרכז האקדמי שלם, 31 במאי 2022
על "הספר האדום"
- חיים וייס, פרים קדושים שנשכחו בשולי שדות המרעה של העמק, פנס מוסף לביקורת ספרות, אוקטובר 2022.
על מאמריו
- אלי אשד, אסף ענברי קובר את פרופסור דן מירון, בלוג באתר "רשימות", 24 בדצמבר 2005
- נועם לסטר, קפקא. דן מירון. אסף ענברי - על יהודיות ויהדות, בלוג באתר "רשימות", 16 במאי 2009
- בני ציפר, יומן, ש"קשת" תהיה, באתר הארץ, 24 בינואר 2006
הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]
- ^ דורון נשר מראיין את אסף ענברי בגלי צה"ל, מאי 2011, חלק 4, דקה 01:10, באתר אסף ענברי
- ^ אסף ענברי, באתר library.osu.edu
- ^ יעקב אגמון מראיין את אסף ענברי בתכניתו "שאלות אישיות", גלי צה"ל, 13.2.10, דקה 30:20 ואילך, באתר אסף ענברי
- ^ אסף ענברי, מאמרים (עברית), באתר אסף ענברי
- ^ Assaf Inbari, Essays by Assaf Inbari, אסף ענברי
- ^ אסף ענברי, באתר המרכז האקדמי שלם
- ^ אסף ענברי מועמד לפרס ספיר לספרות על ספריו הביתה (2010), הטנק (2017), הספר האדום (2022), באתר פרס ספיר, מועצת הפיס לתרבות ואמנות
- ^ "א אסף ענברי - הזוכה בפרס עגנון לשנת תשפ"א, באתר הקיבוצים
- ^ יובל פלוטקין, הוכרזו הזוכים בפרסי רה"מ לספרות עברית, באתר ynet, 9 בדצמבר 2018
- ^ אסף ענברי (באנגלית), באתר המכון לתרגום ספרות עברית, באתר The Israeli Institute for Hebrew Literature
- ^ אסף ענברי, לקראת ספרות עברית, באתר תכלת, תכלת 9, אביב התש"ס / 2000
- ^ דן מירון, מה טוב ומה נעים לחשוף את מערומיהם של יצחק טבנקין, מאיר יערי ומשה סנה, באתר הארץ, 31 באוגוסט 2022
- ^ אורין מוריס, "הספר האדום" חוזר לרומן בין אמא רוסיה לאבות השמאל הישראלי, באתר הארץ, 14 ביולי 2022