אלזרנוג–אבו קוידר
 | |
| השכונה המערבית של הכפר | |
| מדינה |
 ישראל |
|---|---|
| מועצה אזורית | מועצה אזורית בני שמעון |
| אוכלוסייה | |
| ‑ בכפר בלתי מוכר | 5,000 |
| קואורדינטות | 31°11′57″N 34°55′13″E / 31.199166666667°N 34.920277777778°E |
אלזרנוג–אבו קוידר (בערבית: الزرنوق – ابو قويدر) הוא כפר ערבי בדואי לא מוכר בצפון הנגב, הממוקם כ־14 ק"מ מדרום־מזרח לבאר שבע בסמוך לכביש 25 המחבר בין באר שבע לדימונה.
מיקום ורקע היסטורי[עריכת קוד מקור | עריכה]
אל־זרנוג ישוב על תערובת של אדמות מדינה, אדמות בבעלות בדואים שאינם משבט אבו קוידר, וכן שטח של כ–650 דונם שנקנו בשנות ה–30 של המאה הקודמת על ידי יהודים. החלק בבעלות יהודית הוא 12.5% מכלל שטחי אדמות הכפר.[1]
בכפר גובלים מספר כפרים לא מוכרים: ביר אל-משאש ממזרח, הכפר ח'שם זנה ממערב, ביר אל-חמאם מצפון והכפר אבו תלול מדרום. מקור השם בוואדי אלזרנוג הממוקם מצפון לכפר (קרוב לוואדי באר שבע) ומשמעות המילה אלזרנוג בערבית היא "נהר קטן".[2]
אוכלוסייה[עריכת קוד מקור | עריכה]
לפי אומדנים לא רשמיים, גרים בכפר כ-5,000 תושבים[3] אוכלוסיית אלזרנוג-אבו קוידר מורכבת ממספר משפחות: ממשפחת אבו קוידר, אל-אעסם, אל-ראפאייעה ואבו מאדי ומשפחות נוספות. משפחת אבו קוידר היא המשפחה הגדולה ביותר ומונה כ-3,000 נפשות על כן הכפר מוכר גם כן בשם אבו קוידר.
תושבי הכפר מתפרנסים בעיקר עבודות בנייה, תשתיות, נהיגה על משאיות, רעיית צאן וחקלאות.
מוסדות ושירותים[עריכת קוד מקור | עריכה]
אלזרנוג–אבו קוידר אינו ישוב מוכר על ידי רשויות המדינה, תושבי הכפר אינם זכאים לשירותים בסיסיים כתחבורה, בריאות חינוך, חיבור למערכת ביוב וחשמל. תושבי הכפר מתבססים ליצור חשמל סולארי.
לאחר מאבק ממושך של תושבי הכפר ועתירה לבג"ץ[4], בשנת 2000 נוסד בית ספר יסודי, בשם "נווה מדבר"[5] (בערבית: واحة الصحراء). בשנת 2004 הוקמה בכפר מרפאה במבנים זמניים המשרתת את תושבי הכפר ותושבים מהכפרים הסמוכים, ובשנת 2019 נבנה בכפר בית ספר תיכון. בעקבות בניית התיכון נבנה כביש המחבר בין כביש 25 לבין בית הספר התיכון. מעבר לכך, אין מערכת כבישים סלולה בכפר.
בכפר פועל מועדון לאמנויות לחימה בשם "גיבורי המדבר"[6] (בערבית: أبطال الصحراء) אשר נוסד בשנת 2004 והשתתף בתחרויות מקומיות ובינלאומיות[7].
בכפר מסגד ותיק שנבנה בשנת 1979 ונחשב למסגד הראשון שנבנה בכפרים הבלתי מוכרים.
הסכסוך סביב הבעלות על אדמות הכפר[עריכת קוד מקור | עריכה]
מדינת ישראל החילטה להעביר את תושבי אלזרנוג–אבו קוידר לרהט. תושבי אלזרנוג–אבו קוידר ועיריית רהט תנגדו למהלך. התוכנית שנדונה בוועדה המחוזית לתכנון ובניית דרום בתאריך 29 בינואר 2017 ביקשה לאשר את תוכנית מתחם 11, המבקשת להעביר את תושבי הכפר למתחם 11 בעיר רהט.[8][9] התוכנית נתקלה בהנגדויות מצד המועצה האזורית בני שמעון הוועדה המקומית לתכנון ולבנייה רהט ותושבי הכפר.
עיריית רהט התנגדה לתוכנית וטענה שהיא תגביר את מצוקת הדיור בעיר וכי לרהט אין את אפשרות לקלוט כפר שלם. תושבי אלזרנוג הגישו, יחד עם עמותת במקום, התנגדות לתוכנית וטענו כי הכפר, על אף השירותים הציבורים הדלים בו, הוא קהילה אורגנית של משפחת אבו קוידר, המבקשת להמשיך להתגורר בכפר ולשמור על אורח חיים כפרי-חקלאי. התושבים ביקשו להכיר אלזרנוג כישוב קבע.[10] כן, תוכנית מטרופולין באר שבע ייעדה את מרחב הכפר אלזרנוג לאזור שניתן להסדיר בו יישובים בדואים.
