אורסון סקוט קארד
 | |
| אורסון סקוט קארד, 16 בפברואר 2008 | |
| לידה |
24 באוגוסט 1951 (בן 74) ריצ'לנד, וושינגטון |
|---|---|
| מדינה |
ארצות הברית  |
| שם עט |
Brian Green, P. Q. Gump, Bryan Green, Frederick Bliss, Byron Walley |
| סוגה | מדע בדיוני |
| יצירות בולטות |
Ender's Game hexalogy, The Tales of Alvin Maker, Homecoming Saga |
| שפות היצירה | אנגלית |
| השכלה |
|
| תקופת פעילות |
מ-1975 |
| מפלגה |
המפלגה הדמוקרטית |
| השקפה דתית |
כנסיית ישוע המשיח של קדושי אחרית הימים |
| פרסים והוקרה |
|
| חתימה |
 |
|
hatrack | |
  | |
אורסון סקוט קארד (באנגלית: Orson Scott Card; נולד ב-24 באוגוסט 1951) הוא סופר אמריקני, שנודע בעיקר בזכות ספרי המדע הבדיוני שחיבר. הוא נמנה בין חמשת הסופרים הבודדים שזכו ביותר מפרס הוגו אחד, לאחר שזכו בפרס ג'ון קמפבל עבור הסופר החדש הטוב ביותר (האחרים הם קרולין צ'רי, אליזבת בר, ספיידר רובינסון וטד צ'יאנג).
ביוגרפיה
[עריכת קוד מקור | עריכה]בנם של פגי ג'יין (לבית פארק) ושל וילארד ריצ'רדס קארד, השלישי משישה ילדים. קארד נולד בריצ'לנד שבמדינת וושינגטון, וגדל בסנטה קלרה שבקליפורניה, במסה שבאריזונה ובאורם שביוטה. שירת כמיסיונר מורמוני בברזיל, ולמד באוניברסיטאות בריגהאם יאנג ויוטה. כמו כן למד שנה בתוכנית לדוקטורט באוניברסיטת נוטרדאם. תקופה מסוימת במהלך שנות ה-70 עבד כעורך שותף בנס (אנגלית: "Ensign"), מגזין הכנסייה המורמונית.
ילדות ולימודים
[עריכת קוד מקור | עריכה]נולד ב-24 באוגוסט 1951, בריצ'לנד, וושינגטון.[1] בנם של פגי ג'יין (לבית פארק) ווילארד ריצ'רדס קארד. נקרא על שם סבו, אורסון רגה קארד, שהיה בנו של צ'ארלס אורה קארד, מייסד מושבת מורמונית בקרדסטון, קנדה. סבתא רבתא שלו, זינה יאנג קארד, הייתה בתו של בריגהאם יאנג.[2] השלישי מבין שישה ילדים, אחיו הצעיר הוא ארלן קארד המלחין והמעבד.[3] מדובר על משפחה עם שורשים מורמוניים חלוציים. אבותיו כוללים את: בריגהאם יאנג, צ'ארלס אורה קארד,[4] זינה פ. יאנג קארד,[5] זינה יאנג קארד בראון ויו בי. בראון.[6]
כשקארד היה בן חודש המשפחה עברה לסן מטאו, קליפורניה. המטרה הייתה לאפשר לאבי המשפחה לפתוח עסק לצביעת שלטים. כשקארד היה בן שלוש עברה המשפחה לסולט לייק סיטי, יוטה. הפעם במטרה לאפשר לאבי המשפחה לסיים תואר ראשון. לסנטה קלרה, קליפורניה, המשפחה עוברת כשקארד בן שש. שם הם נשארים שבע שנים בזמן שאביו משלים את התואר השני שלו ועובד כפרופסור במכללת סן חוזה סטייט. קארד בבית ספר משתתף בשיעורים לתלמידים מחוננים, אך ההתעניינות שלו היא יותר במוזיקה, הוא מנגן בקלרינט ובקרן יער.[7] הוא קורא הרבה במגוון תחומים: סיפורת היסטורית, עיון וקלאסיקות ספרותיות. כבר בגיל צעיר הספרות לילדים לא מספיקה לו והוא פולש לספרים המיועדים למבוגרים.[7] הוא אוהב לשוטט בין המטעים והואדיות של סאנטה קלרה על אופניים עם חבריו.[7]
בשנת 1964, קארד ומשפחתו עברו למסה, אריזונה, שם במסגרת חטיבת הביניים השתתף במועדון ויכוחים. בשנת 1967, המשפחה עברה לאורם, יוטה, שם עבד אביו באוניברסיטת בריגהאם יאנג (אנגלית: Brigham Young University - BYU). קארד למד בבית הספר למעבדות של האוניברסיטה, שם השתתף במקביל בשיעורים בתיכון ובמכללה מוקדמת לפני שסיים את לימודיו בשנה אחת. במכללה תכנן בהתחלה ללמוד ארכאולוגיה. אך גילה עניין גובר בתיאטרון. ולכן שינה את המקצוע העיקרי שלו לתיאטרון. הוא החל לכתוב תסריטים, כתב עשרה מחזות מקוריים ושכתב מחזות שנכתבו על יד תלמידים אחרים. רוב מחזותיו עסקו בהיסטוריה המורמונית וכתבי הקודש, אחד מהם היה מדע בדיוני. על ידי צפייה בשפת הגוף של הקהל, ידע מתי הקהל מתעניין בתסריטים שלו.[7] במהלך לימודיו כסטודנט לתיאטרון בילה פחות ופחות זמן בשיעורים ויותר זמן בהתנסות בתיאטרון.[7] הוא החל לעבד תסריטים, לעבד סיפורת לתיאטרון קוראים, ולכתוב מחזות. כמה מהמחזות הופקות על ידי מנהלי הסגל באוניברסיטת בריגהאם ינג.
