אנגל יורדנסקו

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
אנגל יורדנסקו
Anghel Iordănescu.jpg
יורדנסקו, 2008
מידע אישי
לידה 4 במאי 1950 (בן 68)
בוקרשט שברומניה
שם מלא אנגל יורדנסקו
גובה 1.76 מטר
עמדה חלוץ
מועדוני נוער
1962 - 1968 סטיאווה בוקרשט
מועדונים מקצועיים כשחקן*
1968 - 1982
1982 - 1984
1986
סך הכול:
סטיאווה בוקרשט
OFI כרתים
סטיאווה בוקרשט
317 (155)
54 (7)
0 (0)
371 (162)
נבחרת לאומית כשחקן
1971 - 1981 נבחרת רומניה בכדורגל רומניה 57 (21)
קבוצות כמאמן
1984 - 1986
1986 - 1990
1990 - 1992
1992 - 1993
1993 - 1998
1998 - 1999
1999 - 2000
2000
2001 - 2002
2002 - 2004
2005 - 2006
2006
2014 - 2016
סטיאווה בוקרשט (עוזר מאמן)
סטיאווה בוקרשט
אנורתוסיס פמגוסטה
סטיאווה בוקרשט
נבחרת רומניה
נבחרת יוון
אל-הילאל
ראפיד בוקרשט
אל עין
נבחרת רומניה
אל-איתיחאד
אל-עין
נבחרת רומניה
* מספר ההופעות והשערים במועדון מתייחס למשחקי הליגה בלבד

אנגל יורדנסקורומנית: Anghel Iordănescu; נולד ב-4 במאי 1950 בבוקרשט) הוא כדורגלן עבר רומני ששיחק בעמדת החלוץ, כיום מאמן כדורגל.

כשחקן, היה יורדנסקו לאחד מגדולי שחקני סטיאווה בוקרשט בכל הזמנים. הוא גדל במועדון ושיחק במדי הקבוצה הבוגרת במשך 14 עונות, בהן זכה בשתי אליפויות רומניה ובארבעה גביעי רומניה. הוא המשיך לקדנציה קצרה ביוון, ושב לקבוצה כעוזר מאמן. בתפקיד זה זכה עם הקבוצה בתואר היוקרתי ביותר למועדונים באירופה, גביע אירופה לאלופות, ואף שותף כמחליף במשחק הגמר מול ברצלונה. הוא בלט גם בשורות נבחרת רומניה, עם 57 הופעות ו-21 שערים.

לאחר מכן פנה לקריירת אימון, במהלכה הוביל בין היתר את נבחרתו לשני טורנירי מונדיאל ולטורניר יורו אחד. הוא הצטיין גם על קווי קבוצתו לשעבר, סטיאווה, אותה הוביל לארבע אליפויות, שני גביעים ולגמר גביע אירופה.

בשנת 2007 פרש לטובת קריירה פוליטית, אך ב-2014 שב לתפקיד מאמן הנבחרת, אותה הוביל לטורניר יורו 2016.

קריירת משחק[עריכת קוד מקור | עריכה]

יורדנסקו החל את דרכו בקבוצת הנוער של סטיאווה בוקרשט, מועדון היוקרה מעיר הולדתו. הוא התקדם לשורות הקבוצה הבוגרת בעונת 1968/1969, ושתי עונות אחר כך כבר היה לשחקן הרכב קבוע במדי הקבוצה. בשלוש עונותיו הראשונות בקבוצה הבוגרת, זכה עם קבוצתו שלוש פעמים בגביע הרומני.

יורדנסקו תפס מקום של קבע בקישור ההתקפי או בחלק הקדמי של הקבוצה, תוך שהוא מפגין יכולות כיבוש שערים וכדרור גבוהות מאוד, בנוסף לראיית משחק מצוינת וטכניקה טובה במצבים נייחים. בעונת 1975/1976 זכה יורדנסקו לראשונה עם קבוצתו באליפות רומניה, וקבע שיא קריירה אישי של 23 שערי ליגה ב-31 הופעות. באותה העונה כבש את שער הניצחון בגמר הגביע שקבע 1-0 על פוליטכניקה גאלאטי, והעניק לקבוצתו זכייה בדאבל. שתי עונות אחר כך זכה ירודנסקו עם סטיאווה באליפות נוספת, השנייה והאחרונה שלו כשחקן פעיל.

