אשוחית כחולה

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קריאת טבלת מיוןאשוחית כחולה
אשוחית כחולה
אשוחית כחולה (Picea pungens)
מצב שימור
נכחדנכחד בטבעסכנת הכחדה חמורהסכנת הכחדהפגיעקרוב לסיכוןללא חששconservation status: least concern
ללא חשש (LC)‏[1]
מיון מדעי
ממלכה: צומח
מערכה: מחטנאים
מחלקה: מחטניים
סדרה: מחטיים
משפחה: אורניים
סוג: אשוחית
מין: אשוחית כחולה
שם מדעי
Wikispecies-logo.svg Picea pungens
אנגלמן, 1879
תחום תפוצה
תפוצת העץ מודגשת בירוק כהה

תפוצת העץ מודגשת בירוק כהה

לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית
קליפת הגזע של אשוחית כחולה בוגרת
אצטרובל זכרי של אשוחית כחולה בשלב ההאבקה
אצטרובל נקבי שטרם הבשיל
אצטרובל נקבי פתוח של אשוחית כחולה
זרעים של אשוחית כחולה

אשוחית כחולה (שם מדעי: Picea pungens, באנגלית: Blue spruce, וגם Colorado blue spruce או Colorado spruce) הוא עץ מחטני ירוק-עד ממשפחת האורניים. עליו, כמו שאר מיני המחטניים, הם מחטים וצבען כחול-ירוק. תחום התפוצה הטבעי של העץ הוא בצפון-מערב אמריקה הצפונית, והוא משתרע באזורי עמידות מ-1 עד 7[2] במדינות ארצות הברית מצפון ניו מקסיקו, דרך קולורדו, וויומינג לפרובינציות אלברטה וקולומביה הבריטית בקנדה. אבל העץ הופץ על ידי האדם בצורה נרחבת ומשמש כצמח נוי במקומות רבים הרחק מתחום התפוצה הטבעי שלו.[3]

אשוחית כחולה היא העץ הרשמי של מדינת קולורדו, והייתה העץ הרשמי של יוטה עד 2014.

תיאור[עריכת קוד מקור | עריכה]

נוף[עריכת קוד מקור | עריכה]

אשוחית כחולה היא עץ ירוק-עד בגובה בינוני עד גבוה. ברוב תחום התפוצה שלו העץ מגיע לגובה של 23 מטרים, אבל כשהוא ניטע בפארקים ובגנים הוא גדל עד לגובה של 15 מטרים. בטבע נתגלה עץ בגובה 37 מטרים וקוטר בגובה חזה של מטר חצי. אשוחית כחולה היא עץ מאריך חיים, השורד עד 600 שנה ומעלה. הגידול בקוטר איטי. עצים בקוטר בגובה חזה של 10 עד 13 סנטימטרים יכולים להיות בני 125 עד 135 שנים, ובקוטר 46 עד 56 סנטימטרים, הם עשויים להיות בגיל 275 עד 350 שנים. נוף העץ הוא גלילי עד חרוט צר עם ענפים אופקיים הצומחים בצפיפות. בעצים עתיקים הענפים שמוטים יותר ונוצרת צמרת פתוחה וחסרת צורה.

שורשים[עריכת קוד מקור | עריכה]

לאשוחית כחולה יש מערכת שורשים רדודה יחסית למערכת השורשים של אשוח דאגלס או של אורן הזפת. מחקר בדקוטה הצפונית גילה ש-73.6% מהשורשים של אשוחית כחולה היו בעומק של 60 סנטימטרים ופחות, ולכן הוא גדל במקומות שבהם המים קרובים לקרקע. למרות מערכת השורשים הרדודה העץ עמיד בפני רוחות.[4]

גזע וענפים[עריכת קוד מקור | עריכה]

קליפת הגזע היא בגוון חום-אפור ומחולקת לקשקשים בעצים צעירים. בעצים עתיקים יש סדקים בקליפה. עובי הקליפה בין 1.9 ל-3.8 סנטימטרים. הענפים צומחים אופקית עם נטייה קלה כלפי מטה. הענפים הצעירים הם בתחילה בגוון חום-ירקרק המשתנה בהמשך לחום-כתום ולחום-אפור. בכמה זנים, הענפים הצעירים הם בצבע חום עד חום אדמדם. הענפים מכוסים בדרך כלל בפלומה.

