אורנג' (חברה)

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
אורנג'
Orange logo.svg
שנת הקמה 1988
חברות בנות
  • אורנג' ספרד
  • אורנג' פולין
  • מוביסטר
  • אורנג' מרוקו
  • אורנג' סלובניה
  • אורנג' ארמניה
  • אורנג' תוניסיה
  • אורנג' רומניה
  • Dailymotion
  • טלקום קניה
  • מאוריציוס טלקום
  • אורנג' מולדובה
  • אורנג' ירדן
  • אורנג' RDC
  • Orange Money
  • אורנג' שירותי עסקים
  • אורנג' חוף השנהב
  • פרטנר תקשורת
  • Wanadoo
  • מעבדות אורנג'
  • EE
  • אורנג' הממלכה המאוחדת
  • אורנג' צרפת
  • אורנג' סנגל
  • Jazztel
  • אורנג' מצרים
  • אורנג' בלגיה
  • אורנג' מרכז אפריקה
  • אורנג' קמרון עריכת הנתון בוויקינתונים
מיקום המטה הרובע החמישה-עשר של פריז, צרפת
ענפי תעשייה טלקומוניקציה, אינטרנט, מפעיל רשת סלולרית, טלוויזיה, חברת טלפוניה עריכת הנתון בוויקינתונים
מוצרים עיקריים שירותי תקשורת סלולרית
ספק אינטרנט
קווים נייחים
IPTV
שירותי IT
הכנסות 43.5 מיליארד אירו (2012)
רווח 1.1 מיליארד אירו (2012)
מנכ"ל סטפן רישאר עריכת הנתון בוויקינתונים
אנשי מפתח סטפן רישאר (מנכ"ל)
עובדים 170,000 (2012)
www.orange.com
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית OOjs UI icon info big.svg

אורנג'אנגלית: Orange S.A), לשעבר פראנס טלקוםצרפתית: France Télécom S.A), הוא תאגיד רב-לאומי צרפתי העוסק בתקשורת. בחברה מועסקים כ-170,000 עובדים, 105,000 מתוכם בצרפת, ולה כ-230 מיליון לקוחות ברחבי העולם. הכנסות החברה בשנת 2012 הסתכמו ב-43.5 מיליארד אירו. מטה החברה ממוקם ברובע החמישה-עשר של פריז.

הלוגו הקודם של החברה

החל משנת 2006 אורנג' הוא שם המותג העיקרי של החברה לסלולר, תקשורת קווית, אינטרנט ו-IPTV. מקור השם הוא בשנת 1994 כאשר תאגיד האצ'יסון ומפואה רכש את השליטה על חברת מיקרוטל תקשורת הבריטית ושינה את שמה לאורנג' במהלך מיתוג מחדש. החברה נרכשה על ידי פראנס טלקום בשנת 2000.

היסטוריה[עריכת קוד מקור | עריכה]

ב-1792, במהלך המהפכה הצרפתית, פותחה במהירות רשת תקשורת במדינה במטרה להעביר מידע ולהזהיר מפני סכנות. הרשת הייתה רשת הטלגרף האופטי הראשונה בעולם, שפותחה על ידי קלוד שאפה.

ב-1878, לאחר המצאת הטלגרף החשמלי ולאחריו המצאת הטלפון, הקימה ממשלת צרפת את משרד הדואר והטלגרף. שירותי הטלפוניה נוספו לאחריות המשרד כאשר הם הולאמו ב-1889.

ב-1941 הוקם מנהל הטלקומוניקציה בתוך המשרד. ב-1944 נוצר המרכז הלאומי לחקר תקשורת במטרה לפתח את תעשיית התקשורת בצרפת.

בשנות ה-70 ניסתה צרפת לצמצם את הפערים בתחום התקשורת בהשוואה למדינות אחרות. מרבית הקווים למנויים נסללו באותה תקופה וקשרו בין הבתים והעסקים למרכזיות. כמו כן, הומצאו מתגים דיגיטליים, המיניטל, ה-GSM בעזרת מדענים של יצרנים צרפתיים בשיתוף המרכז הלאומי לחקר תקשורת.

