איים באוקיינוס השקט

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
פולינזיה הצרפתית

האוקיינוס השקט עשיר באיים. מעריכים כי מספרם בין 20,000 ל-30,000. איים אלו נקראים בדרך כלל כיחידה אחת, אוקיאניה, ובאופן מסורתי הם מחולקים לשלוש קבוצות: מלנזיה, מיקרונזיה ופולינזיה.

מלנזיה ביוונית משמעותו איים שחורים.

  • הקבוצה כוללת את האי הגדול ביותר מבין איי האוקיינוס והאי השני בגודלו בעולם גינאה החדשה.

מיקרונזיה ביוונית משמעותו איים קטנים.

פולינזיה ביוונית משמעותו איים רבים.

איים נוספים רבים נמצאים באוקיינוס השקט אך לא נחשבים לחלק מאוקיאניה. ביניהם איי גלאפגוס, יפן, אינדונזיה, הפיליפינים, איי ים סין הדרומי (אנ'). האיים האלאוטיים באלסקה, גואם ואטול מידוויי השייכים לארצות הברית. סחלין ואיי קוריל השייכים לרוסיה.

מלנזיה[עריכת קוד מקור | עריכה]

גינאה החדשה[עריכת קוד מקור | עריכה]

הריבונות בגינאה החדשה נחלקת בין אינדונזיה לבין פפואה גינאה החדשה. שטח האי 786,000 קמ"ר, כשטחה של טורקיה. מספר תושביו הוא כ-7.5 מיליון, בצפיפות נמוכה של כ-8 נפשות לקמ״ר. האי שוכן באוקיינוס השקט, מצפון לאוסטרליה. החלק המערבי שייך לאינדונזיה החלק המזרחי הוא מדינה עצמאית - פפואה גינאה החדשה. האי ניחן בכמות משקעים רבה יותר ובפעילות געשית פעילה

במלחמת העולם הראשונה הייתה גינאה החדשה הגרמנית (בגרמנית: Deutsch-Neuguinea) הייתה הטריטוריה הראשונה באימפריה הקולוניאלית הגרמנית. היא הייתה מושבה גרמנית מ-1884 ועד 1914 כאשר נכבשה על ידי אוסטרליה עם פרוץ מלחמת העולם הראשונה. היא השתרעה על החלק הצפון-מזרחי של גינאה החדשה ועל כמה איים סמוכים.

במלחמת העולם השנייה היפנים פלשו לאי והתחילו לכבוש אותו מידי האוסטרלים וכמעט כבשו את כולו אך לאחר קרב ים האלמוגים וקרב מידווי, בהם ספג הצי הקיסרי היפני אבדות קשות, בהן מספר נושאות מטוסים, נאלצו היפנים להמשיך את המערכה על הקרקע, ללא סיוע אווירי מנושאות מטוסים, ושם נעצרה מתקפתם, לפני שהגיעו לפורט מורסבי. ואז האוסטרלים בעזרת האמירקאים דחקו את היפנים מחוץ לאי וחיסלו אותם

מיקרונזיה[עריכת קוד מקור | עריכה]

איי מריאנה[עריכת קוד מקור | עריכה]

איי מריאנה הצפוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

איי מריאנה הם קבוצת האיים הצפוניים ביותר שבאיי מיקרונזיה במערב האוקיינוס שטח האיים הוא 1,007 קמ"ר, מגואם עד קרוב ליפן. מבחינה פוליטית נחלקים האיים לשתי יחידות נפרדות: גואם (האי הדרומי ביותר) ואיי מריאנה הצפוניים.

ביוני 1898, במסגרת מלחמת ארצות הברית–ספרד, כבשו כוחות של ארצות הברית את איי מריאנה. ביולי 1898 הציגה ארצות הברית לספרד, בין תנאיה לסיום המלחמה, את הדרישה להעברת השליטה באחד מאיי מריאנה לידי ארצות הברית, כדי שתוכל לשמש כתחנת אספקה לאוניות של ארצות הברית. ממשלת ארצות הברית בחרה באי גואם ואילו איי מריאנה הצפוניים ואתם איי מרשל ואיי קרוליין נשארו בידי ספרד. ביוני 1899 מכרה ספרד את איי מריאנה הצפוניים לגרמניה תוך שניתנה לספרד האפשרות להחזיק באיים תחנת אספקה.

