פורטל:השפה העברית

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה אל: ניווט, חיפוש
עריכהפורטל השפה העברית
P Aleph.png

עברית היא שפה ממשפחת השפות השמיות, הידועה כשפתו של העם היהודי, ואשר ניב מודרני שלה משמש כשפה רשמית ועיקרית של מדינת ישראל. השפה העתיקה בה נכתבו רוב ספרי התנ"ך התפתחה רבות במשך שנות הגלות, הוחייתה עם הציונות ומדוברת כיום על ידי כ-7 מיליון אנשים כעברית ישראלית. השם עבר מופיע בתנ"ך כשמו של סב סב סבו של אברהם אבינו. המושג "עברי" נזכר בתנ"ך פעמים רבות, אולם שפתם של העברים אינה נקראת עברית. כיום מכנים את שפת התנ"ך "לשון המקרא" (או "לשון הקודש") כדי להבדיל אותה מלשון חז"ל המכונה גם "לשון חכמים", שהיא בעצם ניב מאוחר של עברית.


לערך המלא
עריכהחידושי האקדמיה ללשון העברית

פרסומי האקדמיה באתר האקדמיה ללשון העברית:

  • מִסְרֵר – שָׁלַח מִסְרוֹן (הודעת SMS). הפועל מִסְרֵר נקבע על פי פעלים דומים המציינים גוון של הפעולה הרגילה, כגון אִשְׁרֵר, שִׁקְלֵל, סִפְרֵר, זִמְרֵר.
  • אִפְשׁוּט – פופולריזציה. הפיכת ידע ומיומנות שעד עתה היו נחלת אנשי מקצוע בלבד – לנחלת הכלל.
  • יוֹמַן רֶשֶׁת – בלוג. המילה הלועזית "בלוג" היא קיצור של web-log, ומכאן המונח העברי.
  • תְּגוּבִית – טוקבק (talk-back). הצורה תגובית בסיומת -ית היא צורת הקטנה של המילה תגובה.
  • פַּרְצָן – קראקר (cracker)
  • פַּצְחָן – האקר (hacker)
  • רֶמֶז צָץ – tooltip
  • תַּו-כֹּל (בלי ניקוד: תו כול) – wildcard. תו המשמש לחיפוש של מחרוזת שחלק מאותיותיה נשאר בלתי מוגדר, כגון כוכבית.
  • טַבְלָר – tab. הסיומת -ר הנוספת לשם 'טבלה' משמשת לציון עושה הפעולה, כגון סנדלר.
  • דִּפְדּוּף טַבְלָרִי – tabbed browsing
  • מַזְנֵק – trigger
  • מַשְׁקֵף – viewer
  • אַפְשֹׁרֶת (בלי ניקוד: אפשורת) – facility. המילה אפשורת תשמש רק במקום שנחוץ מונח מופשט וכולל המציין את כלל התנאים, המתקנים, האמצעים, היכולות וכדומה שנועדו לבצע איזו פעולה.
  • רָגְלָה (בלי ניקוד: רוגלה) – spyware. תכנת ריגול; המונח נגזר על פי שמות אחרים במשקל הזה הקשורים למחשב: תכנה, חמרה, למדה ועוד.

חדשות על עברית בגוגל ניוז: לפי רלוונטיות, לפי תאריך.

עריכהתמונה נבחרת
Eliezer Ben-Yehuda stamp.jpg
עריכהסיפורה של מילה
מָגֵן דָּוִד
מגן דוד
הגדרה
צורה המורכבת משני משולשים שווי צלעות חופפים המונחים זה על זה במהופך ויוצרים כוכב בעל שישה קדקודים.
אטימולוגיה
הניב "מגן דוד" מוזכר לראשונה בתלמוד, אך לא במשמעות בה הוא משמש כיום:
"אמר רבה בר שילא: דצלותא [התפילה] מצמיח קרן ישועה - דאפטרתא [ההפטרה] מגן דוד. (שמואל ב י) 'ועשיתי לך שם גדול כשם הגדלים' תני [שָׁנָה] רב יוסף: זהו שאומרים מגן דוד"
תלמוד בבלי, מסכת פסחים, דף קי"ז, ב' גמרא
קטע זה דן בברכות ההפטרה, בהן "מגן דוד" משמש ככינוי לה' ("ברוך אתה ה' מגן דוד").
"מגן דוד" מופיע לראשונה כתיאור לצורת הכוכב המשושה בספר "אשכול הכופר" מאמצע המאה ה-12, שנכתב על ידי החכם הקראי יהודה בן אליהו הדסי, בבואו לתאר ולהוקיע את המזוזה שיהודים רבניים נוהגים להתקין בפתח ביתם: "ומלאכים שבעה לפני המזוזה נכתבים (כאן מובאים שמות שבעה מלאכים)... וסימן זה הנקרא מגן דוד כתוב בכל מלאך; ובסוף המזוזה (שמות מלאכים נוספים)... ובכל מלאך ומלאך זה הסימן לו"
לפי הסברה המקובלת ביותר, מגן דוד קיבל את שמו ממסורת לפיה היה חקוק על מגנו של דוד המלך או של לוחמיו.


עריכההתפתחות השפה
אבא בנדויד הציג בספרו "לשון מקרא ולשון חכמים" דוגמאות ל"תרגום" של לשון המקרא ללשון חז"ל.
לשון המקרא (שמואל ב' פרק יב) לשון חז"ל
ויאמר דוד אל עבדיו: המת הילד? ויאמרו: מת.

