אבשלום קור
שגיאות פרמטריות בתבנית:מדען
פרמטרים ריקים [ שנת פטירה ] לא מופיעים בהגדרת התבנית
פרמטרים [ פרסים והנצחה, ארצות מגורים, שנת לידה ] לא מופיעים בהגדרת התבנית
 | |
| לידה |
17 בספטמבר 1950 (בן 73) תל אביב-יפו, ישראל  |
|---|---|
| ענף מדעי | בלשנות |
| מקום לימודים |
אוניברסיטת תל אביב |
| מנחה לדוקטורט |
אברהם טל |
| מוסדות | |
| פרסים והוקרה |
פרס סוקולוב |
| בן או בת זוג |
זהבה קור (1979–2011) נאוה בודק אחירון (2014–2021) תרצה שקד (2021–?) |
| צאצאים |
מוריה קור |
| מספר צאצאים |
6 |
| תרומות עיקריות | |
| מחקרים בשפה העברית ופרסום ספרים בנושא | |
  | |
אבשלום קור (נולד ב-ו' בתשרי ה'תשי"א, 17 בספטמבר 1950) הוא לשונאי עברי, שדרן רדיו ומנחה טלוויזיה ישראלי. זוכה פרס סוקולוב לתקשורת האלקטרונית 1989 ("על מפעלו התקשורתי-חינוכי") ופרס "תפוח זהב" בהצבעת משלמי אגרת רשות השידור במדור "מורשת ישראל" בשנת 1990.
ביוגרפיה
אבשלום קור נולד, גדל והתחנך בתל אביב. שמו ניתן לו לזכר שני סביו שנרצחו בשואה: אברהם ושלום. אביו, שלמה קור, היה ממנהיגי בית"ר בשארית הפליטה באירופה, מראשי העיתון "מעריב" ומשנה פעיל ליו"ר רשות השידור.
בילדותו למד בבית הספר גרץ בתל אביב ובנעוריו בתיכון העירוני ה' בתל אביב. קור סיים את הלימודים עם בגרות בלטינית ובצרפתית. מגיל 13 עד 18 היה כתב נוער בשבועון "מעריב לנוער". באותן שנים היה מראיין קבוע בתוכנית הטלוויזיה החינוכית "פנים אל פנים" בה ראיין אישים בולטים כמו יגאל ידין, המשורר והסופר אברהם שלונסקי, נעמי שמר, הרמטכ"ל חיים בר לב ועוד. בצה"ל שירת כקצין בחיל השריון.
קור הוא בוגר אוניברסיטת תל אביב, שבה למד כעתודאי, ובה אף הרצה במשך שנים רבות. כמו כן היה מרצה במכללה האקדמית אשקלון.
כותרת עבודת המוסמך שלו הייתה: "מחברת התיג'אן העברית (ספר הדקדוק המסורתי של יהודי תימן)". עבודת הדוקטורט שלו עסקה ב"פיוטי יניי כעדות לעברית של ארץ ישראל תחת השלטון הביזנטי".
קור אב לשישה ילדים.
פעילותו הלשונית
לאחר שחרורו מצה"ל כתב, במשך שנים אחדות, טור שבועי בשם "זה המצב" בעיתון "מעריב".
קור השתתף במשך 3 שנים בסדרת הרדיו לצון נופל על לצון (שזכתה בפרס רשות השידור) יחד עם דודו טופז, דודו דותן, מאיר עוזיאל, יואל ריפל, משה טימור ורויטל עמית.
קור הוא היועץ הלשוני של גלי צה"ל ומדריך מִדי שנה את מחזורי הכתבים החדשים, המתגייסים לתחנה. בנוסף, משנת 1976 הוא מגיש בגלי צה"ל את הפינה "באופן מילולי", המשודרת פעמיים בכל יום. משנת 1987 משודרת בערוץ הראשון פינתו "הגיע זמן לשון" (לעתים בהשתתפות המומחה לטעמי המקרא יחיאל ספרא).
החל משנת 1988 הוא מנחה את חידון התנ"ך העולמי לנוער יהודי, המשודר בשידור חי ביום העצמאות בטלוויזיה וברדיו. מאז חידוש חידון התנ"ך הארצי למבוגרים, הוא מנחה גם את החידונים השנתיים הללו, המשודרים בשידור חי בחנוכה בטלוויזיה וברדיו.
