אריה ברקוביץ' (אמן)

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
אריה ברקוביץ'
אריה ברקוביץ', 2015
אריה ברקוביץ', 2015
לידה 1953 (בן 71 בערך)
רומניה עריכת הנתון בוויקינתונים
מקום לימודים אוניברסיטת תל אביב עריכת הנתון בוויקינתונים
http://www.arieberkowitz.com האתר הרשמי
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית

אריה ברקוביץ' (נולד ב-1 בינואר 1953) הוא אמן, אוצֵר, מעצב, מבקר אמנות ומורה לאמנות ישראלי. מאז שנת 2005 מנהל אמנותי ואוצר של בית האמנים תל אביב.

ביוגרפיה[עריכת קוד מקור | עריכה]

אריה ברקוביץ' נולד ברומניה, עלה לישראל עם הוריו ב-1960, משפחתו התיישבה בבאר שבע, בה גדל מגיל שש ועד הצבא. בצה"ל שירת בצוות הווי הנדסה קרבית בשם אריה ברק, [1] במסגרתה לקח חלק ב-1972 בתוכנית "בואו נבנה לנו גשר". השיר "ברחוב הנשמות הטהורות" הגיע למקום ה־17 במצעד השנתי תשל"ג (1973). ברק כתב ביחד עם נתן כהן ושייקה פייקוב, את השיר "חלפה שנה", אותו הלחין ועיבד נתן כהן. השיר צעד במצעדי הפזמונים השבועיים של הגל הקל בספטמבר–דצמבר 1973 והגיע לפחות למקום התשיעי.

ברקוביץ' למד אמנות במכון אבני (1977-1975) ואמנות מעשית אצל רפי לביא (1977-1979). סיים תואר שני בעיצוב לתיאטרון באוניברסיטת תל אביב (1981). הפקת התיאטרון הראשונה אותה עיצב הייתה "פונדק הרוחות", שזכתה במקום הראשון בפסטיבל עכו לתיאטרון ישראלי אחר 1980. במהלך השנים עיצב כמאה הפקות של תפאורה ותלבושות לתיאטרון בחאן הירושלמי, הקומה השלישית, הספרייה, תיאטרון נווה צדק, המדרגות, בימת הקיבוץ, תיאטרון ילדים ונוער (אורנה פורת), ללהקות המחול ענבל ובת שבע ולהפקות אופנה.

מקימי גלריה אחד העם 90 מימין לשמאל שרה חינסקי, אריה ברקוביץ' (עומד) ורונית דברת בפתח הגלריה

הקים את "אחד העם 90", הגלריה השיתופית הראשונה בישראל שפעלה מאפריל 1982 עד ינואר 1986. הייתה זו הגלריה הראשונה שהוקמה כיוזמה פרטית על ידי האמנים עצמם, מומנה ונוהלה על ידם, ללא כוונת רווח והיא זכתה לכיסוי תקשורתי נרחב. הגלריה פעלה ברחוב אחד העם 90, פינת שיינקין. שותפותיו להקמת ולניהול הגלריה היו רונית דברת ושרה חינסקי. [2] בגלריה הוצגו 64 תערוכות והציגו 116 אמנים. [3]

ברקוביץ' הוא ממקימי בית הספר לאמנות ועיצוב "מימד לאמנות חזותית" שהוקם בשנת 1983 ופעל ברחוב ברנר 17 ואחר כך ברחוב נחלת בנימין עד שנת 2000. ב-2001 התאחד עם אסכולה והפך לאסכולה מימד עד לסגירתו ב-2005. קבוצת "מימד", פעלה לצד בית הספר, בשנים 1988–1990, ביחד עם טוביה אברהם, יגאל עוזרי, אבי עזרא, שמחה שפייזר ורוני ראובן. חברי "מימד" (פרט לראובן) לימדו בבית הספר "מימד לאמנות חזותית". הם הציגו יחדיו ואירחו אמנים נוספים. קבוצת "מימד" החלה לפעול בגלריה "מימד קטן" בחנות "פרוזה" בדיזנגוף סנטר ומשפעילותה התרחבה, נפתחה גלריה "מימד" ברחוב פינסקר פינת טרומפלדור. הקבוצה ערכה פרויקטים אמנותיים, תערוכות והרצאות בפריפריה, בקיבוצים ובמושבים.