לאחר מלחמת העולם הראשונה נלקחו שטחים אלו מגרמניה, וחבר הלאומים החליט להשאיר אותם בחזקת האימפריה היפנית, מלבד גואם, שנשאר בידי ארצות הברית.

במלחמת עולם השנייה המערכה התחילה כאשר ב-15 ביוני ופלשו האמריקאים לסאיפאן. בתגובה תקף הצי הקיסרי היפני את כוחות הצי האמריקני שתמכו בפלישה, וכך התחיל ב-19 ביוני קרב ים הפיליפינים בו ספג הצי היפני תבוסה כואבת לאחר שאיבד 3 נושאות מטוסים וכ-600 מטוסים.

מאיים אלו יצא במלחמת העולם השנייה המפציץ "אנולה גיי" להפיל על יפן את פצצת האטום הראשונה בהיסטוריה.

גואם (איי מריאנה הדרומיים)[עריכת קוד מקור | עריכה]

אורכו של גואם הוא 50 ק"מ ורוחבו 6 עד 19 ק"מ, ושטחו 549 קמ"ר (שלושה רבעים מגודלה של סינגפור). גואם הוא האי ה-32 בגודלו של ארצות הברית. זהו האי הדרומי והגדול ביותר בארכיפלג איי מריאנה, כמו גם הגדול ביותר במיקרונזיה כולה.

ממלכת ספרד טענה לשליטה בו החל ממסעו של מיגל לופס דה לגאספי ב-1565 ומאז היה האי טריטוריה ספרדית עד לכיבושו על ידי ארצות הברית כחלק ממלחמת ארצות הברית–ספרד בשנת 1898

במלחמת עולם השנייה היפנים כבשו את האי גואם בתחילת המתקפה שלהם על האמיריקאים ואחרי כמה שנים האמיריקאים חזרו וכבשו את האי גואם.

האי פלאו[עריכת קוד מקור | עריכה]

הרפובליקה של פָּלָאו היא מדינת איים באוקיינוס השקט, הממוקמת כ-500 קילומטר מזרחית לפיליפינים. הרפובליקה קיבלה את עצמאותה ב-1994 מארצות הברית, והיא אחת המדינות הצעירות ביותר והקטנות ביותר בעולם. ב-1899 מכרו הספרדים את האיים לגרמניה.

במלחמת העולם הראשונה נכבשו האיים על ידי יפן מידי הגרמנים.

במלחמת העולם השנייה נערכו בהם קרבות עזים בין יפן לארצות הברית כשהאמיריקאים פלשו לפלאו להקל על הפלישה לפיליפינים

איי מרשל[עריכת קוד מקור | עריכה]

רפובליקת איי מרשל היא מדינת איים קטנה באוקיינוס השקט. המדינה ממוקמת מצפון לנאורו וקיריבטי, מזרחית למיקרונזיה ודרומית לאי וייק, השייך לארצות הברית

בשנת 1885 העבירה ספרד את איי מרשל לבעלות גרמניה, בעקבות תיווך האפיפיור ומתן פיצוי לספרד מהגרמנים. גרמניה הפכה את האיים למדינת חסות בשם גינאה החדשה הגרמנית, והקימה תחנות מסחר באיים ג'לויט ואבון לשם פיתוח מסחר הקופרה. מנהיגים מקומיים המשיכו לשלוט תחת הממשל הקולוניאלי הגרמני.

בתחילת מלחמת העולם הראשונה תפסה יפן את השליטה על איי מרשל ומיקמה את מפקדתה באי ג'לויט, שבו היה עד אז מרכז הממשל הגרמני. אחרי המלחמה ניהלה יפן את האיים כמדינת חסות במסגרת מנדט של חבר הלאומים.

