באבה יאגה

באבה יאגה, ציור מעשה ידי ויקטור וסנצוב משנת 1917.

בַּאבָּה יַאגָה היא דמות ידועה מן האגדות האמיתיות של רוסיה: מכשפה זקנה, בלה ומתועבת, אשר טסה בלילה במה שנראה "סטופה" העשויה מעלי ומכתש, ומטשטשת את עקבותיה אחריה במטאטא. היא מתגוררת בלב היער, בבקתה קטנטנה העומדת על כרעיים של תרנגול, שבה קבועה דלת הנותרת נעלמת מן העין עד אשר נהגה לחש הכשפים. ידיה ורגליה גרומות, והיא נראית כשלד בעל שיניים חדות. מסופר כי היא נוהגת לחטוף (וככל הנראה גם לטרוף) ילדים רכים ולהשאיר את העור שלהם על הגדר שלה.

ברוב המעשיות הרוסיות מופיעה באבה יאגה כדמות אנטגוניסטית; עם זאת, ישנם סיפורים עממיים שבהם מחפשים הגיבורים אחריה בשל חכמתה. לעיתים נדירות מסופר כי מפעם לפעם היא מכווינה נשמות תועות.

אכן יש סיפורים על כך שציידים באים הורגים אותה ומצילים את הילדים למרות שאין להרוג אותה

אטימולוגיה

במרבית השפות הסלאביות היא מכונה "בַּאבָּה יַאגָה" (במלעיל או במלרע); כך ברוסית: Ба́ба-Яга́; בבולגרית: Баба Яга; בפולנית: Baba Jaga, וכך גם בצ'כית ובסלובקית, שבהן מופיעה גם הצורה "יז'יבאבה" (Ježibaba); ובסלובנית: Jaga Baba.

בשפות הסלאביות הדרומיות מופיעה דמות דומה של מכשפה זקנה: "בַּאבָּה רוֹגָה"; בקרואטית: Baba Roga, בסרבית ובמקדונית: Баба Рога.

משמעות המילה "באבה" במרבית השפות הסלאביות היא "סבתא" או "אישה זקנה". יש הסבורים כי "יאגה" היא צורת הקטנה של השם "יַדְוִויגָה" (Jadwiga), שהוא הגרסה הסלאבית לשם הגרמאני "הֶדְוִויג" (Hedwig), ולכן חסר-משמעות בשפות הסלאביות. מנגד, ישנם אטימולוגים המשערים כי יש מקור סלאבי לשם "יאגה" – לדוגמה, הבלשן מכס פאסמר (Vasmer), אשר חקר בין היתר את ההיסטוריה של העמים הסלאביים, מציע את המילה הפרוטו-סלאבית ęgа.

המשוררת מרים ילן-שטקליס תרגמה את שמה כ"סבתא-אשפתא". השם מופיע בספרה "תפוחי העלומים", המאגד בתוכו אגדות-עם רוסיות מתורגמות לעברית.

פולקלור

באבה יאגה, ציו מעשה ידי איבן ביליבין

במעשיות הרוסיות מתוארת באבה יאגה כמכשפה המעופפת בשמיים בתוך מכתש תוך שהיא משתמשת בעלי כהגה כיוון, ומטאטאת את עקבותיה אחריה במטאטא העשוי מעץ שדר. היא מתגוררת בבקתה עשויה קורות עץ, הנעה ממקום למקום על גבי זוג רגלי תרנגולת מרקדות, וסביבה גדר כלונסאות שבראש כל אחד מן המוטות שבה קבועה גולגולת. חור המפתח לדלתה הקדמית מעוצב כפה עתיר שיניים חדות. הגדר החיצונית עשויה מעצמות אדם ובראש המוטות גולגולת; לרוב חסרה גולגולת באחד המוטות, מה שמותיר מקום לזו של הגיבור אשר יאזור אומץ לבקר את המכשפה. על פי אגדה אחרת, הבית אינו חושף את הדלת עד אשר נהגה הלחש הקסום: "סובב את גבך אל היער, ואת חזיתך אליי".