הקמת פראנס טלקום (1988–1997)[עריכת קוד מקור | עריכה]

עד 1988 פראנס טלקום הייתה ידועה כמנהל הטלקומוניקציה, מחלקה במשרד הדואר והטלגרף. המחלקה הפכה לאוטונומית ב-1990, בעקבות החלטה אירופאית שנועדה ליצור תחרות חובה בשירותים הציבוריים החל מ-1 בינואר 1998. הצעת החוק שהוגשה ב-2 ביולי 1990 הפכה את פראנס טלקום למפעיל ציבורי, כאשר מרסל רולט היו"ר הראשון. החברה הופרטה ב-1 בינואר 1998, על ידי ראש ממשלת צרפת ליונל ז'וספן. ממשלת צרפת ממשיכה להחזיק ב-27% ממניות החברה.

1997–2000[עריכת קוד מקור | עריכה]

מניות החברה הונפקו פעמיים בבורסה, ב-1997 וב-1998. אלה היו ימי בועת הדוט-קום. בנוסף היא נכנסה לשותפות עם דויטשה טלקום הגרמנית, אך היא בוטלה כאשר דויטשה טלקום הודיעה במפתיע כי תחל פרויקט משותף עם טלקום איטליה, ללא ידיעה מראש של פראנס טלקום.

רכישת אורנג'[עריכת קוד מקור | עריכה]

ביולי 1991 רכשה האצ'יסון טלקום, חברה בת בריטית של התאגיד הבינלאומי ההונג קונגי האצ'יסון ומפואה, את השליטה בחברת מיקרוטל תקשורת הבריטית, שלה היה רישיון מפעיל סלולרי בבריטניה. האצ'יסון שינתה את השם של מיקרוטל לאורנג' שירותי תקשורת אישיים בע"מ, וב-28 באפריל 1994 הושק המותג אורנג' בשוק הסלולר של בריטניה. מבנה של חברת אחזקות אומץ ב-1995 עם הקמת אורנג' plc. באפריל 1996 הונפקה אורנג' בבורסה לניירות ערך בלונדון ובנאסד"ק. רוב המניות היו בבעלות האצ'יסון (48.22%) ובריטיש אירוספייס (21.1%). ביוני 1996 היא הייתה לחברה הצעירה ביותר שנכנסה למדד FTSE 100, בשווי של 2.4 מיליארד לירות שטרלינג. ועד יולי 1997, אסטרטגיית הצמיחה השתלמה ואורנג' הגיעה למיליון לקוחות ועם שיעור הנטישה הנמוך ביותר בהשוואה למתחרים.

באוקטובר 1999 רכש התאגיד הגרמני Mannesmann AG את אורנג' בכ-33 מיליארד דולר, המשקף שווי של 7,900 ליש"ט ללקוח. הרכישה גרמה לוודאפון לבצע השתלטות עוינת על החברה הגרמנית, ובפברואר 2000 רכשה וודאפון את Mannesmann תמורת 183 מיליארד דולר והחליטה להסיר את המותג אורנג', שכן תקנות האיחוד האירופי לא אפשרו לה להחזיק שני רישיונות סלולר.

באוגוסט 2000 רכשה פראנס טלקום את אורנג' plc מידי וודאפון בסכום של 39.7 מיליארד אירו. במהלך זה הפכה פראנס טלקום למפעיל הגלובלי הרביעי בגודלו בעולם. פעילות הסלולר של אורנג' plc התמזגה עם רוב פעילות הסלולר של פראנס טלקום, ויצרה קבוצה החדשה בשם אורנג' SA.

בפברואר 2001 הונפקה החברה ב-Euronext Paris במחיר של 95 אירו למניה. במאי 2001 נכנסה אורנג' SA למדד CAC 40 כאחת מ-40 החברות הגדולות ביותר בצרפת במונחי שווי שוק.