במהלך מלחמת העולם השנייה, ב-31 בינואר 1944, הגיעו כוחות אמריקאיים לאטול קווג'לין וב-3 בפברואר כבשו את איי מרשל לאחר קרבות קשים באטולים קווג'לין ואנווטאק. ב-1947 הסכימה ארצות הברית יחד עם מועצת הביטחון על הקמת טריטוריית הנאמנות של איי האוקיינוס השקט – גוף בניהול אמריקאי ששלט על חלק גדול מאיי מיקרונזיה, ביניהם איי מרשל.

איי גילברט[עריכת קוד מקור | עריכה]

איי גילברט (הם חלק מהאיים הקריבטים) הם שרשרת של 16 אטולים ואיי אלמוגים באוקיינוס השקט המהווים חלק מקיריבטי (משמעות השם "קיריבטי" הוא למעשה "גילברט" בשפת האיים).

במלחמת עולם השנייה בדצמבר 1941 השתלטו היפנים על אטול מקין, ותקפו משם את טאראווה. בפברואר 1942 פינו הבריטים את טאראווה, למעט מספר מסיונרים שבחרו להישאר באי. ב-17 באוגוסט 1942 הגיעו אל האי, בשתי צוללות, 221 נחתים אמריקאים, במטרה להפתיע את היפנים. הפשיטה כשלה והובילה לביצור האיים על ידי היפנים בספטמבר 1942.

ב-20 בנובמבר 1943 כבשו כוחות נחתים אמריקאיים את האיים במסגרת קרב מקין וקרב טאראווה.

נאורו[עריכת קוד מקור | עריכה]

נאורו היא מדינת אי במיקרונזיה אשר נמצאת בדרום האוקיינוס השקט. זוהי מדינת האי העצמאית הקטנה ביותר בעולם מבחינת אוכלוסייה ושטח. נאורו נמצאת כ-4,000 ק"מ דרום־מערבית להוואי, ושכנתה הקרובה ביותר היא האי בנבה, המהווה חלק ממדינת קיריבטי.

בעקבות פריצת מלחמת העולם הראשונה, נכבש האי על ידי הצבא האוסטרלי ב-1914. לאחר המלחמה, ב-1919 חתמו אוסטרליה, בריטניה וניו זילנד על הסכם להקמת מועצה משותפת בשם מועצת הזרחה הבריטית, לניהול מכרות הזרחה באי. בשנת 1923, הפקיד חבר הלאומים בידי אוסטרליה את המנדט על האזור, יחד עם בריטניה וניו זילנד.

במלחמת עולם השנייה לאחר הפשיטות הגרמניות על נאורו בדצמבר 1940, כבשו הכוחות היפנים את האי ב-26 באוגוסט 1942. שדה התעופה שבנו היפנים על האי הופצץ במרץ 1943, תוך עיכוב אספקת המזון לאי. היפנים גירשו 1200 מתושבי האי כדי שיהיו לעבדים באיי צ'וק, מתוכם מתו 468 אנשים. לאחר כניעת יפן האי שוחרר ב-13 בספטמבר 1945, כאשר קרבה לאי ספינת קרב אוסטרלית והיפנים נכנעו.

המדינות הפדרליות של מיקרונזיה.[עריכת קוד מקור | עריכה]

המדינות הפדרטיביות של מיקרונזיה מדינה בעלת ממשל חוקתי המסתמכת מבחינה ביטחונית על ארצות הברית במסגרת הסכמי "ההשתייכות החופשית והמשתרעת על חלק משטחי קבוצת האיים מיקרונזיה. המדינה נמצאת באוקיינוס השקט, צפונית-מזרחית לפפואה גינאה החדשה. ב-1899 קנתה גרמניה את איי קרוליין מספרד והחלה שם את שלטונה.

ב-1914 השלטון הגרמני הסתיים כאשר הצי הקיסרי היפני השתלט על איי מרשל, איי קרוליין ואיי מריאנה הצפוניים.