בחלק מן המעשיות (לדוגמה, במעשייה "וסיליסה היפה") כבולים לבית שלושה פרשים: האחד בלבן, רכוב על גבי סוס לבן עם רתמה לבנה – שהוא היום; פרש אדום, שהוא השמש; ופרש שחור, שהוא הלילה. על פי חלק מן הגרסאות, לבאבה יאגה יכולת לשלוט בחיות או בכוחות הטבע. באבה יאגה מסתייעת בביתה במשרתים בלתי-נראים. היא מוכנה לשוחח על אודות הפרשים – אך עלולה להרוג מבקר אשר יחקור על אודות המשרתים.

וסיליסה היפה בבקתת באבה יאגה, ציור מעשה ידי איבן ביליבין משנת 1899

באבה יאגה מופיעה לעיתים בתפקיד אנטגוניסט, ולעיתים כמקור להדרכה. ישנם סיפורים שבהם היא עוזרת לאנשים בחיפושיהם, ובאחרים מסופר כי היא חוטפת ילדים ומאיימת לאכול אותם. על פי רוב, חיפוש אחר עזרתה מתואר כמעשה מסוכן. דגש מיוחד מושם על הצורך בהכנה מתאימה ובנפש טהורה, לצד החובה לשמור על כללי נימוס בסיסיים.

במעשייה "וסיליסה היפה" מוטלות על וסיליסה הקטנה שלוש מטלות בלתי-אפשריות, שהיא פותרת בעזרת בובה קסומה שנתנה לה אִמהּ. בגרסה הנוצרית לסיפור, נשלחת וסיליסה לבקר את באבה יאגה, אשר משעבדת אותה; אך משרתיה של המכשפה – חתול, כלב, שער ועץ – עוזרים לווסיליסה לברוח בשל יחסה המיטיב אליהם. בסוף הסיפור הופכת באבה יאגה לעורב.

בפולקלור של העמים השונים מופיעות וריאציות שפרטיהן שונים מעט: לדוגמה, ביתה של באבה יאגה הפולנית ניצב רק על רגל תרנגולת אחת. בחלק מן המעשיות פוגש הגיבור בלא פחות משלוש באבה-יאגות. הדמויות במקרים אלה הן על פי רוב נדיבות, ועצות לגיבור עצה או מעניקות לו מתנה קסומה, או שתיהן גם יחד.

דמותה של באבה יאגה, מעופפת על גבי מטאטא ולבושה בבגדי השחור והאדום המסורתיים של הרי שְׁוְויֶינְטוֹקְזִ'יסְקיֶה (Świętokrzyskie; "הצלב הקדוש"), היא הסמל הלא-רשמי של אזור קיילצה.

מקור הדמות

יש חוקרים הסבורים כי באבה יאגה הייתה במקור אלה. למשל, סרגיי ריאבצ'יקוב (Рябчиков, Rjabchikov) סבור כי יש לזהותה עם טַבִּיתִי, האלה האם הסקיתית, ומאמין כי באבה יאגה היא אלת השמש.

בערך "בבה-יאגה" מתוך "המיתולוגיה של עמי העולם", מצוין כי

יש כאן קשר ברור לטקסי חניכה פרהיסטוריים: המעבר לבגרות קורה, בתרבויות רבות, בבניין מיוחד מחוץ לכפר, ומתואר פעמים רבות כמוות וחזרה לחיים.
כמו כן, היום והלילה שומעים למצוותה – מכאן שהייתה כנראה אלה חשובה בעבר; חיזוק לכך אנו מוצאים בסיפורים בהם היא מסייעת (לפעמים) לגיבור בשליחותו – שריד לימים שלפני הריסת פולחנה.

בקתה על כרעי תרנגולת

ניקולאי רוריך, בקתת המוות (Изба смерти), רישום, 1905 – תיאור אמנותי של מנהגי הקבורה של הסלאבים הקדומים

מחסן לאפי באזור סטוקהולם

לפי הפולקלור הרוסי, באבה יאגה מתגוררת – במילותיו של אלכסנדר פושקין – ב"בקתה על כרעי תרנגולת... ללא חלונות או דלתות". באבה יאגה בעצמה משתמשת בדרך כלל בארובה כדי לצאת למעופה.