ב-1971, זמן קצר לפני שסיים את לימודי התואר שלו, קארד עזב את לימודיו כדי לשרת כמיסיונר בכנסיית ישוע המשיח של קדושי אחרית הימים (אנגלית: Jesus Christ of Latter-day - LDS Saints) בברזיל. במהלך שליחותו הוא למד לדבר פורטוגזית והתאהב בתרבות הברזילאית.[7] במהלך שליחותו, הוא כתב מחזה בשם "לוחות האבן" (אנגלית: Stone Tables).[8] כשחזר משליחותו ב-1973 סיים את לימודי התואר הראשון בתיאטרון. לאחר סיום לימודיו, הוא הקים את חברת התיאטרון הרפרטואר של עמק יוטה, אשר במשך שני קיצים העלתה מחזות ב"טירה", אמפיתיאטרון חוצות מתקופת השפל הגדול.[7][9][2]למרות הצלחתו האומנותית המיזם נכנס לחובות וקארד נאלץ לסגור אותו.[2] קארד עבד במשרה חלקית כמגיה בהוצאת אוניברסיטת בריגהאם יאנג פרס (אנגלית: BYU Press), ועבר לעבודה במשרה מלאה כעורך טקסטים. בהמשך עבר לעבוד בנס (עיתון הכנסייה המורמונית) כעורך שותף.[2] בשנת 1981 השלים קארד את התואר השני שלו באנגלית באוניברסיטת יוטה.[2] הוא החל תוכנית דוקטורט באוניברסיטת נוטרדאם אך בשל המיתון של 1980 נאלץ להפסיק כדי לדאוג לפרנסת המשפחה.[2]
חיים פרטיים
[עריכת קוד מקור | עריכה]אחרי שלוש שנים של זוגיות לסירוגין ב-1977 קארד נישא לקריסטין אלן.[7] בתו של ההיסטוריון המורמוני ג'יימס ב. אלן.[7] היא הייתה הראשונה איתה נפגש במחשבה על זוגיות אחרי שחזר מברזיל.[7] ב-1978 נולד ילדם הראשון (מייקל ג'פרי) ומייד אחריו נולדו: אמילי, צ'ארלס, זינה וארין.[10] לכולם ניתן לפחות שם אחד על שם סופר שסקוט וקריסטין העריצו: ג'פרי צ'וסר, אמילי ברונטה ואמילי דיקינסון, צ'ארלס דיקנס, מרגרט מיטשל ולואיזה מיי אלקוט.[7] ארין נפטרה בלידה וצ'ארלס נפטר משיתוק מוחין זמן קצר לאחר יום הולדתו השבע עשרה.[2] סיפורו הקצר של קארד, "בנים אבודים" (אנגלית: Lost Boys) כולל את מותו של ילד בדיוני. באחת הסדנאות של קארד קארן פאולר אמרה שקארד אין לו את ההתנסות של הורה שאיבד ילד ולכן החוויה בספר היא העמדת פנים. קארד הבין שבסיפור הוא מבטא את צערו ואת הקושי שלו לקבל את מוגבלותו של צ'ארלס. קארד ציין שהוא כמעט ולא דן בצ'ארלס ובארין משום שאבלו לא דעך עם הזמן.[11]
קארד גר עם אשתו בגרינסבורו (אנגלית: Greensboro), צפון קרוליינה (אנגלית: North Carolina). גרינסבורו הייתה רק בסיס בית, הם מטיילים לעיתים קרובות ברחבי העולם עם ילדיהם.[7] ב-1 בינואר 2011 לקה קארס בשבץ קל, ממנו החלים לחלוטין.[12][13]
כאמור שניים מילדיו של קארד נפטרו בגיל צעיר, ולגבי האחרים:[7]
- הבן ג'פרי נשוי להת'ר הייבנר קארד ומתגורר בוושינגטון, שם הוא מתכנן משחקים.
- הבת אמילי היא קריינית וסופרת ספרי שמע, ונשואה לתסריטאי/במאי הסרטים קייל רנקין.
- הבת זינה מתגוררת גם היא בוושינגטון ועובדת בתחום בריאות הנפש.
יחסיו לישראל
[עריכת קוד מקור | עריכה]אורסון סקוט קארד הוא מסופרי המדע הבדיוני היותר פופולריים בארץ. ידוע כתומך ישראל מושבע, הביע בעבר בעבר תמיכה בישראל ותקף את הרשות הפלסטינית. תמך בשרון וכינה את ערפאת דיקטטור. ב-2003 קארד ביקר בכנס השנתי של חובבי המדע הבדיוני בישראל - אייקון.[14][15] בגלל הנוכחות של קארד כאורח הכבוד הכנס משך אליו קהל גדול מאי פעם. זו הייתה תקופה שסופרים אמנים ואנשים צבור העדיפו שלא לבקר בישראל מסיבות של ביטחון ו"התנגדות למדיניות ישראל כלפי פלסטנאיים". הוא היה ידיד חם של ישראל שכתב מאמרים של תמיכה בישראל ובמדיניותה.[15]
ספריו
[עריכת קוד מקור | עריכה]המשחק של אנדר
[עריכת קוד מקור | עריכה]ספרו המוכר ביותר, שזכה בפרסי הוגו ונבולה, הוא "המשחק של אנדר" (אנגלית: Ender's Game) שפורסם ב-1985. אחריו כתב קארד שתי סדרות המשך, אף הן מאוד מפורסמות, העוקבות אחר דמויות מספר זה.