מאז שנת 2005 ברקוביץ' מנהל אמנותי ואוצר של בית האמנים תל אביב.

במשך ארבע שנים היה מנהל אמנותי ואוצר קבוע של הגלריה העירונית "החווה", חולון, שהציגה אמנות אקולוגית ועיצוב. אצר עד היום (2018) במסגרת שונות, מאות תערוכות בהן תערוכות מוזיאליות דוגמת פורום המוזיאונים, מוזיאון ארץ ישראל, מוזיאון ינקו דאדא ועוד.

בשנים 1993–1994 היה בעל מדור עיצוב בעיתון חדשות. בשנים 1996–2006 היה בעל מדור שבועי לעיצוב במוסף "גלריה" בעיתון "הארץ"; מפרסם מאמרים לעיצוב במגזינים מקצועיים שונים, ביניהם "בניין ודיור".

בינואר 2023 הוציא ספר המסכם את עבודתו והשיק קיר אמן שהוא מעין רטרוספקטיבה. קיר האמן נמצא בחלל הכניסה של מקום לאמנות.[4]

הוראה

בשנת 1982 היה ברקוביץ' ממייסדי המכללה לאמנות חזותית "מימד", תל אביב, ביחד עם יגאל עוזרי וטוביה אברהם. ברקוביץ' לימד רישום וציור במימד וכיהן כאחראי על תוכניות הלימוד, כמנהל וכסגן מנהל בית הספר. לאחר ב-2002 עזב את "מימד". מקים ומרכז המגמה לאמנות ב"תיכון אלון", רמת השרון (1989-1985).

בשנת 1981 ואחר כך משנת 2010 מרצה לאמנות ולעיצוב במכון הטכנולוגי, חולון (בו הוא מעביר קורס על אוצרות); במהלך השנים לימד בסמינר הקיבוצים, תל אביב; מכללת בית ברל; המכללה לאמנות חזותית מימד, תל אביב; תיכון אלון, רמת השרון; האוניברסיטה הפתוחה, תל אביב; המוזיאון לאמנות ישראלית, רמת גן.

חיים אישיים

אריה ברקוביץ' נשוי לדפנה גרייף, מעצבת גרפית ולהם בן ובת.

גלריית תמונות[עריכת קוד מקור | עריכה]

תערוכות יחיד נבחרות[עריכת קוד מקור | עריכה]

  • 1979 - גלריה ג'ולי מ. (עם יעל רשף), תל אביב
  • 1980 - דוגית גלריית לאמנות, תל אביב
  • 1982 - גלריה אחד העם 90, תל אביב
  • 1983 - גלריה אחד העם 90, תל אביב
  • 1984 - מימד קטן גלריה לאמנות, תל אביב
  • 1984 - "למה כלב פרובלמטי", האקווריום גלריה לאומנות, תל אביב
  • 1987 - "טבע דומם", מימד גלריה לאמנות חזותית, תל אביב
  • 1989 - מימד גלריה לאמנות חזותית, תל אביב (עם אבי עזרא)
  • 1991 - "טבע דומם", טובה אוסמן גלריה לאמנות, תל אביב
  • 1992 - סדנאות האמנים, תל אביב (קטלוג)
  • 1995 - הגלריה במכללת אורנים
  • 1995 - גלריה גרוס, תל אביב
  • 1997 - "הדברים החשובים סמויים מן העין", מוזיאון ינקו דאדא, עין הוד, אוצרת: רעיה זומר (קטלוג)
  • 1999 - "פטה מורגנה", גלריה מני H, תל אביב (קטלוג)
  • 2004 - "עיצוב המוצר", מיצב פיסולי, גלריה גרוס, תל אביב, אוצרת: נעמי שלו
  • 2006 - מרכז הבאוהאוס, תל אביב
  • 2006 - "תל אביב - דרך האופניים", מרכז באוהאוס, תל אביב
  • 2007 - באוהאוס בתל אביב, גלריה מני לאמנות ישראלית במינכן
  • 2008 - "מבט נמוך", גלריה דנון, תל אביב
  • 2009 - "100 שנה לתל אביב", בית האדריכלים במינכן
  • 2010 - "עננה", סלונה, תל אביב, אוצרות: רבקה קוה ודינה לוי
  • 2012 - תערוכת יחיד בשיתוף סאונד של ערן צור, בתיאטרון תמונע תל אביב
  • 2013 - "ענני תעתוע" תערוכת יחיד בגלריה בנימין בתל אביב וספר משותף עם ערן צור
  • 2014 - תערוכת יחיד בגלריה תיכונט תל אביב
  • 2014 - "24", מקום לאמנות, קריית המלאכה, תל אביב, אוצר: ניר הרמט
  • 2015 - "מעונן חלקית", גלריה דואק, משכנות שאננים, ירושלים
  • 2015 - "כבר חוזר" גלריה עירונית טבעון, אוצרת טלי גרבוז
  • 2017 - "ארזתי לבד", בית דונדיקוב-יעקב, הגלריה העירונית, רחובות
  • 2018 - "איפה אריה", גלריה עירונית ראשון לציון, אוצרת אפי גן.