ניתן להצביע על דמיון בין "בית על כרעי תרנגולת" ובין צורתו של מבנה הנפוץ בקרב עמים ציידים-לקטים בסיביר, שמטרתו להגן על ציוד ומזון מפני בעלי-חיים בתקופות של היעדרות ארוכה: בקתת עץ חסרת חלונות ודלתות, הניצבת על פיגומים העשויים מגזעים כרותים של עצים מסביבתו של המבנה, הנמתחים לאורך של כ-3 מטרים.

מבנה דומה אך קטן יותר שימש את אנשי סיביר כמשכן לצלמי האלילים שלהם. בהתחשב במבנה המטריארכלי של עמי סיביר, תמונה ארכיטיפית של צלמית עשויה עצם מגולפת, עטופה בבלויי-סחבות ומונחת בבקתה קטנה הניצבת על ראשי עמודי גזע כרותים מתאים לתיאור של באבה יאגה, אשר ממלאת בגופה את הבקתה כולה: רגליה בפינה אחת, ראשה בפינה אחרת, ואפה מצמח עד לתקרה.

יש עדויות לכך שלסלאבים הקדומים היו מנהגי לוויה שכללו שריפת גוויות בבקתות מסוג זה. ב-1948 גילו הארכאולוגים הרוסים יֶפִימֶנְקוֹ וטְרֶטְיַאנוֹב בקתות קטנות מן הסוג שתואר לעיל, ובהן עקבות גוויות שרופות וגדרות מעגליות מסביב להן; והרי קשר אפשרי נוסף למיתוס של באבה יאגה.

אזכורים באמנות

אזכורים בספרות

ברומן האחרון של יצחק בשביס-זינגר, "מלך השדות" (1988, בתרגום לעברית 1992), שעלילתו מתרחשת בפולין הפגנית של ימי הביניים המוקדמים, מסופר כי בני השבטים מקריבים לבאבה יאגה ילדים צעירים, שאותם הם מכניסים לתוך פתחים בעצים, על מנת שהאדמה תניב יבול שיספיק להאכיל את כולם.

בספרי המדע הבדיוני "בלארוס" ו"אויבים" מאת לי (אמילי) הוגן מופיעה דמותה של באבה יאגה כמכשפה מסתורית ויודעת-עתידות המבקרת לעיתים את בני כוכב הלכת. כן מופיעה באבא יאגה כדמות ראשית בספרו של אורסון סקוט קארד "כבלי קסם".

הסופרת אסתר ויז'בצקי-זיו פרסמה בשנת 2001 ספר בשם "באבא יאגה" בהוצאת הקיבוץ המאוחד.

אזכור נוסף ניתן למצוא בספרה החדש של נעמי נוביק "עקורה", אשר מתייחס רבות למיתולוגיה סלאבית.

אזכורים במוזיקה

הרטמן: הבית על כרעי תרנגולת. שעון בסגנון רוסי.

ישנם אזכורים מוזיקליים נודעים לבאבה יאגה: בקטע התשיעי מן הסוויטה "תמונות בתערוכה" למודסט מוסורגסקי נקרא "הבקתה על כרעי תרנגולת (באבה יאגה)". הוא נכתב על פי תמונה של ויקטור הרטמן שבה מצויר שעון הנראה כבקתה של המכשפה. המוזיקה מתארת מעוף לילי של המכשפה המבעיתה הנוהגת לאכול עצמות-אדם שהיא טוחנת בעלי ומכתש. לסוויטה, שבמקור נכתבה לפסנתר, תזמורים רבים. בתזמורו של מוריס ראוול נעשה בתמונה זו שימוש רב בכלי הקשה.

כאשר ביצעה להקת הרוק המתקדם אמרסון, לייק ופאלמר עיבוד לסוויטה של מוסורגסקי, הם הוסיפו לצד הקטע המקורי שלו על באבה יאגה קטע מוזיקלי חדש, שנקרא "The Curse of Baba Yaga".

באופרה של אנטונין דבוז'אק, "רוסלקה" – המבוססת על סיפורו של אנדרסן "בת הים הקטנה", והנחשבת כיום לאופרה הלאומית של צ'כיה - מופיעה דמותה של יז'יבאבה (Ježibaba) היא באבה יאגה, בתפקיד מצו-סופרן של המכשפה הנותנת לבת הים הקטנה רגליים.

