גמר גביע אירופה לאלופות 1986
אירוע | עונת 1985/1986 בגביע אירופה לאלופות בכדורגל | ||||||
---|---|---|---|---|---|---|---|
| |||||||
2 - 0 בפנדלים | |||||||
תאריך | 7 במאי 1986 | ||||||
מיקום | אצטדיון רמון סאנצ'ס פיחואן, סביליה, ספרד | ||||||
שיפוט | מישל ווטרו (צרפת) | ||||||
צופים | 70,000 | ||||||
→ 1985 1987 ← | |||||||
uefa.com |
גמר גביע אירופה לאלופות 1986 התקיים באצטדיון רמון סאנצ'ס פיחואן בסביליה שבספרד ב-7 במאי 1986, ובו נקבע כי הזוכה בטורניר גביע אירופה לאלופות לעונת 1985/1986 היא סטיאווה בוקרשט מרומניה, שניצחה במשחק את ברצלונה הספרדית בתוצאה 2-0 בדו-קרב בעיטות עונשין, לאחר שוויון 0-0 בתום הארכה. משחק הגמר נעל את המהדורה ה-31 של גביע אירופה לאלופות.
סטיאווה בוקרשט העפילה לגמר לראשונה בתולדותיה. היא הייתה לנציגה הרומנית הראשונה, והיחידה עד כה, שמעפילה לגמר גביע אירופה לאלופות. מולה ניצבה ברצלונה, שהעפילה לגמר בפעם השנייה בתולדותיה, ולראשונה מאז 1961 אז הפסידה 3-2 לבנפיקה ליסבון. ריאל מדריד, שזכתה עד אז שש פעמים, נותרה לספרדית היחידה שזכתה בתואר (עד לזכייתה של ברצלונה ב-1992).
שתי הקבוצות העפילו לטורניר בעקבות זכייתן באליפות בעונת 1984/1985. סטיאווה בוקרשט זכתה באליפות רומניה בהפרש שתי נקודות מיריבתה העירונית דינמו בוקרשט, בעוד ברצלונה רשמה עונה מרשימה עם שני הפסדי ליגה בלבד, וזכתה באליפות ספרד בפער עשר נקודות מאתלטיקו מדריד.
המשחק עצמו הסתיים ללא שערים לאחר הארכה, והיה לראשון בתולדות משחקי הגמר בו לא נכבש שער. כמו כן, הוא היה התשיעי ברציפות (והאחרון ברצף) בו אף קבוצה לא כובשת יותר משער אחד. מי שזכה לתהילה בדו-קרב הפנדלים היה השוער הרומני הלמוט דוקאדאם, שעצר את כל ארבע הבעיטות של ברצלונה. סטיאווה החמיצה את שתי הבעיטות הראשונות שלה, אך כבשה את השתיים הבאות וזכתה בתואר, זכייה ראשונה לקבוצה מאירופה המזרחית.
הדרך אל הגמר
[עריכת קוד מקור | עריכה]סטיאווה בוקרשט
[עריכת קוד מקור | עריכה]בסיבוב הראשון פגשה סטיאווה את ויילה הדנית. במשחק הראשון השיגה סטיאווה שוויון דרמטי, כשמארין ראדו כבש את שער השוויון דקה לסיום. הגומלין הביתי היה פשוט יותר עבור הרומנים, שהביסו 4-1 את ויילה בדרך לשמינית הגמר.
בשמינית הגמר פגשה סטיאווה את בודפשט הונבד ההונגרית. במשחק הראשון בחוץ נוצחה סטיאווה 1-0, אך בגומלין הביתי כבשה כבר בדקה הראשונה, וכבר הובילה במשחק 4-0. בודפשט הצליחה להחזיר שער אחד, אך עם 4-1 בסיום ו-4-2 בסיכום שני המפגשים, העפילה סטיאווה לשלב הבא.
ברבע הגמר סטיאווה פגשה יריבה נוחה יחסית, לאהטי הפינית. על אף העדיפות של הרומנים, משחק הבית של סטיאווה הסתיים בשוויון 0-0 בלבד. בשלב הגומלין הצליחה סטיאווה לנצח בזכות שער דרמטי של ויקטור פיצורקה, 1-0 בסיום שהעניק לה את הכרטיס לחצי הגמר.
המסלול הנוח יחסית של סטיאווה לגמר המשיך גם בשלב חצי הגמר, בו פגשה את אנדרלכט הבלגית. במשחק הראשון בבלגיה כבש אנזו שיפו את שער הניצחון של אנדרלכט בדקה ה-78, 1-0 בסיום. סטיאווה הצליחה למחוק את הפיגור בגומלין הביתי, בו פיצורקה כבש פעמיים, הראשון שבהם כבר לאחר ארבע דקות, וסטיאווה ניצחה 3-0 בדרך לגמר הראשון בתולדותיה.