ניצנים ועלווה[עריכת קוד מקור | עריכה]

הניצנים מעוגלים עד מחודדים בגוון חום-כתום, ואורכם בין 6 ל-12 מילימטרים. העלים הם דמויי מחטים נוקשות בעלות חוד, שנתן למין את שמו המדעי (בלטינית pungens פירושו חד). אורכם בין 2 ל-3 סנטימטרים, וצורתם מרובעת בחתך רוחב. גונם ירוק-כחול ויש בהם בין 2 ל-4 קווי פיוניות לבנים דקים בכל צד. המחטים מכוסות בציפוי שעווה ירוק-כחול, ומסודרות על הענפים בצורה רדיאלית.

אצטרובלים וזרעים[עריכת קוד מקור | עריכה]

אשוחית כחולה הוא צמח חד-ביתי, כלומר בעל פרחים משני המינים על אותו עץ. העץ מתחיל להיות פורה בגיל 20 שנים. צבע האצטרובל הזכרי הוא אדום, והוא צומח בדוּר של 3 עד 5 אצטרובלים בקצה של נצרים חדשים בצמרת העץ. האצטרובלים הנקביים גדלים גם הם בצמרת העץ, גונם ירוק בהיר או אדום, והם מבשילים לגוון חום. אורכם בין 6 ל-11 סנטימטרים. הקשקשים של האצטרובל הנקבי סגלגלים עד צורת יהלום באורך 15 עד 22 מילימטרים וברוחב 10 עד 15 מילימטרים. אצטרובל מכיל בין 175 ל-225 קשקשים ויש לו פוטנציאל לייצר בין 350 450 זרעים. ההאבקה מתבצעת במאי או ביוני, כתלות בגובה. האצטרובלים מבשילים באוגוסט ומפיצים את הזרעים מספטמבר לתוך החורף. לזרעים צמודה כנף והם מופצים באמצעות הרוח, כשרובם צונחים לקרקע בתחום 90 מטרים מהעץ. משקל של אלף זרעים מנוקים הוא סביב 4.2 גרם.

תפוצה[עריכת קוד מקור | עריכה]

תחום התפוצה הטבעי של העץ הוא בצפון-מערב אמריקה הצפונית, שם הוא יוצר חלק מיערות הרריים בגבהים שבין 1,800 ל-3,000 מטרים. הוא משתרע באזורי עמידות מ-1 עד 7 במדינות ארצות הברית, מדרום איידהו וויומינג, דרומה לאריזונה וצפון ניו מקסיקו, אם כי שם נותרו מעט פרטים מבודדים, דרך קולורדו לפרובינציות אלברטה וקולומביה הבריטית בקנדה. עם זאת, העץ הופץ על ידי האדם בצורה נרחבת ומשמש כצמח נוי במקומות רבים הרחק מתחום התפוצה הטבעי שלו, למשל במרכז אירופה וברוסיה.

האשוחית הכחולה היא מין עץ של אקלים קריר ומתון עם טמפרטורות נמוכות בקיץ ומעט גשם בחורף. המשקעים השנתיים הם בין 460 ל 600 מילימטרים, מתוכם כ-50% יורדים כגשם בעונת הגידול. לעץ אין דרישות מיוחדות מבחינת המיקום, אבל הוא מעדיף קרקעות חמרה עשירות בחומרי מזון, טריות, חוליות עד גרגריות בעמקים או במדרונות שאינם תלולים. ה-pH של הקרקע אמור להיות בין 6.8 ל-7.2. הוא עמיד מאוד בפני זיהום אוויר גבוה, אך סביל למיקום מוצל במידה מוגבלת. הוא עמיד לקרה עד לטמפרטורות של 40°C-. האשוחית יוצרת לעיתים רחוקות חורשות על טהרת מין זה בלבד. במקומות הנמוכים היא בחברת מינים של ערבות, מין הצפצפה Populus angustifolia, אשוח דאגלס, אשוח לבן ואורן הזפת. במקומות הגבוהים היא יוצרת לעיתים קרובות חורשות עם אשוחית אנגלמן ואשוח תת-אלפיני.

רביית כלאיים טבעית מתרחשת לעיתים נדירות עם אשוחית אנגלמן, או עם אשוחית לבנה.[4]

שימושים[עריכת קוד מקור | עריכה]

משום שהעץ מכיל "עיניים" רבות, ובשל בירוא היערות אין לעץ חשיבות משמעותית בתעשיית הייעור. האשוחית, במיוחד בזנים המתורבתים שלה, שלהם יש צבע מחטים כחול בולט, היא עץ נוי ועץ חג המולד. זהו עץ חג המולד השני הפופולרי ביותר בגרמניה לאחר אשוח נורדמן (Abies nordmanniana). הריחות של השמנים האתריים של האשוחית יוצרים מצב רוח מיוחד לחג המולד. לעיתים נוטעים אותו כשובר רוח.