מלחמת העולם השנייה הביאה לסיום תקופת השגשוג היחסית שהייתה בזמן השלטון האזרחי היפני. עד סוף המלחמה הושמדו רוב התשתיות באזור כתוצאה מהפצצות. האיים ואוכלוסייתם נוצלו על ידי צבא יפן עד כדי עוני מחפיר. ארצות הברית השתלטה על האיים במלחמת העולם השנייה

פולינזיה[עריכת קוד מקור | עריכה]

ניו זילנד[עריכת קוד מקור | עריכה]

ניו זילנד היא מדינת איים בדרום-מערב האוקיינוס השקט המורכבת משני איים גדולים הנקראים האי הצפוני והאי הדרומי, וכן מספר איים קטנים יותר.

ניו זילנד רחוקה כ-2,000 קילומטרים מאוסטרליה, וביניהן חוצץ ים טסמן. שכנותיה הקרובות ביותר מצפון הן קלדוניה החדשה, פיג'י וטונגה.

מלחמת העולם הראשונה[עריכת קוד מקור | עריכה]

פעולתה הקרבית הראשונה של ניו זילנד במלחמת העולם הראשונה הייתה שיגורו של חיל משלוח שיכבוש את סמואה הגרמנית. ב-6 באוגוסט 1914 הכריזה ממשלת בריטניה כי יהיה זה "שירות גדול ודחוף לאימפריה", אם ניו זילנד תכבוש את סמואה. ב-15 בחודש הפליג כוח של 1413 חיילים ו-6 אחיות ולאחר שעצר פיג'י כדי לאסוף מורי דרך ומתורגמנים וכן ספינות ליווי נוספות, נחת באפיה בירת סמואה ב-29 בחודש. למרות שרשמית לא הסכימו הכוחות הגרמניים באיים להיכנע, לא הייתה שום התנגדות וכיבוש האיים בוצע ללא קרב. יחד עם זאת, הטריטוריה הגרמנית הראשונה שנכנעה בפני כוחות חבר העמים הבריטי, הייתה טוגו במערב אפריקה ארבעה ימים מאוחר יותר. מעניין לציין כי כיבוש סמואה התנהל בסיועו של הצי הקיסרי היפני.

חיילים ניו זילנדים השתתפו בעוד מערכות במלחמה כמו בטורקיה באירופיה בארץ ישראל.

מלחמת העולם השנייה[עריכת קוד מקור | עריכה]

עם הצטרפותה של יפן למלחמה בדצמבר 1941, הקימה ממשלת ניו זילנד חיל משלוח נוסף שנקרא "חיל המשלוח הניו זילנדי השני לאוקיינוס השקט" ושירת לצדם של כוחות בעלות הברית בזירת האוקיינוס השקט. כוח זה תגבר כוחות חיל מצב שהיו מוצבים בזירה. היחידה הקרבית העיקרית של חיל המשלוח הייתה "הדיוויזיה השלישית הניו זילנדית". עם זאת, הדיוויזיה מעולם לא נלחמה כגוף עצמאי. הבריגדות שהרכיבו אותה היו מעורבות כגופים עצמאיים למחצה בפעולות של כוחות בעלות הברית באיי שלמה ובאיים נוספים.

חיילים ניו זילנדים השתתפו במערכה על יון, כרתים, אפריקה הצפונית, איטליה.

קיריבטי[עריכת קוד מקור | עריכה]

קיריבטי או קיריבס היא מדינת איים באוקיינוס השקט, משני עברי קו המשווה. השוכנת במרכז האוקיינוס השקט הטרופי. 33 האטולים של המדינה מפוזרים על פני 3,500,000 קמ"ר. המדינה כוללת את איי גילברט, ליין, פניקס ובנבה.

במהלך מלחמת העולם השנייה האיים נכבשו והוחזקו על ידי יפן בין השנים 1941–1943. בנובמבר 1943 כבשו האמריקאים את אטול טאראווה במה שנודע כקרב טאראווה.

