חשוון
| ||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
בשנת ה'תשפ"ד אין ל' בחשוון
| ||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
| ||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
חשוון או חשון, בשמו המלא נקרא מרחשוון או מרחשון (מאכדית: waraḫsamna[1][2]), הוא חודש בלוח הבבלי ובלוח העברי, השמיני במספר לפי המסורת המקראית, והשני לפי מסורת חז"ל. חודש זה חל בסתיו.
בלוח הקבוע
[עריכת קוד מקור | עריכה]אורכו של חודש חשוון משתנה. בשנה "חסרה" ובשנה "כסדרה" אורכו 29 יום,[3] ואילו בשנה "שלמה", כלומר בפחות ממחצית השנים,[4] אורכו 30 יום. א' בחשוון יכול לחול בימים שני, רביעי, חמישי ושבת.
שם החודש
[עריכת קוד מקור | עריכה]שמו המקורי של החודש כפי שהוא נקרא בפי חז"ל הוא מרחשוון (וכך הוא משמש בהלכות שונות, למשל: דיני גט - בו' אחת)[5], אך החל מהמאה ה-15[6] רבים נוהגים לקרוא לחודש בשם המקוצר, "חשוון". בכמה כתבי יד אשכנזיים מימי הביניים מופיעה הצורה "שוון".[7]
מקור השם מרחשוון הוא בצירוף המילים האכדי "וַרְחֻ-שַׁמְנֻ", שפירושו, וַרְחֻ = יֶרַח, חודש; שַׁמְנֻ = שמיני[2]. מכיוון שהאותיות ו' וּ-מ' הן עיצורים שפתיים, לעיתים קורה שהן מתחלפות זו בזו. וכך נוצרו שני חילופים ב"וורחשמן" שהפך ל"מרחשוון": האות ו במלה הראשונה הוחלפה בשלב כלשהו באות מ, וה-מ' במלה השנייה הוחלפה באות ו'.[8] גם התלמוד מעיד ש"שמות חודשים עלו בידם מבבל".[9]
יש חוקרים המטילים ספק בהסבר זה, בין השאר על סמך העובדה כי אף לא אחד מן החודשים האחרים קרוי על שם מספרו הסידורי אלא על שם אלילים או תופעות עונתיות.[10] בעבר היו חוקרים, כמו אברהם אפשטיין, שקישרו בין השם לאל הפיניקי המוזכר בכתובת אשמן מארח.[11] בעילמית נקרא החודש מַרְכַּשַׁנַשׁ.
ככל הנראה, בעקבות קריאה מוטעית, נקרא החודש ברוב תפוצות ישראל מַר־חֵשְוָן, מה שהביא להתייחסות ל"מר" כאל קידומת, ובסוף הביא להשמטתה. ככל הנראה, חיתוך השם המקורי הוא מְרַח־שְׁוָן, וכך הוא נשתמר בהגיית יהודי תימן עד ימינו. בביתא ישראל החודש נקרא תשואן.
השם בול
[עריכת קוד מקור | עריכה]בתנ"ך החודש נקרא ירח בול, בפסוק: ”וּבַשָּׁנָה הָאַחַת עֶשְׂרֵה בְּיֶרַח בּוּל הוּא הַחֹדֶשׁ הַשְּׁמִינִי, כָּלָה הַבַּיִת לְכָל-דְּבָרָיו וּלְכָל-מִשְׁפָּטָו...”[12].
רש"י מפרש שם זה: "הוא מרחשון שהעשב בלה בשדה ובוללין לבהמה מן הבית"[13].
רד"ק מפרש "נקרא כן מפני הגשמים שמתחילין בו, עניין מבול". בילקוט שמעוני מובא מדרש המסביר את הורדת האות "מ" מהמילה מבול בכך שעם בניית בית המקדש פסקו גשמי הזעף שירדו עד אז[14].
בילקוט שמעוני[14] מובא גם הסבר המבוסס על דברי בראשית רבה שבתקופת תשרי "הארץ עשויה בולים בולים (=גושים, גושים) של אדמה"[15].
