אריה קוץ

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
אריה קוץ
אריה קוץ.jpg
לידה 9 במרץ 1953 (בן 69)
ישראל עריכת הנתון בוויקינתונים
מקום לימודים
תקופת הפעילות 1975–הווה (כ־47 שנים)
תחום יצירה אדריכלות
יצירות ידועות קיר ירוק בחברת "צ'ק פוינט"; בניין הבנק הבינלאומי הראשון; גן החשמל; פארק פרס; גג ירוק בי״ס ״אור תורה״, ירושלים
פרסים והוקרה עיטור קיסר יפן, דרגת קרני זהב וסרט
http://www.nirkotz.com/about_us.php
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית OOjs UI icon info big.svg

אריה קוץאנגלית: Arie Kutz; נולד ב-9 במרץ 1953) הוא אדריכל ומתכנן ערים ישראלי. משמש יו"ר האגודה לידידות ישראל-יפן.[1] זכה בשנת 2016 ב"עיטור מסדר השמש העולה", מטעם קיסר יפן "על תרומתו לקידום היחסים וההבנה ההדדית בין יפן וישראל".[2] באותה שנה (2016), נבחר על ידי מגזין "בניין דיור", כאחד מ-30 פורצי הדרך באדריכלות הישראלית.[3] בנוסף, בחר המגזין ("בניין דיור") במשרד האדריכלים "ניר-קוץ אדריכלים", כאחד מתוך 100 האדריכלים המשפיעים בעשור האחרון במציאות הישראלית.[4] משרד האדריכלים שבבעלותו נחשב אחד ממשרדי האדריכלים החשובים בארץ.[5]

טקס קבלת אות קיסר יפן משגריר יפן בישראל, 2016

ביוגרפיה[עריכת קוד מקור | עריכה]

קוץ למד בתיכון עירוני "אוהל שם" ברמת גן. לאחר השירות הצבאי, המשיך ללמוד בטכניון וסיים בשנת 1979 תואר ראשון

באדריכלות (B.Sc), במקצוע - אדריכל ובונה ערים. בשנים 1981–1984, שהה ביפן במסגרת מלגת לימודים לתואר שני, שקיבל ממשרד החינוך היפני. הוא למד לתואר השני במכון הטכנולוגי של טוקיו (Tokyo Institute of Technology. M.Sc), במחלקה להיסטוריה של האדריכלות היפנית, בהנחיית פרופסור היראי קיושי (שימור מבנים ושיקום עירוני) ובהנחיית פרופסור קאזואו שינוהרה (אדריכלות מבנים). נושא התזה שלו: The Approach - way to the Japanese Traditional House - a case study in time conscious architecture.

בתחילת דרכו המקצועית (1981-1975; 1988-1984), עבד במשרד האדריכלים יסקי-גיל-סיון (אברהם יסקי, יעקב גיל ויוסי סיון), על פרויקטים שונים. הפרויקט האחרון שלו במסגרת זו, היה תכנון מרכז קניות "קניון השרון" בנתניה, מִשְׁלָב התכנון הרעיוני ועד לגמר אכלוס הקניון; עם סיום עבודתו במשרד זה, (1988), החליטו אשתו האדריכלית רָנִּי ניר והוא לצאת לדרך עצמאית, והקימו את משרד האדריכלים ניר – קוץ אדריכלים בע"מ;[6] בשנת 1991, נבחר לשמש כחבר צוות תכנון מרכז תל אביב, תפקיד שכיהן בו כשש שנים (1997-1991);[7] לאחר סיום עבודתו בעיריית תל אביב, בשנת 1997, הקים את חברת תא מתכננים בע"מ (חברה לתכנון עירוני), ובשנת 1999, הקים יחד עם אדריכלי הנוף פול פרידברג (Paul Friedberg) ודורית שחר את "סטודיו אדריכלות נוף בע"מ". מספר שנים לאחר מכן (2003), מונה ראש צוות התוכנית להתחדשות וציפוף מרכז ירושלים.[8] בין שאר תפקידיו, הכין תוכנית אב לשכונת מאה שערים, שיקום מרכז שפרעם ועוד.