תערוכות קבוצתיות נבחרות[עריכת קוד מקור | עריכה]

תערוכות נבחרות כאוצר[עריכת קוד מקור | עריכה]

  • "עיצוב בכסף: כלי כסף איטלקיים בני זמננו", מוזיאון ארץ ישראל, תל אביב (קטלוג; טקסט)
  • 1992 - "תפנים", בית האמנים, תל אביב (קטלוג; טקסט)
  • 1996 - "כיסא פלסטיק", גלריית המומחה, תל אביב (קטלוג; טקסט)
  • 1998 - "האגרטל בעיני מעצבים ופסלים ישראלים עכשוויים", תערוכה נודדת, אמנות לעם (קטלוג; טקסט)
  • 1999 - "בקשר לגוף: תכשיטים ואובייקטים", מוזיאון ינקו דאדא, עין הוד; מוזיאון ערד; מוזיאון בת ים (קטלוג; טקסט)
  • 2001 - "ונוס באמנות הישראלית", המוזיאון לאמנות ישראלית, רמת גן (קטלוג; טקסט)
  • 2001 - "שקוף וצבע: יופי נגד אלימות", המשכן לאמנויות הבמה, תל אביב, אוצר עם אורלי הופמן (קטלוג; טקסט)
  • 2002 - "נטע זר: מפגש בין עבודות בתחום האמנות והעיצוב", מוזיאון ינקו דאדא, עין הוד; מוזיאון ערד (קטלוג; טקסט)
  • 2003 - "טבע שלא כדרך הטבע", מוזיאון ינקו דאדא, עין הוד (קטלוג; טקסט)
  • "ספסלי רחוב", תערוכת חוצות, תל אביב (קטלוג; טקסט)
  • 2006 - "קליר יניב: האישה וציפור הנפש", רטרוספקטיבה, מוזיאון ינקו דאדא, עין הוד
  • 2009 - "דורותי רובינס: התיאטרון האנושי", רטרוספקטיבה, מוזיאון ינקו דאדא, עין הוד (ספר)
  • 2010 - "בוקי שיף – עיצוב לתיאטרון ואופרה", האקדמיה לעיצוב ולחינוך ויצו חיפה
  • 2011 - "לא ידע שהוא כזה", תערוכת עיצוב, בית האמנים, תל אביב (קטלוג; טקסט).
  • 2016 - "הסתדרתי בשורה אחת" תערוכה של זהבה אדלסבורג במקום לאמנות, תל אביב
  • 2018 - אורית גולדמן, "יבשת משל עצמי", בית האמנים ע"ש זריצקי, תל אביב
  • 2018 - תמר הירשל, בין גלים וגבולות, בית האמנים ע"ש אלחריזי
  • 2018 - שרון רשב"ם פרופ, מסמנת גבולות, בית האמנים תל אביב.

הצגות תיאטרון ומחול נבחרות להן עיצב תפאורה ותלבושות[עריכת קוד מקור | עריכה]

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ אריה ברקוביץ' השתמש בשם אריה ברק רק בתקופת הקריירה הצבאית והמוזיקלית, בתום שירותו הצבאי שב לשם אריה ברקוביץ'.
  2. ^ דליה מנור, אחד העם 90 – שנות ה-80, חלפי הוצאה לספרי אמנות 2011, עמ' 15. הספר כולו, המחזיק 160 עמודים, עוסק בגלריה.
  3. ^ דליה מנור, עמ' 155.
  4. ^ רעות ברנע, אריה ברקוביץ מסכם חמישה עשורי יצירה בתערוכה וספר חדש, באתר מגזין פורטפוליו, ‏2023-01-03