אלעזר הכהן מפולטוסק
 | |
| לידה |
אוגוסט 1791 א' באב תקנ"א ורשה, האיחוד הפולני-ליטאי |
|---|---|
| פטירה |
13 בנובמבר 1881 (בגיל 90) כ"א בחשוון תרמ"ב סוכטשוב, האימפריה הרוסית |
| כינוי | רבי אלעזר פולטוסקר |
| מדינה | האיחוד הפולני-ליטאי, דוכסות ורשה, פולין הקונגרסאית, האימפריה הרוסית |
| מקום מגורים | ורשה, פולטוסק, מאקוב מזובייצקי, פלוצק, סוכטשוב |
| מקום פעילות | פולין |
| השתייכות | חסידות פשיסחה |
| תחומי עיסוק | קבלנות, רבנות |
| רבותיו | רבי יעקב לורברבוים, רבי שמחה בונים מפשיסחה, רבי מנחם מנדל מקוצק, רבי יצחק מאיר אלתר, רבי אברהם לנדא |
| חיבוריו | "חידושי מהרא"ך", "זכרון נפלאות", "אבות דר' אלעזר" |
| בת זוג | בריינדל בת רבי יעקב לורברבוים |
| אב | זאב וולף הכהן |
| אם | שרה רחל |
| צאצאים | ראו להלן |
  | |
רבי אלעזר הכהן מפולטוסק (א' באב ה'תקנ"א, אוגוסט 1791 – כ"א בחשוון ה'תרמ"ב, 13 בנובמבר 1881) היה פוסק הלכה ומנהיג דתי מפורסם בפולין, ומראשי תנועת החסידות בה. רבן של פולטוסק, מאקוב מזובייצקי, פלוצק, וסוכטשוב. חתנו של רבי יעקב לורברבוים, ומחבר "ליקוטי מהרא"ך".
ביוגרפיה[עריכת קוד מקור | עריכה]
פרק זה טעון עריכה. אנא תרמו לוויקיפדיה ועזרו לערוך אותו. ייתכן שתמצאו פירוט בדף השיחה. הסיבה היא: יש להביא גם שנים כלליות בסמוך לשנים עבריות.נולד בוורשה לזאב וולף הכהן (לייפציגר) – קבלן ובנקאי אמיד שהיה מקורב למגיד מקוז'ניץ, מראשי יהדות ורשה, ולשרה רחל. בצעירותו למד אצל רבי זאב וולף מלאסק, ובגיל 14 נשא את בתו בריינדל בתו של רבי יעקב לורברבוים מליסא. אחרי נישואיו התגורר כשנתיים בליסא, שם הוסמך להוראה על ידי חותנו ורבי עקיבא איגר, ובשנת תקס"ז שב להתגורר בוורשה.
בוורשה התקרב לרבי שמחה בונים מפשיסחה שהיה לרבו המובהק. אחריו נסע לתלמידו רבי מנחם מנדל מקוצק ולרבי יצחק מאיר אלתר מגור. רבי אלעזר היה מראשי החסידים בפשיסחה וממשיכיה, ונחשב לבעל סמכות רבה, הן כרב ופוסק, והן כמנהיג חסידי. אחרי פטירתו של רבי יצחק מאיר, השפיע על ידידו רבי אברהם לנדא מטשכנוב לכהן כאדמו"ר ונסע אליו כחסיד. אף שנמנה עם חסידי פשיסחה וקוצק נסע גם לרבי אברהם יהושע השיל מאפטא ולרבי ישראל מרוז'ין.
בתחילה נמנע רבי אלעזר מלכהן ברבנות (כנראה בעקבות חמיו שהתפטר מרבנותו); באמצעות ההון שירש מאביו עסק במסחר, עד שהפסיד את כל כספו במכרז לבניית מצודת ורשה (פו'), לאחר שפקיד ממשלתי הבטיח לספק איכרים משוחררים ככוח עבודה זול, אך לא עמד בהבטחתו.
רבי אלעזר פנה לחפש משרת רבנות (בשנת תקצ"ט אף הוצע כמועמד לרבנות ורשה), ובשנת ה'תר"ד, נבחר רבי אלעזר לכהונתו הראשונה ברבנות פולטוסק, ממנה עבר למאקוב מזובייצקי אחרי פטירת רבה – רבי שרגא פייבל מגריצא בשנת תר"ט. במאקוב סבל ממחלוקת עם חסידי וורקא, ובסביבות שנת תרי"ב עבר לסוכטשוב. בשנת תרט"ו נבחר לרבה של פלוצק בעידודו של רבי מנחם מנדל מקוצק.
בפלוצק נקלע לסכסוך קשה עם חלק מחברי הקהילה שנטו למודרנה ולהשכלה. לאחר ניסיון פשרה כושל שיזמו רבי יחיאל מאיר מגוסטינין ורבי נתן פוזנר מנובידבור, הוא עזב את העיר בשנת תרכ"א, בניגוד לדעתם של רבי יצחק מאיר מגור ורבי דב בריש מייזלס. ושב לפולטוסק אחרי שממלא מקומו רבי ישראל יהושע טרונק עזב את העיר. מפולטוסק היגר שוב כעבור כמה שנים לסוכטשוב ובה נפטרה אשתו בה' באייר תרל"א.
נפטר בשבת פרשת וירא, כ"א בחשוון תרמ"ב. בהלווייתו הספידוהו רבי ישראל יהושע מקוטנא ורבי חיים אלעזר וקס. כממלא מקומו ברבנות סוכטשוב נבחר רבי אברהם בורנשטיין.
