פאלאס (אסטרואיד)

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
פאלאס ⚴
כוכב האם
כוכב אם השמש
מידע כללי
סוג אסטרואיד
סיווג ספקטרלי אסטרואיד טיפוס-B
קטגוריה חגורת האסטרואידים עריכת הנתון בוויקינתונים
מיקום חגורת האסטרואידים
תאריך גילוי 28 במרץ 1802
מגלה היינריך וילהלם אולברס
על שם אתנה, פאלאס עריכת הנתון בוויקינתונים
מקום גילוי ברמן עריכת הנתון בוויקינתונים
מאפיינים מסלוליים
משפחת אסטרואידים משפחת פאלאס עריכת הנתון בוויקינתונים
אפואפסיד 510,427,934 ק"מ
(3.412 AU)
פריאפסיד 319,092,258 ק"מ
(2.133 AU)
ציר חצי-ראשי 2.770127481541557±0.0000000024871 יחידה אסטרונומית
אקסצנטריות 0.231
זמן הקפה 1,686.333 ימים
מהירות מסלולית
 ‑ ממוצעת 17.65 ק"מ/שנייה
נטיית מסלול 34.841°
מאפיינים פיזיים
ממדים 570×525×500 ק"מ
מסה ‎2.2×1020ק"ג
צפיפות ממוצעת 2.8 גרם/סמ"ק
תאוצת הכובד בקו המשווה 0.18 מטר/שנייה2
זמן סיבוב עצמי 0.32555 ימים
אלבדו 0.159
בהירות מוחלטת 4.13
מהירות מילוט 0.32 ק"מ/שנייה
טמפרטורה ממוצעת ~164 K
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית

פאלאס (שם מלא: 2 פאלאס; באנגלית: ‎2 Pallas) הוא האסטרואיד השני שהתגלה, מיד אחרי קרס. הוא התגלה על ידי היינריך וילהלם אולברס ב-28 במרץ 1802. פאלאס הוא אחד האסטרואידים הגדולים שבחגורת האסטרואידים העיקרית, ומעריכים כי מסתו מכילה 7% מהמסה של כל החגורה. הוא החבר המרכזי במשפחת האסטרואידים פאלאס.

פאלאס, יחד עם קרס, יונו, וסטה ואסטריה, נחשב ככוכב לכת עד שהחוקרים שחקרו את האזור הבינו כי המקום בין מאדים לצדק מכיל אלפי גופים המרכיבים את החגורה המרכזית. בעקבות הגילויים, סווגו גופים אלה מחדש כאסטרואידים ולא ככוכבי לכת. ייתכן כי בעתיד פאלאס יסווג מחדש ככוכב לכת ננסי אם יוכח כי צורתו כדורית בגלל כוח המשיכה שלו.

היסוד פלדיום (Palladium) נקרא כך על שמו של פאלאס. זהו יסוד כימי שסמלו הכימי Pd ומספרו האטומי 46.

מקור השם[עריכת קוד מקור | עריכה]

האסטרואיד קרוי על שמה של פאלאס, בתו של טריטון וחברתה למשחק של אתנה במיתולוגיה היוונית. קיימות מספר דמויות גבריות באותו שם במיתולוגיה היוונית, אך האסטרואידים הראשונים קיבלו בקביעות שמות של דמויות נשיות.

מאפיינים[עריכת קוד מקור | עריכה]

השוואת גודל: עשרת האסטרואידים הראשונים מושווים אל הירח של כדור הארץ (בקנה מידה). פאלאס הוא השני משמאל

פאלאס הוא הגוף השלישי בגודלו בחגורת האסטרואידים, ודומה ל-4 וסטה בנפחו (לא ודאי במאת האחוזים), אך הוא מעט קטן יותר במסתו.

לפאלאס יש מאפיינים דינמיים יוצאי דופן יחסית לגוף כל כך גדול. מסלולו מוטה בזווית גבוהה מאוד ואקסצנטרי במידה מסוימת, אף על פי שהוא נמצא באותו מרחק מהשמש כמו החלק העיקרי בחגורת האסטרואידים.

יתר על כן, הזווית שקובעת את הציר סביבו הוא מסתובב היא גדולה מאוד, וקרובה ל-600 (מוערכת בין 560 ל-810). זה אומר, שבכל קיץ וחורף פאלאדי (של פאלאס) חלקים גדולים של פני השטח חשופים תמידית לאור ומואפלים לחלוטין (בהתאמה) למשך זמן הקרוב לשנה ארצית אחת. עדיין לא ברור אם סיבובו של פאלאס סביב הוא בכיוון האופייני לחגורת האסטרואידים או בכיוון ההפוך.

יש ראיות שפני השטח של פאלאס דומים לאלה של מטאוריטים פחמניים העשירים במים ובחומרים אורגניים.

ממדיו - 570×525×482 קילומטרים. באפהליון (הנקודה הרחוקה ביותר שלו מן השמש) הוא מצוי במרחק של כ-510 מיליון קילומטרים ממנה ובפריהליון (הנקודה הקרובה ביותר שלו אל השמש) הוא מצוי במרחק של כ-319 מיליון קילומטרים ממנה. פאלאס מקיף את השמש אחת ל־1,686 ימים בקירוב.

תצפיות[עריכת קוד מקור | עריכה]

פאלאס נצפה כשהוא מסתיר כוכב כמה פעמים כולל אוסף תצפיות האסטרואידים הטובות במיוחד ב-29 במאי 1983, כשתצפיות ממוקדות במיוחד תוזמנו מצוין על ידי 140 חוקרים. תצפיות אלה סייעו לגלות את קוטרו המדויק. במהלך הליקוי ב-29 במאי 1983 התגלה סיכוי לכך שהוא בעל ירח קטן במיוחד, שקוטרו קילומטר אחד. עד היום לא נמצא אישור שירח כזה אכן מקיף אותו. בשנת 1980 הדמיית וידאו מצאה ירח גדול בהרבה שקוטרו 175 ק"מ אך ההשערה בדבר קיומו נדחתה מאוחר יותר.

נעשה שימוש בגלי רדיו מחללית במסלול סביב מאדים, וסביב פני השטח שלו, כדי לקבוע את מסת פאלאס בעזרת תהודות זעירות שאותן החזיר אל פני מאדים.

תצפיות טלסקופיות של פאלאס לא סיפקו כל מידע על מאפייניו. אף חללית עוד לא ביקרה בפאלאס, למרות שתוכנן כי במידה ומחקרה של הגשושית "שחר" יהיה מוצלח בקרס ובווסטה, יש סיכוי שהמשימה תורחב גם אל פאלאס, זאת סיימה את המצבור הדלק בעודה חגה סביב קרס ומשימתה הסתיימה כשהיא נותרה לחוג סביבו לעד.

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

ויקישיתוף מדיה וקבצים בנושא פאלאס בוויקישיתוף