ארוס (אסטרואיד)

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה אל: ניווט, חיפוש

</noinclude>

ארוס
האסטרואיד ארוס
מידע כללי
תאריך גילוי: 13 באוגוסט 1898
מגלה: קרל גוסטב וויט ואוגוסט שרלואה
קטגוריה: אסטרואידי אמור
מיקום: בין כדור הארץ למאדים
מאפיינים מסלוליים
אפהליון: 266,762 ק"מ
(1.783 AU)
פריהליון: 169,548 ק"מ
(1.133 AU)
אקסצנטריות: 0.223
זמן הקפה: 643.219 ימים
מהירות מסלולית:
- ממוצעת:

24.36 ק"מ/שנייה
מאפיינים פיזיים
ממדים: 34.4×11.2×11.2 ק"מ
שטח פנים: 16.84 קמ"ר
מסה: ‎6.69×1015 ק"ג
צפיפות ממוצעת: 2.67 גרם/סמ"ק
תאוצת הכובד בקו המשווה: 0.0059 מטר/שנייה²
זמן סיבוב עצמי: 0.2194 יום
אלבדו: 0.25
מהירות מילוט: 0.0103 ק"מ/שנייה
טמפרטורה: K ‏127
טיפוס ספקטרלי: אסטרואיד טיפוס-s
מכתש בקוטר כ-5 ק"מ על פני ארוס

ארוס (שם מלא: 433 ארוס; באנגלית: Eros‏ 433) הוא אסטרואיד השייך לקבוצת אסטרואידי אמור השני בגודלו בקבוצת הגופים קרובי ארץ אחרי גנימד, אחד האסטרואידים הראשונים שגשושית התקרבה אליו (ב-1998), והאסטרואיד הראשון שגשושית כזו הקיפה אותו (ב-2000) ואף נחתה עליו (ב-2001).

גילוי ומחקר[עריכת קוד מקור | עריכה]

האסטרואיד ארוס התגלה ב-13 באוגוסט 1898 על ידי האסטרונום הגרמני קרל גוסטב וויט, שעבד בברלין והאסטרונום הצרפתי אוגוסט שרלואה, שעבד בניס, כל אחד מהם בנפרד. הוא כונה ארוס על שם אל האהבה היווני והמספר 433 המופיע לפני שמו באנגלית מציין את היותו האסטרואיד ה-433 שהתגלה למדע (הראשון הוא קרס, הקרוי באנגלית - 1 Ceres, השני פאלאס - 2 Pallas, וכו').

ב-17 בפברואר 1996 שיגרה נאס"א חללית מחקר, שכעבור כשנה כונתה NEAR Shoemaker, על שם המדען יוג'ין שומייקר, שנפטר ב-1997. החללית התקרבה לארוס לראשונה בינואר 1998, נכנסה למסלול סביבו ב-14 בפברואר 2000 ונחתה על פניו ב-12 בפברואר 2001. היא שידרה את ממצאיה הרבים, לרבות צילומים, לאורך כל התקופה הזו והמשיכה בכך גם כמעט חודש לאחר הנחיתה, עד שככל הנראה הקור השורר על פני האסטרואיד שיתק את מכשיריה.

תכונותיו[עריכת קוד מקור | עריכה]

ארוס הוא אסטרואיד המורכב בעיקרו מסלע - S-type asteroid, כמו בערך 17% מהאסטרואידים במערכת השמש. בשונה מקבוצה זו, רובם הגדול של האסטרואידים, כ-75%, מורכבים מתרכובות פחמן - C-type asteroids.

אורכו של ארוס כ-32 ק"מ, עם רוחב ועובי של כ-11 ק"מ על 11 ק"מ. כתוצאה מכך הוא נחשב בין האסטרואידים הגדולים - השני בגודלו בקבוצת האסטרואידים הקרובים לכדור הארץ.

שנת ארוס, דהיינו משך הזמן שלוקח לו להקיף את השמש, היא בת כ-643 ימים, בערך שנת ארץ ושלושה רבעים. ארוס סובב סביב עצמו ומשלים הקפה אחת, מידי 5.27 שעות.

מסלולו סביב השמש, מרוחק ממנה, בממוצע, פחות ממאדים ויותר מכדור הארץ, אבל זהו רק הממוצע. בשל מסלולו האליפטי עד מאוד, בנקודה הקרובה ביותר שלו לשמש (פריהליון), הוא אמנם מרוחק מהשמש מעט יותר מאשר כדור הארץ (כ-1.1 AU), אך בנקודה הרחוקה (אפהליון), הוא רחוק ממנה אף יותר מאשר המאדים (כ-1.8 AU) ‏(AU = יחידה אסטרונומית = המרחק הממוצע של כדור הארץ מהשמש). סוג מסלול זה מכליל את ארוס בקבוצת האסטרואידים הקרויה אסטרואידי אמור, על שם האסטרואיד אמור, שהיה הראשון שהתגלה מקבוצה זו ואשר זהו אופי מסלולו. סוגי מסלולים אחרים של האסטרואידים מכלילים אותם בהתאמה בקבוצות אחרות, כל אחד על פי מסלולו, למשל אסטרואידי אפולו, אסטרואידי אטן וכו'.

על פי מחקרים מסוימים, קיים סיכוי סביר, שבתוך מיליארד שנים פחות או יותר, יתנגש ארוס בכדור הארץ. עוצמתה הצפויה של התנגשות שכזו, אם תתרחש, תהיה אף גדולה יותר מזו שגרמה ככל הנראה להכחדתם של הדינוזאורים[1].

הטמפרטורה השוררת על פני ארוס נעה בין 100+ ל- (150-) מעלות צלזיוס, תלוי במרחק מהשמש ובגורמים אחרים. דחיסותו דומה למדי לדחיסותה של הקליפה הסלעית של כדור הארץ - כ-2.4 טון למ"ק.

ראו גם[עריכת קוד מקור | עריכה]

ארוס משלים סיבוב סביב עצמו כל 5.27 שעות

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

ויקישיתוף מדיה וקבצים בנושא ארוס בוויקישיתוף

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]