אקרוטירי ודקליה

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
אזורי הבסיס הריבוניים של אקרוטירי ודקליה
Sovereign Base Areas of Akrotiri and Dhekelia
Flag of the United Kingdom.svg Royal Coat of Arms of the United Kingdom.svg
דגל סמל
Cyprus SBAsInRed.png
המנון לאומי אלוהים נצור את המלכה
יבשת אירואסיה
שפה רשמית אנגלית, יוונית
עיר בירה
(והעיר הגדולה ביותר)
אפיסקופי קנטונמנט
34°40′0″N 32°51′0″E / 34.66667°N 32.85000°E / 34.66667; 32.85000
משטר מונרכיה חוקתית
ראש המדינה
- מלכה
- מנהל
מלכה
אליזבת השנייה
ויליאם סטייסי ,מרשל בחיל האוויר המלכותי מפקד הכוחות הבריטים בקפריסין
שטח[1]
- דירוג עולמי
254 קמ"ר 
214 בעולם
אוכלוסייה 
()

- דירוג עולמי של אוכלוסייה
- צפיפות
- דירוג עולמי של צפיפות

נפש 
(ללא דירוג)
נפש לקמ"ר
(ללא דירוג)
מטבע אירו ‏ (EUR)
אזור זמן UTC +2
קידומת בינלאומית 357
מפת אקרוטירי (השטח המערבי)
מפת דקליה (השטח המזרחי)

אקרוטירי (אנגלית: Akrotiri; יוונית: Ακρωτήρι; טורקית: Agrotur) ודקליה (אנגלית: Dhekelia; יוונית: Δεκέλεια; טורקית: Dikelya) הם שני בסיסים של הצבא הבריטי בקפריסין, המהווים שטח בסיס ריבוני של הממלכה המאוחדת.

הבסיסים, המצויים באזורים בעלי חשיבות אסטרטגית לחופי הים התיכון, הושארו כשטחים בריטיים בעת שהפכה קפריסין ממושבה בריטית למדינה עצמאית באוגוסט 1960.

היסטוריה[עריכת קוד מקור | עריכה]

באמצע שנות ה-50, אל מול התרופפות האחיזה של הממלכה המאוחדת באזור תעלת סואץ, הוחל בהקמת מספר מחנות צבא בקפריסין. אלו כללו את דקליה ואת בסיס אקרוטירי[2], שהיה שדה התעופה הגדול ביותר במזרח התיכון בשנות ה-50[3]. הבסיסים היו ממוקמים באתרים בעלי חשיבות אסטרטגית - במזרח הים התיכון, בקרבת תעלת סואץ.

בחוזה האחריות (Treaty of Guarantee) משנת 1960, שנקבע בעת מתן העצמאות למושבה הבריטית קפריסין, נקבעו אזור הבסיסים כבסיסים בריטיים ריבוניים[4], לאור חשיבותם האסטרטגית.

בשנים שבין 1960 - 1964 שילמו הבריטים דמי חכירה בגין השימוש בשטח, אולם בשל המחלוקת הקפריסאית של שנת 1964 הפסיקו הבריטים לשלם את דמי החכירה, וממשלת קפריסין ממשיכה לטעון שהם מגיעים לה. באוקטובר 1964 קיימו קפריסאים יוונים מהשמאל הפגנות נגד קיום הבסיסים באי[5]. בשנת 1968 השתתפו מטוסים מאקרוטירי בחיפוש אחרי הצוללת אח"י דקר[6]. הבסיס גם שימש את מטוסי ארצות הברית במעקב אחר המצב בתעלת סואץ[7] ובסיני[8].

ביולי 1974 קיבל מקאריוס השלישי, הנשיא שהודח בהפיכה, מקלט מדיני בשטח הבסיסים[9]. בלחימה שפרצה לאחר מכן, מצאו אזרחים שברחו מהקרבות מפלט בבסיסים[10] ומהם הועברו לבריטניה במטוסים של חיל האוויר הבריטי[11].

פלישת טורקיה לקפריסין בשנת 1974 לא השפיעה על מעמדם של הבסיסים מאחר שבריטניה לא השתתפה בלחימה, והטורקים לא נכנסו לאזורים הבריטיים מחשש למלחמה עם בריטניה (בזכות זה נותרה איה נאפה בשליטה יוונית, מאחר שהבסיס ניצב בינה לבין הכוחות הטורקיים). בסוף 1974 צמצמה בריטניה את כוחותיה בבסיסים באי, אך הותירה במקום נשק גרעיני[12].