לאור החלטת הממשלה לפנות את בסיסי צה"ל ממרכז הארץ, (שלישות, צריפין וכו'), ולהעתיקם לנגב,[9] ערך אריה קוץ בשנת 2013, את התוכנית לבניית מגדלי מגורים בני 33–47 קומות. מגדלי המגורים, יוקמו לאחר פינוי הבסיס (בסיס "מחנה גנים" - בסיס "השלישות" - מחנה "מקלף") ברמת גן. כמו כן, יוקם פארק רחב היקף על השטח שיפונה ויועבר לרשות עיריית רמת גן. מינהל מקרקעי ישראל יקבל לשיווק את מתחמי המגורים;[10][11] פעילותו המקצועית, המקיפה את כל תחומי מקצוע האדריכלות, תכנון הערים ותכנון הנוף, הובילו אותו בשנת 2015, למינוי כראש צוות שדרוג אזור תעשייה רמת החייל עבור עיריית תל אביב,[12] בתפקיד זה כיהן במשך שלוש שנים (2018-2015). משרד האדריכלים שבבעלותו, עוסק גם בהקמת שכונה חדשה בנצרת עלית, כאשר 300 דירות תיועדנה לזוגות צעירים.[13] תוכנית נוספת, לשכונה חדשה בשם "מ5", תוכננה במועצה המקומית ג'ש (גוש חלב).[14]

לאחד השיאים החשובים במאמציו לשלב צמחייה בבניינים, הגיע עם הזכייה בתחרות לתכנון אגף חדש לחברת "צ'ק פוינט", בשנת 2011. בשנת 2018 הסתיימה הקמתו של האגף החדש ובו קירות ענק מחופי צמחייה.

קוץ עוסק גם בליווי והדרכת סיורים מקצועיים ביפן.[15] בשנת 1984, לאחר שובו מהלימודים ביפן, פנה אליו האדריכל אברהם יסקי, שהיה יו"ר "אגודת הארכיטקטים והאינג'נרים בישראל", וביקש ממנו לתכנן, ללוות ולהדריך סיור מקצועי לאדריכלים ביפן. אריה קוץ עבר לצורך זה הכשרה כמלווה קבוצות, והסיור המקצועי הראשון "יצא לדרך", בסתיו 1985. מאז אותה שנה, מלווה קוץ כל שנה, פעם או פעמיים, קבוצות אדריכלים ישראליים לסיור מקצועי ביפן, להיכרות עומק עם תרבות יפן, ובדגש על האדריכלות היפנית. בדרך זו, חשף אריה קוץ, להשפעה של האדריכלות היפנית, למעלה מאלף אדריכלים ואדריכליות ישראליים. על כך, בין השאר, זיכה אותו מגזין "בניין ודיור" בתואר "פורץ דרך".[3]

קוץ מלמד בחוג ללימודי מזרח אסיה באוניברסיטת תל אביב.

נשוי לאדריכלית רָנִּי ניר.

סגנון[עריכת קוד מקור | עריכה]

בעבודותיו באדריכלות בניין או באדריכלות נוף, קיימת השפעה מהתרבות היפנית. תרבות שצילם, תיעד והפנים במשך שנים רבות. הוא למד את השפה היפנית ויודע אותה על בורייה, הוא מכיר ויודע את קוד ההתנהגות היפנית, אותו למד בדקדקנות בשהייתו בארץ זו. עולמו הפנימי הוא הגישה האסתטית היפנית, היחס לחומרים הפשוטים, לטבע.[16]

לדבריו של אריה קוץ, כבר במאה ה-16, החלו היפנים להעריך ולכבד את הבית הפשוט, העשוי עץ, נייר ומחצלות הקש

טטאמי), לעומת האדריכלות והעיצוב המונומנטליים, הבנויים מחומרים פחות אורגניים אך חסינים ועמידים יותר, שקיבלו בירושה מהתרבות הסינית. היפנים שינו את התרבות הזו ושיכללו אותה. בתקופה זו עוצבה האדריכלות היפנית, אדריכלות המצטיינת באיפוק וטעונה משמעויות ושימוש בהפכים. קוץ טוען בדבריו, כי ה"עיצוב יפני" היה תמיד מורכב, מגוון ורב פנים.[16]