עם עזיבתו של הקפטן יון דומיטרו לקראת עונת 1980/1981, התמנה יורדנסקו לתפקיד קפטן סטיאווה בוקרשט. עונה אחר כך, שהייתה האחרונה שלו בקבוצה, כבש יורדנסקו עשרים שערי ליגה וזכה בתואר מלך השערים של הליגה הרומנית. בסך הכול ב-14 עונות כבש יורדנסקו 155 שערי ליגה ב-317 הופעות, והוא מלך שערי הליגה של הקבוצה בכל הזמנים. בתקופה זו זכה יורדנסקו עם סטיאווה בשתי אליפויות וארבעה גביעי רומניה.

לקראת עונת 1982/1983 עזב לראשונה את סטיאווה, והצטרף ל-OFI כרתים מליגת העל היוונית. בתום שתי עונות בקבוצה פרש ממשחק פעיל בגיל 34.

נבחרת רומניה[עריכת קוד מקור | עריכה]

פריצתו של יורדנסקו במדי סטיאווה זיכו אותו בהופעת בכורה בנבחרת רומניה כבר בגיל עשרים. הופעת הבכורה שלו נערכה ב-22 בספטמבר 1971, במשחק החוץ מול פינלנד במסגרת מוקדמות יורו 1972. יורדנסקו כבש שער כבר בהופעת הבכורה שלו, בדרך לניצחון נבחרתו בתוצאה 4-0.

יורדנסקו לא הצליח להעפיל עם נבחרתו לטורניר משמעותי בעשר שנותיו בנבחרת, אך היה שותף למספר טורנירי מוקדמות, בהם כבש בסך הכול שבעה שערים. עם זאת, הוא היה שותף לטורניר גביע הבלקן שהתנהל בין 1977 ל-1980, סיים כמלך השערים של הטורניר עם שישה כיבושים, וסייע לנבחרתו לזכות בתואר עם ניצחון על יוגוסלביה במפגש הגמר הכפול.

משחקו האחרון של יורדנסקו במדי רומניה היה ב-10 באוקטובר 1981, בהפסד 2-1 לשווייץ במסגרת מוקדמות מונדיאל 1982. בסך הכול כבש 21 שערים ב-57 הופעות במדי הנבחרת.

קריירת אימון[עריכת קוד מקור | עריכה]

סטיאווה בוקרשט[עריכת קוד מקור | עריכה]

עם פרישתו ממשחק פעיל ב-1984, התמנה יורדנסקו לתפקיד עוזר המאמן של סטיאווה בוקרשט, תחת המאמן אמריך יניי. יחד הובילו השניים את סטיאווה לזכייה באליפות רומניה בעונת 1984/1985, מה שזיכה אותם בכרטיס לגביע אירופה לאלופות עונה לאחר מכן. לאחר שזכתה להגרלה נוחה בשלבים המוקדמים, הגיעה סטיאווה לחצי הגמר שם פגשה את אנדרלכט הבלגית. סטיאווה התגברה על הפסד 1-0 במשחק הראשון, ניצחה 3-0 בגומלין הביתי והעפילה למשחק הגמר, שם פגשה את ברצלונה. במשחק הגמר עלה יורדנסקו כמחליף להופעה אחרונה בקריירה כשחקן, בדקה ה-72 של המשחק. על אף שברצלונה הייתה הפייבוריטית המוחלטת לזכייה בתואר במשחק שהתקיים במדינתה, שמרה סטיאווה על שוויון 0-0 עד לדו-קרב בעיטות עונשין בו ניצחה 2-0 וזכתה בתואר בפעם הראשונה בתולדותיה.

בשלביה המוקדמים של עונת 1986/1987 התמנה יניי לתפקיד מאמן נבחרת רומניה, ויורדנסקו קודם לתפקיד המאמן הראשי של סטיאווה. בשלוש עונותיו הראשונות כמאמן ראשי זכה יורדנסקו להצלחה רבה בתפקיד, כשהוביל את קבוצתו לשלושה דאבלים רצופים, וכן לזכייה בסופר קאפ האירופי. כמו כן, הוביל יורדנסקו את סטיאווה לחצי גמר גביע אירופה לעונת 1987/1988, ולגמר גביע אירופה עונה לאחר מכן, שם הובסה קבוצתו 4-0 על ידי מילאן. בעונתו הרביעית והאחרונה לקדנציה, איבדה סטיאווה את האליפות ליריבתה העירונית דינמו בוקרשט, והפסידה גם בגמר הגביע.