הוועדה המחוזית קיימה חמישה דיונים בהתנגדויות, והורתה ל"רשות להתיישבות הבדואים" להגיע להסכמות עם עיריית רהט בעניינים שונים.[8] ב-27 בנובמבר 2017 קיימה הוועדה המחוזית דיון בתוכנית, שבו התברר כי הושגו הסכמות בכמה נושאים, אולם הנושאים העיקריים בהתנגדות עיריית רהט נותרו שנויים במחלוקת.[8]
בכפר אירעו כמה מקרים של הריסות בתים[11] בשל בנייה בלתי חוקית. במסגרת תוכנית פראוור, עתידו של הכפר אינו ברור[12].
לטענת ארגון רגבים, היישוב הוקם בתחילת שנות ה-80 על ידי משפחת אבו קווידר על אדמה שבחלקה הקטן[1] בבעלות מארק שלמה שמחה איסמעילוף, יהודי יליד פרס, שרכש אותה בשנת 1935. בשנת 2012 הגישה תנועת רגבים בקשה לשר הפנים אלי ישי ופנתה לבית המשפט[13] בדרישה להריסת כל מבני הכפר בטענה שהם נבנו על אדמות פרטיות של איסמעילוף. תביעה נוספת הוגשה ב-2012 על ידי בעל הקרקע היהודי בסיוע תנועת רגבים בדרישה מהמדינה לפנות את מבני בית הספר אותו בנתה בשטחו. בתשובת משרד הפנים נמסר כי המדינה הודיעה לבית המשפט שבסוף שנת הלימודים הנוכחית יועתקו המבנים לשטח שבבעלות המדינה[14].
לקריאה נוספת[עריכת קוד מקור | עריכה]
- חיה נח, "הכפרים שישנם ואינם - הכפרים הבדואים הלא-מוכרים בנגב", הוצאת פרדס, 2009
קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]
- תוכנית אב להכרה בכפרים הלא-מוכרים בנגב (אורכב 30.09.2013 בארכיון Wayback Machine)
- מפת ההתיישבות הערבית בדואית בנגב
- שרון הורנשטיין, עוז אלמוג, ישובים בלתי מוכרים בישראל, בארכיון האינטרנט של אתר "אנשים ישראל", 19 בינואר 2009
- מינהל מקרקעי ישראל. בדואים, רקע
אדמות הנגב, בביצוע משרד החוץ, כתבה באתר יוטיוב, בעברית ואנגלית אודות תופעת הבנייה בלתי-חוקית בנגב- "האם דין אחד למגרון ולכפר הבדואי אל זרנוג?", באתר תנועת רגבים
אור קשתי, המדינה ועמותת ימין חברו יחדיו כדי לפנות כפר לא מוכר, באתר הארץ, 10 בפברואר 2017
הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]
- ^ 1 2 קשתי, אור (2017-02-11). "המדינה ועמותת ימין חברו יחדיו כדי לפנות כפר לא מוכר". הארץ. נבדק ב-2024-05-03.
- ^ אלזרנוג, באתר azzarnug
- ^ ידיעון פורום דו-קיום בנגב, גיליון 13, נובמבר 2010
- ^ פרוטוקול בג"ץ 4540/00
- ^ אתר בית הספר באתר משרד החינוך, מחוז דרום
- ^ אתר Budo For Peace
- ^ אתר אלערב, 17 ביוני 2009
- ^ 1 2 3 תכנית מס' 625–0191858 - מתחם 11 דרום רהט, באתר psakdin אתר המשפט הישראלי, 05/03/2019
- ^ תושבי אלזרנוג נגד מעבר בכפייה לרהט | עדכון חדשות | הטלוויזיה החברתיתידיעה כתובה, באתר הטלוויזיה החברתית, 2017-01-29
- ^ חן פטר, דיווח: תושבי אלזרנוג נגד מעבר בכפייה לרהט, באתר החברתית לשאול. לדעת. לשנות., 29/01/2017
- ^ אתר דו קיום, מאמר "הריסות בתים", 11 ביוני 2011
- ^ אילנה קוריאל ואטילה שומפלבי, אושרה הרפורמה בנגב: "מלחמה נגד הבדואים", באתר ynet, 11 ביוני 2009
- ^ עותק משרד עו"ד בראונר, גלפרין, פישר, מתוך אתר רוטר
- ^ "אדם גילה שהמדינה בנתה בי"ס על קרקע שלו", טל יחזקאלי, 17 בדצמבר 2012 באתר גלי צה"ל און ליין. מקור נוסף