אחד המרכיבים המופיע תדיר בעבודותיו, הוא האלכסון, המאופיין גם אצל היפנים, לדברי אריה קוץ, האלכסון נמצא בתוכו בנשמתו. הוא מביא כדוגמה את שבילי הגן היפני, שתמיד יהיו אלכסוניים - בזיגזג. לעומת הגישה המערבית המסורתית הגורסת, שבין שתי נקודות יחבר קו ישר אחד.[16] וכך גם עבודותיו המשלבות בין הישן לחדש, כמו בניין הבנק הבנלאומי בתל אביב אשר תוכנן על ידי משרד האדריכלים האמריקאי פיי-קוב-פריד (Pei-Cobb-Freed) יחד עם משרדו של אריה קוץ, ושילב שני בניינים לשימור - בית ועד הקהילה ובית רבקה גרינוולד.[7] בבניין הבנק הבנלאומי הראשון, אפשר להבחין באלכסון, כפי שמשתמע מדבריו, כי נמתח קו אלכסוני מהפינה הצפון מזרחית של בית ועד הקהילה, לפינה הדרום מערבית של בית לוין. המשולש, לדברי אריה קוץ, הוביל לרעיון העיצובי של המגדל כמערכת של מנסרות משולשות.[7] דוגמה נוספת, ניתן לראות בחזית הבניין של תיאטרון הבובות בעיר חולון.

אריה קוץ נחשב כבר-סמכא בתחום הבנייה הירוקה. הוא מסביר, שהאדם צריך להתאים את עצמו לסביבה בה הוא חי, וכך ליצור מרקם אקלים נכון שהתוצאה תהיה מההתחלה, תכנון ביתו ובנייתו בהמשך עם מרקם אקלים נוח, בניין שיתאים לסביבה בה הוא מוקם. זה, לדעת קוץ, הדבר הבולט ביותר או החשוב ביותר. הוא מנמק זאת בכך, שהקידמה היא המפריעה לנו. האדריכלות השכילה לתת פתרונות מצוינים ליצירת מרקם אקלים ותכנון ירוק, אולם מערכות מיזוג האוויר גרמו להפרת האיזון הנכון. היום, כאשר הטמפרטורה והלחות בחוץ עולה, אתה מדליק מיד מזגן, והוא אינו מתנגד להפעלת מיזוג האוויר, אולם יש להפעיל אותו במינון נכון. לדבריו, לאורך ההיסטוריה, נבנה הבית המסורתי תמיד על פי חוקים ירוקים, בניית בית הסתמכה ונשענה על החומרים הזמינים שהיו במקום בנייתו. אלא, שהטכנולוגיה המתקדמת הביאה לכך שהאדריכלים איבדו את הידע הבסיסי והחשוב - השימוש בחומרים הזמינים והפשוטים, המגיעים מהטבע הקרוב. לכן, יש לדאוג לאוורור נכון בבית, כדי שלא יהיה צורך להדליק מזגן.[17]

דוגמה נוספת להשפעת הסגנון היפני על עיצוב ותכנון עבודתו של קוץ. הוא בית משפחת סלע, המשלב סגנון יפני ומקומי. אריה קוץ יחד עם בעל הבית, שאף הוא מושפע מהסגנון היפני, השתמשו בכלים ובשיטות עבודה מסורתיות (המשפחה חקרה ובדקה וחיפשה למצוא סוג עץ, שיהיה דומה בתכונותיו לסוג העץ הגדל ביפן, עבור הדלתות והחלונות שבביתה), הן בפרטים והן במתווה הכללי של הבית, ונתנו להם פרשנויות מקומיות במתווה הכללי של הבנייה.[18] הרעפים על גג המבנה משולבים: רעפי עץ עם רעפים מקומיים של חברת אקרשטיין, הפטיו מעוצב בסגנון גן זן, המסדרון, משמש כמרפסת היקפית כפי שקיים בבית היפני.[18]