באוקטובר 2002 נקרא המנכ"ל תיירי ברטון לבצע שינויים בחברה לאחר שהחברה נפגעה בגלל החוב הגדול (פראנס טלקום הייתה החברה השנייה בעולם עם החוב הגדול ביותר במונחים של התחייבויות לטווח קצר), וכתוצאה מכך מחיר המניה קרס ל-6.94 אירו ב-30 בספטמבר 2002, בהשוואה ל-219 אירו ב-2 במרץ 2000. הוא הצליח להשיג כ-15 מיליארד אירו מבנקים ומשקיעים, עוד 15 מיליארד ממשלת צרפת שהחזיקה גם היא במניות ו-15 מיליארד נוספים מחסכונות של החברה. בפברואר 2005 מונה תיירי ברטון לשר הכלכלה של צרפת והוחלף בתפקיד המנכ"ל על ידי דידייה לומבארד.

תוכנית השיקום והמיתוג מחדש של אורנג' (מ-2006)[עריכת קוד מקור | עריכה]

תוכנית NeXT הייתה תוכנית שיקום והתאוששות של פראנס טלקום, שנועדה בין השאר להפחית עלויות, ובמיוחד עלויות שכר, הוצאה לפועל של מדיניות התכנסות במוצרים ושירותים וקיבוץ כל המותגים יחד תחת מותג אחד, למעט הקווים הנייחים שנשארו תחת פראנס טלקום. כתוצאה מכך נעלמו מספר מותגים.

החל מה-1 ביוני 2006 ניסתה פראנס טלקום לשווק את כל המוצרים שלה תחת מותג עולמי אחד, ובכך להציג מותג אחד לשירותי האינטרנט, הטלוויזיה והסלולר במרבית המדינות בהן פעלה אורנג'. אורנג' שירותים לעסקים הפך למותג עבור לקוחות עסקיים בכל העולם ובכך החליף את המותג Equant. ביוני 2007 רכשה את רשת הסלולר האוסטרית One ומיתגה אותה מחדש כאורנג' אוסטריה. ב-2012 החברה נמכרה להאצ'יסון 3G והמותג אורנג' אוסטריה בוטל.

בנובמבר 2008 אורנג' השיקה חמישה ערוצי טלוויזיה, כדי לעשות זאת רכשה החברה זכויות בלעדיות מהאחים וורנר, בנוסף רכשה אורנג' את זכויות השידור של ליגת העל הצרפתית בכדורגל. חברת Free האשימה את אורנג' בהתניית שירות בשירות, בכך שערוצי הטלוויזיה הם למנויי אורנג' בלבד.

ב-28 באוקטובר 2009 אורנג' החליפה את שמה של חברת תקשורת לוקסמבורגית לאורנג'. ב-5 בנובמבר 2009 אורנג' השיקה שירותי סלולר בארמניה. ב-11 בדצמבר 2009 הרגולטור המצרי אישר לפראנס טלקום לרכוש את Mobinil המצרית, במרץ 2012 העסקה יצאה לפועל ואורנג' רכשה 93% מהחברה המצרית. ב-2010 אורנג' החליפה את המנכ"ל ודידייה לומבארד הוחלף על ידי סטפן רישאר. החברה גם עברה ארגון מחדש, בעיקר עם הגעתו של שר התרבות לשעבר כריסטין אלבאנל ומינויו כמנהל התקשורת לקבוצה. באפריל 2010 אורנג' בריטניה הכריזה שתעביר את הניהול של רשת הפס הרחב שלה למיקור חוץ באמצעות בריטיש טלקום. במרץ 2012 עזב את החברה דידייה לומבארד, שהיה יועץ מיחד לסטפן רישאר. העזיבה שלו הייתה בצל שמועות כי הוא תכנן להישאר בחברה עד שתשתקם ואז למכור את כל האופציות שהיו ברשותו.

ב-28 במאי 2013 נערך כינוס בעלי המניות של החברה, בעלי המניות אישרו את שינוי שם הקבוצה ל-Orange S.A. השינוי נכנס לתוקף ב-1 ביולי 2013.

