אבן חול קוקונינו

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
אבן חול קוקונינו
Bell rock sedona arizona.jpg
סלע "הפעמון" בסדונה באריזונה. חלקו העליון הוא אבן חול קוקונינו
תכונות
סוג תצורה
גיל פרם תיכון
280–275 מיליון שנה לפני זמננו
Arrow for fossil range 17x9.png
ליתולוגיה אבן חול קוורצית דקת גרגיר ממוינת היטב
קרויה על שם רמת קוקונינו באריזונה
השם נקבע על ידי נלסון דרטון ב-1910[1]
מיקום
אזור רמת קולורדו
מדינה ארצות הברית
תת-יחידות פרט קייב ספרינג ופרט הארדינג פוינט
יחידת סלע מתחת תצורת הרמיט
יחידת סלע מעל תצורת טורוויפ, אבן גיר קאיבאב
עובי משתנה באזורים שונים מ-154 מטרים בדרום מזרח ועד 45 מטרים במערב

אבן חול קוקונינואנגלית: Coconino Sandstone) היא תצורה[2] גאולוגית של סלעי משקע קשים יוצרת צוקים בגוון חום עד לבן מהפרם התיכון שמקורה בדיונות חול מאובנות. התצורה נחשפת בחמש ממדינות ארצות הברית: בנבדה, בצפון אריזונה, בדרום מזרח קליפורניה בדרום יוטה, ובדרום מערב קולורדו כחלק מהאזורים הפיזיוגרפיים של רמת קולורדו ופרובינציית אגן ורכס בארצות הברית. תצורה זו יוצרת אחת משכבות הסלע העליונות בשתי הגדות של הגרנד קניון. יחידת סלע זו מכונה "קוורציט קוקונינו" (Coconino Quartzite) בדרום מזרח קליפורניה.

היסטוריה של המחקר[עריכת קוד מקור | עריכה]

השם נקבע על ידי הגאולוג האמריקני נלסון דרטון (Nelson Horatio Darton‏; 1948-1865) ב-1910[1] על שם רמת קוקונינו, השוכנת מדרום לגרנד קניון במחוז קוקונינו באריזונה. את השם לרמה טבע חוקר הטבע האמריקני קלינטון מריאם (Clinton Hart Merriam‏; 1942-1855) ב-1892 לשטח שבין מחנה בס (Bass Camp) לנקודת קוקונינו (Coconino Point), שתי נקודות תצפית על השפה הדרומית של הגרנד קניון. קוקונינו היא מילה בשפת השבט האינדיאני הוואסופאי (Havasupai) שפירושה "מעט מים",[3] ואכן האזור צחיח למדי ויורדים בו בממוצע בין 250 ל-300 מ"מ גשם לשנה. אין בו כמעט מקורות מים גלויים משום שהמים מחלחלים באבן הגיר הנקבובית, השייכת לתצורת אבן גיר קאיבאב המכסה את מרבית הרמה.

במאמר שבו הגדיר דרטון את אבן חול קוקונינו הוא לא קבע מיקום מייצג לתצורה. דרטון גם הגדיר את אבן חול קוקונינו כתצורה האמצעית ב"חבורת אוברי" (Aubrey Group), יחידה סטרטיגרפית שקיומה בוטל אחר-כך. גיל התצורה נקבע על ידי הגאולוג האמריקני לווי נובל (Levi Fatzinger Noble‏; 1964-1882) בשנת 1923. הגבולות הגאוגרפיים נקבעו על ידי גילולי (Gilluly) וג'ון ריסייד (John Bernard Reeside‏; 1958-1889). התצורה עברה בחינה מחדש על ידי הגאולוגים אדווין מקיי (Edwin Dinwiddie McKee‏; 1984-1908) ב-1938 ווינטרס (Winters) ב-1963. ב-1982 ביצע וורן המילטון (Warren Bell Hamilton) בחינה מחודשת ובחינה של התצורה. ב-1990 קבע רון בלייקלי (Ron Blakey) את גבולות התצורה ואת החלוקה של התצורה לפרט הרדינג פוינט (Harding Point Member) ופרט אבן חול קייב פוינט (Cave Point Sandstone Member). ב-1991 ביצעו הגאולוגים ג'יימס סוראוף (James E. Sorauf) וג'ורג' בילינגסלי (George H. Billingsley) סקירה של התצורה.[4]