פרסים ועיטורים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  • עיצוב מרכז הבקרה למטרופולין תל אביב, פרויקט אשר זכה במקום ראשון, בתחרות לתכנון מרכז בקרת תנועה מטרופולינית בתל אביב, (2010).[4]
  • מגדל הבנק הבינלאומי, בו שוכנים משרדי הנהלת הבנק הבינלאומי, זכה בקטגוריות "מבנה המשרדים ומבנה לשימור".[19] פרס שנחשב כאחד מפרסי הנדל"ן החשובים בישראל, ומכונה "האוסקר של ענף הבנייה". והוא יוזמה של התאחדות הקבלנים, בנק מזרחי טפחות והקרן לעידוד ופיתוח ענף הבנייה בישראל (2011). שנה לאחר מכן, פרסם ה- The International Architecture Award by Chicago Athenaeum & European Canter, כי המשרד בבעלותו של אריה קוץ - "ניר קוץ אדריכלים", נבחר כאחד מחברות העיצוב הטובות בעולם,[20] על סמך תכנון הבניין שתוכנן בשיתוף משרד האדריכלים האמריקאי פיי-קוב-פריד ושות'.[21]
  • הגג הירוק של בית הספר "אור תורה" בירושלים, תוכנן על ידי סטודיו "אדריכלות נוף", נבחר בשנת 2012, לפרויקט השבוע על ידי אתר "גגות ירוקים" (Greenroofs.com).[22]
  • הקיר הירוק, פרס ראשון בתחרות לתכנון אגף חדש למשרדי הנהלת חברת "צ'ק פוינט" בתל אביב, (2013).
  • "עיטור שר החוץ היפני", על פעילות תרבותית בגשר שבין ישראל ליפן (2013).[23]
  • הפרויקט הטוב ביותר בקטגוריית אדריכלות ועיצוב ב"ועידה הבינלאומית לחדשנות בעיצוב ואדריכלות", (2014).
  • פרס ראשון בתחרות לתכנון אגף חדש בפקולטה למשפטים, אוניברסיטת תל אביב, (2015).
  • "פורץ דרך", 30 פורצי הדרך, אדריכלים ומעצבים בישראל. "למה אריה קוץ? פרץ את הדרך לתרבות המזרח הרחוק, אותה החדיר לאדריכלות המקומית והשכיל לשלב בבתים שלנו את היופי היפני והמשמעויות הנלוות אליו" (2016).[3]
  • זכייה ב"עיטור מסדר השמש העולה", מטעם קיסר יפן "על תרומתו לקידום היחסים וההבנה ההדדית בין יפן וישראל", (2016).[2]

תערוכות[עריכת קוד מקור | עריכה]

מיצב T-Ceremony, תערוכה בגלריה "פריסקופ", גלריה לעיצוב מודרני עכשווי. אוצרת התערוכה: שרי פארן (2004);[24] אוצר בתערוכה במוזיאון טיקוטין לאומנות יפנית, תערוכה שהוצגו בה עבודותיו של האדריכל היפני הנודע טדאו אנדו (Tadao Ando). בתערוכה זו, שיתף אריה קוץ פעולה עם האוצרת ד"ר עתליה קרני (2007);[25] "הנייר סובל הכל" (מיצב: נייר שרטוט שקוף, 100 גרם, על גליל קרטון, דיו מדפסות), תערוכה במוזיאון ארץ ישראל בתל אביב, בנושא: "חומר ללא חומר", אמנות הנייר בישראל. אוצר: פול ג'קסון (יוני 2008);[26] משרדו של אריה קוץ "ניר קוץ אדריכלים", השתתף בתערוכת העבודות, שהוגשו לתחרות מרכז הבקרה לתחבורה במטרופולין תל אביב, המשרד זכה במקום ראשון;[4] מיצב אומן אורח - אריה קוץ, “גשר של נייר”', המהווה גשר סמלי בין יפן לישראל, הוצג בבית האומנים ע"ש זריצקי בתל אביב, במסגרת התערוכה: "קיוטו פואטיקה". המיצב הוא מחווה לתערוכה של הצלמת דרורה שפיץ, אשר נוהגת לבקר פעמים רבות ביפן, מצלמת ותופסת במצלמתה פרטים מאסתטיקת הגנים היפניים. אוצרת התערוכה: אירית לוין 2017);[27][28] "הקיר הירוק", באגף החדש של בניין משרדי ההנהלה הראשית של חברת "צ'ק פוינט" בתל אביב, נבחר להשתתף בתערוכה בינלאומית בנושא: "סולאר גרילה: תגובה בונה לשינויי אקלים", במוזיאון תל אביב לאמנות.[6] אוצרת: מאיה ויניצקי (יולי 2019-פברואר 2020);[29] בנוסף, נבחר עיצוב "הקיר הירוק" להשתתף בתערוכה בגלריה בבית האדריכל, בנושא: "שלושים ושלוש אחרי ארבעים". התערוכה מטעם התאחדות האדריכלים ובוני ערים בישראל. אוצרים: אדריכל עמרי איתן, אדריכל טולו אמיתי, אדריכל דנה גורדון (ינואר-פברואר 2020).[30][31]

