אמיסטאד (סרט)

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
אמיסטאד
Amistad
כרזת הסרט באנגלית
כרזת הסרט באנגלית
בימוי סטיבן ספילברג עריכת הנתון בוויקינתונים
הופק בידי דבי אלן, סטיבן ספילברג, קולין וילסון עריכת הנתון בוויקינתונים
תסריט דייוויד פרנזוני עריכת הנתון בוויקינתונים
עריכה מייקל קאן עריכת הנתון בוויקינתונים
שחקנים ראשיים מורגן פרימן
אנתוני הופקינס
דג'ימון הונסו
מתיו מקונוהיי
נייג'ל הות'ורן
סטלאן סקארסגארד
הארי בלקמן
אנה פקווין
מוזיקה ג'ון ויליאמס עריכת הנתון בוויקינתונים
צילום יאנוש קמינסקי עריכת הנתון בוויקינתונים
מדינה ארצות הברית עריכת הנתון בוויקינתונים
חברת הפקה HBO Films עריכת הנתון בוויקינתונים
הקרנת בכורה 10 בדצמבר 1997 בארצות הברית
משך הקרנה 154 דקות
שפת הסרט אנגלית עריכת הנתון בוויקינתונים
סוגה סרט דרמה, סרט בית משפט עריכת הנתון בוויקינתונים
הכנסות באתר מוג'ו amistad
פרסים פרס הישג בקולנוע העולמי של האקדמיה האירופית לקולנוע (סטלאן סקארסגארד) עריכת הנתון בוויקינתונים
דף הסרט ב-IMDb
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית OOjs UI icon info big.svg

אמיסטאדאנגלית: Amistad) הוא סרט דרמה היסטורי משנת 1997 בבימויו של סטיבן ספילברג המבוסס על סיפורו האמיתי של מרד שבוצע בשנת 1839 על סיפון ספינת העבדים "לה אמיסטאד", מול חופי קובה, על ידי עבדים שנלכדו זמן מה לפני כן באפריקה ואשר היו בדרכם לעבר ארצות הברית. כמו כן הסרט גם מתמקד במאבק המשפטי שאירע לאחר שהעבדים המורדים נלכדו על ידי שירות ספינות המכס של ארצות הברית.

עלילת הסרט[עריכת קוד מקור | עריכה]

השנה היא 1839. בבטן אוניית "לה אמיסטאד" כלואים 44 אפריקאים. האוניה עושה דרכה מקובה והאפריקאים מצליחים להתמרד ולהרוג את כל שוביהם. הם משאירים רק שניים מהם בחיים, כדי שיינווטו את האוניה חזרה לאפריקה. במקום לשוב לאפריקה, הם נוחתים בחופי ארצות הברית, במדינת קונטיקט, שם עדיין מותר להחזיק עבדים.

האפריקאים ממתינים למשפט על רצח, ושני פעילי זכויות אדם מחפשים עורך-דין שייצג אותם במשפט. עורך הדין הצעיר רוג'ר בלדווין (המגולם על ידי מתיו מקונוהיי) מצליח להוכיח שהאפריקאים לא נולדו עבדים ואינם באים מקובה, אלא נולדו באפריקה. בשלב זה מחליט נשיא ארצות הברית, מרטין ואן ביורן להחליף את השופט, כי הוא לא מעוניין לשחרר את האפריקאים. בלדווין פונה לעורך דין ותיק הידוע בהתנגדותו לעבדות, נשיא ארצות הברית לשעבר ג'ון קווינסי אדמס. אדמס אומר לו כי עליו להבין את סיפורם של האסירים כדי לייצגם. עם זאת, בולדווין לא דובר את שפתם ועד כה ייצג אותם מבלי לדבר איתם. הם מתחילים לחפש מתורגמן. עורך הדין ושני הפעילים (המגולמים על ידי מורגן פרימן וסטלאן סקארסגארד) מסתובבים בעיר ואומרים בקול את המספרים 1 עד 10 בשפת המנדה, עד שמישהו פונה אליהם. כך הם משיגים מתורגמן ומתחילים לשמוע מפי מנהיג המורדים, סינקווה, את הסיפור שלהם. ידע זה מסייע להם לנצח במשפט.

נשיא ארצות הברית החושש ממלחמת האזרחים הנראית באופק מחליט להתערב בשנית ומביא את הנושא לבית המשפט העליון של ארצות הברית. שוב פונה בלדווין לנשיא לשעבר אדמס (המשוחק על ידי אנתוני הופקינס), הפעם הוא נעתר ולוקח את התיק. בשיחה האחרונה עם סינקווה שואל אותו אדמס מה הוא היה עושה, אילו עמד במצב אבוד מראש, וסינקווה (המגולם על ידי דג'ימון הונסו) עונה לו: אתה לא תהיה שם לבד, תהיה שם עם כל אבות אבותיך. נאומו של אדמס, שהוא אחד הנאומים החשובים בתולדות הקולנוע בשנים האחרונות, בנוי על הפניה של אדמס, הנשיא השישי, לחמשת הנשיאים של ארצות הברית שקדמו לו. הוא מסיים את הנאום במילים: ואם המחיר הוא מלחמת אזרחים – שיהיה!

בית המשפט מחליט לזכות ולשחרר לאלתר את המורדים ולהחזירם לאפריקה. בכתוביות בסוף הסרט מסופר: סינקווה חזר לסיירה לאון, שהייתה נתונה למלחמת אזרחים, הכפר שלו נהרס ומשפחתו נעלמה, כנראה נמכרה לעבדות. וון ביורן הפסיד בבחירות ליריבו, והמשפט הארוך והמתוקשר אכן היה אחד הגורמים שהביאו למלחמת האזרחים, ממנה חששו.

הפקה[עריכת קוד מקור | עריכה]

תקציב הסרט היה כ-36 מיליון דולר, והוא הכניס בארצות בלבד יותר מ-44 מיליון דולר.[1] תפקידו של אדמס הוצע לשון קונרי וזה של סינקווה לדנזל וושינגטון, שוויתרו.

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ "אמיסטאד", במסד הנתונים Box Office Mojo (באנגלית)