הסדרה הראשונה מתחקה אחר אנדר בתקופה שלאחר עלילת "המשחק של אנדר". הסדרה כוללת את הספרים:
- קול למתים (אנגלית: Speaker for the Dead)
- קסנוסייד (אנגלית: Xenocide)
- ילדי המחשבה (אנגלית: Children of the Mind)
הסדרה השנייה מתחקה אחר בין, דמות משנית במשחק של אנדר (ההופכת לדמות הראשית בסדרה זו), וכן אחר פיטר ויגין, אחיו הבכור של אנדר. הסדרה, שנודעה כ"סדרת הצל", כוללת את הספרים:
- הצל של אנדר (אנגלית: Ender's Shadow)
- הצל של ההגמון (אנגלית: Shadow of the Hegemon)
- בובות צללים (אנגלית: Shadow Puppets)
- הצל של הענק (אנגלית: Shadow of the Giant)
- מעוף הצללים (אנגלית: Shadows in Flight)
קארד חיבר אוסף של סיפורים קצרים הנקרא "פגישות ראשונות באנדרברס" (אנגלית: "First Meetings in the Enderverse"), המתאר אירועים הקשורים לדמויות שונות מסדרת הספרים. בנוסף הוא כתב ספר המספר על בית הספר לקרב שבו למד אנדר הנקרא "מלחמה של מתנות" (אנגלית: "A war of Gifts").
בשנת 2009 פורסם "אנדר בגלות" (אנגלית: Ender in exile) המתארת את קורותיו של אנדר בתקופה שבין סיום עלילת המשחק של אנדר, לבין תחילת עלילת "קול למתים".
בשנת 2021 יצא הספר "הצל האחרון" (אנגלית: The Last Shadow) שמאחד את עלילת שתי הסדרות, ומהווה המשך וסיום לשתיהן.
מלחמות הפורמיקים
[עריכת קוד מקור | עריכה]הטרילוגיה "מלחמת הפורמיקים הראשונה" (אנגלית: First Formic War) התחילה ב-2012:
- בשנת 2012 פורסם "והארץ אינה יודעת" (אנגלית: Earth Unaware). הספר מתאר את הרקע לספר "המשחק של אנדר". יצא לאור בעברית ב-2014 בתרגומו של בועז וייס.
- בשנת 2013 פורסם "הארץ בלהבות" (באנגלית: Earth Afire) הספר השני בטרילוגיה. הוא יצא לאור בעברית ב-2016 בתרגומו של בועז וייס.
- ב-2014 פורסם "הארץ מתעוררת", השלישי בטרילוגיה. יצא לאור בעברית בשנת 2016 בתרגום בועז וייס.
שלושת הספרים בטרילוגיה נכתבו בשיתוף אהרון ג'ונסטון.
בשנת 2016 יצא הספר הראשון מתוך טרילוגיית המשך שנקראה מלחמת הפורמיקים השנייה (אנגלית: The Second Formic War). סדרה זו טרם תורגמה לעברית.
- הספר הראשון יצא ב-2016 ונקרא הנחיל (אנגלית: The Swarm).
- הספר השני יצא ב-2019 ונקרא הכוורת (אנגלית: The Hive)
- הספר השלישי ייקרא המלכות (אנגלית: The Queens), אין עדיין צפי לתאריך ההוצאה.
כתיבה נוספת
[עריכת קוד מקור | עריכה]מאז החל קארד להוציא מגזין עצמאי לסיפורי מדע בדיוני, טרח לכלול בכל גיליון (שמונה בסה"כ, נכון ליוני 2008) סיפור קצר או נובלטה המתרחשים בעולם של אנדר, רובם עוסקים באירועים או דמויות מהספר הראשון או מטילים עליהם אור, אך חלקם עומדים כיצירות עצמאיות. בחודש יוני 2008 הודיע מגזין המדע הבדיוני הישראלי מרקורי שהגיע להסכמה על פרסום אחד הסיפורים האלה "ילד יפה" (אנגלית: Pretty Boy), העוסק בילדותו של בניטו מדריד לפני הגעתו לבית הספר ללחימה, בעברית במסגרת אחד מגליונותיו הקרובים.
שיבה הביתה
[עריכת קוד מקור | עריכה]סדרת ספרים נוספת שכתב קארד היא סדרת "שיבה הביתה" (אנגלית: Homecoming), המספרת על קבוצת אנשים שהמחשב המפקח של כוכב הרמוניה, שאליו ברחה האנושות אחרי שהשמידה את כדור הארץ, קורא להם לחזור לכדור הארץ המשוקם. הסדרה כוללת את הספרים:
- הזיכרון של כדור הארץ (אנגלית: The Memory of Earth)
- קולו של כדור הארץ (אנגלית: The Call of Earth)
- הספינות של כדור הארץ (אנגלית: The Ships of Earth)
- נפילת כדור הארץ (אנגלית:Earthfall)
- כדור הארץ (אנגלית: Earthborn)
הסדרה טרם תורגמה לעברית.