ברצלונה
[עריכת קוד מקור | עריכה]אלופת ספרד פתחה את משחקיה בסיבוב הראשון מול ספרטה פראג הצ'כוסלובקית. במשחק הראשון התארחה ברצלונה בפראג וספגה כבר לאחר שבע דקות. פאקו קלוס כבש צמד במחצית השנייה והשלים את מהפך קבוצתו, 2-1 לברצלונה בסיום. במשחק הגומלין בקאמפ נואו, כמו במשחק הראשון, ספגה ברצלונה כבר לאחר שמונה דקות, אך הפעם לא נכבשו במשחק שערים נוספים. עם 2-2 בסיכום שני המפגשים, ברצלונה העפילה לשלב הבא בזכות חוק שערי חוץ.
בשמינית הגמר פגשה ברצלונה את פורטו, אלופת פורטוגל. במשחק הראשון בקאמפ נואו ניצחה ברצלונה 2-0, והגיעה לגומלין ביתרון משמעותי. במשחק הגומלין נכנעה ברצלונה להופעה מרשימה של ז'וארי הברזילאי, שכבש שלושער במשחק, מול שער מצמק אחד של סטיב ארצ'יבלד, במשחק שהסתיים בניצחונה של פורטו 3-1. כמו בסיבוב הראשון, שוב העפילה ברצלונה רק בזכות חוק שערי החוץ, לאחר שוויון 3-3 בסיכום המפגשים.
בשלב רבע הגמר המתינה לברצלונה יובנטוס האיטלקית. שער ניצחון של חוליו אלברטו מורנו שמונה דקות לסיום העניק לברצלונה ניצחון 1-0 במשחק הביתי הראשון. בגומלין, שערים של ארצ'יבלד מברצלונה ומישל פלאטיני מיובנטוס קבעו 1-1 בסיום, וברצלונה המשיכה לשלב הבא.
חצי הגמר זימן לברצלונה מפגש כפול מול גטבורג השוודית. במשחק הראשון בשוודיה הובסה ברצלונה 3-0 (צמד לטורביורן נילסון), ודרכה להדחה נראתה קרובה מאוד. בגומלין ניצלה ברצלונה הודות לשלושער של פיצ'י אלונסו, ובסיום המשחק החזירה לגטבורג בניצחון 3-0 משלה. המפגש עבר להכרעה בדו-קרב בעיטות עונשין. גם בדו-קרב הייתה קרובה ברצלונה להדחה, אך רולנד נילסון החמיץ את הפנדל החמישי של קבוצתו, וברצלונה 5-4 אחרי הבעיטה השישית, ובקושי רב נחלצה מהדחה והעפילה לגמר השני בתולדותיה.
סטיאווה בוקרשט | סיבוב | ברצלונה | ||||||
---|---|---|---|---|---|---|---|---|
יריבה | סיכום | משחק ראשון | משחק שני | יריבה | סיכום | משחק ראשון | משחק שני | |
ויילה | 5 – 2 | 1 - 1 (חוץ) | 4 - 1 (בית) | סיבוב ראשון | ספרטה פראג | 2 – 2 | 2 - 1 (חוץ) | 0 - 1 (בית) |
בודפשט הונבד | 4 – 2 | 0 - 1 (חוץ) | 4 - 1 (בית) | שמינית הגמר | פורטו | 3 – 3 | 2 - 0 (בית) | 1 - 3 (חוץ) |
לאהטי | 1 – 0 | 0 - 0 (בית) | 1 - 0 (חוץ) | רבע גמר | יובנטוס | 2 – 1 | 1 - 0 (בית) | 1 - 1 (חוץ) |
אנדרלכט | 3 – 1 | 0 - 1 (חוץ) | 3 - 0 (בית) | חצי הגמר | גטבורג | 3 – 3 (5 - 4פ) | 0 - 3 (חוץ) | 3 - 0ה (בית) |
סיכום המשחק
[עריכת קוד מקור | עריכה]ברצלונה הגיעה לגמר כפייבוריטית ברורה ומוחלטת מול היריבה הרומנית, שעוד בשלב חצי הגמר מול אנדרלכט נחשבה לנחותה יותר מבין השתיים. המאמן האנגלי טרי ונבלס הוביל את ברצלונה למשחק הגמר, בעונה בה בכל גמר אירופי השתתפה נציגה ספרדית (אתלטיקו מדריד שנוצחה בגמר גביע אירופה למחזיקות גביע, ריאל מדריד שזכתה בגביע אופ"א). העובדה כי המשחק התקיים בספרד, הביאה המוני אוהדי ברצלונה לאצטדיון, והשליטה של אוהדיה ביציעים הייתה מוחלטת. כ-300 אוטובוסים, 12 מטוסי נוסעים ושש רכבות הוקצו לטובת האוהדים. ברמה המקצועית, על אף העדיפות המוחלטת, סבלה ברצלונה מפציעותיהם של סטיב ארצ'יבלד הסקוטי, שחזר ימים קודם לכן מהתייעצות באמסטרדם לגבי כשירותו לגמר. עם הגעתו והכרזתו כי הוא כשיר, בחר ונבלס לפתוח עמו בהרכב על חשבון גיבור השלושער ממשחק חצי הגמר, פיצ'י אלונסו. גם כוכב הקבוצה ברנד שוסטר הגרמני סבל מפציעה טורדנית שמנעה ממנו לעלות למשחק בכושר מלא.