מאמרים נבחרים[עריכת קוד מקור | עריכה]

מאז שזכה בשנת 1981 במלגת לימודים ביפן, עוסק קוץ בחקר התרבות החזותית של יפן בדגש מיוחד על האדריכלות שלה, מהעת העתיקה ועד ימינו. במסגרת מחקר זה, השתתף בסמינרים מקצועיים ופרסם מאמרים רבים, שחלקם מפורטים בהמשך. נושאים אלו הפכו אותו גם למרצה מבוקש על מגוון במות רב.

מאמרים על אדריכלות יפנית[עריכת קוד מקור | עריכה]

"מאדו לטוקיו בארבע מאות שנה", אדריכלות ישראלית (1998);[32] "טוקיו גדולה (ומתוכננת היטב)", מסע אחר (2013);[33] "אדריכלות בית המגורים ביפן", יפן, חוויה אחרת (2014);[34] "אדריכלות נוף יפנית", אמנות (2006);[35] "דרך האלים ודרך האדם: עלייה לרגל ביפן - תכנון הדרך", מותר (2013);[36] "אדריכלות נוף יפנית", יפן, חוויה אחרת (2014).[37]

נושאים מקצועיים באדריכלות[עריכת קוד מקור | עריכה]

אריה קוץ, שנחשב לאחד החלוצים בארץ בשילוב צמחייה באדריכלות, הוא אורח של קבע בכתבי עת ועיתונות, עם מאמרים וראיונות בנושא גגות ירוקים וקירות ירוקים. יצירות האדריכלות שלו ושל משרדו בתחום, זכו להכרה ציבורית ולפרסומים בכתבי עת בישראל ומחוצה לה. להלן מבחר ממאמריו:

"בית הריבוע הכחול - פארק תעשייה אפק ראש העין", עיצוב הבית: רבעון לתרבות עיצוב הבית, (ביזנס דיזיין 4), (2001);[38] "פארק כהמשך החוויה העירונית (פארק פרס חולון)", אדריכלות נוף (2004);[39] "אורים ותומים", בנין ודיור (2018);[40] "גג ירוק בבית ספר אור תורה רמות, ירושלים", אדריכלות נוף (2019);[41] "גגות ירוקים וקירות ירוקים", גן ונוף (2020).[42]

עריכה מקצועית[עריכת קוד מקור | עריכה]

קורן לאונרד, "וואבי-סאבי לאמנים, למעצבים, למשוררים ולפילוסופיה" (שם הספר במקור: "Wabi-Sabi"), (ספר), הוצאת אסיה, 2013.