The Worthing Series
[עריכת קוד מקור | עריכה]סדרת השווים (אנגלית: The Worthing Series) היא סדרת ספרים נוספת שכתב קארד. היא עוסקת בעולם עתידני - קפיטול (אנגלית: Capitol), בו העילית של האוכלוסייה מחזיקה באפשרות להאריך את חיי ההמשתייכים אליה באמצעות תרדמת הנגרמת באמצעות סם מיוחד סומק (אנגלית: Somec). במהלך התרדמת הם אינם מתפקדים, אך הזמן מבחינת אורך החיים שלהם נעצר - הם מתעוררים בגיל בו נרדמו. הם יכולים להקיץ בכל זמן בעתיד באותו מצב נפשי וגופני בו נכנסו לתרדמת. המנגנון דומה לזה שבטיסת חלל במהירות האור המתוארת בסדרת אנדר, גם במהלכה אפשר להיכנס לתרדמת עם אותם מאפיינים.
מוטיב נוסף בסדרה הוא שאנשים מסוימים הם סווייפ (אנגלית: Swipe) - בעלי כוח טלפתי, המאפשר להם לקרוא את מחשבותיהם של אחרים. יכולת זו מתפתחת במשך הדורות כך שהיא מאפשרת להם להתערב במחשבותיהם של אחרים וגם במציאות הממשית, ללא הגבלות של מרחק. בשלב כלשהו מייסדים אנשים כאלה מושבה על כוכב לכת מרוחק, משם הם שומרים על תושבי הכוכבים האחרים מכל סוג של נזק. קארד משתמש במוטיב הזה כדי לחקור שאלות על משמעותם של הבחירה החופשית, אי-הידיעה והייסורים.
במסגרת הסדרה פורסמו ארבעה ספרים:
- קפיטול יצא ב-1979 (אנגלית: Capitol)
- שינה חמה יצא ב-1979 (אנגלית: Hot Sleep)
- דברי הימים של השווים יצא ב-1982 (אנגלית: The Worthing Chronicles)
- הסגה של השווים יצא ב-1990 (אנגלית: The Worthing Saga)
הספר השלישי, דברי הימים של השווים, כולל:
- עיבוד של הספר השני, שינה חמה.
- קטעים נבחרי מהספר הראשון, קפיטול.
- מעט תוספות נוספות מהספר הרביעי הסגה של השווים.
אפשר להתייחס אליו ככולל בתוכו את כל הסדרה. מה גם שהספרים האחרים אזלו מהדפוס.
כל הספרים טרם תורגמו לעברית.
קורותיו של אלווין מייקר
[עריכת קוד מקור | עריכה]בסדרה שבעה ספרים והעלילה מתרחשת בארצות הברית טרום מלחמת האזרחים כסיפור פנטזיה. בסיפור משתלבות אגדות פולקלור ואמונות תפלות האמריקניות הקיימות ביומיום. אלווין, גיבור העלילה, הוא בן שביעי לבן שביעי ולכן בעל כישרון מיוחד לברוא. הוא יוצא למסע ללמוד איך לבנות עיר מקריסטל ולמלא אותה באנשים הלומדים לברוא כמוהו.
הסדרה מפגישה דמיון ומציאות. דמויות דמיוניות לחלוטין פוגשות דמויות מההיסטוריה האמריקנית של המאה ה-18 והמאה ה-19 ומשפיעות על מהלך ההיסטוריה.
הסדרה כוללת:
- הבן השביעי יצא ב-1987 (אנגלית: Seventh Son)
- נביא אדום יצא ב-1988 (אנגלית: Red Prophet)
- פרנטיס אלווין יצא ב-1989 (אנגלית: Prentice Alvin)
- אלווין ג'ורניימן יצא ב-1995 (אנגלית: Alvin Journeyman)
- אש לבבות יצא ב-1998 (אנגלית: Heartfire)
- עיר הקריסטל יצא ב-2003 (אנגלית: Crystal City)
- מאסטר אלווין יצא ב-2026 (אנגלית: Master Alvin)
הסדרה טרם תורגמה לעברית.
עוד מיצירותיו
[עריכת קוד מקור | עריכה]- אומן השיר, 1979, תורגם לעברית בידי יעל אכמון בהוצאת אופוס בשנת 2005.
- מפות במראה, 1990, תורגם לעברית בידי רחביה ברמן בהוצאת אופוס בשנת 2002. אוסף סיפורים קצרים שנכתבו במהלך השנים - החל מפרסומיו הראשונים בסוף שנות השבעים ועד סוף המילניום, כולל הסיפור הקצר המקורי שהורחב מאוחר יותר לספר המשחק של אנדר.
- תצפית עבר, 1996, תורגם לעברית בידי רחביה ברמן בהוצאת אופוס בשנת 1999, ספר העוקב אחר חייו של כריסטופר קולומבוס וחבורת מדענים החוזרת בזמן כדי לשנות את ההיסטוריה שנוצרה בעקבות גילוייו של קולומבוס ולמנוע את שעבוד תושבי יבשת אמריקה המקוריים (האינדיאנים) ואת הטבח שטבחו בהם האירופאים.