ניסויים גרעיניים נערכו באזור סביב אחד האטולים, קריטימטי (אי חג המולד), על ידי בריטניה בסוף שנות החמישים, ועל ידי ארצות הברית בשנת 1962.

הוואי[עריכת קוד מקור | עריכה]

הוואי היא קבוצת איים באוקיינוס השקט המהווה את המדינה ה-50 בארצות הברית. זוהי המדינה הדרומית ביותר בה והיא שוכנת במרחק של כ-4,000 קילומטרים מהחוף המערבי של ארצות הברית.

במלחמת עולם השנייה ב-7 בדצמבר 1941 תקפו מטוסים של האימפריה היפנית את בסיס חיל הים האמריקאי בפרל הארבור שבאי אואהו. המתקפה על פרל הארבור הובילה להצטרפות ארצות הברית למלחמת העולם השנייה.

סמואה[עריכת קוד מקור | עריכה]

המדינה העצמאית של סמואה או בקיצור סמואה היא מדינת איים בדרום האוקיינוס השקט. בין השנים 1900 לבין 1914 נקראה סמואה הגרמנית, ובין השנים 1914, למן כיבוש סמואה הגרמנית בידי ניו זילנד, לבין 1997, היה שמה סמואה המערבית.

ב-29 באוגוסט 1914, בתחילת מלחמת העולם הראשונה, נכבשה סמואה הגרמנית על ידי חיל משלוח מניו זילנד.

במלחמת עולם השנייה סמואה שלחה חיילים רבים שנלחמו יחד עם כוחות ניו זילנד במהלך המלחמה. כאשר הכוחות האמריקאים נכנסו לסמואה והשתמשו בה כנמל, אותרו ארבע צוללות בעת כניסתן לעיר הבירה של סמואה, אפיה. הכוחות הסמואיים הגיבו בירי והטביעו את הצוללות הירוג'ימי ושיג'ומקי.

סמואה האמריקנית[עריכת קוד מקור | עריכה]

סמואה האמריקנית היא אזור מבודד של ארצות הברית, הממוקם בדרום האוקיינוס השקט, מזרחית לסמואה.

במהלך מלחמת העולם השנייה, עלה מספר כוחות חיל הנחתים של ארצות הברית שהיו מוצבים בסמואה על האוכלוסייה המקומית ולכך הייתה השפעה תרבותית רבה. גברים סמואנים מגיל 14 ומעלה קיבלו אימון צבאי על ידי סגל צבא ארצות הברית. סמואנים שירתו בתפקידים שונים במהלך המלחמה, כולל בתפקידים קרביים, בתפקידי רפואה, בתפקידי קשרים ובתיקוני ספינות.

אי הפסחא[עריכת קוד מקור | עריכה]

אִי הַפַּסְחָא (בשפת הרפה נוי, שהיא שפת האי, הוא נקרא: רַפַּה נוּי; בספרדית: Isla de Pascua) הוא אי בדרום-מזרח האוקיינוס השקט. זהו האי המיושב המבודד ביותר בעולם. נקודת היישוב הקרובה אליו ביותר הוא האי פיטקרן במרחק של 2,072 קילומטרים, והנקודה היבשתית הקרובה ביותר שוכנת בחוף אמריקה הדרומית במרכז צ'ילה במרחק של 3,658 קילומטרים.

פולינזיה הצרפתית[עריכת קוד מקור | עריכה]

פולינזיה הצרפתית היא קולקטיב מעבר לים של צרפת בדרום האוקיינוס השקט. היא מורכבת ממספר קבוצות איים פולינזים. הקבוצות העיקריות הן איי החברה (שבהם האי טהיטי, שבו ממוקמים מרכז השלטון הצרפתי ומקום מושבה של הבירה פפאטה), איי מרקיז, איי טואמוטו, איי גמבייה ואיי אוסטרל.

לקריאה נוספת[עריכת קוד מקור | עריכה]

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]