עבודות ייחודיות[עריכת קוד מקור | עריכה]

פעילותו המקצועית של אריה קוץ, מקיפה את כל תחומי המקצוע: תכנון ערים, תכנון נוף ועיצוב אורבני, בנייני ציבור, מגדלי משרדים ומגורים ואף בתים פרטיים. בין עבודותיו החשובות:

  • גינת השרון (גן החשמל) בתל אביב. הפרויקט קיבל שבחים רבים, והחזיר את השכונה למקומה בראש רשימת היעדים המבוקשים (2000).[43]
  • גג ירוק בבית הספר אור תורה, רמות, ירושלים (2010).[44]
  • מרכז בקרת התנועה המטרופוליני של תל אביב (2010).[45]
  • תכנון בניין מגדל הבנק הבינלאומי הראשון, בשיתוף עם משרד האדריכלים האמריקאי פיי-קוב-פריד (Pei-Cobb-Freed) ושות', (2009).[21][7]
  • עיצוב קיר ירוק, לאגף החדש של בניין ההנהלה הראשית, ומרכז הפיתוח של חברת התוכנה הבינלאומית "צ'ק פוינט" בתל אביב. הקיר, מחבר בין הבניין הישן לבניין החדש וחוסך בהוצאות האנרגיה. זה הבניין הראשון בארץ שיש לו חזית ירוקה.[46]
  • אגף חדש לפקולטה למשפטים באוניברסיטת תל אביב (זכייה בתחרות), (2016).[47]
  • עיצוב מרפסת גג והפיכתה לגן ירוק, בחברת התרופות "רוש פרמצבטיקה".[48]
  • בניין הנהלת "הרבוע הכחול" בראש העין.[38]
  • פארק פרס בחולון. מטרת הפארק לספק מגוון רחב של פעיליות ייחודיות לקהילה הקרובה והרחוקה, תוך שמירה על סביבה ירוקה.[39]
  • עיצוב הקמפוס החדש של האקדמיה הלאומית לאומנות בצלאל במגרש הרוסים, בשיתוף סטודיו  SANAA  (האדריכלים היפנים קאזויו סג'ימה וריו נישיזאווה), (2020).[49]
  • פרויקט מתחם האלף באזור הדרומי של העיר ראשון לציון. מתחם המיועד להיות מרכז העסקים מהגדולים בישראל. הפרויקט יכלול כ-5000 יחידות דיור, מרכזים מסחריים, ושטחים ציבוריים פתוחים. שתי חברות זרות מובילות עסקו בתכנון האסטרטגי של המתחם: האחת Arup from GB והשנייה Bechtel from USA, הצלע השלישית בפרויקט, היא משרדו של אריה קוץ, "ניר קוץ אדריכלים", כאשר קוץ מוביל את הפרויקט כארכיטקט (2020).[50]

גלריה[עריכת קוד מקור | עריכה]

לקריאה נוספת[עריכת קוד מקור | עריכה]

  • קורן לאונרד, "וואבי-סאבי לאמנים, למעצבים, למשוררים ולפילוסופיה", (ספר), הוצ' תל אביב: אסיה, 2003.

