ארץ (גאוגרפיה)

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
Gnome-colors-emblem-development.svg
ערך זה נמצא בתהליך עבודה מתמשך. הערך פתוח לעריכה.
אתם מוזמנים לבצע עריכה לשונית, ויקיזציה וסגנון לפסקאות שנכתבו, וכמו כן לעזור להרחיב ולהשלים את הערך.
מפה פוליטית של העולם:ארצות העולם בנובמבר 2011

ארץ היא יחידה טריטוריאלית או אזור גאוגרפי שבו חי לאום [1] [2] או אחת או כמה קבוצות אתניות , לפעמים קבוצה אתנו-דתית או דתית ומוסדותיה, שהתארגנה בתוך גבולות טבעיים או מלאכותיים, בדרך כלל עם הנהגה, תקנון, חוקים וכוחות הגנה משותפים. [3]. במקרים רבים ארץ היא מילה נרדפת למדינה ריבונית מסוג מדינת לאום או מדינת לאום מדינתית. לפעמים יכולה ארץ להיות זהה עם מדינה ריבונית לשעבר [4] או חבל ארץ שנכללו בתוך מדינה או ארץ אחרת, יותר גדולה. גבולותיה של ארץ יכולים לעבור שינויים רבים בתקופות שונות במהלך ההיסטוריה, אך קיים שטח ליבה שנשאר בדרך כלל קבוע בתחום גבולותיה. גם שיטת הממשל של הארצות והלאומים עוברת שינויים. ישנן ארצות שמבחינה מדינית נמחקו לתקופות ארוכות והוקמו מחדש. ויש כאלה שנכללו בתוך מדינות או ארצות יותר גדולות. כאשר חלקן קיבלו מעמד אוטונומי בתוך המדינה הגדולה יותר. ארץ יכולה להיות גם מדינה לא ריבונית ולהתקיים תחת ריבונות של מדינה אחרת :כקולוניה, מדינת חסות, טריטוריית נאמנות, טריטוריה תחת מנדט ,טריוטוריה אוטונומית, מחוז שמעבר לים או תחת כיבוש על ידי מדינה אחרת. הארץ הגדולה ביותר בעולם היא רוסיה והמאוכלסת ביותר היא סין. הארץ הקטנה ביותר מבחינת שטח ואוכלוסייה היא הוותיקן. במובן אחר של המילה, ארץ היא כינוי לחבל ארץ בעל צביון גאוגרפי, אתני, תרבותי, כלכלי, דתי וכו' .

אטימולוגיה[עריכת קוד מקור | עריכה]

המילה העברית "ארץ" היא מקורבת למילה האכדית erșitu , למילה האוגריתית אַרצ , למילה הארמית אַרְקָא , אַרְעָא ולמילה הערבית אַרְצ' (או ארד) שמובנה הוא "אדמה". בעברית יש לה גם כן מובן של קרקע או אדמה . ארץ הוא גם שם כדור העולם שלנו .[5]. יש עוד שפות שבה המילה עבור המושג "ארץ" היא זהה למילה המציינת "אדמה", למשל zemlja (זמליה) בשפה הסרבית-קרואטית ו zeme בשפה הלטבית או Land בשפות הגרמאניות. גם המילה התואמת țară בשפה הרומנית מקורה במילה הלטינית terra = אדמה.

שמות הארצות[עריכת קוד מקור | עריכה]

למרבית הארצות שהן מדינות יש שני שמות:שם רשמי או פרוטוקולרי (של המדינה) ושם גאוגרפי [6] [7] [8].

השמות הרשמיים או הפרוטוקולריים או השמות המלאים היכולים להשתנות במהלך ההיסטוריה הם ,למשל, רפובליקת הודו, הרפובליקה הצ'כית, הקונפדרציה השווייצרית, מדינת קטר, מדינת ישראל, נסיכות מונקו, ממלכת שוודיה, הדוכסות הגדולה של לוקסמבורג, הרפובליקה הדמוקרטית הפדרלית של אתיופיה,הממלכה המאוחדת של בריטניה הגדולה וצפון אירלנד, ארצות הברית של אמריקה, הפדרציה הרוסית, האיחוד האוסטרלי, הרפובליקה העממית של סין, ממלכת ספרד, הרפובליקה הצרפתית, הקהילייה של אוסטרליה.