- כבלי קסם, 1999, תורגם לעברית בידי חגי אברבוך בהוצאת אופוס בשנת 2011. סיפור פנטזיה המערב מסע בזמן, ובו סטודנט בן זמננו מעיר בנשיקה את ה"יפהפייה הנרדמת" ונכנס עימה למאה העשירית על מנת להתחתן עימה.
- עבור חברת מארוול קומיקס, סקוט-קארד כתב קומיקס בליין האולטימייט על איירון מן. פרט לכך, החברה שחררה קומיקס פרי עטו העוסק באנדר.
השפעות וסגנון
[עריכת קוד מקור | עריכה]השפעות
[עריכת קוד מקור | עריכה]כילד קארד קרא הרבה. הוא קרא מגוון סוגים של ספרים, והגיע לכך שמיצה בספריה את החלק לילדים ועבר למדור של המבוגרים.[2]. הספר האהוב עליו היה "הנסיך והעני" של מארק טוויין. קארד מתייחס לעיתים קרובות ליצירות של סופרים שקדמו לו בכתיבה על מדע בדיוני כמו: רוברט א. היינליין, וג'. ר. ר. טולקין כמקורות השראה. בשנת 2014, קארד הצהיר כי אייזק אסימוב וריי ברדבורי היו השפעות מודעות על כתיבתו.
למרות שבהתחלה ניסה להפריד בין הכתיבה לבין לחברותו של קארד בכנסיית ישוע המשיח של קדושי אחרית הימים, שהיא כנסייה מורמונית, הייתה לאמונתו הדתית השפעה משמעותית על כתיבתו. סוזן ריד, חוקרת מדע בדיוני[16], טענה שאפשר לראות את הרקע הדתי של קארד בגיבוריו שתכופות הם מופעים כמשיח וב"רצינות המוסרית" הקיימת ביצירותיו. אין התייחסות ישירה לדת המורמונית בספרי המדע הבדיוני של קארד, אבל "מציעים לקוראים קפדניים תובנות מרתקות ומרגשות בעוצמתן הדתית".
קוראי "כוכב לכת שנקרא בגידה"[17] שאינם בני כנסיית המורמונית לא התייחסו לנושאים דתיים. מבקרת הכנסייה המורמונית, סנדי סטראובהאר, בקרה את האלימות והמין המפורשים ברומן וקבעה כי הקשרים עם כנסיית המורמונים היו "מיותרים". בין מבקרי הכנסייה היו חילוקי דעות: דיק באטלר מתח ביקורת על היעדר נושאים ורעיונות של בשורה ב"כוכב לכת שנקרא בגידה", ושני מבקרי כנסיית המורמונים אחרים הגנו על קארד. מייקל קולינגס מציין מגדיר את הערכתו לקארד כ"בלתי מתפשרת", טען שידע בתאולוגיה המורמונית חיוני להבנה מלאה של יצירותיו של קארד. הוא קבע ששלבי חייהם של ה"חזירונים" ב"קול למתים" תואמים את שלבי החיים בתוכנית הישועה של הכנסייה המורמונית[18]. גם כריספטופר סי. סמית' במאמר בעיתון סאנסטון (אנגלית: Sunstone) מכוון להקבלה זו, הוא מציין כי ה"חזירונים" מתרבים "פחות או יותר לנצח" בשלב האחרון של התפתחותם.[19] "משחקו של אנדר" ו"נואם למען המתים" עוסקים בנושאים דתיים נפוצים בתאולוגיה של הכנסייה המורמונית, אך ללא התייחסויות שטחיות רבות לדת. סדרת "אלווין מייקר" אינה מנסה להסביר את ההיסטוריה המורמונית, אלא בוחנת בעזרתה את מערכות היחסים של דמויותיו עם אלוהים. בריאיון שנתן קארד לדזרט ניוז (אנגלית: Deseret News) ב-2013 אמר שחברותו בכנסייה משפיעה על ערכיו הקהילתיים, ובפרט על הקרבת קורבנות אישיים למען טובת הקהילה. הנושא של הקרבה למען הקהילה היא נושא השזור במספר ספרים שכתב.[20]
לדעת מבקרים אחדים הספר ספר מורמון השפיע על כתיבתו של קארד. יוג'ין אינגלנד טען שקארד משתמש באופן מופלא בספר המורמון בסדרה קורותיו של אלווין מייקר.[21] קארד ספג ביקורת מחברי הכנסייה המורמונית על "גניבה ספרותית" מספר מורמון ושימוש בו בחוסר כבוד. אלמה ג'ין פרושט טענה שללא ספר מורמון היצירות: הבן השביעי, הנביא האדום, ואלווין מייקר לא היו נכתבות.[22] גם סדרה השיבה הביתה של קארד יש השפעה של ספר מורמון. בסדרה קארד מביא סיפורי רקע והסברים ל"אנומליות" בספר מורמון, כך שהיצירה הבדיונית מקבלת תפקיד כיצירת אפולוגטיקה מורמונית.[19] קארד הגן על בחירותיו ואמר שספרות ספקולטיבית היא הז'אנר המתאים ביותר לחקר סוגיות תאולוגיות ומוסריות.[23] בעוד שנשים אינן בולטות בספר מורמון, קארד מדגיש אותן בסיפורו המחודש. מבקר שאינו בן לדת המורמונית תיאר את הסאגה כ"קריאה" אך חסרת רעיונות חדשים. מבקר אחר, שלא היה מודע לקשר שלה לספר מורמון, אמר שהיא דומה לתנ"ך.