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

ויקישיתוף מדיה וקבצים בנושא אריה קוץ בוויקישיתוף

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ אריה קוץ, האגודה לידידות ישראל-יפן
  2. ^ 1 2 אסף גולן, שני ישראלים יקבלו את עיטור מסדר השמש העולה מקיסר יפן, NRG, ‏3 נובמבר 2016
  3. ^ 1 2 3 מגזין בניין ודיור, "30 פורצי הדרך", אדריכלים ומעצבים ישראלים, בניין ודיור מהדורה מיוחדת, 19 ינואר 2016
  4. ^ 1 2 3 מגזין בניין ודיור, מאה האדריכלים המשפיעים של העשור, בניין ודיור
  5. ^ מיכאל יעקובסון, בצלאל בחר: סטודיו SANAA היפני יבנה את הקמפוס, Xnet, ‏6 ספטמבר 2011
  6. ^ 1 2 תמי וינצברג, בצמיחה מתמדת, בית ונוי, ‏25 דצמבר 2019
  7. ^ 1 2 3 4 יאיר חסון, גוליבר בין גמדים: איך משלבים מגדל בלב העיר?, ynet, ‏2 יולי 2011
  8. ^ גור עופר (עורך), דוד גלור ורז עפרון, חזון לירושלים: תכנית לשיקום ירושלים, בירת-ישראל, עריכה: שלמה ארד (עריכה לשונית), ירושלים: מכון ירושלים לחקר ישראל, בית חי אלישר, תשס"ט - 2009, מחקרי מכון ירושלים לחקר ישראל מס' 121, פרק תכנון מתארי בירושלים, עמ' 258. (בעברית)
  9. ^ מזכירות הממשלה (הממשלה ה- 32, בנימין נתניהו), העתקת מחנות צה"ל לנגב, משרד ראש הממשלה, החלטה מס. 3161, ‏17 אפריל 2011
  10. ^ שלומית צור, אושרה תוכנית להקמת שכונת מגורים במחנה גנים ברמת גן: התוכנית, שיזם מינהל מקרקעי ישראל וערך האדריכל אריה קוץ, כוללת הקמת שישה מגדלי מגורים בני 33–47 קומות ו-1,200 דירות בשטח ממוצע של 112 מ"ר, גלובס, ‏25 פברואר 2013
  11. ^ עומר וולף, פינוי מחנה גנים – רמת גן, אורבנולוגיה - האתר של המעבדה לעיצוב עירוני, בראשת פרופ' טלי חתוכה, ‏17 מאי 2017
  12. ^ אמיתי גזית, שטחי המשרדים ברמת החייל יוכפלו למיליון מ"ר, כלכליסט, ‏26 ספטמבר 2016
  13. ^ הילה ציאון, שכונה חדשה בנצרת עלית: 1,500 דירות במגדלים, וואלה News, נדל"ן, ‏15 ינואר 2018
  14. ^ תוכנית ג/21187 מעלה נפתלי, תב"ע עכשיו, ‏2015
  15. ^ גליה גוטמן, צעד לפני כולם, גלובס, ‏19 נובמבר 2009
  16. ^ 1 2 3 ורדה צ'ציק, אריה סאן, ירחון את, 4 אוגוסט 2004, עמ' 120 - 123
  17. ^ מגזין בניין ודיור, בנייה ירוקה, מגזין בניין ודיור, 25 יוני 2018
  18. ^ 1 2 דקל גודוביץ, כן יפני לא יפני, בניין ודיור גליון 102, פברואר מרץ 2006, עמ' 121-118
  19. ^ שי פאוזנר, לבייב ואריסון ־ הזוכים הבולטים ב"אוסקר הנדל"ן", כלכליסט, ‏8 ינואר 2012
  20. ^ The Chicago Athenaeum Museum of Architecture and Design The European Centre Architecture Art Design and Urban Studies, [http://www.nirkotz.com/news.php?id=69 NEW INTERNATIONAL ARCHITECTURE 2012 The world's foremost design firms covering six continents include], ניר- קוץ אדריכלים, ‏2012 (באנגלית)
  21. ^ 1 2 הזוכים בפרס הראשון הם: פרויקט הבנק הבינלאומי בשד' רוטשילד בתל אביב. הזוכה בקטגוריה של מבני משרדים וקטגוריה של שימור: משרדי הבנק הבינלאומי בשדרות רוטשילד בתל אביב. הקבלן שיכון ובינוי /סולל בונה תשתיות בע"מ המתכנן – משרד אריה קוץ / PEI.COOB,FREED AND PARTNERS, התאחדות הקבלנים בוני הארץ, ‏25 אוגוסט 2013
