יהדות אלבניה – הבדלי גרסאות
Liadmalone (שיחה | תרומות) ←קישורים חיצוניים: רק אלבניה |
Liadmalone (שיחה | תרומות) ←קישורים חיצוניים: From Titus to Hitler |
||
שורה 36: | שורה 36: | ||
* [https://www.jewishvirtuallibrary.org/jsource/vjw/albania.html אלבניה], באתר הספריה היהודית הוירטואלית |
* [https://www.jewishvirtuallibrary.org/jsource/vjw/albania.html אלבניה], באתר הספריה היהודית הוירטואלית |
||
* [http://www.ajr.org.uk/journal/issue.Apr10/article.5343 Albania’s remarkable philo-Semitism], באתר אגודת הפליטים היהודים, אפריל 2010 |
* [http://www.ajr.org.uk/journal/issue.Apr10/article.5343 Albania’s remarkable philo-Semitism], באתר אגודת הפליטים היהודים, אפריל 2010 |
||
* Apostol Kotani, [http://www.giovanniarmillotta.it/metodo/kotani01.html From Titus to Hitler: An Overview of the Jewish Community in Albania] |
|||
==הערות שוליים== |
==הערות שוליים== |
גרסה מ־12:23, 30 בספטמבר 2015
ההיסטוריה של יהדות אלבניה ענפה ומסתעפת אחורה כ-2,000 שנה.
על פי ההיסטוריון אפוסטול קוטאני ("אלבניה והיהודים"): "כנראה שהיהודים הגיעו לאלבניה כבר בשנת 70 לספירה כשבויים על ספינות רומיות שהגיעו לחופיה הדרומיים... צאצאים של שבויים אלו יבנו את בית הכנסת הראשון בעיר הנמל סרנדה במאה החמישית ... (אבל) מעט ידוע בנוגע לקהילה היהודית באזור עד למאה ה-15".
שורשים מודרניים
בתחילת המאה ה-16, היתה התישבות יהודית ברוב עריה הראשיות של אלבניה, כמו בראט, אלבאסאן, ולורה ודורס, וישנם דיווחים על הימצאותם גם בחבל קוסובו. משפחות יהודיות אלו היו לרוב ממוצא ספרדי וצאצאי היהודים הספרדים והפורטוגלים שגורשו מחצי האי האיברי בסוף המאה ה-15. דווח על כך שבשנת 1520 היו 609 בתי אב יהודיים בולורה, שבה היה בית הכנסת היחיד של אלבניה, שנהרס במלחמת העולם הראשונה. בשנת 1673, גרש הסולטן את משיח השקר שבתי צבי לנמל האלבני אולצין (כיום במונטנגרו) ומת שם כעבור 3 שנים.
המאה ה-20
שנות ה-1930
הקהילה היהודית הוקמה בשנת 1930, כאשר מספר עשרות של יהודים היגרו למדינה המוסלמית ממדינות שונות באזור הבלקן. על פי המפקד האלבני של 1930, היו רשומים רק 204 יהודים באלבניה. ההכרה הרשמית בקהילה היהודית הוענקה ב-2 באפריל 1937, כאשר באותו הזמן כללה קהילה זו כ-300 חברים. עם עליית גרמניה הנאצית, מספר יהודים גרמנים ואוסטרים מצאו מקלט באלבניה. ב-1938, המשיכה שגרירות אלבניה בברלין להנפיק ויזות ליהודים, בזמן שאף מדינה אירופית אחרת לא היתה מוכנה לקבלם. אחד מחשובי האלבנולוגים (חוקרי תרבות אלבניה) (Albanology), נורברט יוקל (Norbert Jokl), ביקש אזרחות אלבנית וזו ניתנה לו מיד, אולם היא לא הצליחה להציל אותו ממחנות ריכוז.
מלחמת העולם השניה
בתחילת מלחמת העולם השניה היו באלבניה כ-200 יהודים. לאחר מכן, בועידת ואנזה ב-1942, אדולף אייכמן העריך את מספר היהודים באלבניה שאמורים למות ב-200 נפש. למרות זאת, יהודים באלבניה נשארו מוגנים על ידי האוכלוסיה המוסלמית המקומית והגנה זו נמשכה אף לאחר כיבוש אלבניה על ידי הנאצים, לאחר כניעת איטליה ב-8 בספטמבר 1943. אלבניה הפכה למקלט לכמה מאות פליטים יהודים מארצות אחרות. בעקבות הכיבוש הנאצי, ברחו אליה בשנות ה-40 יהודים מיוון, מקדוניה, קרואטיה ויוגוסלביה. במלחמת העולם השנייה לא נשלח אף יהודי למחנות ההשמדה, כיוון שהאלבנים הגנו על היהודים. הם החביאו אותם בבתיהם, נתנו להם שמות אלבנים ובגדים מתאימים. הם הסתכנו ועשו זאת בהתאם לשבועת ה"בֶּסָה" (אנ'), הטבועה בתרבותם ובה התחייבות לעזור לכל אדם בצרה ללא התחשבות בדתו. בסוף המלחמה, היו באלבניה 2,000 יהודים. בזמן מלחמת העולם השנייה היתה אלבניה אחת המדינות הבודדות באירופה שחל גידול באוכלוסייתן היהודית.