סגנון
[עריכת קוד מקור | עריכה]קארד החל את קריירת הכתיבה שלו בתסריטים, יש המייחסים לכך את העובדה שעבודותיו המוקדמות נחשבות נגישות ומהירות, עם דמויות טובות אך חסרות ייחוד סגנוני. הביוגרף ריצ'רד בלייר טוען שיש מבקרים שתיארו את הכתיבה שלו כחסרת רגישות, או להפך - כלא שיפוטי, מה שאיפשר לקוראים להגיע למסקנות משלהם לגבי איך להרגיש לגבי סיפור.
למרות שקארד סווג בתחילה כסופר מדע בדיוני קשה לצורך פרסום ב"אנלוג", המדע הבדיוני שלו מתמקד יותר בדמויות שלו מאשר בפרטים של טכנולוגיית העתיד. מבקר אחד אמר שקארד גרוע באפיון דמויות, וקבע שהדמויות פיטר וולנטיין ב"משחקו של אנדר" הן "לא ייאמנו לחלוטין".[24]
וסטפאהל טען שחלק מסיפוריו המוקדמים של קארד היו נוסחתיים, אך שיבח רבים מהם כמגלים "מקוריות בולטת". וסטפאהל טען שההופעות התכופות של גברים ונערים עירומים העלו "שאלות לגבי דימויים הומו-ארוטיים". בעוד ההאלימות הגרפית בסיפורת המוקדמת של קארד הייתה במחלוקת.
באנציקלופדיה של המדע הבדיוני נכתב שקארד משתמש בטכניקה הנפוצה בספרות זולה כשהוא מתייחס לדמויות לפי אלמנט ייחודי במראה או באישיות שלהן.[25]
השקפותיו ופעילותו הפוליטית
[עריכת קוד מקור | עריכה][26]קארד חבר בהמפלגה הדמוקרטית ומגדיר את עצמו "כלב כחול", כינוי שניתן לפלגים במפלגה השואפים למרכז. למרות זאת, בבחירות לנשיאות ארצות הברית 2016 הביע תמיכה בדונלד טראמפ וקרא למצביעים דמוקרטים להצביע לו לנשיאות, תחת הסלוגן "hold your nose, vote trump". גורמים עיתונאיים שונים הגדירו את עמדותיו הפוליטיות כנאו-שמרניות. בראיון עם בן שפירו הוא התייחס לתווית זו, ובחר להגדיר את עצמו כ "שמרן בתחום המוסריות", מכיוון שהוא מחזיק במספר עמדות הנחשבות ליברליות בארצות הברית, למשל בהגבלת הזכות להחזיק נשק, ביטול עונש המוות, וחוקי הגירה מקילים.
להט"ב
[עריכת קוד מקור | עריכה]קארד הביע תמיכה בחקיקת חוקים האוסרים על הומוסקסואליות ונישואים של זוגות מאותו המין והקים ארגונים הנלחמים בזכויות להט"ב. לפי דעתו של קארד יש לשמור ולהגן על החוקים המגדירים יחסי מין הומוסקסואלים כעברה פלילית, ולהפוך את פסיקת באוורס נגד הארדוויק. לטענתו של קארד, כשחוקים אלו יחזרו לספר החוקים של ארצות הברית ניתן יהיה להשתמש בהם באופן סלקטיבי כדי להשתיק את אלו המפרים את החוזה החברתי באופן גלוי, לא כדי לאכוף אותו באופן שיטתי כנגד כל ההומוסקסואלים.[27]
קישורים חיצוניים
[עריכת קוד מקור | עריכה]
אתר האינטרנט הרשמי של אורסון סקוט קארד
אורסון סקוט קארד, ברשת החברתית פייסבוק
אורסון סקוט קארד, ברשת החברתית אקס (טוויטר)
אורסון סקוט קארד, ברשת החברתית Goodreads
אורסון סקוט קארד (1951-), דף שער בספרייה הלאומית- רשמיו של קארד מביקורו בארץ
- ילדת מים סיפור קצר מאת אורסון סקוט קארד באתר בלי פאניקה (בעברית)
- פרקים ראשונים מתוך הצל של אנדר (בעברית)
- פרקים ראשונים מתוך הצל של ההגמון (בעברית)
- סקירה מקיפה על אורסון סקוט קארד ועל ביקורו בארץ
- דרור עמיר, אורסון סקוט קארד והסקנדל של אנדר, באתר ynet, 27 באפריל 2013
הערות שוליים
[עריכת קוד מקור | עריכה]- ^ Orson Scott Card | Writer, Producer, Director, IMDb (באנגלית אמריקאית)
- ^ 1 2 3 4 5 6 7 8 GradeSaver, Orson Scott Card Biography | List of Works, Study Guides & Essays | GradeSaver, www.gradesaver.com (באנגלית)
- ^ Arlen Card | Composer, Music Department, IMDb (באנגלית אמריקאית)
- ^ CARD, CHARLES ORA, Dictionary of Canadian Biography
- ^ Church History Department of The Church of Jesus Christ of Latter-Day Saints, The First Fifty Years of Relief Society – People, www.churchhistorianspress.org
- ^ Utah History Encyclopedia, www.uen.org
- ^ 1 2 3 4 5 6 7 8 9 10 11 12 13 About Orson Scott Card, www.hatrack.com
- ^ Stone Tables, Goodreads (באנגלית)
- ^ Orson Scott Card at Southern Virginia University, www.hatrack.com
- ^ Orson Scott Card - Biography, IMDb (באנגלית אמריקאית)
- ^ maybe you often get angry and say words
- ^ Reddit - The heart of the internet, www.reddit.com
- ^ Orson Scott Card suffers 'a mild stroke' | SFScope, 2011-01-12 (באנגלית אמריקאית)
- ^ נועה מנהיים, קארד בארץ הקודש, באתר ynet, 9 באוקטובר 2003
- ^ 1 2 אלי אשד, המורמוני הקוסמי: סקירה על סופר המדע הבדיוני אורסון סקוט קארד, באתר המולטי יקום של אלי אשד, 2021-07-19
- ^ Reid, Suzanne Elizabeth 1944- | Encyclopedia.com, www.encyclopedia.com
- ^ A Planet Called Treason, Goodreads (באנגלית)
- ^ Michael De Groote, Sunstone: Hidden Mormonism in Orson Scott Card's fiction, Deseret News, 2009-08-15 (באנגלית)
- ^ 1 2 Christopher C. Smith, https://sunstone.org/wp-content/uploads/sbi/articles/162-52-59.pdf, S U N S T O N E
- ^ News, Deseret (2013-10-31). "Critics, community and 'Ender's Game': An interview with Orson Scott Card". DeseretNews.com (באנגלית). נבדק ב-2025-11-09.