אנורתוסיס והחזרה לסטיאווה[עריכת קוד מקור | עריכה]

לקראת עונת 1990/1991 התמנה יורדנסקו לתפקיד מאמן אנורתוסיס פמגוסטה הקפריסאית בחוזה לשנתיים. יורדנסקו הוביל את קבוצתו החדשה למאבקי הצמרת כבר בעונתו הראשונה, וזאת לאחר שעונה קודם לכן סיימה הקבוצה במקום השביעי. על אף שהייתה לקבוצת ההגנה הטובה בליגה באותה העונה וספגה שלושה הפסדים בלבד, החמיצה אנורתוסיס את הזכייה בתואר וסיימה כסגנית בלבד, עם שלוש נקודות פחות מהאלופה אפולון לימסול. עונה לאחר מכן חזר על עצמו התסריט כמעט במדויק, כשאנורתוסיס שוב הייתה להגנה הטובה בליגה וספגה ארבעה הפסדים בלבד, אך סיימה כסגנית עם שתי נקודות פחות מאפואל ניקוסיה.

בתום שתי עונות שוחרר יורדנסקו מחוזהו בקבוצה ושב לתפקיד מאמן סטיאווה בוקרשט במקומו של חברו לקבוצה לשעבר ויקטור פיצורקה. לאחר שלוש עונות בהן לא זכתה סטיאווה באליפות, השיב יורדנסקו את התואר לקבוצתו וזכה עמה באליפות רביעית כמאמן ראשי. כמו כן, הביא את סטיאווה לרבע גמר גביע אירופה למחזיקות גביע.

נבחרת רומניה[עריכת קוד מקור | עריכה]

בקיץ 1993 התבקש יורדנסקו להחליף את קורנל דינו בתפקיד מאמן נבחרת רומניה. הוא השלים עם הנבחרת את ההעפלה ממוקדמות מונדיאל 1994 במקום הראשון בבית, והוביל אותה להשתתפות במונדיאל 1994 בארצות הברית. בטורניר המונדיאל הוביל יורדנסקו את רומניה להופעתה הטובה בהיסטוריה. בשלב הבתים סיימה רומניה ראשונה עם ניצחונות על קולומביה ועל ארצות הברית המארחת, ועל אף הפסד בתווך לשווייץ. בשמינית הגמר הפתיעה רומניה את ארגנטינה עם ניצחון 3-2, ונעצרה רק בשלב רבע הגמר, עם הפסד לשוודיה בפנדלים.

ההופעה המוצלחת של רומניה הותירה את יורדנסקו בתפקיד, והוא הוביל את רומניה להעפלה ממוקדמות יורו 1996, ולהשתתפות בטורניר הגמר לראשונה מאז 1984. רומניה סיימה ראשונה בבית המוקדמות שכלל, בין היתר, את צרפת ואת ישראל. על אף ההישג במוקדמות, כשלה רומניה בטורניר הגמר עם שלושה הפסדים ועם שער זכות אחד בלבד.

יורדנסקו הוביל את רומניה לטורניר משמעותי שלישי ברציפות, כשהוביל את רומניה בבטחה למקום הראשון בבית במוקדמות מונדיאל 1998. נבחרת רומניה הגיעה למונדיאל 1998 בצרפת, וכבשה את ראש הבית עם ניצחונות על קולומביה ועל אנגליה, ועם תיקו מול תוניסיה. רומניה סיימה את דרכה בטורניר כבר בשמינית הגמר, עם הפסד 1-0 לקרואטיה. על אף שהוביל את רומניה לאחת מתקופותיה המוצלחות, ספג יורדנסקו ביקורות קשות על הופעתה של רומניה במונדיאל, ובסיומו של הטורניר סיים את תפקידו בנבחרת לאחר חמש שנים.

שלהי שנות ה-90 ותחילת שנות ה-2000[עריכת קוד מקור | עריכה]

עם סיום דרכו ברומניה, התמנה יורדנסקו לתפקיד מאמן נבחרת יוון, והיה למאמנה הזר הראשון מאז 1973. הקדנציה הקצרה של יורדנסקו ביוון נמשכה כשנה, בה אימן את הנבחרת בתשעה משחקים בלבד. יורדנסקו סיים את דרכו ביוון עקב כישלונה להעפיל לטורניר יורו 2000.