התקופה הקומוניסטית
לאחר השואה נשארו באלבניה כ-400 יהודים אשר לא הורשו לצאת מהמדינה כתוצאה מחוקי ההגירה הנוקשים שהיו בה. לכל אורך השלטון הקומוניסטי באלבניה תחת שלטונו הדיקטטורי של אנוור הוג'ה, הקהילה היהודית היתה מבודדת מהעולם היהודי, אולם אין זה משקף נקיטת צעדים אנטי-יהודיים. כדי לגבש אחדות לאומית בת-קיימא, כמו גם את הסוציאליזם החדש, הרפובליקה העממית הסוציאליסטית של אלבניה (אנ') אסרה על קיומן של כל הדתות, ובכללן הדת היהודית, בהתאם לדוקטורינת האתאיזם המדיני. בתקופה הפוסט-קומוניסטית, ננטשה מדיניות זו וחופש הדת הותר. במובן זה, גורלה של הקהילה היהודית היה קשור בצורה שאין להתירה לגורלה של החברה האלבנית בכללותה.
לאחר נפילת הקומוניזם והתערערות המצב בארצות הבלקן ב-1991, כמעט כל יהודי אלבניה היגרו ממנה. הם עזבו בעיקר מסיבות כלכליות ולא בשל אנטישמיות. 298 יהודים אלבנים עלו למדינת ישראל ופוזרו בשני מוקדים עיקריים, כרמיאל ואשדוד. כ-30 יהודים אחרים עברו לארצות הברית. כתריסר יהודים, שרובם היו נשואים ללא-יהודים, בחרו להישאר באלבניה.
המאה ה-21
בעיר סרנדה נתגלה בית כנסת. ישנו בית כנסת בולורה, אבל הוא כבר לא בשימוש. בחנוכה תשע"א (דצמבר 2010) חודשה הקהילה היהודית של אלבניה. הקהילה המונה כ-200 איש, רובם בבירה טירנה, חנכה אז בית כנסת חדש הידוע כ"היכל שלמה", שהחל לספק שירותים לקהילה היהודית בטירנה, וכן מרכז קהילתי יהודי בשם "משה רבנו" בעיר. במעמד הראשון לציון הרב הראשי לישראל הרב שלמה משה עמאר, הוכתר הרב יואל קפלן לכהן כרבה הראשי הראשון של אלבניה על ידי ראש הממשלה סאלי ברישה.[1]
לקריאה נוספת
- Harvey Sarner, Rescue in Albania: one hundred percent of Jews in Albania rescued from Holocaust, Brunswick Press, 1997
- Norman H. Gershman, Besa: Muslims who Saved Jews in World War II, Syracuse University Press, 2008
ראו גם
קישורים חיצוניים
- אלבניה, באתר הספריה היהודית הוירטואלית
- Albania’s remarkable philo-Semitism, באתר אגודת הפליטים היהודים, אפריל 2010
- Apostol Kotani, From Titus to Hitler: An Overview of the Jewish Community in Albania
הערות שוליים
- ^ חנה בורט, הרב עמאר הכתיר רב למדינת אלבניה, באתר כיכר השבת, 7 בדצמבר 2010
יהדות אירופה | ||
---|---|---|
מדינות | אוסטריה • אוקראינה • אזרבייג'ן • איטליה (סיציליה) • איסלנד • אירלנד • אלבניה • אנדורה • אסטוניה • ארמניה • בולגריה • בלגיה • בלארוס • בוסניה והרצגובינה • בריטניה (גיברלטר • סקוטלנד) • גאורגיה • גרמניה • דנמרק • הולנד • הונגריה • טורקיה • יוון • לוקסמבורג • לטביה • ליטא • ליכטנשטיין • מולדובה • מונקו • מלטה • מקדוניה הצפונית • נורווגיה • סלובניה • סלובקיה • סן מרינו • ספרד • סרביה • פולין • פורטוגל • פינלנד • צ'כיה • צרפת • קפריסין • רומניה • רוסיה • שוודיה • שווייץ • ברית המועצות • יוגוסלביה | |
מדינות שההכרה בהן מוגבלת | אבחזיה • קוסובו • צפון קפריסין • דרום אוסטיה • טרנסניסטריה • נגורנו קרבאך | |
אזורים היסטוריים | אשכנז • מזרח אירופה • אוברלנד • אונטרלנד • אלזס • גליציה • טרנסילבניה • קטלוניה • הקרפטים |