מנגד, המאמן הרומני אמריך יניי הוביל סגל מלא בכדורגלנים רומנים בלבד, כנגד כל הסיכויים, עד למשחק הגמר. הגישה של סטיאווה למשחק התבררה כבר בשלביו המוקדמים, והיא כיוונה למשחק הגנתי וסגור שימנע מברצלונה לסכן את שערה.
כבר בפתיחה ניתן היה לראות את המגמות השונות במשחק. ברצלונה ניסתה לאיים על השער ללא הצלחה, ונתקלה במשחק הגנה רומני קשוח. הבלם האחורי מיודרג בלודדיצ'י סיכל כל ניסיון של ברצלונה להתקרב לרחבה והיה מהבולטים בקבוצתו, וגם חלוצי הקבוצה השתתפו במשחק ההגנה במרכז השדה. כבר לאחר עשרים דקות החלו הרומנים בשיטות לבזבוז זמן, שהובילו לתסכול רב הן על המגרש והן ביציעים.
שתי הקבוצות מיעטו להגיע למצבי הבקעה. ברצלונה החלה לסכן מעט את שערה של סטיאווה בתחילת המחצית השנייה, אך כניסתו של אנגל יורדנסקו הוותיק בן ה-36 כעשרים דקות לסיום הביאה למשחק הגנתי אף יותר ומנעה מברצלונה לסכן שוב את השער.
מאמן ברצלונה ביצע חילוף שנוי במחלוקת חמש דקות לסיום, כשהוציא את שוסטר. הגרמני הגיב בעצבים ועזב את המגרש הישר אל מחוץ לתחומי האצטדיון. עשר דקות בתוך ההארכה גם ארצ'יבלד הוחלף, לאחר שלא תרם כמעט כלל למשחק ההתקפה של ברצלונה. בסיומן של 120 דקות חלשות, הצליחה סטיאווה להשיג את מבוקשה ולהגיע לדו-קרב בעיטות עונשין.
הפנדל הראשון של מיכאיל מז'יארו נבעט למרכז השער, וחבייר אורוטי, שוער ברצלונה, הדף לקול תשואות הקהל המקומי. מן העבר השני, חוסה רמון אלשנקו בעט היטב לפינה, אך זינוק מרשים של הלמוט דוקאדאם הציל את הבעיטה. גם שתי הבעיטות הבאות נהדפו על ידי השוערים, ובתום ארבע בעיטות, שתיים לכל קבוצה, נותרה התוצאה שוויון 0-0.
הראשון לכבוש בדו-קרב היה מריוס לקאטוש, שבעט בעוצמה למשקוף ופנימה. מן העבר השני, זינוק מרשים נוסף של דוקאדאם הציל את הבעיטה של פיצ'י אלונסו, והותיר את ברצלונה ללא שער. גאבי באלינט העלה את סטיאווה ל-2-0, ומרקוס אלונסו פניה היה חייב לכבוש כדי להותיר את קבוצתו במשחק. דוקאדאם קלט בקלות את הבעיטה, הציל פנדל רביעי ברציפות במשחק, והעניק באופן יוצא מן הכלל לקבוצתו את הגביע הראשון בתולדותיה.
הרכבי הקבוצות
[עריכת קוד מקור | עריכה]
|
|
קישורים חיצוניים
[עריכת קוד מקור | עריכה]- סיקור המשחק באתר אופ"א (באנגלית)
משחקי גמר גביע אירופה וליגת האלופות | ||
---|---|---|
גביע אירופה לאלופות | 1956 • 1957 • 1958 • 1959 • 1960 • 1961 • 1962 • 1963 • 1964 • 1965 • 1966 • 1967 • 1968 • 1969 • 1970 • 1971 • 1972 • 1973 • 1974 • 1975 • 1976 • 1977 • 1978 • 1979 • 1980 • 1981 • 1982 • 1983 • 1984 • 1985 • 1986 • 1987 • 1988 • 1989 • 1990 • 1991 • 1992 | |
ליגת האלופות | 1993 • 1994 • 1995 • 1996 • 1997 • 1998 • 1999 • 2000 • 2001 • 2002 • 2003 • 2004 • 2005 • 2006 • 2007 • 2008 • 2009 • 2010 • 2011 • 2012 • 2013 • 2014 • 2015 • 2016 • 2017 • 2018 • 2019 • 2020 • 2021 • 2022 • 2023 • 2024 |