תיאור[עריכת קוד מקור | עריכה]

אבן חול קוקונינו במפל במאדי קריק ביוטה

התצורה נוצרה לפני כ-280 מיליון שנים כאשר האזור הפך צחיח ודיונות חול עשויות קוורץ פלשו לתוך המדבר המתפשט ויצרו אזור נרחב של ימת חול (או גם אֶרְג) שגבולו הדרומי היה במדינת אריזונה של ימינו וגבולו הצפוני היה בקנדה. רוחות שנשבו עיצבו את צורת הדיונות. הדיונות התאבנו כאשר חדרו לתוכן תמיסות של קלציט וסיליקה ממי התהום ששימשו כחומר מילוט. את צורתן המאובנת של הדיונות ניתן היה לראות בעיקר בשכבה העליונה של התצורה כשכיוונן דרומה, דבר המעיד על כך שהרוח נשבה אז בעיקר מצפון לדרום.[5] תנאי המדבר שיצר את תצורת אבן חול קוקנינו נמשכו בין 5 ל-10 מיליון שנים.

חלק מתצורת קוקונינו, בעיקר בגבול המזרחי של התצורה, מילאה בבוץ סדקים של תצורת הרמיט עליה היא שוכבת תוך אי התאמה. על תצורה זו שוכבות, תוך אי התאמה, תצורת טורוויפ או תצורת אבן גיר קאיבאב.

תצורת הסלע בולטת במיוחד בדרום מזרח יוטה, אזור שבו ניתן לצפות בה בכמה פארקים ומונומנטים לאומיים, כולל הפארק הלאומי ציון, הפארק הלאומי קפיטול ריף, קמר סן רפאל והפארק הלאומי קניונלנדס. ניתן לצפות בה גם בפארק הלאומי גרנד קניון שם היא יוצרת שכבת צוקים עבה שגונה לבן זהוב עד גוון שמנת בסמוך לשפת הקניון.

בדיונות החול המאובנות ניתן לראות תבניות שיכוב צולב של גרגירי קוורץ מעוגלים, ממוינים היטב ונטולי ברק דבר המוכיח שמקורם בשחיקה רוחית. מים הנושאים גרגירי חול מסיעים אותם לאט יותר ועקב כך גורמים לפחות שחיקה. כמו כן יש בתצורה כמויות קטנות של פצלת שדה אשלגנית. מבנים שונים בתצורה מעידים על פעילות הרוח שיצרה את הדיונות: עקבות מאובנות של בעלי חיים דמוי לטאות ומה שנראה כמו עקבות של רב-רגליים ועקרבאים, גלונים, שיכוב צולב, סימני גלישה סיבובית (slump marks) וגומות שנוצרות מטיפות גשם.

עובי התצורה משתנה באזורים שונים משכבת צוקים בעובי 154 מטרים בדרום מזרח, והיא הולכת ונעשה דקה יותר כלפי צפון מערב שם עובייה 122 מטרים ועוד יותר כלפי מערב שם מגיע עובייה ל-45 מטרים.[4]

פגיעת מטאוריט באבן חול קוקונינו כפי שאירעה במכתש המטאור באריזונה יצרה לכאטליריט (זכוכית סיליקה) כמו גם קואסיט וסטיסהוביט (פולימורפים של סיליקה (SiO2) הנוצרים כאשר מופעל לחץ גבוה מאוד, כמו בעת פגיעת מטאוריט).[6][7]

מקומות שבהם נחשפת אבן חול קוקונינו[עריכת קוד מקור | עריכה]

תצפית על חלקו העליון של הגרנד קניון. לפי הסדר: אבן גיר קאיבאב (צוקים), תצורת טורוויפ (מדרון), אבן חול קוקונינו (צוקים), תצורת הרמיט (מדרון)

תצורת אבן חול קוקונינו נחשפת במקומות הבאים:[4]

אבן חול קוקונינו נחשפת בפארקים הבאים (רשימה חלקית):

בריאתנות ובעיית אבן חול קוקונינו[עריכת קוד מקור | עריכה]

היום הראשון לבריאה. איור של גוסטב דורה.