  22. ^ Anjuli Velázquez, This Week in Review, Greenroofs.com, ‏3 אוגוסט 2012 (באנגלית)
  23. ^ Foreign Minister’s award - עיטור שר החוץ היפני, שגרירות ישראל, טוקיו, יפן, ‏21 אוקוטובר 2013 (באנגלית)
  24. ^ שרי פארן, T-Ceremony, גלריה פריסקופ, ‏2004 (באנגלית)
  25. ^ טדאו אנדו, אדריכל בין מזרח למערב, מוזיאון טיקוטין לאומנות יפנית, ‏פתיחה: שישי, 17.08.07 נעילה: ראשון, 06.01.08
  26. ^ paper נייר - תערוכה: חומר ללא חומר, https://catuv.blogspot.com/, ‏10 יוני 2008
  27. ^ סמדר שפי, קיוטו פואטיקה מיצב אמן- אריה קוץ, תצלומים דרורה שפיץ, החלון
  28. ^ דוד מיכאלי, גשר של נייר - אריה קוץ - מיצב אורח - קיוטו פואטיקה - בית האמנים - תל אביב, כתוב, ‏6 ינואר 2017
  29. ^ סולאר גרילה: תגובה בונה לשינויי אקלים, מוזיאון תל אביב לאמנות, ‏18 יולי 2019 - 22 פברואר 2020
  30. ^ תערוכת "שלושים ושלוש אחרי ארבעים", התאחדות האדריכלים ובוני ערים בישראל, ‏10 ינואר 2020 - 20 פברואר 2020
  31. ^ מיה אור, 40 אדריכלים, 33 שנים, שלושה אוצרים, שתי תערוכות, פורטפוליו, ‏21 ינואר 2020
  32. ^ אריה קוץ, מאדו לטוקיו בארבע מאות שנה, ירחון אדריכלות ישראלית 32, 1998
  33. ^ קוץ אריה, טוקיו גדולה ומתוכננת היטב, מסע אחר 256, 2013, עמ' 59-54
  34. ^ אריה קוץ, אדריכלות בית המגורים ביפן, יפן - חוויה אחרת, ‏דצמבר 2014
  35. ^ אריה קוץ, אדריכלות נוף יפנית, ‏ספטמבר 2006
  36. ^ קוץ אריה, דרך האלים ודרך האדם: עלייה לרגל ביפן - תכנון הדרך, מותר 20-19, 2012, עמ' 52-45
  37. ^ אריה קוץ, אדריכלות נוף יפנית, יפן, חוויה אחרת, ‏דצמבר 2014
  38. ^ 1 2 אריה קוץ, ריבוע כחול, עצוב הבית: רבעון לתרבות עצוב הבית (ביזנס דיזיין) מגזין מס' 4, 2001, עמ' 48
  39. ^ 1 2 קוץ אריה, פארק כהמשך החוויה העירונית (פארק פרס חולון), אדריכלות נוף 16, 2004, עמ' 17-15
  40. ^ אריה קוץ, אורים ותומים, בנין ודיור, 25 יוני 2018
  41. ^ אריה קוץ, גג ירוק בבית ספר אור תורה רמות, ירושלים (עמ' 12), אדריכלות נוף, גליון 72, ‏ספטמבר 2019 (ארכיון)
  42. ^ אריה קוץ, גגות ירוקים קירות ירוקים, גן ונוף, ינואר- פברואר 2020, עמ' 17-14
  43. ^ מגדל רכבת 16 ישומר בLive TLV של קנדה-ישראל- פרויקטים, קנדה-ישראל ברק רוזן אסי טוכמאיר
  44. ^ OR TORAH HIGH SCHOOL, GREENROOFS.COM (באנגלית)
  45. ^ אריאל רוזנברג, החל תכנון מרכז הבקרה המטרופוליטני בתוך פארק רכבת סבידור, גלובס, ‏10 מאי 2009
  46. ^ נעמה ריבה, שיחים במקום זכוכית: בעקבות הקמת הקיר הירוק הגדול בישראל, הארץ, ‏10 ספטמבר 2017
  47. ^ נעמה ריבה, הוכרעו שתי תחרויות מתוך שבע לתכנון מבנים באוניברסיטת ת"א, הארץ, ‏9 דצמבר 2015
  48. ^ נעמה צור, גינות גג: גינת הגג שאתם מוכרחים להכיר, בניין ודיור
  49. ^ יונתן קנטי, הקמפוס החדש של בצלאל: תשובה להשתלטות החרדית על ירושלים?, וואלה, ‏16 ביוני 2013
  50. ^ 1000 Center, https://www.margolin-bros.com/en/ (באנגלית)