בעלי המניות[עריכת קוד מקור | עריכה]

בעלי המניות העיקריים נכון ליוני 2015 הם: קרן השקעות Bpifrance Participations שמחזיקה 11.6% ממניות החברה, ממשלת צרפת שמחזיקה 13.45% ועובדי אורנג' - 5.08%.[1]

תחומי פעילות[עריכת קוד מקור | עריכה]

סלולר[עריכת קוד מקור | עריכה]

אורנג' הוא המותג היחיד לשיווק הפעילות הסלולרית של החברה. נכון ל-2011, לאורנג' 150 מיליון מנוי סלולר ברחבי העולם, 17.9% מהם בצרפת. נכון ל-2011, אורנג' צרפת הוא מפעיל הסלולר המוביל בצרפת עם נתח שוק של 42%.

אזורים בהם אורנג' פעילה
מדינה מפעיל מניות נתח שוק
צרפת אורנג' 100% 42%
הממלכה המאוחדת EE 50% 37%
ספרד אורנג' 99.85% 21.1%
ארמניה אורנג' 100% 43%
בלגיה אורנג' 50.2% 32.7%
בוטסואנה אורנג' 73.67%
קמרון אורנג' 99.5% 42%
הרפובליקה המרכז-אפריקאית אורנג' 100%
הרפובליקה הדמוקרטית של קונגו אורנג' 100%
חוף השנהב אורנג' 85% 42.5%
הרפובליקה הדומיניקנית אורנג' 100%
מצרים אורנג' 99.39% 51.9%
ירדן אורנג' 51% 33.7%
מדגסקר אורנג' 65.9% 63.2%
מאלי אורנג' 70.2% 80%
מאוריציוס אורנג' 40% 59%
מולדובה אורנג' 94.3% 64.6%
פולין אורנג' 50.21% 30.5%
רומניה אורנג' 96.8% 43.6%
סלובקיה אורנג' 100% 49.7%
קניה אורנג' 51% 5%
אוגנדה אורנג' 53%
טוניסיה אורנג' 49% 8%
גינאה המשוונית אורנג' 40%
ונואטו טלקום ונואטו 50%
גינאה אורנג' 90%
גינאה ביסאו אורנג' 90%
עיראק קורק טלקום 20%
לוקסמבורג אורנג' 100%
ניז'ר אורנג' ניז'ר 82.66%

שם המותג אורנג' ניתן במסגרת רישיון למספר מפעילים בעולם, אך הם אינם בשליטת אורנג' עצמה:

  • ישראל - פרטנר תקשורת. ביוני 2015 אורנג' הודיעה כי היא מתכננת לנתק את קשריה עם המותג הישראלי. ב-16 בפברואר 2016 ניתקה פרטנר את קשריה עם אורנג' העולמית, ומיתגה את עצמה מחדש כפרטנר.
  • ליכטנשטיין - אורנג' ליכטנשטיין, חברה בת של אורנג' שווייץ. באפריל 2015, אורנג' שווייץ נרכשה על ידי תאגיד Iliad S.A, ושינתה את שמה ל-"Salt".

קווים נייחים ואינטרנט[עריכת קוד מקור | עריכה]

נתב Livebox

אורנג' השתלטה על הפעילות הקווית של פראנס טלקום ב-2006. מאז אורנג' הוא המותג היחיד של פראנס טלקום לשירותי טלפוניה ופס רחב בכל העולם. שירותי האינטרנט מסופקים באמצעות נתב בשם Livebox. נכון ל-2011, לאורנג' 13.7 מיליון מנוי ADSL ברחבי העולם, 67% מהם בצרפת.

שידורים[עריכת קוד מקור | עריכה]

בתחילת 2003, האסטרטגיה של אורנג' התמקדה ברכישה, יצירה והפצת תוכן. ב-2004 אורנג' אפשרה גישה לתכנים באמצעות סלולרי. ב-2008 השיקה אורנג' מספר ערוצי טלוויזיה הזמנים למנוי החברה בכל מקום ומכל מכשיר.