בשנת 1989 יצא בשליחות לברית המועצות, והדריך במוסקבה 70 פעילי עברית מכל רחבי ברית המועצות. בין הפעילים אותם הדריך היה צעיר מחרקוב (אוקראינה), שעלה אחר כך לישראל והתפרסם כחבר הכנסת זאב אלקין.
בשנות ה-70 וה-80 הרבה לקחת חלק בתכניות הטלוויזיה החינוכית "אות ועוד" ו"פיצוחים" ובשעשועוני הטלוויזיה הכללית: "תשע בריבוע", "תן קו", "זה הסוד שלי", "צא מזה", "שחק אותה" ואף בתוכנית "כפתור ופרח".
קור מנחה טקסים ממלכתיים שונים מטעם מרכז ההסברה, ואירועים וכינוסים של משרד החינוך והתרבות. הוא מרבה להופיע בתקשורת כלוחם למען הלשון העברית ונגד הסגידה לאנגלית.
קור הוא מומחה לשמות משפחה, ומרבה לערוך ברחבי הארץ אירועים, המושתתים על שמות המשפחה של היושבים באולם. כמומחה לשמות משפחה, הגיש משך שנים אחדות פינות קבועות בנושא בתכניות הבוקר בערוצי הטלוויזיה השונים.
בשנת 2009 העלה במסגרת צה"ל את המופע "יופי של עברית" (שכתב עם אסף שלמה וניר שטראוס) בהשתתפותו, עם שחקנים ונגנים. לאחר מכן עלה המופע על בימות אזרחיות שונות, בהשתתפות השחקנים רוני דותן ודודי גזית[1].
בשנת 2011 החל להגיש את הפינה השבועית "בועט בְּעברית" בערוץ הספורט, בה הוא מסביר את שמותיהם של כדורגלנים שעלו לכותרות. בשנת 2012 גילם את עצמו באחד מפרקי סדרת הדרמה "סרוגים".
קור עורך ומנחה מופעים על תולדות הזמר העברי - כראי לתולדות הציונות ולסיפורה של המדינה. בשנים האחרונות הוא מנחה את פסטיבל עין גב לזמר עברי בחול המועד פסח.
מלבד שלל עיסוקיו, קור מדריך טיולים ברחבי ירושלים, המשלבים את אהבותיו: העברית, התנ"ך, הזמר העברי וארץ ישראל.
בין השנים 1993-1983 היה חבר חֶבר הנאמנים של מוזיאון ארץ ישראל. כיום הוא חבר בועדת השמות הממשלתית ובמועצת הספריות הציבוריות.
עקב קנאותו לשפה העברית וסלידתו משגיאות כתיב וטעויות דקדוקיות בדיבור הפך שמו לשם נדרף ליודע השפה העברית והלצות רבות על הדקדוק בעברית נקשרו בשמו.
מספריו
- לצונו של אדם, כבודו, 1980
- קור קורא במדבר, 1981
- בלצון רב, 1983
- יופי של עברית, הוצאת ספריית מעריב והוצאת משרד הביטחון, תל אביב, 1986 , הדפסה מחודשת בשנת 2010
- הגיע זמן לשון, 1994
קישורים חיצוניים
- באופן מילולי, פינתו הרדיופונית של אבשלום קור.
- יעקב בר-און, אבשלום קור סירב לפרסם את הפיס: "לא אמכור נשמתי לשטן", באתר News1 מחלקה ראשונה, 6 באוקטובר 2010, פורסם במקור ראשון
- סיגל ארביטמן, עברי, דבר עברית, באתר ישראל היום, 28 באוקטובר 2011
- טל גורדון, ריאיון: הזמנה לפגישה עם אבשלום קור, באתר הבמה, 29 באוקטובר 2012
מכּתביו:
- רשימת המאמרים של אבשלום קור באתר רמב"י
- כדורים בלשון: איך נוצרו הכדורים?, באתר "סנונית"
- כמה פנים למלה פנים, באתר "סנונית"
- יש לי פח מפלסטיק, באתר "סנונית"
- החשמל - מלה מן התנ"ך!, באתר "סנונית"
- בית יעקב מעם לועז, מעריב, 16 באפריל 1973
- זה המצב, מעריב, 2 בינואר 1984
- מעלימים עין מכל חטא, באתר הארץ, 12 בספטמבר 2012
על כתביו:
- גבריאל שטרסמן, עברית באופן מילולי, מעריב, 4 באפריל 1986
הערות שוליים
- ^ סיגל ארביטמן, עברי, דבר עברית, באתר ישראל היום, 28 באוקטובר 2011