בפואמה הסימפונית של אנטולי ליאדוב (Лядов) "באבה יאגה" (אופ. 56), מתארת המוזיקה את באבה יאגה מזמנת את המכתש, העלי והמטאטא שלה, ולאחר מכן עפה מבעד ליער.

אזכורים במשחקי מחשב

בסדרת משחקי המחשב "הרצון לעוצמה", שוכנת באבה יאגה בצפון-מערב העיירה ספילבורג, והגיבור צריך לגרשה מהעמק. על בקתתה במרומי כרעי התרנגולת שומרת גולגולת חסרת עיניים, ועל הגיבור למצוא אבני בוהק במטרה להיכנס אליה. במשחק הרביעי חוזרת המכשפה, הפעם לארץ מורדביה האפלה והקודרת.

במשחק Alan Wake, שימשה דמותה של באבה יאגה כהשראה לדמות הרעה הראשית, "ברברה ג'אגר".

במשחק Rise Of The Tomb Raider ישנה חבילת הרחבה בשם "Baba Yaga: The Temple of the Witch"שפותחת משימת צד המוקדשת לבאבה יאגה.

במשחק מיינקראפט, דמות המכשפה מבוססת על באבה יאגה.

אזכורים בקולנוע

הסרט הישראלי הקצר בבגה יצא ב-2012 בבימויה של גן דה לנגה, הסרט עוסק במכשפה ששמה (בבגה) לקוח בהשראה מבאבה יאגה. הסרט התחרה בפסטיבל קאן ופרסי אופיר.

בסרט ג'ון וויק שיצא בשנת 2014 מתוארת הדמות המרכזית על ידי יריביו, לאורך כל הסרט, בשם "באבה יאגה".

הדמות מופיעה גם בשובר הקופות הרוסי "הבוגאטיר האחרון" משנת 2017.

אזכורים רבים של באבה יאגה מופיעים בסרט ביקום הקולנועי של מארוול בשם אנטמן והצרעה, שיצא ביולי 2018, והם נמשכים בגרסה אלטרנטיבית שלו, בסדרה מה אם...?.

בסרט Hellboy משנת 2019 (בכיכובו של דייוויד הארבור), מופיעה באבה יאגה בשתי סצנות חשובות ומשחקת דמות משנית חשובה בעלילת הסרט.

בסדרה ״על טבעי” בעונה 15 פרק 16- האחים דין וסאם ווינצ׳סטר מחסלים את ה״באבא יאגה״ לאחר שזו ניזונה מילדים.

בעונה השנייה של הסדרה "המכשף" מבית נטפליקס מופיעה דמות מרושעת בשם "וולת' מייר" או "האם בת-האלמוות" המבוססת על באבא יאגה.

לקריאה נוספת

• יהודה רכב (עורך ומתרגם), אגדות רוסיות, ירושלים: קריית ספר, 1965.
• יעל רנן, התפוח המורעל – הגיבורה באגדות אירופיות, בני ברק: הוצאת הקיבוץ המאוחד, 2007, עמ' 195–196.

קישורים חיצוניים

מדיה וקבצים בנושא באבה יאגה בוויקישיתוף

• מיתולוגיה סלאבית - בבה-יאגה, מתוך: "המיתולוגיה של עמי העולם"
• The Annotated Baba Yaga (אורכב 10.09.2013 בארכיון Wayback Machine) (באנגלית)
• Baba Yaga: The greatest 'wicked witch' of all? - מאתר ה-BBC
• באבה יאגה, באתר אנציקלופדיה בריטניקה (באנגלית)
• באבה יאגה, באתר אנציקלופדיית ההיסטוריה העולמית (באנגלית)

• Baba Yaga - Witch, Crone and Archetype, BBC (באנגלית)
• Baba Yaga (באנגלית)
• Sergei V. Rjabchikov, The Scythian and Sarmatian Sources of the Russian Mythology and Fairy-Tales, 25 July, 2001
• Baba Yaga: The Ancient Origins of the Famous ‘Witch’ | Monstrum, סרטון באתר יוטיוב