אמילי דה שאטלה

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
אמילי דה שאטלה
Émilie du Châtelet
Inconnu, portrait de madame Du Châtelet à sa table de travail, détail (château de Breteuil) -002.jpg
לידה 17 בדצמבר 1706
פריז, ממלכת צרפת עריכת הנתון בוויקינתונים
פטירה 10 בספטמבר 1749 (בגיל 42)
לונוויל, צרפת עריכת הנתון בוויקינתונים
ענף מדעי מתמטיקאי, פיזיקה, פילוסופיה עריכת הנתון בוויקינתונים
בן או בת זוג Jean François de Saint-Lambert
וולטר עריכת הנתון בוויקינתונים
צאצאים Louis Marie Florent du Châtelet עריכת הנתון בוויקינתונים
תרומות עיקריות
חתימה Signature Only Emilie Du Chatelet RGNb10349352.01.tif עריכת הנתון בוויקינתונים
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית OOjs UI icon info big.svg
אמילי דה שאטלה

אמילי דה שאטלהצרפתית: Émilie du Châtelet;‏ 17 בדצמבר 1706- 10 בספטמבר 1749) הייתה מדענית, מתמטיקאית וסופרת צרפתייה.

ההישג הידוע ביותר שלה היה תרגום לצרפתית בליווי הערות את ספרו של אייזק ניוטון, עקרונות מתמטיים של פילוסופיית הטבע. הספר המקורי, "פרינקיפיה", נכתב בלטינית ויצא לאור בשנת 1687. זהו התרגום הראשון של הספר והיחידי המלא. חשיבות התרגום נובעת בין היתר מכך שצרפת הייתה אחד ממרכזי המדע באותה תקופה. דה-שאטלה כללה בתרגום הערות, הצעות וניתוחים בהם השתמשה בקלקולוס "חדש" (גאומטריה ישנה). התרגום פורסם ב-1756, לאחר מותה של שאטלה, והוא נחשב עד היום לתרגום המקובל לצרפתית. הערות שלה לתרגום כוללת תרומה משמעותית למכניקה של ניוטון - הנחה בדבר שימור של סך האנרגיה הכוללת, שאנרגיית התנועה הקינטית מהווה חלק ממנה. הדבר הוביל להמשגה של המושג אנרגיה, ולקשר בינה לבין המסה והמהירות של אובייקט. דה-שאטלה נבחרה לאקדמיה למדעים של בולניה וטירתה הייתה למרכז אינטלקטואלי.

החיבור הפילוסופי שלה "יסודות הפיזיקה", Institutions de Physique יצא לאור לראשונה בשנת 1740. הספר הופץ באופן נרחב, עורר דיונים סוערים, פורסם מחדש ותורגם למספר שפות אחרות תוך שנתיים מפרסומו המקורי. דה שאטלה השתתפה בדיון המפורסם בוויסבה, הנוגע לדרך הטובה ביותר למדוד את כוחו של הגוף ואת האמצעים הטובים ביותר לחשיבה על עקרונות שימור האנרגיה. לאחר מותה, רעיונותיה זכו לייצוג רב בטקסט המפורסם ביותר של ההשכלה הצרפתית, "האנציקלופדיה הגדולה" של דני דידרו, ז'אן לה רון ד'אלמבר ואחרים, ופורסמה לראשונה זמן קצר לאחר מותה. דה שאטלה תמכה גם במתן השכלה לנשים. ביוגרפיות, ספרים ומחזות רבים נכתבו על חייה ויצירתה במאתיים השנים מאז מותה. בתחילת המאה ה -21 חייה ורעיונותיה יצרו עניין מחודש.

חייה[עריכת קוד מקור | עריכה]

דה שאטלה נולדה בפריז למשפחת אצולה בשנת 1706. אביה היה מזכירו של המלך לואי ה-14 והיא גדלה בחצר המלכות. משנפטר המלך בשנת 1715, חזרה לפריז עם משפחתה. בגיל 12 כבר ידעה את השפות הלטינית והאיטלקית, ובהיותה בת 15 התחילה לתרגם את ורגיליוס לצרפתית. אחר כך למדה אנגלית ומתמטיקה. בשנת 1725 היא נישאה למרקיז דה שאטלה, שהיה מפקד חטיבה בצבא הצרפתי, אך נשארה קרובה לחצר המלכות בוורסאי ובפריז.

היא קראה את קיקרו ואת ורגיליוס בלטינית, את לוק וניוטון באנגלית, ותרגמה את ניוטון לצרפתית.

בשנת 1733 פגשה את וולטר בפריז. מכאן התפתחה בינה לבין וולטר מערכת יחסים שנמשכה עד מותה. בשנת 1736 עזבה את פריז ואת בעלה וילדיה כדי להצטרף לוולטר שהתגורר בטירתו של בעלה (שאטו דה סירה) שבחבל קמפניה בצפון מזרח צרפת. בשנת 1738 הגישה את מועמדותה לפרס האקדמיה למדעים, ובשנת 1740 פרסמה את ספרה "יסודות הפיזיקה" שזכה להצלחה רבה בצרפת, בגרמניה ובאיטליה. בשנת 1746 כתבה את חיבורה המפורסם "על האושר" שבו תיארה את קורות חייה והצביעה על הגורמים לאושר: בריאות, אהבה, מידות טובות, חשיבה הגיונית ורדיפה אחר ידע.

בשנת 1748 התאהבה בקצין צרפתי צעיר והרתה לו. למרות מאורע סוער זה, ופרידה ארוכה מוולטר, וולטר נשאר לידה עד מותה בשאטו דה סירה בשנת 1749, כמה ימים בלבד לאחר שילדה בת. הבת נפטרה בגיל שנה וחצי.

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

P vip.svg ערך זה הוא קצרמר בנושא אישים. אתם מוזמנים לתרום לוויקיפדיה ולהרחיב אותו.