בעונת 1999/2000 עזב לראשונה בקריירה המקצועית את אירופה, והתמנה לתפקיד מאמן אל-הילאל הסעודית. בעונה אחת כמאמן הקבוצה הוביל יורדנסקו את אל-הילאל לזכייה בגביע הסעודי, וכן לזכייה השנייה בתולדותיה בגביע אסיה לקבוצות. אל-הילאל של יורדנסקו התקשתה בליגת העל הסעודית וסיימה חמישית בלבד, מחוץ לפלייאוף האליפות. על אף ההצלחה בסעודיה, שב יורדנסקו לרומניה בתום עונה אחת, כשהתמנה לתפקיד מאמן ראפיד בוקרשט, יריבתה העירונית של מועדון נעוריו. יורדנסקו פוטר מתפקידו בראפיד כעבור שלושה חודשים בלבד.

בעונת 2001/2002 הוביל יורדנסקו את אל-עין לזכייה בגביע של איחדו האמירויות.

קדניציה שנייה ברומניה ופרישה מאימון[עריכת קוד מקור | עריכה]

בשנת 2002, בעקבות כשלונה של רומניה להעפיל ממוקדמות מונדיאל 2002, שב יורדנסקו לקדנציה שנייה כמאמן הנבחרת במקומו של גאורגה חאג'י. בפעם הראשונה כמאמן רומניה, כשל יורדנסקו להעפיל מטורניר מוקדמות, כשרומניה לא הצליחה להעפיל ממוקדמות יורו 2004. רומניה סיימה שלישית בבית, עם נקודה בלבד פחות מדנמרק, ועם מאזן נקודות זהה לסגנית נורווגיה.

בעקבות חוסר הצלחתה של ההתאחדות הרומנית למצוא אלטרנטיבה ראויה ופנויה, זכה יורדנסקו לקמפיין מוקדמות נוסף, מוקדמות מונדיאל 2006. רומניה פתחה היטב את הטורניר עם שלושה ניצחנות רצופים, אך אז רשמה הפסד לצ'כיה שקטע את הרצף. לאחר שהשיגה שוויון בלבד מול ארמניה ב-17 בנובמבר 2004, פוטר יורדנסקו מתפקידו.

עם סיום דרכו בנבחרת שב יורדנסקו לסעודיה, כמאמן אל-איתיחאד. בפעם השנייה בקריירה זכה יורדנסקו בליגת האלופות האסיאתית, לאחר שקבוצתו ניצחה במפגש גמר כפול את קבוצתו לשעבר אל-עין. בנוסף, הוביל את הקבוצה לזכייה בליגת האלופות הערבית. לאחר שנה בלבד בתפקיד, ועל אף ההצלחה, פוטר מתפקידו.

עם פתיחת עונת 2006/2007 שב לקדנציה שנייה באל-עין, אך חודשים ספורים אחר כך פרש מאימון פעיל.

חזרה מפרישה ויורו 2016[עריכת קוד מקור | עריכה]

באוקטובר 2014 חזר יורדנסקו מפרישה כדי לקחת בפעם השלישית את משרת מאמן הנבחרת הרומנית. יורדנסקו הוביל את הנבחרת במרבית שלבי מוקדמות יורו 2016, אותו סיימה רומניה במקום השני בבית, המוביל ישירות לטורניר הגמר. רומניה סיימה את בית המוקדמות במאזן נקי מהפסדים, ועם נקודה פחות מצפון אירלנד שסיימה בראש הבית. בטורניר הגמר הפסידה רומניה במשחק הראשון 2-1 למארחת צרפת משער שנכבש דקה לסיום. במשחק השני הובילה רומניה על שווייץ, אך נפרדה ממנה בשוויון 1-1 בסיום, ובמשחק השלישי נוצחה 1-0 על ידי אלבניה. היא סיימה את שלב הבתים במקום האחרון, ללא ניצחון וללא שער שדה (שני השערים שכבשה בטורניר נכבשו מהנקודה הלבנה). בעקבות הכישלון התפטר יורדנסקו מתפקידו.