השם הרשמי או המלא הוא בשימוש כשמדברים על הארץ או המדינה במובן של ישות משפטית: " התיק מדינת ישראל נגד פלוני אלמוני", "הרפובליקה הצרפתית מוסמכת ל..." , הסכם בין ממלכת ערב הסעודית לרפובליקה האסלאמית של פקיסטן" וכו'. השם המקוצר של מדינה הוא ברוב המקרים זהה לשם הגאוגרפי של הארץ - הודו, צ'כיה, שווייץ, קטר, מונקו, שוודיה, לוקסמבורג, אתיופיה רוסיה, אוסטרליה, סין, ספרד, צרפת וכו'.

יש שמות מקוצרים שאינם זהים לשם הארץ או השם הגאוגרפי: ישראל (מבחינה גאוגרפית נמצאת בארץ ישראל), ארצות הברית (לפעמים יש משתמשים בשם הגאוגרפי הכוללני והשנוי במחלוקת "אמריקה", שמקורו בשם "ארצות הברית של אמריקה") , הממלכה המאוחדת (תכופות מזוהה כ בריטניה או בריטניה הגדולה לפי שם האי בעל אותו שם, שמהווה את חלק הארי של הממלכה , או אפילו בדרך המטונימיה "אנגליה" לפי שם ארץ האנגלו-סקסים המיסדת, אחת מארבע הארצות המרכיבות את הממלכה). אם צריכים בטקסט רשמי לחזור על שם הארץ ניתן להשתמש בשם המקוצר, מציינים שמכאן ואילך משתמשים בשם זה במקום השם המלא. השם המקוצר הוא בשימוש לעיתים בהקשרים גאוגרפיים או כלכליים: "העובדים הזרים בצרפת" "תוצרת סין". [9]

ישנן מקרים שבהם השם המלא - של המדינה - והשם המקוצר - של הארץ - הם זהים: "הרפובליקה הדמוקרטית של קונגו" (בעבר קונגו הבלגית, קונגו (לאופולדוויל), קונגו (קינשאסה) או רפובליקת זאיר), הרפובליקה הדומיניקנית, האמירויות הערביות המאוחדות, הרפובליקה המרכז-אפריקאית , כולל מקרים שבו השם הגאוגרפי של הארץ והשם הרשמי של המדינה הם זהים: הונגריה, רומניה, בוסניה והרצגובינה, גאורגיה, קנדה,מונגוליה, ניו זילנד, מונטנגרו, יפן, ג'מייקה, טובאלו, אוקראינה וכו'.

ארץ או חבל ארץ כחלק מארץ יותר גדולה[עריכת קוד מקור | עריכה]

ארץ או מדינה או חבל ארץ יכולים להיות חלק ממדינה יותר גדולה פדרלית או לא. דוגמאות: הממלכה המאוחדת של בריטניה הגדולה וצפון אירלנד היא ארץ או מדינה ריבונית המורכבת מארבע ארצות לא ריבוניות: אנגליה, סקוטלנד , ויילס וצפון אירלנד או אלסטר, מתוכם השלוש האחרונות הן בעלות אוטונומיה (סקוטלנד וצפון-אירלנד עם פרלמנטים וממשלות משל עצמן וויילס עם פרלמנט אוטונומי) הארץ המכונה בוסניה והרצגובינה שהייתה אחרי מלחמת העולם השנייה מדינה במסגרת פדרציה של יוגוסלביה היא כיום בעצמה מדינה פדרלית ריבונית המורכבת משתי ישויות מדיניות - רפובליקה סרפסקה, מדינה אוטונומית או ארץ חדשה שבה הרוב הם הסרבים הבוסנים, והפדרציה של בוסניה והרצגובינה ה, גם היא מדינה אוטונומית או ארץ חדשה מייצגת בעיקר את הבוסניאקים המוסלמים ואת הבוסנים הקרואטים, אך גם מיעוט בוסני סרבי, ובנוסף מהמחוז בריצ'קו גם בלגיה היא ארץ וממלכה ריבונית פדרלית המורכבת משלוש ישויות :בריסל ושני חבלי ארץ אוטונומיים - פלנדריה הפלמיתוואלוניה - של ואלונים דוברי צרפתית. איטליה היא ארץ הכוללת כיום חמשה אזורים או חבלי ארץ אוטונומיים:סרדיניה, סיציליה, דרום טירול, ואל ד'אוסטה וונטו רוסיה כוללת במסגרת פדרלית רפובליקות ורפובליקות אוטונומיות, בתוכן ארצות כמו צ'צ'ניה, טטרסטן, בשקיריה, אודמורטיה , קרליה ואחרות. ארץ כמו פולין הייתה תקופה ארוכה מחולקת בין שכנותיה - האימפריה הרוסית, ממלכת פרוסיה והאימפריה ההבסבורגית (האוסטרית). ארץ אחרת, אוקראינה הייתה תקופה ארוכה מחולקת בין האיחוד הפולני-ליטאי לאימפריה הרוסית, ומאוחר יותר בין האימפריה האוסטרית או אוסטרו-הונגרית לאימפריה הרוסית, ואחר כך בין הרפובליקה הפולנית השנייה לאוקראינה הסובייטית במסגרת ברית המועצות. בעקבות מלחמת העולם הראשונה ובעקבות מלחמת העולם השנייה גבולותיה של גרמניה השתנו. בשנים 1990-1949 גרמניה הייתה מחולקת בין גרמניה המערבית ("הרפובליקה הפדרלית של גרמניה") וגרמניה המזרחית ("הרפובליקה הדמוקרטית הגרמנית")