ויקם דוד מהארץ וירחץ ויסך ויחלף שמלתו,

ויבא בית ה', וישתחו

ויבא אל ביתו וישאל וישימו לו לחם ויאכל.

ויאמרו עבדיו אליו: מה הדבר הזה אשר עשיתה?

בעבור הילד חי צמת ותבך,

וכאשר מת הילד, קמת ותאכל לחם!

ויאמר: בעוד הילד חי,

צמתי ואבכה,

כי אמרתי: מי יודע,

וחנני ה' וחי הילד;

ועתה מת, למה זה אני צם?

האוכל להשיבו עוד?

אני הולך אליו, והוא לא ישוב אלי.

אמר להם דויד לעבדיו: מת התינוק? אמרו לו: הן.

מיד עמד דויד מן הארץ, רחץ וסך ושינה כליו.

בא לו למקדש ונשתחווה

ונכנס לביתו, ביקש ונתנו לפניו פת וסעד.

אמרו לו עבדיו: מה ראית לעשות כן?

בשביל תינוק החי היית מתענה ובוכה

וכיוון שמת אתה עומד וסועד!

אמר להם: כל זמן שהיה התינוק קיים,

הייתי מתענה ובוכה,

כסבור הייתי: מי יודע,

אפשר המקום חן אותי והתינוק חיֶה.

עכשיו שמת, תענית למה לי?

וכי יכול אני להחזירו?

אני הולך אצלו, והוא אין חוזר אצלי.

עברית מקראית

לשון חז"ל

תקופת הביניים

תחיית הלשון העברית

עברית ישראלית

עריכהערך נבחר
קרי וכתיב במקראות גדולות

קרֵי וכתיב הוא מושג חשוב במסורה (מערכת מסירת הטקסט ושימורו) של המקרא. עיקרו הוא ההבדלים בין מסורת הכתיב של התנ"ך לבין מסורת הקריאה שלו, במילים מסוימות. ברוב הוצאות התנ"ך, ה"כתיב" (הצורה שבה יש לכתוב את המילה) מופיע בגוף הטקסט, ואילו ה"קרי" (הצורה שבה יש לקרוא את המילה) מופיע בשוליים. לעתים מילה מסוימת אף נכתבת ולא נקראת, או נקראת אך לא נכתבת, ותופעה זו מכונה 'כתיב ולא קרי' ו'קרי ולא כתיב'.

עריכהערכים מומלצים
Article.gif

ארמית בבלית - הלוח העברי - לשון חז"ל - מדיניות לשונית בישראל - מילון בן-יהודה - קובוץ ושורוק - קרי וכתיב - שגיאת כתיב - תחיית הלשון העברית - תקופת הביניים של העברית - תרגומי התנ"ך

עריכההידעת?
שלט רחוב אבן ישראל

היהודים פורצי החומות בירושלים בחרו לשכונותיהם החדשות שמות "מתוחכמים" המתובלים בראשי תבות, גימטריות ופסוקים. כך היא למשל שכונת "זיכרון טוביה", ששמה לקוח מהפסוק "זכר רב טובך יביעו" בתהילים, ומרמז על מקימה יוסף ריבלין שהייתה זו השכונה ה-11 (טב בגימטריה) שבנה, או שכונת אבן ישראל המכונה על שם 53 (אבן בגימטריה) מייסדיה. דוגמה נוספת היא שכונת "שבת אחים", ששמה לקוח מהפסוק "שבת אחים גם יחד" וגם מרמזת על העדות שהסתופפו בה: שפניולים, בבלים, תימנים, אורפלים, חלאבים, יוונים ומערביים.

עריכהעץ קטגוריות

להלן קטגוריות המשנה שתחת קטגוריית השפה העברית בוויקיפדיה:

עריכהערכים מבוקשים

מינוח - עיתונות עברית - ו"ו ההיפוך - ו"ו החיבור - הפסק - מילון ההווה

עריכההאלפבית העברי

אותיות האלפבית העברי לפי סדרן:

א | ב | ג | ד | ה | ו | ז | ח | ט | י | כ | ל | מ | נ | ס | ע | פ | צ | ק | ר | ש | ת

קבוצות אותיות: אותיות מנצפ"ך | אותיות השימוש | אם קריאה

וריאציות: כתב רש"י | כתב סת"ם | כתב עברי עתיק

שימושים: ספרות עבריות וגימטריה | כתיב עברי

עריכהדקדוק

ניקוד: שווא | שווא נע | שווא נח | שווא מרחף | קָמץ | פַתח | צֵירה | סֶגול | חוֹלם | קמץ קטן | קֻבוץ | שוּרוק | חִיריק | מַפִּיק | דגש חזק | דגש קל

מערכת הפועל בעברית | בניינים בעברית | חלקי הדיבר | משקלים סגוליים | ה"א הידיעה

עריכהספרות עברית
עריכהשונות
עריכהפורטלים קרובים ומשיקים
P linguistics.svg
P Israel Flag2.png


P kkl.png


פורטל הבלשנות פורטל ישראל פורטל היישוב


עריכהקדימה, לעבודה!

Exquisite-kwrite.png

רוצים לעזור? הנה כמה משימות שבהן אתם יכולים לתרום:

מהו פורטל? - רשימת כל קטגוריות המשנה והערכים

כלים אישיים
גרסאות שפה
מרחבי שם
פעולות
ניווט
קהילה
תיבת כלים
הדפסה/יצוא