פעילות ציבורית[עריכת קוד מקור | עריכה]
רבי אלעזר היה מעורב בחיים הציבוריים של יהדות פולין, ונטל חלק בעסקנויות שונות למען הכלל, בדומה לאביו שהיה מראשי קהילת ורשה, הודות לשליטתו בפולנית, גרמנית ורוסית.
בפולמוס אתרוגי קורפו, לא הסכים רבי אלעזר להצטרף לדעתם של האוסרים – לבקשת רבי חיים אלעזר וקס. בין השאר עקב מנהגם של רבים מצדיקי תנועת החסידות לברך עליהם[1].
בשנת תרל"ח ניסה לשדל את רבי ברוך יצחק ליפשיץ, בנו של רבי ישראל ליפשיץ לשבור את לוח הדפוס בחיבורו של אביו "תפארת ישראל" שכלל את "דרוש אור החיים" שבו הכיר בידיעות על גילוי שכבות קדומות לתקופת בריאת העולם המסורתית, והסביר זאת בכך שהעולם נברא וחרב פעמים אחדות לפני בריאתו במצבו הנוכחי. רבי אלעזר ראה בדעות אלו כפירה וביקש מר' ברוך יצחק להציל את כבודו של אביו בכך שיכיר בטעותו ויפסיק להדפיס דברים אלו במהדורות הרבות של ספרו. הרב ליפשיץ סירב לבקשה[2].
משפחתו[עריכת קוד מקור | עריכה]
- אחיו משה (היה צעיר מרבי אלעזר בכ-30 שנה) – מראשי המשכילים בוורשה וממייסדי בית הכנסת טלומצקה (1892–1820).
- בתו חיה ינטל – נישאה לרבי דוד דב מייזלש, רבה של לאסק ומחבר "חידושי הרד"ד", אחרי פטירתה נשא את אחותה שיינדל.
- נכדו רבי מאיר ורשביאק – רבו של פרבר מונקאטוב שבוורשה.
- נכדו רבי יוסף פצנובסקי.
- נינו רבי צבי הירש מייזליש.
- בנו רבי צבי הירש הכהן – רבה של זגירז' (תקפ"ח – תרנ"ח).
- חתנו רבי שלמה יהודה לייב הכהן, רבה של זגירז'.
- בנו רבי יהושע הכהן.
- בנו רבי אברהם – מו"צ בוורשה.
- בנו רבי יחיאל מיכל – רבה של זקרוצ'ים.
- בנו רבי משה – מחסידי איזביצה.
- בנו רבי זאב וולף.
ספריו[עריכת קוד מקור | עריכה]
- מספד תמרורים, הספד על רבי שלמה זלמן ליפשיץ, ורשה תקצ"ט.
- זכר צדיק יסוד עולם, הספד על רבי יצחק מאיר אלתר, ורשה תרכ"ו.
- נחל בכי, הספד על רבי אברהם לנדא, ורשה תרל"ה.
- חידושי מהרא"ך, על התלמוד, והשולחן ערוך, החלק הראשון הודפס בוורשה בשנת תרנ"ח, על ידי בנו רבי יהושע, והחלק השני בשנת תרע"ג. לספר צורפו נספחים מאת חתנו של המחבר, ומאת נכדו רבי יחיאל מיכל.
- אבות דר' אלעזר, על מסכת אבות, עם פירשו "תפארת דוד" מאת חתנו, ורשה תר"נ.
- זיכרון נפלאות – הגדה של פסח, הודפסה על ידי בני המחבר בוורשה תר"מ.
קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]
- רבי אברהם יצחק ברומברג, "רבי אלעזר הכהן מפולטוסק", בתוך: סיני (כתב עת), קובץ ע"א, (חלק ה-ו), ירושלים תשל"ב, באתר אוצר החכמה (צפייה חופשית – מותנית ברישום).
- שלמה גרינשפן, "הרב ר' אלעזר כהן - ועירו", בתוך: ספר פלוצק, תל אביב תשכ"ז, עמ' 102, באתר אוצר החכמה (צפייה חופשית – מותנית ברישום).
- גדליה אברלנדר (עורך), "מכתב לבנו של בעל תפארת ישראל בקשר לספרי אביו" (בתוספת הקדמה ביוגרפית קצרה), אור ישראל, גיליון י (שנה ג, ב), ניו יורק תשנ"ח, עמ' קנ"ג–קנ"ו, באתר אוצר החכמה (צפייה מוגבלת למנויים)
- חיבוריו
- חידושי מהרא"ך - א, ורשה תרנ"ח, באתר אוצר החכמה.
- חידושי מהרא"ך - ב, ורשה תרע"ג, באתר אוצר החכמה.
- אבות דר' אלעזר <תפארת דוד>, ורשה תר"ן, באתר אוצר החכמה.
- הגדה של פסח <זכרון נפלאות>, ורשה תר"ם, באתר אוצר החכמה.
- מספד תמרורים, ורשה תקצ"ט, באתר אוצר החכמה.
- זכר צדיק יסוד עולם, ורשה תרכ"ו, באתר אוצר החכמה.
- נחל בכי, ורשה תרל"ה, באתר אוצר החכמה.
הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]
- ^ חידושי מהרא"ך - א', סימן תרמ"ח, ורשה תרנ"ח, עמ' 123, באתר אוצר החכמה (צפייה חופשית – מותנית ברישום).
- ^ גדליה אוברלנדר, "מכתב לבנו של בעל תפארת ישראל בקשר לספרי אביו", בתוך: קובץ תורני אור ישראל <מאנסי> - י (שנה ג ב), ניו יורק תשנ"ח, עמ' קנ"ג, באתר אוצר החכמה (צפייה מוגבלת למנויים).