אירועים שנויים במחלוקת[עריכת קוד מקור | עריכה]

התאבדויות עובדים[עריכת קוד מקור | עריכה]

בין ינואר 2008 לאפריל 2011 התאבדו יותר מ-60 עובדי פראנס טלקום. חלקם השאירו מכתבים בהם מתארים מצוקה ולחץ בעבודה. באוקטובר 2009 גל ההתאבדויות הוביל את המשנה למנכ"ל, לואיס-פייר וויניס, להתפטר מתפקדו בעקבות לחץ שהפעילו עליו איגודי העובדים, הוא הוחלף על ידי סטפן רישאר. החברה המשיכה להתמודד עם התאבדויות ורישאר קודם לתפקיד מנכ"ל בפברואר 2010, בעוד שדידייה לומבארד נשאר כיו"ר.

בפברואר 2010 נכתב דו"ח מיוחד על ידי פקחי משרד העבודה הצרפתי, בדו"ח נקבע כי החברה התעלמה מאזהרות מצד רופאים לגבי מצבם הנפשי של עובדים מסוימים. וכי תוכנית הארגון מחדש של החברה, במסגרתה תוכנן קיצוץ של 22 אלף משרות, הייתה בעלת השפעה מהותית על מצב הרוח של העובדים. ביולי 2012, נחקר דידייה לומבארד בעקבות גלי ההתאבדויות, בעקבות כך שהיה מנכ"ל החברה בשנים 2008–2009. איגודי העובדים טענו כי המנכ"ל לשעבר קבע יעדים שלא היו ניתנים לביצוע וכפה העברת עובדים מתפקידם.[2]

שיעור ההתאבדות בקרב 102,000 עובדי פראנס טלקום היה 15.3 לשנה, בעוד הממוצע בצרפת עומד על 14.7 לכל 100,000 אנשים, כלומר גבוה במקצת מבחינה סטטיסטית.

במרץ 2014, פורסם כי 10 עובדים של אורנג' התאבדו מאז תחילת השנה, רובם מסיבות הקשורות ישירות בתפקידם, כך לפי האחראי בחברה על הבריאות הנפשית של העובדים. תפקיד זה נוצר לאחר גל ההתאבדויות בשנים הקודמות.[3]

האשמות באנטישמיות וחרם על ישראל[עריכת קוד מקור | עריכה]

בישראל שימש המותג אורנג' את חברת פרטנר תקשורת, מאז שהחברה הייתה בבעלות האצ'יסון ומפואה. ב-3 ביוני 2015 הודיע מנכ"ל אורנג' סטפן רישאר, במהלך מסיבת עיתונאים בקהיר: "אני הייתי מוכן לוותר על (פרטנר הישראלית) כבר מחר בבוקר". המהלך קושר ללחצים של ארגוני BDS, במטרה ליצור חרם על ישראל. יום למחרת פרסמה החברה הבהרה כי היא אכן מעוניינת בהפסקת ההתקשרות וזאת לא מסיבות פוליטיות אלא מכיוון שההסכם עם פרטנר הוא ההסכם ארוך טווח היחיד של החברה במדינה בה היא לא פועלת בעצמה והדבר נוגד את האסטרטגיה שלה.

המהלך גרר תגובות רבות בישראל, ראש הממשלה בנימין נתניהו דרש כי ממשלת צרפת תגיב ותגנה את הצהרת אורנג'. נשיא המדינה ראובן ריבלין הצטרף לקריאה של ראש הממשלה. מנכ"ל פרטנר הנכנס איציק בנבנישתי אמר כי הוא כועס על ההחלטה של אורנג' והחברה תשקול את צעדיה, בין היתר תביעה על הנזק שנגרם למותג בישראל.

ב-6 ביוני 2015 הצהיר רישאר כי דבריו הוצאו מהקשרם וכי החברה מתכוננת להישאר בישראל.[4] ב-13 ביוני הגיע רישאר לישראל, נפגש עם ראש הממשלה נתניהו, והנשיא לשעבר שמעון פרס, אך לא נפגש עם בכירי פרטנר. בביקורו חזר והתנצל על האירועים.[5] ב-16 בפברואר 2016 הפסיקה פרטנר את השימוש במותג אורנג'.

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

ויקישיתוף מדיה וקבצים בנושא אורנג' בוויקישיתוף

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]