אמיר מויאל

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
אמיר מויאל
אמיר מויאל
אמיר מויאל
לידה 11 בפברואר 1985 (בן 37)
כפר סבא, ישראל עריכת הנתון בוויקינתונים
מדינה ישראלישראל ישראל
השכלה מעלה - בית הספר לטלוויזיה לקולנוע ולאמנויות עריכת הנתון בוויקינתונים
עיסוק סאטיריקן, פובליציסט ותסריטאי
סוג כתב אושיית רשת
קישורים חיצוניים
פייסבוק amir.moyal1
טוויטר amirmoyal
טלגרם amirmoyal
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית OOjs UI icon info big.svg

אמיר מויאל (נולד ב-11 בפברואר 1985) הוא סאטיריקן, פובליציסט, תסריטאי, ואושיית רשת ישראלית הכותב ברשתות החברתיות פייסבוק, טוויטר, אינסטגרם וטלגרם. פאנליסט וחבר במופע "זובור".

קורות חייו[עריכת קוד מקור | עריכה]

נולד בכפר סבא לשמעון וישראלה. בגיל שנתיים עבר עם משפחתו לאלפי מנשה בשומרון. למד בבית ספר יסודי ממ"ד דקל בכוכב יאיר, מכינה בכפר סבא, מדרשית נעם בפרדס חנה ובישיבת עתניאל. בוגר מגמת תסריטאות במעלה.

עובד גם כמנהל רכש בחברת היי-טק[1].

מויאל מרבה בכתיבה הומוריסטית ברשתות החברתיות פייסבוק, טוויטר וטלגרם. נכון לשנת 2021, למויאל יש כ-60 אלף עוקבים בפייסבוק, כ-40 אלף בטוויטר, וכ-2,500 בטלגרם. לפי סקר של מכון מסקר דורג כאושיית הפייסבוק בקטגוריית ההומור מספר ארבע בציבור הדתי לאומי[2]. ההומור של מויאל כולל הרבה שעשועי לשון ומשחקי מילים, וכן תגובות הומוריסטיות לאירועים אקטואליים ("תגובות שעדיף לפספס").

בשנים 20132014 כתב מויאל את התסריט לתוכנית ילדים בשם "צור משלנו", ששודרה בערוץ הידברות[3].

בשנת 2015 היה מויאל הכותב הראשי של מופע לנשים בשם "דעתן קלה"[4][5][6].

על הבמה הופיע בתור חבר ב"זובור", פאנל סטנדאפיסטים הכולל את מויאל עצמו, יאיר אורבך, אורי מלמד, יותם זמרי ואור רייכרט המשמש כמנחה, וכן במופעים "אין ימנים מצחיקים" ו"קורעים רשתות"[7].

כותב טורי דעות ומאמרים הומוריסטים בעיתון "מקור ראשון" ובעלוני השבת "עולם קטן" ו"גילוי דעת", וכן במגזין הנוער "מקום בעולם". ב-2017 יצא לאור ספר הילדים שכתב - "מעשה בתפוח ירוק". בשנה זו החלו משחקי הלשון שלו להתפרסם במוסף "המשבצת" של מעריב סופהשבוע.

מגיש פינות קבועות ברדיו תל אביב ורדיו גלי ישראל.

בשנים 20172018 השתתף בתוכנית הסאטירה "עד כאן!" בתאגיד השידור הישראלי "כאן 11" ביחד עם קומיקאים וכוכבי רשת נוספים, עשה גם הופעת אורח בספיישל הבחירות המוניציפליות.

בשנת 2018 העלה מופע בשם "בואו נדבר רגע על הומור" בו משלב מויאל בסטנדאפ גם תוכן על שורשי ההומור והסיבות לשימוש בו וכן מספר על העקרונות הקומיים שנמצאים מאחורי מה שמצחיק את האדם[8].

במאי 2018 השיק מויאל ספר בשם "חושב בקול" בו איגד, בליווי קריקטורות, מעל 200 סטטוסים שכתב וזכו להצלחה ברשתות החברתיות.

באוגוסט 2020 יצא לאור ספרו החדש "במחשבה שנייה" גם הוא בליווי קריקטורות, של המאייר נדב נחמני, בהוצאת "ידיעות ספרים[9].

סגנון[עריכת קוד מקור | עריכה]

ההומור של מויאל כולל הרבה שעשועי לשון ומשחקי מילים. דוגמה לכך היא: ”כשאני כותב סטטוס אני מקווה שאברהם יצחק ויעקב” המתייחס לשלושת האבות ופירושו גם שאברהם יצחק מהסטטוס ויעקוב אחרי כותבו. דוגמה נוספת היא ”הבן שלי אמר לי שהוא ראה טרקטור עם כף. אמרתי לו שזו שגיאת כתיב”. כאן ההומור מתבסס על כפל המשמעות של המילה "כף" - מצד אחד כף של ציוד מכני הנדסי ("טרקטור"), ומצד שני האות כ' (מבוטא: כָּף). במובן השני, פירוש דברים של הילד שהוא ראה טרקטור עם האות כ', כלומר: "טרכטור", וזו אכן שגיאת כתיב.

לצד הומור משחקי המילים מפרסם מויאל גם סטטוסים הומוריסטיים בנושאים כללים ותובנות קטנות מחיי היום-יום. בנוסף מפרסם מויאל תגובות הומוריסטיות לאירועים אקטואליים ("תגובות שעדיף לפספס"). מדי פעם הוא מפרסם גם הומורסקות ארוכות יותר ולעיתים בהמשכים.

חיים אישיים[עריכת קוד מקור | עריכה]

נשוי לאודיה ואב לחמישה. גר בקרני שומרון. משתייך לזרם הדתי-לאומי.

ספריו[עריכת קוד מקור | עריכה]

  • אמיר מויאל, מעשה בתפוח ירק, מאייר: אלחנן בן אורי, דברי שיר, 2017.
  • אמיר מויאל, חושב בקול, מאייר: נדב נחמני, דברי שיר, 2018.
  • אמיר מויאל, במחשבה שניה, מאייר: נדב נחמני, ידיעות ספרים, 2020.

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]