מספר הארצות בעולם[עריכת קוד מקור | עריכה]

הגאוגרפים והפוליטולוגים מסכימים כי כיום כל המדינות החברות בארגון האומות המאוחדות הן ארצות-מדינות ריבוניות - ומספרן הוא כיום 193. לפני 1991 אוקראינה ובלארוס שהיו מרכיבים של ברית המועצות היו חברות באו"ם מבלי להיות עצמאיות. לשתי ארצות - הוותיקן והרשות הפלסטינית תחת השם "מדינת פלסטין" - יש מעמד של משקיפות באו"ם.

הבדלים ארץ - מדינה - לאום[עריכת קוד מקור | עריכה]

אף על פי שיש להם הרבה מן המשותף, המושגים "ארץ", "מדינה" ו"לאום" הם שונים. [10]

מדינה[עריכת קוד מקור | עריכה]

מדינה היא מושג פוליטי או גאו-פוליטי ,המציין אופיה הפוליטי של ארץ . מדינה ריבונית היא מדינה בעלת מוסדות משל עצמה עם אוכלוסייה, שטח וממשל קבועים., הרשאית והמסוגלת לחתום על חוזים והסכמים עם מדינות אחרות. למושג "ארץ" מובן יותר גאוגרפי, תרבותי-היסטורי, חברתי-כלכלי ולא רק פוליטי. הארץ כוללת את תכונות הקהילה המקומית - מנטליות, מנהגים, שפה וכו'. בנוסף למדינות ריבוניות, ארץ יכולה להיות גם מדינה שנויה במחלוקת, מדינה לא עצמאית, היסטורית, מדינה לשעבר , טריטוריה לאומית אוטונומית וכו'. [11]

לאום[עריכת קוד מקור | עריכה]

לאום הוא קבוצה גדולה של בני אדם המתגוררים בדרך כלל בארץ או טריטוריות משלה ושיש להם היסטוריה, תרבות וצביון אחר משותפים - כמו שפה, מקור אתני והיסטורי, דת, ערכים, אידיאולוגיה. לאום יכול להיות מוגדר מבחינה פוליטית ומבחינה תרבותית. מבחינה פוליטית הלאום הוא קהילת בני אדם שמזהה בעצמה אפיונים משותפים, תרבותיים או אתניים, ושואפת בשמם להקים ישות פוליטית ריבונית [12] או ישות גאו-פוליטית נפרדת: מדינה או אזור אוטונומי. מבחינה תרבותית לאום הוא מושג סוציו-אידיאולוגי יותר סובייקטיבי ודו-משמעי - קהילת בני אדם בעלי תכונות תרבותיות משותפות מסוימות מלוות בזהות עצמית ייחודית.

במדינה פדרלית כמו ספרד של ימינו, מוגדרים כמה לאומים היסטוריים המאורגנים בקהילות טריטוריאליות אוטונומיות בעלות זהות קיבוצית , לשונית ותרבותית ייחודית. אחת הקהילות האלה היא חבל הבסקים. קהילות אוטונומיות בספרד כמו קטלוניה, ולנסיה, האיים הבליארים ומדינת אנדורה העצמאית, שבהם גרים קטלאנים ידועות לפעמים בשם "הארצות הקטלאניות", אולם רק קטלוניה נחשבת למדינת לאום קטלאנית.