בריאתנות היא מערכת אמונות שלפיהן היקום, כדור הארץ, החיים והאדם נבראו על ידי אלוהים, אשר ביהדות, בנצרות ובאסלאם מזוהה עם האל המונותאיסטי. המונח העברי נטבע כתרגום של המונח האנגלי Creationism, שנכנס לראשונה לשימוש בארצות הברית בשנות ה-20 של המאה ה-20, בעיקר בקרב נוצרים, לציון אמונה בבריאת יקום בן כמה אלפי שנים על פי הפשט של ספר בראשית. העמדה הבריאתנית הדתית-שמרנית ביהדות מבוססת על פשט המקרא, ובנצרות גם על הברית החדשה. לפי עמדה זו נברא כל היקום על ידי אלוהים בשישה ימים, לפני מעט פחות מ-6000 שנה (על פי הלוח היהודי המקובל) או לפני מעט יותר מ-6000 שנה (על פי הספירה הנוצרית המקובלת).

הגאולוגיה של הגרנד קניון משתרעת על פי המדע המקובל על פני 2 מיליארד שנים, והמדענים מחלקים את שכבות הסלע הנחשפות בקניון לשלוש קבוצות עיקריות: סלעי יסוד מהפרקמבריון, חבורת העל של הגרנד קניון, סדרה של תצורות גאולוגית שעברו הטיה בזווית של 15° עקב העתק, ומעליה שכבות סלעי המשקע מחבורת טונטו ועד תצורת אבן גיר קאיבאב מהפלאוזואיקון המונחות פחות או יותר אופקית.

לבריאתנים יש הסבר שונה לגמרי לתקופת ודרך היווצרות השכבות. כמו שתיאר סטיב אוסטין (Steve Austin), גאולוג מהמכון למחקר הבריאה (Institute for Creation Research), בספרו "גרנד קניון: יד זיכרון לקטסטרופה" (“Grand Canyon: Monument to Catastrophe”) כדלהלן: שכבת סלעי היסוד נבראו על ידי אלוהים ישירות בתחילת שבוע הבריאה. הקבוצה השנייה: חבורת העל של הגרנד קניון נוצרה בהשקעה באגן ימי ופעילות טקטונית באמצע שבוע הבריאה. שתי קבוצות אלו היוו את פני כדור הארץ כאשר התרחש המבול שממנו ניצל רק נח והדיירים האחרים ששכנו בתיבת נח. ואז תוך השנה שבה היו כל פני כדור הארץ מכוסים במים הושקעו תוך ימים כל השכבות של הקבוצה השלישית מהפלאוזואיקון (כולל אבן חול קוקונינו).

להוכחות טענותיהם מצביעים הבריאתנים על העובדה שאכן מרבית שכבות הסלע מהפלאוזואיקון הושקעו בסביבה ימית. אבן גיר, כמו בתצורת רדוול או באבן גיר קאיבאב למשל, נוצרת רק בסביבה ימית, כמו כן מוצאים מאובנים של בעלי חיים ימיים בשכבות אלו. יש רק בעיה אחת במודל זה, אבן חול קוקונינו.

לפי כל הסימנים תצורות אבן חול קוקונינו השוכנת בין שתי תצורות שנוצרות בים, נוצרה על פני היבשה מהתאבנות דיונות, והסכמה להשערה זו מכשילה את תאוריית המבול. משום כך, דוחים בריאתנים את ההשערה המקובלת על דרך היווצרות אבן חול קוקנינו וטוענים כי גם היא נוצרה בים.[8]

משום כך חלק גדול מהמאמרים המופיעים ברשת האינטרנט והמוקדשים לתצורת אבן חול קוקונינו נכתבו על ידי בריאתנים ובהם הם מתפלמסים עם ההוכחות לכך שסביבת ההיווצרות הייתה יבשתית ולא ימית,[9][10][11] או על ידי גאולוגים מן השורה המפריכים את טיעוניהם.[12][13]

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]