- ^ Eugene England, https://eugeneengland.org/wp-content/uploads/sbi/articles/1990_r_001.pdf
- ^ Student Papers - Orson Scott Card: Without Joseph Smith and Mormonism There Would be No Seventh Son, No Red Prophet, No Alvin Maker. - by Alma Jean Porschet, www.hatrack.com
- ^ Eugene England, https://scholarsarchive.byu.edu/cgi/viewcontent.cgi?article=1209&context=msr
- ^ Michael R. Collings, https://online.ucpress.edu/sfs/article-abstract/19/Part%201%20(56)/128/210099/Review-In-the-Image-of-God-Theme-Characterization?redirectedFrom=fulltext
- ^ SFE: Card, Orson Scott, sf-encyclopedia.com
- ^ Eugene England, Orson Scott Card: The Book of Mormon as History and Science Fiction, 1994
- ^ אורסון סקוט קארד, the hypocrites of homosexuality
| זוכי פרס גפן | ||
|---|---|---|
| ספר המדע הבדיוני המתורגם | תצפית עבר, אורסון סקוט קארד (1999) • חולית: בית אטראידס, בריאן הרברט וקווין אנדרסון (2000) • הצל של אנדר, אורסון סקוט קארד (2001) • פרנהייט 451, ריי ברדבורי (2002) • סולאריס, סטניסלב לם (2003) • ילד מלחמה, קארין לוואצ'י (2004) • קץ הילדות, ארתור סי. קלארק (2005) • סחרור, רוברט צ'ארלס וילסון (2006) • מלחמת האדם הזקן, ג'ון סקאלזי (2007) • אני אגדה, ריצ'רד מתיסון (2008) • בן אלמוות, רוג'ר זילאזני (2009) • כתבי אייזק אסימוב 1, אייזק אסימוב (2010) • משחקי הרעב, סוזן קולינס (2011) • משחקי הרעב - התלקחות, סוזן קולינס (2012) • מגדל הזכוכית, רוברט סילברברג (2013) • האלף בית של השטן, דריל גרגורי (2014) • לבד על מאדים, אנדי ויר (2015) • חולצות אדומות, ג'ון סקאלזי (2016) • הארץ בלהבות והארץ מתעוררת, אורסון סקוט קארד (2017) • מסע אל לב האדמה, ז'ול ורן (2018) • ארטמיס, אנדי ויר (2019) • בלדה לנחשים וציפורי שיר, סוזן קולינס (2021) • פרויקט הייל מרי, אנדי ויר (2023) • העונה החמישית, נ. ק. ג'מיסין (2024) • שער האובליסקים, נ. ק. ג'מיסין (2025) | |
| ספר הפנטסיה המתורגם | חרבות ומעשי שטן, פריץ לייבר (1999) • אבק כוכבים (ספר), ניל גיימן (2000) • שערי אנוביס, טים פאוורס (2001) • סופת החרבות, ג'ורג' ר. ר. מרטין (2002) • אלים אמריקאים, ניל גיימן (2003) • עשן ומראות, ניל גיימן (2004) • השתנות (ספר), קרול ברג (2005) • בני אנאנסי, ניל גיימן (2006) • ג'ונתן סטריינג' ומר נורל, סוזאנה קלארק (2007) • בני החורין הקטנים, טרי פראצ'ט (2008) • כובע מלא שמיים, טרי פראצ'ט (2009) • אומה (ספר), טרי פראצ'ט (2010) • אלבש חצות ליל, טרי פראצ'ט (2011) • בן נפטון, ריק ריירדן (2012) • ריקוד עם דרקונים, ג'ורג' ר. ר. מרטין (2013) • מהומה רבה על לא דוור, טרי פראצ'ט (2014) • אוקיינוס בקצה המשעול, ניל גיימן (2015) • הרוצח של הליצן, רובין הוב (2016) • הארי פוטר והילד המקולל, ג'ק תורן וג'יי קיי רולינג (2017) • המסע של הליצן, רובין הוב (2018) • חוק ומסג, ברנדון סנדרסון (2019) • חוט של כסף, נעמי נוביק (2020) • עשרת אלפים הדלתות של ג'נוארי, אליקס הארו (2021) • מכשפות מאז ומעולם, אליקס הארו (2022) • סדרת "מדריך העצלה לקסם", הלן הרפר (2023) • סדרת "המורשת הנסתרת": "להבות ספיר", "בוהק אזמרגד", "להט אודם", אילונה אנדרוז (2024) • סדרת "האחרים": "נכתב באדום", "מוות אורב", אן בישופ (2025) | |