מדינת לאום[עריכת קוד מקור | עריכה]

מדינת-לאום היא מדינה, לרוב ריבונית, שתושביה מזוהים כבני לאום ותרבות ספציפיים. דוגמה היא שוודיה המאורגנת כמדינה הקרויה "ממלכת שוודיה".

תושבי ארץ[עריכת קוד מקור | עריכה]

ילידי ארץ מסוימת בדרך כלל מקבלים את ערכיה התרבותיים המסורתיים הקשורים לאותה ארץ ולתושביה. בנוסף לערכים התרבותיים התושבים מכבדים את הכללי ההתנהגות החוקיים התקפים באותה ארץ. (חוקיה). תושבי ארץ מסוימת בדרך כלל מזדהים עם אותה ארץ, בלי קשר עם הארץ היא מדינה עצמאית או היא טוריטוריה המשוייכת למדינה אחרת - אוטונומית או כבושה. התושבים שיש להם תחושה קיבוצית של התשייכות לאותה ארץ נקראים בני אותה ארץ (compatriots). והארץ שלהם מכונה בדרך כלל מולדת.

סיווג הארצות מבחינה כלכלית[עריכת קוד מקור | עריכה]

לפי אירגון האומות המאוחדות[עריכת קוד מקור | עריכה]

המחלקה לעניינים כלכליים וחברתיים של האו"ם המפרסמת כל שנה דו"ח על "המצב הכלכלי העולמי והצפי" מסווג את הארצות לארצות מפותחות, ארצות בעלות כלכלה במעבר וארצות מתפתחות. מידת ההתפתחות הכלכלית נמדדת לפי ההכנסה הלאומית הגולמית (תל"ג - GNI) לתושב.

סמליה של ארץ[עריכת קוד מקור | עריכה]

ציטוטים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  • Namibia our Country,

Namibia Motherland, We love thee.

נמיביה ארצנו
נמיביה מולדתנו,
אנחנו אוהבים אותך

(מתוך המנון נמיביה)

  • Другу земљу ми немамо
У срцу мом само је један дом
У срцу велика, моја република...
אין לנו ארץ אחרת
בלב יש לי רק בית אחד
גדולה בלבי, הרפובליקה שלי

(מתוך המנון רפובליקה סרפסקה - "הרפובליקה שלי")

لادي بلادي بلادي لكِ حبي و فؤادي
بلادي بلادي بلادي لكِ حبي و فؤادي
مصر يا أم البلاد أنت غايتي والمراد
وعلى كل العباد كم لنيلك من أيادي
ארצי, ארצי, ארצי לך אהבתי ולבי
ארצי, ארצי, ארצי לך אהבתי ולבי
מצרים! הו אם כל הארצות, את תכליתי ושאיפתי,
ומעל כל בני האדם, מה רבות הן ידי הנילוס

(מתוך המנון מצרים - "בילאדי, בילאדי, בילאדי")

ראו גם[עריכת קוד מקור | עריכה]

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

ויקישיתוף מדיה וקבצים בנושא ארץ בוויקישיתוף

גישה ב- 25 בפברואר 2022

The Globe and Mail, Toronto, 29/07/2011

לקריאה נוספת[עריכת קוד מקור | עריכה]

  • Pierre-Marie Delpu, Nations, empires, nationalités, Nathan, 2019 ISBN 978-209-172858-2), עמוד 34
  • ,Paul R.Viotti , , Mark V.Kauppi- International Relations and World Politics – Security, Economy, Identity ; second edition ; New Jersey, Prentice Hall; 2001

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ Petit Larousse 1996
  2. ^ Princeton WorldNet
  3. ^ Cambridge Dictionary
  4. ^ Yuval Feinstein Britannica
  5. ^ אברהם אבן שושן - המילון החדש כרך א, עמוד 164
  6. ^ List of Countries, Territories and CurrenciesInterinstitutional Style Guide Europa
  7. ^ UNGEGN World Geographical Names
  8. ^ Country codes/names
  9. ^ Countries: Designations and abbreviations to use
  10. ^ Matti Rosenberg
  11. ^ proyectosfindecarrera
  12. ^ Delpu 2019 עמ' 34