אהרון גולדפינגר

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
אהרון גולדפינגר

אהרון (אהרל'ה) גולדפינגר (נולד ב-12 ביולי 1944) הוא מפיק, ועורך תוכניות טלוויזיה וסרטים. ההוגה והמפיק של תוכנית הטלוויזיה "פופוליטיקה", מפיק סיבה למסיבה ושעה טובה, ומהדמויות הדומיננטיות בהיסטוריה של הערוץ הראשון והתקשורת בישראל בכלל, בששת העשורים האחרונים.

ביוגרפיה[עריכת קוד מקור | עריכה]

אהרון גולדפינגר נולד ב-12 ביולי 1944, במחנה ריכוז סובייטי באקמולינסק, קזחסטן (לשעבר ברית המועצות) וגדל בקרקוב שבפולין. בנם של שאול ורחל, ואח לנילי הרכבי – גולדפינגר. עלה לישראל ב-1950 ובגיל 16 נסע ללמוד בלונדון. עם סיום לימודיו, התגייס לצה"ל ושירת בחיל התותחנים. את השכלתו המקצועית רכש גולדפינגר בבית ספר לצילום וקולנוע בירושלים.

גולדפינגר מתגורר ברמת השרון, נשוי לעמיאלה (לבית תדמור) ולהם שלושה ילדים: טל, יועץ אסטרטגי והבעלים של חברת גולדפינגר תקשורת, מחברות הייעוץ התקשורתי הגדולות בישראל; דן, צייר ואומן זכוכית ורון, צלם ועורך מוזיקלי. גולדפינגר הוא בן דודו של ראש עיריית חיפה יונה יהב.

קריירה[עריכת קוד מקור | עריכה]

את דריסת הרגל הראשונה של גולדפינגר בתעשיית הקולנוע, עשה בהפקה ההוליוודית "הטל צל ענק" בכיכובם של קירק דאגלס, פרנק סינטרה וסנטה ברגר. הסרט צולם ברובו בישראל, ובאחד מימי הצילום, פגש אחראי הניצבים בגולדפינגר וביקש את סיועו. אנשי ההפקה זיהו את כישרונו, וקראו לו לסייע בהפקת סרטים נוספים. כך החל את הקריירה שלו כמפיק. "להט במים" היה הסרט הראשון בהפקתו. לאחר מכן הפיק את רק היום בכיכובו של זאב רווח וקומפוט נעליים.

בסוף שנות ה-60, עם הקמת הטלוויזיה הישראלית, לימים הערוץ הראשון, החל גולדפינגר את הקריירה שלו כמפיק בטלוויזיה. גולדפינגר היה שותף לצוות ההקמה של הערוץ הראשון (הטלוויזיה הישראלית), ושותף לשידור הראשון והבלתי נשכח, שידור חי של מצעד צה"ל ביום העצמאות ה-20, במאי 1968. מאז, הפיק גולדפינגר וערך את ההפקות הגדולות ביותר של הערוץ והשידורים המיוחדים, ובהם: הפקות ימי העצמאות, שידורי המכביות, סיקור ביקור נשיא מצרים סאדאת בישראל ועוד. גולדפינגר היה מנהל אולפן במהדורת מבט ראשון וכן הוא יזם, ערך והפיק מאות משדרים מכל תחומי השידור – בתחומי החדשות, האקטואליה, הספורט והבידור.

גולדפינגר עומד מאחורי הפקתן של תוכניות הבידור הנצפות ביותר באותן שנים ובהן התוכניות שעה טובה, בהנחייתם של מני פאר ומאיר שלו, ששודרה בין השנים 1979-1984; סוף שבוע עם ירון לונדון; תוכנית האירוח המרכזית של הערוץ הראשון, סיבה למסיבה עם מני פאר, גידי גוב, אילי גורליצקי, ספי ריבלין, דודו דותן ורבקה מיכאלי (הפינה הסאטירית עם שלמה ניצן), והאגף הסגור כתב אפרים סידון בכיכובם של טוביה צפיר, אסנת וישינסקי, רבקה מיכאלי ועוד ותוכניות נוספות.

גולדפינגר תרם רבות גם לעולמות התרבות בישראל, והיה מעורב בהפקות מוזיקליות עם הזמרים שלום חנוך, יהודית רביץ, שלמה ארצי, אריק איינשטיין, נעמי שמר ועוד.

גולדפינגר אחראי לפיתוח פורמטים ותוכניות קונספט בתחומים רבים, שטרם נראו קודם בטלוויזיה הישראלית. הוא הגה ויזם את התוכנית פופוליטיקה, בהנחיית דן מרגלית ועם פאנל שכלל את טומי לפיד, אמנון דנקנר וישראל אייכלר, פורמט טלוויזיוני חדשני, שהיה הראשון לשלב ראיון פוליטי אינטראקטיבי המביא לידי ביטוי את הזירה הציבורית באמצעות שילוב של פאנל אורחים קבוע ומשתנה, המגלם את השונות הפוליטית והחברתית בישראל. התוכנית שילבה הופעות מוזיקה, המבוצעות באולפן על ידי זמרי פופ. פורמט זה יצר סדר יום תקשורתי חדש, והשפיע באופן דרמטי על אופי השיח התקשורתי והאקטואלי בישראל.

גם התוכניות משעל חם, בהנחיית ניסים משעל, ו"הקבינט" עם דנה ויס בערוץ השני, פוליטיקה,עם יעקב אחימאיר, בערוץ הראשון, מועצת החכמים והמטה המרכזי,עם נדב פרי, בערוץ עשר, הן פרי יצירתו של גולדפינגר.

גולדפינגר הפיק את הסרטים הדוקומנטריים "יואל, ישראל והפשקיוולים" (בימוי לינה צ'פלין) וכן "מדינת אכזיב – מקום של אהבה" (בימוי אתי וויזלטיר) אשר שודרו בערוץ 8.

גולדפינגר הפיק וערך בשנת 1999 את שידור תחרות האירוויזיון מירושלים. איגוד השידור האירופאי ציין משדר זה כמשדר היפה ביותר של אותה שנה.

בשנת 2006 פרש גולדפינגר מרשות השידור, ומאז הוא מפיק סרטים ותוכניות עבור ערוץ 8, ערוץ 10, ערוץ 2 וכן עבור הערוץ הראשון.

49 שנים אחרי שהיה שותף לפתיחת שדורי הערוץ הראשון, סגר גולדפינגר מעגל, כאשר הפיק את "סיבה למסיבה עם רבקה מיכאלי", המשדר האחרון ששודר בערוץ הראשון, לפני סגירת רשות השידור בשנת 2017.[1]

פעילות ציבורית[עריכת קוד מקור | עריכה]

פרסים[עריכת קוד מקור | עריכה]

גולדפינגר זכה בפרס ורד הזהב (Rose d'Or) היוקרתי, ואף זכה בציון לשבח בגין הפקת התוכנית "טוביה על הגג" במסגרת תחרות תוכניות טלוויזיה מכל העולם אשר נערכה במונטריי, שווייץ בשנת 1992.

כמו כן, זכה גולדפינגר פעמיים בפרס כינור דוד, המוענק ליוצרים בתחומי עשייה שונים בתרבות הישראלית, ואף זכה בפרס ישראל של הסוכנות היהודית עבור משדרים מיוחדים אשר חינכו לקרב בין פלגים בחברה הישראלית.

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ רז שכניק, סיבה לקאמבק, באתר ידיעות אחרונות