| סיפור המדע הבדיוני או הפנטסיה הקצר הישראלי | "אני וסבתא הולכות לקניות", חמוטל לוין (2002) • "אניTM", גיא חסון (2003) • "ביקורת דרקונים", רמי שלהבת (2004) • "הנערה המושלמת", גיא חסון (2005) • "קדמת עדן", חגי אברבוך (2006) • "במראה", רותם ברוכין (2007) • "במקום בו מאבדים ספרים", לילי דאי (2008) • "כוכב ציפור האש", יעל מיכאלי (2009) • "דוקטור ווטסון ומר הולמס – או הקללה של בית פנינגטון", ורד טוכטרמן (2010) • "הגורגונה של הייזנברג", קרן לנדסמן (2011) • "ואז היה חורף בעולם", הדס משגב + "לבד, בחושך", קרן לנדסמן (2012) • "הפוך, לקחת", רותם ברוכין (2013) • "וויסקי בקנקן", רותם ברוכין (2014) • "חמש ארבע שלוש שתיים אחת", הילה בניוביץ'-הופמן (2015) • "רקוויאם למתי", אביאל טוכטרמן (2016) • "אבידות ומציאות", רותם ברוכין (2017) • "מכשפה", עדי לויה (2018) • "הדרקון האחרון שלי", רותם ברוכין (2019) • "בירה אייסברג כחולה", רותם ברוכין (2020) • "לפתוח (או: האור שבחור המנעול)", הילה בניוביץ'-הופמן (2021) • "אבק", קרן לנדסמן (2022) • "ברד כחול מסטיק", רותם ברוכין (2023) • "המקום שבו ספרים נמצאים", בר פישביין (2024) • "תחנת מירנדה אינה עונה", קרן לנדסמן (2025) | |
| ספר המדע הבדיוני או הפנטסיה הישראלי | לפעמים זה אחרת, ורד טוכטרמן (2003) • עולם הסוף, אופיר טושה גפלה (2005) • הלוויתן מבבל, הגר ינאי (2007) • המים שבין העולמות, הגר ינאי (2008) • הידרומניה, אסף גברון (2009) • החמישית של צ'ונג לוי, יואב אבני (2010) • מסופוטמיה: שתיקת הכוכבים, יהודה ישראלי ודוד רווה (2011) • הרצל אמר (ספר), יואב אבני (2012) • שדים ברחוב אגריפס, חגי דגן (2013) • כל סיפור הוא חתול פתאום, גבריאלה אביגור-רותם (2014) • שמיים שבורים, קרן לנדסמן (2015) • אגם הצללים, רוני גלבפיש (2016) • הקבוע היחידי, יואב בלום (2017) • המסע אל לב התהום, הגר ינאי (2018) • לב המעגל, קרן לנדסמן (2019) • להשביע את הדרקון, מאשה צור-גולזמן (2020) • העולם שמתחת לשטיח, לי עברון (2021) • מה שאחרים חושבים בי, יואב בלום (2022) • שומרי הערים, רותם ברוכין (2023) • שער הצללים, נעמה בר שירה (2024) • מזל של מתחילים, רעות וייס (2025) | |
| תרגום | גילי בר-הלל סמו, על תרגום: הארי פוטר ואוצרות המוות, מאת ג'יי קיי רולינג (2008) | |
| ספר המדע בדיוני או הפנטסיה המתורגם לנוער | הארי פוטר ואוצרות המוות, ג'יי קיי רולינג (2008) • משחקי הרעב - עורבני חקיין, סוזן קולינס (2013) • מוריס המדהים ומכרסמיו המלומדים, טרי פראצ'ט (2014) • "עוצמה מעוץ" ו"דורותי והקוסם בארץ עוץ", פרנק באום (2015) • דם האולימפוס, ריק ריירדן (2016) • האורקל הנסתר, ריק ריירדן (2017) • הנבואה האפלה, ריק ריירדן (2018) • ספינת המתים, ריק ריירדן (2019) • שירת הקוקייה, פרנסס הרדינג (2020) • ילדי דם ועצם, טומי אדיימי (2021) • קול הצללים, פרנסס הרדינג (2022) • מוכרי הספרים השמאליים של לונדון, גארת' ניקס (2023) • פרסי ג'קסון וגביע האלים, ריק ריירדן (2024) • סדרת "ארץ-ים": "הקוסם מארץ ים", "הקברים של אטואן", "החוף הרחוק ביותר", אורסולה לה גווין (2025) | |
| רשתות חברתיות | |
|---|---|
| מאגרי מידע | |
| בקרת זהויות |