אבדילמג'יט הראשון

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה אל: ניווט, חיפוש
אבדילמג'יט הראשון

אבדילמג'יט הראשון (טורקית I.Abdülmecit, ‏ 25 באפריל 1823 עד 25 ביוני 1861) היה הסולטאן השלושים ואחד של האימפריה העות'מאנית, ושלט בה מ-2 ביולי 1839 ועד יום מותו. הוא היה בנו של הסולטאן מהמוט השני אשר קדם לו.

הרפורמות והטנזימאט[עריכת קוד מקור | עריכה]

Postscript-viewer-shaded.png ערך מורחב – טנזימאט

אבדילמג'יט הראשון זכה לחינוך אירופי והתעניין בספרות ובמוזיקה. בדומה לאביו הוא החזיק ברעיונות מודרניים ורווחת האימפריה ונתיניה נגעו לו. הוא היה הסולטאן הראשון שקיבל קהל והאזין לנתיניו באופן אישי וללא מתווכים, והוא אף סייר ברחבי האימפריה במספר הזדמנויות כדי להתרשם באופן אישי ממצבה.

בהכירו בכך שהממסד הדתי והצבאי הישן שוב לא התאים לצרכיה של האימפריה בעולם המודרני שהתהווה החל בראשית המאה ה-19, הוא ביקש להמשיך ברפורמות בהן החל אביו ולאמץ תהליכים אירופיים קיימים. אנשי הממשל שלו דוגמת אלי פאשה (Mehmed Emin Âli Paşa), מיטהט פאשה (Mithat Paşa) ואחרים תמכו בצעדיו, אך הוא גם נאלץ להיאבק באופוזיציה שמרנית שהתנגדה לרפורמות ואף זממה להתנקש בחייו מספר פעמים.

במטרה להגביר את הזהות העות'מאנית של תושבי האימפריה אשר החלו לגלות שאיפות להגדרה לאומית, וכפועל יוצא מכך לעצור את תהליך שקיעתה של האימפריה ואת צמצום גבולותיה, פרסם אבדילמג'יט הראשון ביום 3 בנובמבר 1839, היינו חודשים ספורים לאחר שעלה לשלטון, את הצהרת הטנזימאט (Tanzimat Fermanı) שמטרתה "להביא את יתרונות הממשל התקין לרחבי האימפריה באמצעות הקמתם של מוסדות חדשים". ההצהרה שפתחה את תקופת הטנזימאט ("ארגון מחדש") הביאה עימה שורה של חידושים שנמשכו עד אמצע חלקה השני של המאה ה-19, וכללו, בין היתר את ההתחייבות לשלומם, כבודם ושלום רכושם של כל תושבי האימפריה, ארגון המערכת הפיננסית בהתאם לדגם הצרפתי, ארגון מחדש של הצבא, רפורמה חקיקתית שכללה את אימוץ החוק האזרחי והפלילי הצרפתי, הקמתה של אסיפה (Meclis−i Maarif−i Umumiye) שהייתה אב הטיפוס של הפרלמנט העות'מאני הראשון ועוד.

בית המלוכה אימץ סטנדרטים אירופים גם בלבושו, והטורבן נאסר והוחלף בתרבוש. הסולטאן הורה גם על בנייתו של ארמון דולמאבהצ'ה החדש ב-1856, אשר לא היה בנוי עוד סביב חצרות פנימיות אלא לפי תוכנית מתאר אירופית יותר.

יחסי חוץ[עריכת קוד מקור | עריכה]

בשנות שלטונו הראשונות נאלץ אבדילמגיט הראשון להתמודד עם פלישת המצרים בהנהגת איברהים פאשא אשר הגיעו לסביבות איסטנבול, בעוד שהצי העות'מאני שהיה בדרכו לאלכסנדריה ערק לצד המצרי. הכוח הפולש נעצר רק בשל התערבות בינלאומית, וב-1841 הושבו לאימפריה נכסיה בסוריה, לבנון ובארץ ישראל.

השקט היחסי ביחסי החוץ שנמשך למעלה מעשור שנים, הופר על ידי מלחמת קרים בין השנים 1854 עד 1856. הגורם למלחמה היה פלישת רוסיה לנסיכות מולדובה ולואלכיה לאחר ויכוח בין רוסיה לבין האימפריה העות'מאנית באשר לאפוטרופוסות של מספר ערים קדושות בארץ ישראל וביטחונם של הנוצרים האורתודוקסים. הרוסים הטביעו חלק מהצי העות'מאני בסינופ ב-30 בנובמבר 1853, ואל העות'מאנים הצטרפו בריטניה וצרפת, ומאוחר יותר גם סרדיניה. משא ומתן לסיום המלחמה החל לאחר כיבוש העיר סבסטופול והכתרתו של אלכסנדר השני לצאר. המלחמה הסתיימה ב-30 במרץ 1856 עם חתימת חוזה השלום בפריז, בעיקר בשל עייפות שני הצדדים וההכרה ההדדית בחוסר היכולת להשיג הכרעה במלחמה.

כמו אביו מת גם אבדילמג'יט הראשון משחפת בשנת 1861. אחיו אבדילאזיז ירש אותו אולם לאחריו שלטו באימפריה בניו של אבדילמג'יט הראשון, מורט החמישי, עבדול חמיד השני, מהמט החמישי ומהמט השישי זה אחר זה.

הקודם:
מהמוט השני
שליטי האימפריה העות'מאנית
1839 - 1861
הבא:
אבדילאזיז
הסולטאנים העות'מאנים (1922-1227)
ארטואורולעות'מאן הראשוןאורהן הראשוןמוראט הראשוןבאיזיט הראשוןמהמט הראשוןמוראט השנימהמט השניבאיזיט השניסלים הראשוןסולימאן הראשוןסלים השנימוראט השלישימהמט השלישיאהמט הראשוןמוסטפא הראשוןעות'מאן השנימוראט הרביעיאיברהים הראשוןמהמט הרביעיסולימאן השניאהמט השנימוסטפא השניאהמט השלישימהמוט הראשוןעות'מאן השלישימוסטפא השלישיאבדילהמיט הראשוןסלים השלישימוסטפא הרביעימהמוט השניאבדילמג'יט הראשוןאבדילאזיזמוראט החמישיעבדול חמיד השנימהמט החמישימהמט השישיאבדילמג'יט השני
Osmanli-nisani.svg