המנון מצרים
![]() | |
מדינה |
![]() |
---|---|
שפה | ערבית |
מילים | מוחמד יונס אל-קאדי |
לחן | סייד דרוויש |
תאריך מעמד רשמי | 1979 |
להאזנה (מידע • עזרה) | |
![]() ![]() |
ארצי, ארצי, ארצי (בערבית: بلادي بلادي بلادي; תעתיק: בילאדי בילאדי בילאדי) הוא ההמנון הלאומי של מצרים. ההמנון נכתב על ידי מוחמד יונס אל-קאדי והולחן על ידי סייד דרוויש. הוא אומץ רשמית בשנת 1979.
היסטוריה[עריכת קוד מקור | עריכה]
ההמנון הראשון שנכתב במצרים נכתב בשנת 1869 לכבוד הוואלי, אסמאעיל פאשא. לא ידוע כמה זמן היה המנון זה בשימוש.
לאחר מהפכת הקצינים החופשיים בשנת 1952 וסיום המלוכה במצרים, אומץ השיר "המנון החירות" (نشيد الحرية) כהמנון הלאומי. שיר זה נכתב על ידי כאמל א-שנאוי והולחן על ידי מוחמד עבד אל-והאב. בחלק מבתיו של שיר זה נעשה שימוש בהמנון הרפובליקה הערבית המאוחדת, ועד היום מנגינתו משמשת כנעימת מהדורת החדשות של רדיו קול ערב בקהיר.
בשנת 1960 הוחלף "המנון החירות" בשירה של אום כולתום, "באמת עבר זמן, הו נשקי" (والله زمان يا سلاحى), אשר נכתב על ידי סלאח גאהין והולחן על ידי כמאל א-טוויל. השיר צבר פופולריות בשנת 1956 לאחר מלחמת סיני וגם רגע לפני פרוץ מלחמת ששת הימים, ובשל פופולריות זו הפך להמנון. השיר שימש כהמנון הלאומי של עיראק בין השנים 1965–1981.
בשנת 1979 אומץ ההמנון הנוכחי "ארצי, ארצי, ארצי" כהמנון הלאומי. שיר זה נכתב בהשראת אחד מנאומיו המפורסמים של מוסטפא כאמל, מנהיג מצרי ומייסד המפלגה הלאומית במצרים, בשנת 1907. כיום מושר רק הבית הראשון של ההמנון.
כשיר לאומי פלסטיני[עריכת קוד מקור | עריכה]
השיר זוכה לפופולריות בקרב ערביי ארץ ישראל, כשיר לאומי[1][2]. במהלך אירועי ספטמבר השחור (1970), נוגן השיר עשרות פעמים ביום בתחנות הרדיו של אש"ף[3]. הוא נוגן במעמד הכרזת מדינת פלסטין ב-1988 באלג'יריה[4]. למעשה השיר כל-כך מזוהה עם אש"ף[5], עד שנהוג לחשוב שמדובר בהמנון הפלסטיני[6] או בהמנון אש"ף[7].
מילות ההמנון[עריכת קוד מקור | עריכה]
ערבית | תעתיק עברי | תרגום לעברית |
---|---|---|
بلادي بلادي بلادي لكِ حبي و فؤادي |
בִּלַאדִי בִּלַאדִי בִּלַאדִי לַכִּ חֻבִּי וַּפֻאַאדִי |
ארצי, ארצי, ארצי לך אהבתי ולבי |
ראו גם[עריכת קוד מקור | עריכה]
קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]
הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]
- ^ יהודה עזריאלי, בני המעוטים במרכז הפעילות החבלנית בחיפה ובגליל, הצופה, 27 בנובמבר 1969
- ^ שרה פרידמן, ילדי גנים ביפו לומדים לשיר 'בילאדי בילאדי', מעריב, 11 בינואר 1988
- ^ אהוד יערי, מלחמת העצבים שמאחורי מלחמת האזרחים, דבר, 25 בספטמבר 1970
- ^ Barry M. Rubin, Revolution Until Victory? The Politics and History of the PLO ,Harvard University Press, p 104
- ^ יהושע ביצור, המקהלה שרה שיר המזוהה עם אש"ף והשר וייצמן לא הגיב, מעריב, 28 באוקטובר 1985
- ^ אבינועם בר-יוסף, תושבי בית סחור: "אנו רוצים שלום!", מעריב, 19 בדצמבר 1988
- ^ ירושלים: אלפים נשאו לפידים ותצלומי ילדים הרוגים, מעריב, 10 בדצמבר 1989
המנוני מדינות אפריקה | ||
---|---|---|
|
המנוני מדינות אסיה | ||
---|---|---|
|