סמלים ומאפיינים
[עריכת קוד מקור | עריכה]החיתוך המוטעה מַר־חֵשְוָן הביא לסברות שונות לפירושה של הקידומת "מר"[16]:
- בחודש זה מתחיל הגשם, ומר היא גם טיפת מים (ככתוב: ”הֵן גּוֹיִם כְּמַר מִדְּלִי”[17]).
- חודש זה נחשב כחודש בעל טעם מר – אין בו שום חג או אירוע משמח ואף קרו בו, לפי המסורת, מאורעות מצערים.
- תואר כבוד לחודש.
בספר יצירה[18] מצוין מזלו של חודש חשוון - מזל עקרב. בלוח השנה במגילות קומראן מזל חשוון הוא מזל קשת.
מועדים עיקריים
[עריכת קוד מקור | עריכה]- תענית בה"ב - מנהג אשכנז לצום בימים שני, חמישי ושני שלאחר ראש חודש חשוון
- ז' בחשוון: שאלת גשמים מתחילה להיאמר בארץ ישראל
- כ"ט בחשוון: סיגד, חג במסורת ביתא ישראל
בהיסטוריה של עם ישראל
[עריכת קוד מקור | עריכה]- י"א בחשוון: על פי ספר היובלים ומדרש תדשא, נולד בנימין ונפטרה רחל אימנו
- י"ב בחשוון: נרצח ראש הממשלה יצחק רבין
- י"ז בחשוון: לדעת רבי אליעזר החל המבול
קישורים חיצוניים
[עריכת קוד מקור | עריכה]
- ש"ז כהנא, מר חשוון
- מר-חשוון במסורת ישראל, שמואל חגי
- חודש מרחשוון בספר התודעה, אליהו כי טוב
- תכנים לחודש חשוון במרכז הפדגוגי הווירטואלי של רשת מורשה.
- חשוון ומרחשוון, באתר האקדמיה ללשון העברית, 7 באוקטובר 2010
אילון גלעד, מדוע נקראים החודשים העבריים בשמותיהם?, באתר הארץ, 8 באוקטובר 2016
הערות שוליים
[עריכת קוד מקור | עריכה]- ^ חודשי השנה העברית, באתר האקדמיה ללשון העברית, 8 בספטמבר 2015
- ^ 1 2 W. Muss-Arnolt, The Names of the Assyro-Babylonian Months and Their Regents, Journal of Biblical Literature 11, 1892, עמ' 160–176 doi: 10.2307/3268813
- ^ כ-55.1% מכלל השנים
- ^ ביתר דיוק 44.9%
- ^ דוגמאות: תלמוד בבלי, מסכת ראש השנה, דף י"א, עמוד ב'; תרגום יונתן בן עוזיאל, ספר דברים, פרק י"א, פסוק י"ד; אסתר רבה, פרשה ז', פסקה י"א.
- ^ קולופון משנת ה'ר"ט (1448) וקולופון משנת ה'רי"א (1450)
- ^ למשל סידור מנהג אשכנז המערבי מהמאה הראשונה באלף השישי
- ^ ארי זיבוטפסקי, חשוון, מר-חשוון או מרח-שוון?, דף שבועי אוניברסיטת בר-אילן 1288, בראשית תשע"ט
- ^ תלמוד ירושלמי, מסכת ראש השנה, פרק א', הלכה ב' (דף ו, עמוד א).
- ^ אברהם אפשטיין, מקדמוניות היהודים, עמוד 24.
- ^ מקדמוניות היהודים עמודים 23—30
- ^ ספר מלכים א', פרק ו', פסוק ל"ח.
- ^ רש"י, ספר מלכים א', פרק ו', פסוק ל"ח
- ^ 1 2 ילקוט שמעוני, מלכים א' ו' סימן קפד, אתר דעת
- ^ בראשית רבה, פרשה י"ג, פסקה י"ב
- ^ האקדמיה ללשון העברית חשוון ומרחשוון
- ^ ספר ישעיהו, פרק מ', פסוק ט"ו.
- ^ פרק ה' משנה י"ד.
| חודשים עבריים | ||
|---|---|---|
|