הילידים בני הנאוואחו והקרס השתמשו בעץ זה כצמח מרפא מסורתי וכפריט טקסי, וענפים ניתנו כמתנה המביאה מזל. ברפואה המסורתית שימשה חליטה של המחטים לטפל בהצטננות ובקלקולי קיבה. נוזל זה שימש גם חיצונית לטיפול בכאבים של דלקות פרקים. המתיישבים הלבנים הראשונים השתמשו בעץ לבניין.

מזיקים[עריכת קוד מקור | עריכה]

אשוחית כחולה פגיעה בקנה מידה גדול לגורמים שאינם ביולוגיים. בשל קליפת הגזע הדקה ומערכת השורשים הרדודה, המין רגיש במיוחד לשרפת יער.[4]

בתחום התפוצה הטבעי לא מהווים מזיקים ומחלות איום רציני על האשוחית הכחולה.

פטריות מהסוג Chrysomyxa יכולות לגרום לתופעת מטאטא מכשפה. הפטרייה Lophodermium piceae משפיעה על המחטים ויכולה לגרום נזק רציני, בייחוד בעצים הנטועים בדנמרק. Rhizosphaera kalkhoffii גורמת להצהבה של המחטים ויכולה לגרום לאיבוד מחטים משמעותי. פטרייה מזיקה זו בעיקר במשתלות המכינות עצי חג מולד בצפון-מזרח ובמרכז התיכון של ארצות הברית. ריקבון שורשים וגזע נגרמים על ידי פטריות הסוג ארמילאריה כמו גם על ידי Phellinus pini ו-Inonotus tomentosus.

החרקים המזיקים ביותר לאשוחית כחולה כוללים את מין הצרעה Megastigmus atedius ואת מין העשים Cydia strobilella (באנגלית Spruce seed moth) ו-Henricus fuscodorsana (באנגלית Cone cochylid moth), הפוגעים באצטרובלים והורסים את מרבית הקשקשים וכ-10% מהזרעים. הזחלים של מין העש Dioryctria reniculelloides ניזונים מאצטרובלים צעירים ומעלווה. הזחלים של מין העש Choristoneura occidentalis ניזונים ממחטים ישנות בסוף אפריל, ואז חופרים בניצנים מתפתחים ומונעים התפתחות עלים חדשים. התקפות חוזרות ונשנות הורגות את העץ.

נזקים קלים יותר גורמים הזחלים של מין העש Coleotechnites piceaella (באנגלית Orange spruce needleminer), מיני כנימות העלה Adelges cooleyi (באנגלית Cooley spruce gall aphid)‏, Pineus pinifoliae ו-Pineus similis הגורמים ליצירת עפצים דמויי אצטרובלים. כנימות נוספות התוקפות את הזרדים כוללות את Cinara fornacula ו-Cinara coloradensis.

חיפושיות התוקפות את האשוחית הכחולה כוללות את מין היקרונית Pissodes strobe (באנגלית White pine weevil), Dendroctonus rufipennis (באנגלית Spruce beetle) ו-Gnathotrichus sulcatus (באנגלית Ambrosia beetle).[5]

זנים תרבותיים[עריכת קוד מקור | עריכה]

כמה זנים תרבותיים זכו בפרס מצטיין הגן (Award of Garden Merit) של החברה המלכותית להורטיקולטורה (Royal Horticultural Society). אלו מסומנים ברשימה להלן ב-agm.[6] הזנים הנפוצים כוללים:

  • "Glauca Globosa"‏ agm[7] – שיח בגובה בין 3 ל-5 מטרים.[8]
  • "Fat Albert" – צורת חרוט מושלמת עד גובה 3 מטרים בגוון כחול כסוף.[9]
  • "Glauca Jean's Dilly" – שיח בגובה ממטר עד שניים.[10]
  • "Glauca Pendula" – ענפים שמוטים, מתפשט עד לרוחב קרוב ל-3 מטרים ובגובה של 1.2 מטרים.[11]
  • "Hoopsii" ‏ agm[12]
  • "Koster"[13]
  • "Baby Blue Eyes"[14]
  • "Baby Blue"[15]

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

ויקישיתוף מדיה וקבצים בנושא אשוחית כחולה בוויקישיתוף

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]