פוליטיקה[עריכת קוד מקור | עריכה]

תחנת משטרה באקרוטירי

שטח הבסיסים מנוהל על ידי "המנהלן של שטחי הבסיסים הריבוניים" (the Administrator of the Sovereign Base Areas) שהוא מפקד הכוחות הבריטיים בקפריסין. המנהלן ממונה על ידי המונרך הבריטי בעצת שר ההגנה הבריטי. הוא מהווה הן את הרשות המחוקקת והן את הרשות המבצעת, ומשמש למעשה כמושל השטח.

משפט[עריכת קוד מקור | עריכה]

בבסיסים פועלת מערכת משפטית עצמאית הנפרדת מזו הקפריסאית וחלים בה חוקי מושבת קפריסין נכון לאוגוסט 1960 (בשינויים הנדרשים). בשטחים מצויה הן מערכת בתי משפט אזרחיים והן מערכת בתי משפט צבאיים.

גאוגרפיה[עריכת קוד מקור | עריכה]

הכפר אקרוטירי

אקרוטירי ודקליה מהווים 3% משטחי היבשה של קפריסין (254 קמ"ר) מהם 122 קמ"ר באקרוטירי ו-132 קמ"ר בדקליה. 60% מהשטחים מצויים בבעלות פרטית (בין של אזרחים קפריסאים ובין של אזרחים בריטיים) ויתרת השטח מהווה שטח צבאי המצוי בחזקת הכתר הבריטי.

אקרוטירי ממוקמת בדרום מערב האי, בקרבת העיר לימסול. דקליה ממוקמת בדרום מזרח האי, בקרבת לרנקה. אקרוטירי גובלת בשטחי רפובליקת קפריסין ודקליה גובלת הן בשטחי רפובליקת קפריסין והן בשטחי האו"ם המפרידים בין רפובליקת קפריסין לבין הרפובליקה הטורקית של צפון קפריסין.

הכפרים קסילוטימוו ואורמידליה הם מובלעות קפריסאיות בשטח בסיס דקליה.

דמוגרפיה[עריכת קוד מקור | עריכה]

בעת שהוקם השטח העצמאי של הבסיסים נקבעו גבולות השטחים במטרה שמספר מועט של אזרחים יהיו בשטח. כיום כ-14,000 תושבים מתגוררים בשטחים מהם כ-7,000 אזרחי קפריסין וכ-7,000 חיילים ובני משפחותיהם. כל אזרח קפריסאי המתגורר בשטח זכאי לקבל אזרחות של מושבה בריטית (British Overseas Territories citizenship), אולם קפריסאים אלו אינם זכאים לאזרחות בריטית מלאה.

כלכלה[עריכת קוד מקור | עריכה]

כלכלתם של התושבים המקומיים מתבססת על סיפוק צורכי הבסיסים הצבאיים ועל חקלאות.

תחבורה ותקשורת[עריכת קוד מקור | עריכה]

הכבישים הקפריסאים עוברים בשני האזורים. אין נמל תעופה ציבורי בתוך השטחים, אבל בסיס האוויר אקרוטירי של חיל האוויר המלכותי נמצא שם, שיש לו מסלול מתאים לטיסות למרחקים ארוכים, אך אינו משמש לטיסות מסחריות.

אזורי הבסיס מהווים חלק מקידומת הטלפון של הרפובליקת קפריסין, תוך שימוש בקידומת הבינלאומית 357+. מספרים קוויים נמצאים באותו פורמט בן 8 ספרות, כאשר ארבע הספרות האחרונות הן מספרי ההרחבה. המספרים בדקליה מתחילים עם הספרות 2474, ואילו אלה באקרוטירי מתחילים עם הספרות 2527. שירותי הדואר מסופקים על ידי משרד הדואר של הצבא הבריטי. הדואר אל אקרוטירי מופנה אל BFPO 57, בעת שהדואר אל דקליה ואל אייקוס ניקולאוס מופנה אל BFPO 58.

ראו גם[עריכת קוד מקור | עריכה]

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

ויקישיתוף מדיה וקבצים בנושא אקרוטירי ודקליה בוויקישיתוף

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]