תארים[עריכת קוד מקור | עריכה]

תארים כשחקן[עריכת קוד מקור | עריכה]

סטיאווה בוקרשט
נבחרת רומניה

תארים כמאמן[עריכת קוד מקור | עריכה]

סטיאווה בוקרשט
אל-הילאל
אל-עין
אל-איתיחאד

סטטיסטיקות[עריכת קוד מקור | עריכה]

מועדונים[עריכת קוד מקור | עריכה]

עונה קבוצה ליגה בליגה
הופעות שערים
1968/1969 סטיאווה בוקרשט רומניהרומניהליגת העל הרומנית 2 0
1969/1970 5 0
1970/1971 26 12
1971/1972 22 4
1972/1973 13 8
1973/1974 25 7
1974/1975 25 19
1975/1976 31 23
1976/1977 30 16
1977/1978 28 19
1978/1979 28 12
1979/1980 26 9
1980/1981 26 6
1981/1982 30 20
1982/1983 OFI כרתים יווןיווןליגת העל היוונית 34 6
1983/1984 20 1
סך הכול בקריירה 371 162

נבחרת לאומית[עריכת קוד מקור | עריכה]

נבחרת רומניה
שנה הופעות שערים
1971 3 1
1972 6 1
1973 2 0
1974 7 2
1975 7 2
1976 4 0
1977 7 4
1978 9 4
1979 1 0
1980 4 6
1981 7 1
סך הכול 57 21

קריירה פוליטית[עריכת קוד מקור | עריכה]

לאחר פרישתו הזמנית מאימון בשנת 2007, התפנה יורדנסקו לקריירה פוליטית במדינתו. כבר ב-2004 התמודד על מקום ברשימת המפלגה הסוציאל-דמוקרטית לסנאט של רומניה, אך נבחר למקום הרביעי, שלא אפשר לו כניסה מיידית לסנאט. בפברואר 2008, בעקבות פרישת קודמו בתפקיד, התמנה לחבר בסנאט לתקופה של עשרה חודשים, עד לבחירות במדינה. בבחירות עצמן התנתק מהמפלגה והביע תמיכה בטראיאן בססקו לנשיאות. ב-26 בדצמבר 2011 היה לסנאטור עצמאי, המקושר לאיגוד הלאומי למען התפתחות רומניה.

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

ויקישיתוף מדיה וקבצים בנושא אנגל יורדנסקו בוויקישיתוף


נבחרת רומניה - מונדיאל 1994

1 פרונאה | 2 פטרסקו | 3 פרודן | 4 בלודדיסי | 5 לופסקו | 6 פופסקו | 7 מונטאנו | 8 צ'יריטה | 9 רדוצ'ויו | 10 חאג'י | 11 דומיטרסקו | 12 סטליה | 13 סלימס | 14 מכחי | 15 פנדורו | 16 ולדויו | 17 מולדובן | 18 גלסה | 19 פפורה | 20 סטינגה | 21 איבן | 22 פרדה | מאמן: יורדנסקו

רומניהרומניה
נבחרת רומניה - יורו 1996

1 סטליה | 2 פטרסקו | 3 פרודן | 4 בלודדיסי | 5 לופסקו | 6 פופסקו | 7 לקטוש | 8 סבאו | 9 רדוצ'ויו | 10 חאג'י | 11 מונטאנו | 12 פרונאה | 13 סלימס | 14 גלסה | 15 דובוס | 16 מיכלי | 17 פיליפסקו | 18 סטינגה | 19 איליה | 20 מולדובן | 21 ולדויו | 22 טנה | מאמן: יורדנסקו

רומניהרומניה
נבחרת רומניה - מונדיאל 1998

1 סטנגסיאו | 2 פטרסקו | 3 דולקה | 4 דובוס | 5 גלסה | 6 פופסקו | 7 לקטוש | 8 מונטאנו | 9 מולדובן | 10 חאג'י | 11 איליה | 12 סטליה | 13 סיאובוטריו | 14 ניקולסקו | 15 מרינסקו | 16 פופסקו | 17 דומיטרסקו | 18 פיליפסקו | 19 סטינגה | 20 סלימס | 21 קריובאנו | 22 פרונאה | מאמן: יורדנסקו

רומניהרומניה
נבחרת רומניה - יורו 2016

1 פנטילימון | 2 מצל | 3 ראץ | 4 מוצי | 5 הובאן | 6 קיריקש | 7 צ'יפצ'יו | 8 פינטילי | 9 אליבק | 10 סטאנצ'ו | 11 טורג'ה | 12 טאטארושאנו | 13 קסרו | 14 אנדונה | 15 גמאן | 16 פיליפ | 17 סאנמארטן | 18 פרפליצה | 19 סטאנקו | 20 פופה | 21 גריגורה | 22 סאפרנאו | 23 לונג | מאמן: יורדנסקו

רומניהרומניה